איסוף ותכלול : עמי סלנט , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית ובעברו גם מנחה לתחומי הפדגוגיה הדיגיטלית במרכזי השתלמויות מורים בארץ ובעולם
על פי פרופסור גבי סלומון ז"ל ,השינויים הטכנולוגיים מוטמעים בתוך המערכת הקיימת עם תפיסותיה המסורתיות וכך כמעט ולא משפיעה על שינוי הפדגוגיה. בעידן שבו העברת מידע ממורה לתלמיד איננה התכלית ונדרשת הבנייה של הידע על ידי התלמידים, הרי שלפדגוגיה הדיגיטלית יש פוטנציאל בפיתוח מיומנויות המאה ה- 21 ובהפיכת מידע לידע פעיל
מקור :
פרופ' גבריאל סלומון, "פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?", הרצאה בדיון משותף לאקדמיה ולמשרד החינוך בנושא אינטגרציה בין טכנולוגיה ופדגוגיה ירושלים, 22 במרץ, 2000
פרופסור חנן יניב :
"כתבתי ברשימה הקודמת על הביצה והתרנגולת (פדגוגיה – טכנולוגיה), ומניתי מונחים שונים המנסים לאפיין את הגל הפדגוגי שעובר עלינו, ולא מצאתי דרך טובה מזו להגדיר את מהות המוקד: אנחנו עוברים מפדגוגיה ממוקדת (פה בטח רבים מאתנו היו אומרים 'מורה' אבל אני אומר 'תוכן')… כלומר, אנו עוברים מפדגוגיה ממוקדת תוכן לפדגוגיה ממוקדת לומד.
מהי פדגוגיה ממוקדת לומד?
ראשית זו לא פדגוגיה הממוקדת בהכרח רק ב"למידה".
במושג 'פדגוגיה ממוקדת לומד' אני מתכוון לפדגוגיה הוליסטית של חינוך המתבקשת, לדעתי, כמענה להגיגים והחלומות אותן אני מלקט בשנים האחרונות במפגשים עם מורים ועמיתים (מאות מהם). הפדגוגיה הזאת שעונה על כרעיים של פילוסופיה הומניסטית על גווניה השונים כמו הגוון הפרוגרסיבי או הרדיקאלי ומכוונת להציע סביבה של צמיחה תרבותית, חברתית ואישית של הילד.
ונשאל – מה המקום של התכנים? האם בית הספר צריך לחדול מלהיות מקום של "למידה"?
אני אומר – חלילה, אבל למידה מכוונת לומד היא למידה של עצמך, שלך בין אחרים, שלך ושל העוצמות שלך, תחומי העניין שלך, המגבלות והכישרונות שלך. זוהי למידה שיש בה צורך אוטנטי בידע. בית הספר צריך ליצור לילד הזדמנויות לזיהוי חוויות למידה מכוננות שיכוונו אותו לרצות לדעת יותר. בית הספר צריך לתת לילד הזמנות לזהות את עצמו כיוצר, כמתמודד עם אתגרים שיש לו עניין אישי בלפענח.
למידה שיתופית כחשובה ותורמת: התלמידים מצאו את הלמידה השיתופית כלמידה שממנה למדו אחד מהשני וכתורמת להבנת החומר וכדרך לשיפור של כישוריהם חברתיים: ר': "נהניתי כי עבדנו בקבוצה משותפת וזה עזר לי להבין את החומר… יותר קל להבין כי כל אחד הביא תשובה…" התלמידה ה': "נתנה לי תחושה של שיתוף פעולה, למדתי לשתף פעולה בקבוצה". התלמידה מ': "בהתחלה פחות הסתדרתי בקבוצה אבל אחר כך השתלבתי ונהניתי" התלמיד ר': "אנחנו ביחד וכל אחד תורם מהידע שלו ומשתדלים שלא יהיו טרמפיסטים… גם כשאני מסביר לאחרים בקבוצה אז אני מבין יותר". התלמידה ת': "אני יכולה יותר לדבר ולחשוב עם הקבוצה".
