מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע פדגוגי , מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות
מיטב המורים , המדריכים , וחוקרי החינוך בלקט הפדגוגי החדש…
תוכן העניינים
פיתוח ישראלי: מיקרוסופט משיקה פלטפורמת למידה חכמה
" טיפ של יום רביעי לקבוצות חומר פתוח" : יצירת מצגות בנוטבוקLM (חפציה בן ארצי)
מאגר המידע השיתופי למורים " חומר פתוח" מתעדכן כל יום
דו"ח סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לשנת תשפ"ה
ללמוד מפינלנד איך מחנכים ילדים לזהות פייק ניוז
פינת קורטוב המלח!!:"לא ממש ראינו שינוי": טכנולוגיה חינוכית היא רווחית – אך לרוב חסרת תועלת”
פיתוח ישראלי: מיקרוסופט משיקה פלטפורמת למידה חכמה
האפליקציה פותחה במרכז הפיתוח של החברה בישראל ומאפשרת למורים ליצור שיעורים אינטרקטיביים מותאמים אישית באמצעות בינה מלאכותית
המערכת מתאימה את עצמה לקצב הלמידה של כל תלמיד ומספקת למורים תמונת מצב בזמן אמת
הכלי זמין להורדה ללא עלות נוספת לבעלי רישיונות חינוכיים של החברה.
האפליקציה כוללת גם יכולת ליצור חידוני Kahoot באמצעות בינה מלאכותית, כדי להביא אלמנט של משחק לכיתה. בנוסף, היא מגיעה עם ספרייה של שיעורים מוכנים שפותחו בשיתוף פעולה עם ארגוני ידע גלובליים כמו מרכז נובל לשלום, PBS NewsHour, קרן חיות הבר העולמית, נאס"א, Figma ו-Minecraft Education.
מיקרוסופט מדגישה שהכלי לא מיועד להחליף מורים, אלא לצמצם עבודה חוזרת הקשורה להתאמות ולמשוב, ולאפשר להם להשקיע יותר זמן בהוראה עצמה.
לכתבה שפורסמה ב25 לינואר 2026 בעיתון " ישראל היום" , כתבה של רועי בית לוי ( קישור)
חפציה בן ארצי , " טיפ של יום רביעי לקבוצות חומר פתוח" : יצירת מצגות בנוטבוקLM
לפוסט של חפציה בן ארצי , 28 לינואר 2026 ( קישור )
מאגר המידע השיתופי למורים " חומר פתוח" מתעדכן כל יום
מאגר מידע מומלץ מאד למורים בכל שכבות הגיל בישראל
חומר פתוח הוא מאגר חומרי למידה דיגיטליים, שכל מורה יכול להירשם (עם גוגל, עדיף) ולתרום חומרים. אפשר גם להעלות תכנים שווים של אחרים, רק לא לשכוח לתת קרדיט.
רקע
חפציה בן ארצי ( 2025) ,הסיפור של מאגר "חומר פתוח"
דו"ח סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לשנת תשפ"ה
מאת: ד"ר יכין אפשטיין
" דו"ח סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לשנת תשפ"ה שהתפרסם בשבועיים האחרונים (יש בדוח כמה תאריכים וזה המאוחר מהם) צריך להדאיג כל מי שפועל במערכת החינוך.
הפער בין העולם הדיגיטלי שבו חיים התלמידים לבין מה שמערכת החינוך מעניקה להם הולך ומעמיק.
57% מהתלמידים מדווחים שהם משתמשים בכלים מבוססי בינה מלאכותית לצורכי למידה, חיפוש מידע ויצירת תוכן. הם שם כבר עכשיו – לא בעתיד.
אבל רק 36% מציינים שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בכלים האלה. כלומר: רוב התלמידים פוגשים את המהפכה הדיגיטלית לבד, בלי ליווי, בלי הדרכה, ובלי שמערכת החינוך תתייחס לכך בכלל.
זה לא נגמר שם. שיעור התלמידים שמרגישים שהם שולטים בתוכנות ואפליקציות בסיסיות לצורכי למידה (וורד, אקסל, זום, קנבה) – עומד על 62% בלבד. גם כאן נרשמה ירידה דרמטית לעומת השנה הקודמת.
ואולי הנתון שמבחינתי מעיד על המקום שמערכת החינוך נמצאת בו: רק 54% יודעים לעבוד על מסמכים שיתופיים. עבודה קבוצתית – אחד הכלים המרכזיים בעולם העבודה הדיגיטלי – נלמדת, אם בכלל, במקרה.
