מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע פדגוגי , מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות
מיטב המורים , המדריכים , וחוקרי החינוך בלקט הפדגוגי הרבעוני החדש
תוכן העניינים
מפת כלי ה-AI של Google for Education (מעיין סייג)
חדש בגוגל קלאסרום – NotebookLM בתוך גוגל קלאסרום! ( מושיקו אברהם , גוגל ישראל )
חדש בג'מיני – יצירת Google Slides! ( מושיקו אברהם , גוגל ישראל)
איך ליצור בקלות סרטון עם שאלות ולתת אותו כמטלה בגוגל קלאסרום? ( ערוץ "להיות מורה", יוטיוב )
כעת תלמידים, הגישו גם את הפרומפט! (דניאל שמיל)
מחקר מצא : כתיבה ידנית מפעילה את המוח יותר מההקלדה ( ד"ר איתי גל)
רק רצינו להגיד!! פרויקט פודקאסטים בסיוע AI בחט”ב ( רפאלה בלס)
חומר פתוח – מאגר חומרי למידה דיגיטליים למורים- ממשיך להתפתח היטב, עדכונים אחרונים ( חפציה בן ארצי )
מה קורה כשהבינה המלאכותית משנה את העולם – אבל כמעט לא נכנסת לכיתה? ( פרופ' גילה קורץ)
איזה כלי בינה מלאכותית הכי טוב ביצירת מערכי שיעור לצרכים שלנו? ( ד"ר חני שלטון )
מפת כלי ה-AI של Google for Education
מאת: Maayan Sayag
"יצרתי אתר אינטראקטיבי, נעים לעין ובעברית מלאה, שעושה סדר בכל הכלים המדהימים שזמינים בחינם בחשבון החינוכי שלכם.
מה תמצאו במפה? הסבר ברור על כל כלי מרכזי: Gemini, NotebookLM, Gemini in Classroom, ו-Google Vids. פירוט היכולות – מה כל כלי יודע לעשות, ואיך זה רלוונטי להוראה? מגבלות שימוש – מה בדיוק מקבלים בחשבון החינוכי שלכם? איך מגיעים? – הנחיות פשוטות וברורות איך למצוא כל כלי.
המטרה הייתה ליצור משאב אחד, אינטראקטיבי וידידותי, שיאפשר לכל מורה להתחיל להתנסות ולהשתמש בכלים המדהימים האלה שכבר זמינים לכולנו."
קישור לאתר המעולה שבנתה מעיין סייג
https://sites.google.com/view/edu-ai-map/
חדש בג'מיני – יצירת Google Slides!
מאת: מושיקו אברהם , גוגל
כן כן, אחד מהפיצרים שביקשו מאיתנו הכי הרבה, האפשרות לייצר מצגת שלמה בתוך ג'מיני!
איך עושים את זה? פשוט בוחרים את canvas ומייצרים! אפשר להוריד את זה אחר כך לPDF או לייצא לסליידס עצמו! כמובן שאפשר גם לעלות לו מסמך ולבקש ממנו לייצר את הסליידס על בסיסה!
Collaborate with Gemini in Google Slides (Workspace Labs)
חדש בגוגל קלאסרום – NotebookLM בתוך גוגל קלאסרום! וואו! 📖
שלום חברים, בסרטון היום אציג את החיבור החדש שעשינו בין גוגל קלאסרום ל NOTEBOOKLM. וואו איזה יופי של דבר!
איך ליצור בקלות סרטון עם שאלות ולתת אותו כמטלה בגוגל קלאסרום?
כעת תלמידים, הגישו גם את הפרומפט!
מאת: דניאל שמיל , עיתון דה – מרקר
תקציר
תלמידים מכל רחבי הארץ כבר מזמן גילו את ChatGPT. אבל מה שבכיתות נראה כמו מהפכה דיגיטלית, מתנהל בפועל כמשחק של חתול ועכבר: המורים מזהירים מפני "שקרים" של AI, מפעילים תוכנות יקרות לזיהוי העתקות, והתלמידים לומדים לעקוף אותן. רק מעטים מהמורים משתמשים כיום ב-AI כדי ללמד חשיבה ביקורתית ובדיקת מקורות. אנשי חינוך מודאגים מהשאלה איך גורמים לדור הצעיר ללמוד לסמוך יותר על עצמו מאשר על מכונות – מבלי לאבד ביטחון ותחושת מסוגלות
כמה נקודות חשובות מתוך הכתבה :
דניאל, תלמיד כיתה י"א בצפון הארץ, כבר יודע ש–ChatGPT יענה לו מהר יותר מכל מורה או ספר לימוד. "כמעט כל התלמידים משתמשים ב–AI", הוא אומר. "אבל בבית הספר זה משחק של חתול ועכבר — אחת המורות הוציאה עשרות דולרים על תוכנה שמזהה עבודות שנכתבו ב–AI, אבל אנחנו כבר יודעים לעקוף אותה".