תחושת שייכות וביטחון: דרך הראיונות עם תלמידים ניתן היה לראות עד כמה למידה זו ספקה להם תחושה של שייכות ובטחון. למידה זו הייתה עבורם מקום לבטא את מחשבותיהם, מקום שבו שומעים אותם, מקשיבים לדבריהם ואפילו למידה שמעניקה להם ביטחון: מ': "והרגשתי שזה קידם אותי… בלמידה הרפתקנית יש יותר ביטחון". ה': "גם אני אומרת תשובות וגם לי יש תפקיד לכתוב בפוסטים". ש': יש לי מה להגיד לקבוצה ומה שאני מביא זה עוזר". נ': "מרגיש ששומעים אותי ומתחשבים בדעות שלי" ה': "בלמידה ההרפתקנית למשל שאמרתי בקבוצה דברים חשובים והקשיבו לי". ל': " למידה הרפתקנית אני יותר מבטא את עצמי, אני אומר את הדעה שלי".
תחושת מסוגלות – התלמידים בטאו תחושות שלמידה זו נתנה להם את היכולת להתמודד עם האתגר כפי שבאה לידי ביטוי בדברי הילדים "בלמידה הרפתקנית אנחנו מגלים לבד". מ': "המורה בלמידה רגילה מדברת ומכתיבה וכאן אנחנו מתאמצים ומוצאים את התשובות". ל: "בהרפתקנית אנחנו עובדים לבד…זה יותר נותן לחשוב כי המורה לא מסבירה הכל ואתה כל הזמן חושב ובודק". ש: "התאמצתי וחיפשתי את התשובות ביחד עם החברים שלי". א': "בלמידה הרפתקנית זה יותר מעניין לי ואני מרגיש שאני יותר עושה… "
סיפוק מהאוטונומיה – התלמידים הביעו סיפוק מכך שיכלו לחפש לבד את החומר, מכך שהמורה לא מלמדת הכל בעצמה, שהצליחו להתמודד עם הלמידה בכוחות עצמם: ל': "אנחנו יכולנו לבחור לבד איפה לחפש את החומר, לא תמיד המורה אמרה לנו". נ': "המורה לא תמיד צודקת, בשיעור רגיל המורה היא זאת שקובעת. בלמידה הרפתקנית לפעמים הבאנו דברים שאפילו המורה לא הכירה וגם המחשב יודע יותר". מ': "בלמידה הרפתקנית אנחנו מגלים לבד את הדברים, יותר כיף מאשר שהמורה מדברת וזה לא תמיד מעניין, גם קשה להקשיב הרב
מקור קרדיט : הבלוג של פרופסור חנן יניב
"קודם תפיסה, אחר כך כלים דיגיטליים"
כלים דיגיטליים, בלמידה או בכלל, הם כמו כסף.
מה הכוונה? יש מהם כל כך הרבה שתמיד תרגישו שאתם לא מספיק.
לדעתי, זה פחות חשוב.
מה שחשוב באמת הוא ההתבוננות בעצמנו ובלמידה המתרחשת, הפנמת הדברים החשובים ובניית כל התהליך סביב העקרונות החשובים לנו. "
יצירה של תלמידים – בקול או בשקט – כתוצאה ישירה של מה שנלמד בכיתה באותו שיעור, זו האינדיקציה המהימנה ביותר לתהליך שהתרחש אצל התלמידים בקשר סיבתי ישיר למה שלמדו בכיתה. הטכנולוגיה מאפשרת גם לשקטים יותר ליצור תוכן וזה נפלא בעיניי.