הציון הכללי של התלמידים בתחום "יכולת עבודה דיגיטלית" הוא 61% – ירידה של 7% מהשנה הקודמת. מערכת החינוך הולכת אחורה בזמן ש(חלק) מהתלמידים ממשיכים קדימה.
אנחנו לא מדברים רק על פער טכנולוגי, להבנתי זה מעיד על אובדן רלוונטיות. אם תלמידים מרגישים שבית הספר מנותק מהעולם שבו הם חיים, מה זה אומר על מערכת החינוך
זה הרגע שבו כולנו צריכים לעצור ולשאול: האם אנחנו באמת מכינים את הדור הבא למציאות שמחכה לו?
ואם התשובה היא לא (וככל הנראה זו התשובה) – אז מתי נתחיל?"
https://rama.edu.gov.il/unique-reports/student-survey-2025
קישור לפוסט במקור של ד"ר יכין אפשטיין
ללמוד מפינלנד איך מחנכים ילדים לזהות פייק ניוז
"ישראל נכשלת בכל מדד בינלאומי לחשיבה ביקורתית וחסינות מפני שקרים. לעומתה, פינלנד מככבת במדדים האלה בזכות תפיסה הרואה אמת ושקיפות כבסיס חיוני לחברה דמוקרטית יציבה. כדי ליישם זאת היא מאמנת ילדים כבר מגיל הגן איך להטיל ספק, לזהות שקרים, לדרוש אסמכתאות ולא ליפול בפח של פופוליסטים. כך היא עושה את זה"
למאמר של קרן כהן קיוולה , פורסם בעיתון "כלכליסט" בתאריך 22 לינואר 2026
פינת קורטוב המלח!! : "לא ממש ראינו שינוי": טכנולוגיה חינוכית היא רווחית – אך לרוב חסרת תועלת
תקציר
השימוש במחשבים בבתי ספר בארה"ב נסק בעשור האחרון, אבל הוא לא הוביל לשיפור המיוחל בהישגי תלמידים
חטיבת הביניים מקפרסון שבמדינת קנזס נכוותה בעבר מטכנולוגיות חינוך (EdTech). אך ב-2022 הנהלת בית הספר הייתה מוכנה לנסות שוב, ובחרה בתוכנית דיגיטלית בשם IXL, שנכללה ברשימת תוכנות מומלצות שפירסמה המדינה. התוכנה הבטיחה הוראה שמותאמת לרמתו של כל תלמיד, ולכן מובילה להישגים מהירים, ובית הספר השתמש בה כדי להקצות את רוב תרגילי המתמטיקה שתלמידים נדרשים לבצע עצמאית בכיתה. "חשבנו שזה הולך להיות ממש קסום", אמרה המנהלת אינגה אספינג.
אך התקוות התבדו במהרה. "לא ממש ראינו שינוי", אמרה אספינג. התלמידים אמרו כי התוכנית הייתה חזרתית, לא גמישה ומשעממת – ודעתם הוסחה בקלות לאור הפיתויים הטמונים בשימוש במחשבים, שסופקו להם על ידי בית הספר. למרות ניסיונות בית הספר לחסום את גישתם ליוטיוב וספוטיפיי, ואף לדואר אלקטרוני, הילדים מצאו פתרונות עוקפים. והמורים התרעמו על דרישות המעקב והפיקוח החדשות שהוטלו עליהם בעקבות זאת.
הכתבה המלאה פורסמה במקור ע"י עיתון אקונומיסט ותורגמה לעברית ע"י עיתון דה-מרקר ב26 לינואר 2026
נוסח הכתבה כפי שהועלתה ברשתות החברתיות (קישור)
פינת קורטוב המלח!!
מדוע קראתי את הכתבה המתורגמת בגישה ביקורתית לחלוטין? כי הכתבה וגם המחקרים לא מתייחסים כלל לתוכניות תקשוב בחינוך עפי"י מודל BYOD בבתי ספר (Bring Your Own Device (BYOD) Program) בבתי הספר בארץ בעולם ..
הניסיון עם תוכניות BYOD בישראל הוא שונה לחלוטין , לדוגמא חטיבת הביניים שז"ר בכפר סבא
מודל BYOD למידה עם מחשב אישי לכל תלמיד בביה"ס שז"ר,
התלמידים בחטיבת הביניים שז"ר בכפר סבא לוקחים איתם את המחשבים הניידים אל הכיתה ולמרחבי הלמידה בביה"ס כל יום ומחזירים בילקוט הביתה להמשך העבודה והתרגול
למידע על התוכנית בחטיבת הביניים בכפר סבא
קישורhttps://www.amisalant.com/?p=27080
ראו גם :
התרחבות המשמעותית של תוכניות BYOD בבתי הספר בעולם (קישור)