בירושלים, יואב בן ה–16 שומע מהמורים שה–AI "משקר", אבל לא זוכה להסבר איך בודקים או מאמתים אותו. ובתיכון של יהל, במרכז הארץ, הגישה כלפי AI היא בעיקר הימנעות: "על AI בכלל לא מדברים איתנו. רוב החומר לבגרות מבוסס שינון, וגם כשאנחנו בשיעור מחשבים — חצי מהאתרים חסומים לנו", הוא מספר.
ההימנעות הזו מגיעה לכדי אבסורד בבית ספרו, שדורש מתלמידי מגמת מחשבים לכתוב קוד בעט על נייר. "רק בשיעור קולנוע מרשים לנו לכתוב רעיונות בעזרת ChatGPT, והמורים אפילו ממליצים על זה", מספר יהל.
קשה לומר שמשרד החינוך מתעלם מהבינה המלאכותית. המשרד השקיע 6.4 מיליון שקל בפיתוח בוטים ייעודיים לתלמידים — אך אלה הפכו עד מהרה בלתי־שמישים בשל נטייתם לספק "תשובות הזויות". התלמידים, מנגד, נותרו עם אזהרות כלליות על "העתקות" ו"שקרים" של המודלים, ובלי הכשרה אמיתית איך להפוך אותם לכלי למידה.
לא רבים יודעים זאת, אבל המשרד מעמיד לרשות כלל המורים והתלמידים מכיתה ח' ומעלה את הגרסה המתקדמת של ג'ימיני של גוגל; ומורים קיבלו גישה חינם גם לכלי Copilot של מיקרוסופט, שתורחב השנה גם לתלמידים במוסדות חינוך נבחרים. תלמידי כיתות ד' ומעלה מקבלים גישה לבוט ייעודי שתפקידו הקניית כישורי שימוש מושכל בבינה מלאכותית. זה הופך את ישראל לאחת המדינות הבודדות בעולם שמעניקות לתלמידיה גישה לגרסה מתקדמת של כלי AI. אך לדאוג שהתלמידים והמורים גם ישתמשו בהם ויעשו זאת נכון — זה כבר אתגר גדול בהרבה.
"מישהו אמר לי פעם שמשרד החינוך הוא בית העלמין הגדול ביותר לסיסמאות", אומר מיכה, מורה למתמטיקה מהשפלה. "יש הרבה השתלמויות על בינה מלאכותית, אבל ההיכרות של המורים היא לרוב שטחית. יודעים לשאול את הצ'אט שאלה ושם זה נגמר. גם אצל התלמידים זה שטחי: הם משתמשים בזה כדי להוריד מהם את המטלה, לא כדי ללמוד".
לדבריו, ההתנגדות לטכנולוגיה קיימת מצד המורים, שמשוכנעים שהתלמידים ממילא מבינים בכלים הללו טוב יותר מהם, אך גם מצד התלמידים, שלא ממהרים לקפוץ למים. "כשחילקתי סיסמאות לכלים החינוכיים של גוגל, כולל ג'מיני, תלמידה גלגלה עיניים ואמרה לי: 'די, אנחנו לא בקורונה'", הוסיף.
אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET, זרוע החדשנות של מט"ח, טוען כי אימוץ הבינה המלאכותית במערכת החינוך דומה למה שקורה בארגונים גדולים אחרים. "משתמשים פרטיים רצים קדימה, אבל המוסדות מתקדמים לאט ולא משתנים בקצב שתואם את הציפיות. החשש מהעתקות הוא אינסטינקט מוסדי במערכת החינוך, אבל ברור לכולם שהפוטנציאל פה עצום".
לדבריו, בינה מלאכותית כבר מאפשרת למידה עצמאית עם משוב מיידי, סביב השעון. ובעוד בעבר כדי לפתח אפליקציה חינוכית נדרשה השקעה של מאות אלפי דולרים, "כיום מורה אחת יכולה לפתח לבדה כלי מותאם לכיתה שלה".