מאפייני הפדגוגיה הדיגיטלית- הלכה למעשה
- יותר אינטראקציה (קישור)
- יותר למידה הבנייתית (קישור) (קישור 2) ( קישור 3 ) (קישור 4 )
- יותר משוב (קישור)
- לכוון ללמידה עצמאית (קישור)
- לאפשר למידה שיתופית מקוונת ( קישור 1) (קישור 2) קישור 3 ) (קישור 4) (קישור 5)
- ליצור הבנייה של מיקרו תוכן (קישור 1) (קישור 2 ) ( קישור 3 )
- לעורר סקרנות ( קישור 1 ) ( קישור 2) (קישור 3 ) (קישור 4) (קישור 5 )
- יצירת תחושה של קהילה בכיתה הוירטואלית (קישור 1) (קישור 2) (קישור 3) (קישור 4 )
- הוראה קשובה יותר ( קישור)
ד"ר אברום רותם ( חלוץ וסולל הדרך של יישום הפדגוגיה הדיגיטלית בישראל)
האתגר הוא פיתוח לומד בעל תפקוד עצמאי,
האתגר האישי והמקצועי המזומן כיום לכל מורה הוא מרתק. מדובר למעשה ביצירת מהות פדגוגית חדשה ועדכנית, התמקדות בהוראה פרונטאלית חדשנית, בה התלמידים לא נשארים פסיביים, אלא בעלי עניין, וסקרנות : שואלים שאלות, מתדיינים, מביעים דעות, מתווכחים ומתפשרים, כל זאת תוך כדי מימוש אינטראקציה חברתית של מעורבות והפריה הדדית. האתגר הוא פיתוח לומד בעל תפקוד עצמאי, הלומד בסביבה שיתופית בה טכנולוגיית המידע והתקשורת מהווה אמצעי המחשה ותקשורת שהם חלק בלתי נפרד מסביבת הלמידה, המשפיעה באופן ישיר על מהות הפדגוגיה ותוצאותיה. במקביל יש להתעדכן ולהכיר כלים ומתודות עדכניות לשילוב בתהליכי הוראה–למידה, כמו למשל לוח אינטראקטיבי, וכלים סמנטיים ופלטפורמות מודרניות של ניהול וארגון מידע המנצלים את השיתופיות והמרחב המקוון
התפיסה ההולמת את החינוך בעידן הדיגיטאלי הנוכחי, היא זו המתמקדת בסביבות הלמידה המקוונות שמאפשרות לתלמידים לממש את היותם תלמידים בעל מכוונות עצמית; לזמן לתלמידים כלים אפקטיביים שבעזרתם הם יכולים לכוון ולנהל את למידתם; ומאפשרים נגישות למידע שברחבי הרשת. ביניהם כלי חיפוש לאיתור מידע וכלי מחקר לסיווג המידע שרלבנטי להם, כלי הפקה ויצירה להצגת הממצאים ולבניית תוצרי ידע במגוון מולטימדיאלי. כל זאת בשעה שהמורה מתפקד כמנחה, המנהל את למידת התלמידים, תוך עידוד השימוש התלמידים להשתמש בכלים שמזמנת הטכנולוגיה באופן אקטיבי
למאמר המלא של ד"ר אברום רותם, המורה המקוון למידה-הוראה אחרת ( קישור)
הפדגוגיה של למידה היברידית חשובה הרבה יותר ממצלמות ופלטפורמת זום (קישור)
- תכנון המשימה החינוכית באינטרנט צריך להיות יותר כהרפתקאה חינוכית המשלבת למידה פעילה וסקרנות לכל אורך הדרך ופחות בדיקת מידת השליטה של התלמיד בחומר..
- משימות של אוריינות מידע תורמת למוטיבציה בלמידה מרחוק : רצוי לחייב את התלמידים לאסוף מקורות מידע ולהעריך אותם ולא רק לצרוך את החומרים המתוקשבים הקיימים.
- לא נמצאה הוכחה מחקרית כי שימוש בכלים אינטראקטיביים ( כגון סקרים או חידונים מקוונים) תורמים בהכרח למוטיבציה של הלומדים .