במשרד החינוך מדגישים שהשינוי כבר החל: אסטרטגיה לשילוב AI גובשה עוד ב–2022, והטמעתה התחילה בפועל רק בשנה שעברה בשל השיבושים שגרמה המלחמה. בפברואר 2025 הוקדש חודש שלם ל"בינה מלאכותית" עם וובינרים וערכות למידה למורים ופעילויות לתלמידים החל מכיתה ד' ועד י"ב; ובשנה הקרובה צפויים שינויים גם בדרכי ההוראה והבחינה. למשל, ניהול שיחה עם סופר או דמות היסטורית דרך צ'אטבוט, והגשת תמלול השיחה עם הצ'אט כבסיס לדיון. התהליך הנועד להיות הדרגתי, אך להשפיע על כל מקצועות הלימוד ובסופו של דבר גם בכל שכבות הגיל, כולל בחינוך החרדי, בחינוך המיוחד ובגני הילדים.
ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט מחקר ופיתוח וחבר המועצה לחינוך מדעי של משרד החינוך, מסכים כי חודש ה–AI היה יוזמה חסרת תקדים; וטוען כי השינוי במערכת החינוך קורה — אך הוא איטי.
יש גם מורים שכבר מנסים לנצל בכוחות עצמם את ההזדמנות שגלומה בכלי הבינה המלאכותית. מיכה, למשל, ביקש מתלמידיו להציג את כל ההתכתבות שלהם עם הצ'אט, להסביר אילו תשובות קיבלו, מה בדקו ואיך הגיעו לנוסח הסופי. "יש הרבה פוטנציאל שלא ממומש", הוא אומר. "גם בג'מיני וגם ב–ChatGPT יש מצב למידה שבו התלמידים נשאלים שאלות, אבל כמעט אף אחד לא משתמש בזה. זה אולי יישמע מפתיע, אבל להרבה תלמידים אין בכלל אוריינות דיגיטלית. לגלול בטיקטוק זה לא אוריינות דיגיטלית. אני מוצא את עצמי מקדיש שיעורים שלמים להסברים על איך מעלים קובץ למחשב".
יותם גוטמן, שלימד היסטוריה בהרצליה, בחר בגישה אחרת: לאסור על שימוש ב–AI במטלות מסוימות, אבל לחייב שימוש בו באחרות. "התלמידים משתמשים ב–AI בכל הזדמנות", הוא מספר. "יש אפליקציה בשם 'רובי הבוט', ורבים פשוט מעתיקים ממנה תשובות אחד לאחד. היה ברור שאין טעם להילחם בזה".
במטלות שבהן הוא חייב את התלמידים להשתמש ב–AI הוא דרש מהם להגיש לא רק את הפתרון — אלא גם את הפרומפט (ההנחיות שהתלמיד נותן ל–AI) ואת תהליך הבדיקה. במסגרת המטלות הללו התלמידים גילו לראשונה עד כמה הצ'אטבוטים יכולים לטעות. בניסוי אחד ביקש גוטמן מתלמידיו למצוא את כל האתרים בהרצליה הקשורים למלחמת העצמאות; "תוך דקה כולם חזרו עם אותה תשובה — קצרה ושגויה. זו הייתה ההזדמנות להראות להם איך בודקים מקורות, איך מאמתים מידע, ואיך הופכים את הכלי לנקודת פתיחה ולא לעובדה מוגמרת", מספר גוטמן.
"אין מקצוע שבו אי־אפשר לשלב בינה מלאכותית", אומר נמרוד רגב, מורה לאנגלית ומומחה לטכנולוגיה חינוכית. "העיקר הוא שהבינה תסייע לתרגול ולא תחליף את הלמידה ואת המורים. בכל מקרה, צריך לעזור להם להתנסות בכלים בכוחות עצמם, וזה לא פשוט. הם רגילים לשיטה שבה המורה עמדה, לימדה והגישה להם את הידע כמוצר מוגמר". רגב סבור כי אוריינות דיגיטלית צריכה להיכנס לתוכנית הלימודים כבר בכיתה בבית הספר היסודי. לדבריו, לתלמידים רבים גם חסרה התנסות בצריכה ביקורתית של מדיה. "יש מקום ללמד קריאה ביקורתית והערכת מקורות. אולי ה'הזיות' של מודלים כמו GPT יפחתו בעתיד, אבל מקורות המידע שעליהם הכלי מתבסס עלולים להיות מטעים או שקריים".
מחקר מצא : כתיבה ידנית מפעילה את המוח יותר מההקלדה
אם אתם עומדים להקליד בשיעור או בהרצאה, כדאי לנסות לחזור לשיטות של פעם: מחקר חדש גורס כי כתיבה ביד עשויה לשפר את תפקוד המוח ואת הקשר בין סיבי העצב, בהשוואה להקלדה. המחקר נערך באוניברסיטה הנורווגית למדע ופורסם בכתב העת Frontiers in Psychology.
החוקרים תיעדו את הפעילות המוחית של 36 סטודנטים באוניברסיטה. בתחילת הניסוי נדרשו התלמידים לכתוב מילים באמצעות עט דיגיטלי על גבי מסך מגע, או להקליד את אותן מילים באמצעות מקלדת. כשמילה כמו "יער" או "קיפוד" הופיעה על מסך מולם, היו לרשותם 25 שניות לכתוב או להקליד את המילה שוב ושוב. במהלך הניסוי, עטו הנבדקים קסדה ובה 256 אלקטרודות חיישנים המודדות את גלי המוח ומתעדות את פעילות האותות החשמליים, מיקומם, וכיצד חלקים במוח מתקשרים זה עם זה.
החוקרים מצאו שכאשר מדובר בכתב יד, הדורש פעילות ויזואלית, גרפית ומוטורית, הופעלו כמעט כל אזורי המוח בהשוואה להקלדה, וכי הכתיבה דרשה תקשורת בין קליפות המוח – החזותית, החושית והמוטורית. לעומת זאת, בעת הקלדה, שבה המקשים נראים זהים זה לזה ללא קשר לאות, נדרשה פחות פעילות מוחית בקליפות המוח החזותית והמוטורית.
מחקרים מצאו שכתיבה ידנית מפעילה את המוח יותר מהקלדה מכיוון שהיא מעוררת פעילות מוחית רבה יותר באזורים מוטוריים וסנסוריים, מאפשרת תהליך עיבוד עמוק יותר של מידע, ומסייעת בקידוד ידע לזיכרון לטווח ארוך. כתיבה ביד מחייבת סינון ועיבוד של מידע בזמן אמת, מה שמחזק את ההבנה, הזיכרון והיצירתיות.
הבדלים בפעילות המוחית
- כתיבה ידנית:
מפעילה חלקים מוטוריים וסנסוריים רבים במוח, ומשתמשת בחושים רבים יותר מאשר הקלדה.
- הקלדה:
מפעילה רק אזורים מעטים במוח, כיוון שלחיצת המקשים אינה מאתגרת את המוח באופן דומה.
השפעה על הזיכרון וההבנה
- עיבוד וקידוד מידע:
כתיבה ידנית מאלצת את הכותב לסנן מידע, להחליט מה חשוב, ולבטא זאת באמצעות קיצורים וסמלים. תהליך זה של "קידוד" מחזק את ההבנה ומעביר ידע לזיכרון לטווח ארוך.
- זיכרון:
מחקרים הראו שאנשים שסיכמו בכתב יד הפגינו הבנה טובה יותר של החומר וזיכרון חזק יותר גם לאחר שבוע, בהשוואה לאלה שהקלידו.
חיזוק היצירתיות
- עיבוד מחשבות: התהליך האיטי יותר של כתיבה ביד נותן למוח יותר זמן לעבד את המילים, ליצור הקשרים חדשים בין מחשבות שונות ולפתח פתרונות יצירתיים.
המלצות מעשיות
- ללמידה:
כדאי לנסות להשתמש בכלי כתיבה ידניים (עט ונייר) בעת סיכום שיעורים, קריאה או כל משימה לימודית אחרת, כדי לשפר את ההבנה והזיכרון.
- לחיזוק קוגניטיבי:
כתיבה ביד יכולה לסייע בחיזוק מיומנויות מוטוריות
מחקר מצא: כתיבה ידנית מפעילה את המוח יותר מהקלדה
ראו גם :
היתרון של כתיבה בעט ובעיפרון ואיך לעודד את הילד לחזור למחברת?