בפדגוגיה הדיגיטלית יש חשיבות רבה לאינטראקציה חברתית
"בניתם קורס מקוון עם תכנים מהממים, סרטונים מושקעים, אבל הלומדים נוטשים…? אולי הסיבה היא שחסרה בקורס אינטראקציה בין הלומדים.
מחקר חדש מדבר על ההיבט הרגשי בלמידה מתוקשבת, ומדגיש את החשיבות באינטראקציה חברתית בין הלומדים.
כשיש אינטראקציה (למשל משימות משותפות, קהילת לומדים או אפילו קבוצת ווצאפ) יש שביעות רצון גדולה יותר, וכשיש שביעות רצון גדולה יותר – יש התמדה.
נסו לטפח חוויות למידה מתוקשבות שבהן יש ללומדים הזדמנויות לחלוק את מחשבותיהם והרגשתם כדי למצוא פתרונות יחד. הוכח שהקידום של אינטראקציות בין-אישיות באיכות גבוהה מוביל לתוצאות טובות יותר של הלומדים ובדרך כלל מגביר את שביעות הרצון של התלמידים ממסגרת הלמידה המקוונת.
sciencedirect.com
תודה ליסמין קליין על ההפנייה :
מה קודם בלמידה מרחוק : הפדגוגיה או הטכנולוגיה? (קישור)
- יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה והפדגוגיה הם סימביוטיים ,כיום יותר מתמיד , ולכן יש חשיבות למינון הנכון בהוראה המקוונת. השילוב בין הפדגוגיה והטכנולוגיה יילך ויגבר גם בשנים הקרובות אחרי ימי הקורונה.
- הטכנולוגיה צריכה ליצור הקשר מתאים ומפעיל בלמידה כאשר המורים קובעים את הסטנדרטים בלמידה הנדרשת , אבל משאירים חופש פעולה לתלמידים לנווט בעצמם בלמידה חקרנית
לסקירה (קישור)
כל אנשי החינוך מספרים כי הבינו מהר מאוד ששיטות ההוראה בכיתה לא יעבדו ב"זום": אחרי שיעור או שניים פרונטליים בני 45 דקות הבחינו המורים כי התלמידים מכבים את המצלמה ונעלמים במחשכי המסך. "כשנמצאים בכיתה, לתלמידים יש יכולת להביט במורה ב'עיני עגל', כאילו הם איתך. עכשיו המורים נאלצים להבין שהתלמידים לא נמצאים איתם", אומרת גור כהן. בבית ספרה התחילו להשתמש יותר ויותר ב"ביצועי הבנה", מטלות קטנות שמטרתן לוודא שהתלמידים עוקבים אחר החומר הנלמד: שאלונים וירטואליים, חידונים ממוחשבים ומשחקים. "המורים לומדים כל הזמן כלים חדשים", היא אומרת, ומשוכנעת שהללו ישמשו את המורים גם עם שובם לכיתות הרגילות
ראו גם:
במבט לאחור : הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים פדגוגיים ותפיסות חדשניות שלא יושמו (קישור)
אמנון סדובסקי ,
עקרונות, טיפים וכמה פעילויות שהצליחו בלמידה/הוראה המקוונת
מחשבות ראשוניות (קישור)
איך יוצרים מודל טוב ללמידה היברידית ?(קישור לסקירה)
השילוב והמינון הנכון בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני : המפתח ללמידה מקוונת מועילה (קישור)
בשיקולי המורים בתכנון הוראה ולמידה מתוקשבים צריך למצוא את האיזונים הנכונים בין מטרות ההוראה ובין ההנעה של התלמידים. יכול להיות שיצירת קבוצת למידה מתוקשבת/פורום מתוקשב אליו מעלים כל התלמידים את העבודות/מטלות ומקבלים משוב גם מעמיתיהם בכיתה היא דרך נכונה יותר להגביר את העניין והמוטיבציה שלהם. לעתים רבות , המוטיבציה של התלמידים לזכות במשובים מחבריהם לכיתה ולא רק מהמורה שלהם היא משמעותית יותר בתהליך הלמידה .