סמדר כהן-טרקל
ארבע סיבות מצוינות למה לא כדאי למהר לוותר על כתיבה ידנית בעידן הדיגיטלי, וחמישה צעדים שיעודדו את הילדים לשחרר קצת את המקלדת
רק רצינו להגיד!! פרויקט פודקאסטים בסיוע AI בחט”ב
שם ביה"ס : התיכון להייטק ואומניות , תל אביב ( שבח מופת לשעבר)
כחלק משיעורי השפה העברית, קיבלו תלמידי כיתות ט’ משימה מעניינת במיוחד מצוות מורי לשון. יש לכם מה להגיד? בואו נכין פודקאסטים בנושאים מורכבים על פי בחירתכם, ונבצע אותם צעד אחר צעד! המטרה היתה להפגיש את התלמידים עם ההבדל שבין שפה דבורה לשפה כתובה. פעמים רבות, בשיעורי לשון, מתמודדים התלמידים עם הפער שבין הרעיון הגולמי שנמצא בראשם, לבין הביטוי שלו על הכתב. שימוש במיומנות כתיבה ותמלול פודקאסט, מאפשרים להם לגשר ולהבין את הפער ואת ההבדל שבין המידע הרעיוני שיש לי בראש, למידע שמעובד למען משתמש אחר, במקרה הזה – המאזין. פרויקט זה קידם גם תלמידים בעלי אוריינטציה דבורה ויכולת למידה מילולית שאינה כתובה, ולאפשר להם תחושת הצלחה ורצף לשוני חשיבתי באמצעות דיבור בלבד. לאחר שעבדו על פודקאסט ידני, התנסו חלק מהתלמידים במחולל פודקאסטים AI מבית גוגל (notebooklm), הזינו למחברת מקורות מידע בעברית, וקיבלו פודקאסט מקצועי בנושא המוגדר ב…. אנגלית! את התוצר הם הורידו, תמללו, תרגמו לעברית וחלקם אף הנפישו אותו. רוצים לראות ? סליחה, לשמוע?
מקור וקרדיט , רפאלה בלס ( קישור)
חומר פתוח – מאגר חומרי למידה דיגיטליים למורים- ממשיך להתפתח היטב
*אילו אוצרות עלו בתקופה האחרונה?*
מחולל מעבדות חקר
טובה שמר פרי שיכללה ובנתה כלי משולב בינה שמפרק את שלבי התכנון של מעבדת החקר ומלווה בתהליכי ההערכה. יש עוד כלים שלה בחומר פתוח, חפשו אותם.
ערכות ומערכים לחרבות ברזל וה7.10
https://openstuff.co.il/3592/ ערכת האגף לחינוך יסודי
https://openstuff.co.il/3547/ ערכת החמד
מצגות מלוות למידה בתנ"ך לכיתה י'
https://openstuff.co.il/friends/122/my-posts
מצגות מעוצבות, מקיפות ויסודיות על החומר הנלמד, מאורגנות לפי פרקים. שווה להכיר גם את האתר "קליק למקרא" שנגיש גם הוא דרך הפרופיל – של נעמה דנינו האלופה.
בקרוב נפרסם תוסף דפדפן שיעזור לכם לשמור חומרי למידה שווים מכל רחבי הרשת בנוחות.
בואו לבקר! יש מלא אוצרות...
צוות 'חומר פתוח' והמורים המובילים
מה קורה כשהבינה המלאכותית משנה את העולם – אבל כמעט לא נכנסת לכיתה?
פרופ' גילה קורץ
מחקר חדש מגלה: המורים משתמשים בה לעצמם וכהכנה לשיעורים, אך לא באמת משלבים אותה בתוך הכיתה.
אז איך הופכים את הפער הזה להזדמנות עבור מערכת החינוך?
אלה הממצאים הבעייתיים של מחקר ארצי על השימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך בישראל בראשות דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, פרופ' גילה קורץ עם עוד ארבעה חוקרים מובילים.
חמישה חוקרים בכירים גילו שהמורים אימצו את ה־AI ככלי עזר להמשך שיטות ההוראה המיושנות ולא מעדכנים אותן. החוקרים מזהירים: "זו החמצה אדירה"
דו"ח: המורים כמעט שלא מבקשים מהתלמידים לעשות שימוש ב־AI
ראו גם:
"טכנולוגיה חדשה מול פדגוגיה ישנה": מחקר ישראלי בדק איך מורים משתמשים בAI
מחקר לאומי ראשון מסוגו, שנמשך שנתיים, חושף תמונה מורכבת של יחס מורי ישראל לבינה המלאכותית היוצרת (גנרטיבית). על פי הממצאים, כמחצית מהמורים כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית להכנה ותכנון שיעורים, אך רק שליש מהם מיישמים אותה בפועל בכיתה. כרבע מהמורים מדווחים על שינוי משמעותי בשיטות ההוראה והערכת התלמידים.
המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים בראשותה של פרופ' גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת רייכמן, האוניברסיטה העברית ומכללת ספיר. המחקר כלל ראיונות עומק עם מורים וסקרים בקרב מדגם מייצג של מורים מהמגזר היהודי.