איזה כישורים אני צריך כדי ללמד באופן מקוון? חקר עמדות מורים מנוסים על ידע וכישורים בסיסיים בפדגוגיה מקוונת כבסיס לפיתוח התמחות מקצועית
מטרתו של מחקר איכותני בינלאומי נרחב זה היא לחקור ולהעלות על פני השטח את תפיסותיהם של מורים מנוסים לגבי הכישורים והידע החיוניים, לדעתם, להוראה מקוונת ובאשר ליכולות הנתפסות לדעתם כחשובות ביותר עבור למידה אלקטרונית יעילה. בבסיסו של המחקר הנוכחי עומדת תיאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית מבית מדרשו של ג'ון מזירו (1978).
שאלת המחקר המרכזית עסקה בחוסר הבולט בקולותיהם של מורים שהתמודדו והתנסו במעבר להוראה מקוונת וחוויותיהם על שינוי הפרספקטיבה המתרחשת כאשר הם חוזרים ובוחנים את השיטות הפדגוגיות שלהם מחדש.
הממצאים מצביעים על כך שכאשר המורים מלמדים במרחבים וירטואליים, עליהם לשנות את שיטות ההוראה, כולל הבנה מחודשת של תפקידם והכנסת תפקידים חדשים, אופני אינטראקציה מגוונים וחיפוש אחר דרכי הוראה מקוונת המגבירות את הקישוריות ואת האינטראקציה עם התלמידים ומגרות את סקרנותם ואת מעורבותם.
תרומתו המעשית העיקרית של המחקר נעוצה בהבנה של הצורך לאפשר למורים לחשוב על חוויות הלמידה שלהם כשהם מתחילים או מתכננים ללמד באופן מקוון ושל החובה לספק להם תמיכה מקצועית ממוקדת על בסיס צרכים מזוהים.
הסיכום בעברית הוכן ע"י צוות פורטל מס"ע
בחברת LNET מעסיקים מורים מנוסים של מערכת החינוך אשר נדרשים ללמד מרחוק בשיעורים סינכרוניים. אבל מתברר כי מה שמתאים להוראה בכיתה לא בהכרח מתאים להוראה מקוונת בצורה סינכרונית והמורים הכי טובים בכיתה הם לא בהכרח המורים הטובים בלמידה מרחוק. דווקא למורים החדשים במערכת החינוך יש להם פוטנציאל גבוה יותר להצליח בהוראה מקוונת.
ד"ר יעקב הכט:
על האפקטיביות של הפדגוגיה המקוונת
הפדגוגיה המקוונת עדייו מבוססת על תרבות הלמידה המסורתית
בתהליך ההכלאה של שתי סביבות הלמידה המקוונת והמסורתית , כפי שקיים כיום, אי אפשר להתעלם מהדומיננטיות של סביבת הלמידה המסורתית.
בתרבות הלמידה הדומיננטית השוררת כבר מאות בשנים עומד המורה היודע-הכול במרכז הבמה ומניח כי הלומדים חסרי ידע וניתן לתת מענה ללומדים ברמות שונות של יכולת. תרבות הלמידה המסורתית הזו נהוגה עדיין ברבות מהמכללות למורים ואף באוניברסיטאות .
המרצים באוניברסיטה משתמשים אמנם בכלים של ICT תקשוב חינוכי אך הם ממשיכים ללמד באופן שבו לימדו תמיד, בלי קשר ללמידה מקוונת .
ראו גם :
הטכנולוגיה השיגה את הפדגוגיה – אבל זה לא לטובה ( חלק א' )