יש פוטנציאל, אך חסרות הנחיות
מהמחקר עולה, כי למרות שהמורים מזהים הזדמנויות חינוכיות בבינה המלאכותית ומאמינים שהיא תשנה את פני החינוך באופן מהותי, הם מתקשים להבין מה הכיוון הרצוי. במיוחד בולט המחסור בהנחיות רשמיות: המורים מדווחים על העדר אמנה או תקנון בית-ספרי ברור לשימוש בטכנולוגיה.
"המורים מבינים שהבינה המלאכותית משנה את עולם החינוך מהיסוד, אך כרגע הם מרגישים לבד במערכה, ללא כלים ממשיים להתמודד עם האתגרים העצומים", מסבירה פרופ' קורץ. "הם משתמשים בטכנולוגיה חדשנית כדי לייעל פדגוגיה ישנה – וזו החמצה אדירה".
"סגורים ואדישים" מול "פתוחים ובטוחים"
המחקר זיהה שלושה פרופילים מובחנים של מורים מול הבינה המלאכותית. כשליש מוגדרים כ"סגורים ואדישים" – אלה שלא משתמשים או משתמשים מעט מאוד בכלים, בעלי תפיסת תועלת נמוכה וחששות בינוניים. הקבוצה הגדולה ביותר, קרוב למחצית, כוללת מורים "פתוחים, אך חרדים" שמכירים בתועלת אך מביעים חששות רבות. הקבוצה הקטנה ביותר, כרבע, הם "פתוחים ובטוחים" שעושים שימוש גבוה ב-GenAI.
זיהוי הפרופילים מלמד שאין מדובר בקבוצה הומוגנית, ולכן מדיניות "אחידה לכולם" אינה מספקת. החוקרים מדגישים הצורך בפיתוח מענים דיפרנציאליים המותאמים לכל קבוצה.
איזה כלי בינה מלאכותית הכי טוב ביצירת מערכי שיעור לצרכים שלנו?
השבוע גיליתי משהו מעניין על האופן שבו אנחנו יכולים להשתמש בכלי הבינה המלאכותית השונים. בעקבות הסקרנות שלי בנושא למידה והוראה בעידן הבמ"י, החלטתי לערוך ניסוי מעשי שיכול לעזור לכולנו להבין איזה כלי הכי מתאים לצרכי התכנון שלנו.
נקודת המוצא שלי הייתה סיפור אמיתי ומרגש. תיעדתי מקרה של יונתן בן 10, ילד שגילה את עולם היצירה עם בינה מלאכותית. המסע שלו החל בהתלהבות עזה כשהבין שיכול ליצור משחק פורטנייט בעצמו, עבר דרך רגע של תסכול עמוק כשהתוצאה לא התאימה לציפיות שלו ("אני שונא אותך!" – הוא אמר לבוט), והגיע לתובנות עמוקות על למידה, יצירה והבדל בין קשר אמיתי לווירטואלי. הסיפור הזה חשף שכבות מרתקות של אינטראקציה בין ילד לטכנולוגיה.
המשימה שנתתי הייתה זהה לכל שלושת הכלים. ביקשתי מ-ChatGPT, Claude ו-Gemini ליצור מערך שיעור מלא לכיתה ה' בנושא סקרנות ולמידה בעידן הבינה המלאכותית, כולל דיון בדילמות ובהתבסס על הסיפור של יונתן.
רציתי לראות איך כל כלי מתרגם את אותו חומר גולמי למוצר פדגוגי מעשי.
התוצאות חשפו הבדלים מהותיים בגישה הפדגוגית. Claude: הפתיע אותי בהתמקדות המדויקת בהתאמה לגיל – הוא יצר מערך של 50 דקות עם פעילות פתיחה גאונית של "קופסת הסקרנות" שמעוררת סקרנות מיידית. השפה שלו הייתה פשוטה, והוא הצליח להעביר מושגים מורכבים בצורה נגישה.
ChatGPT לעומת זאת, הלך לכיוון של עומק פדגוגי מרשים עם מערך מפורט כולל פעילויות רפלקטיביות מתוחכמות ושאלות שמעודדות חשיבה מטא-קוגניטיבית ("אחרי שקיבלתם תשובה — נסחו שאלת המשך שפותחת את הנושא עוד יותר") השאלות המנחות מעודדות רפלקציה: "האם הרגשתם שהבינה המלאכותית גרמה לכם לרצות לדעת יותר או פחות?"
אולם הוא הציע דיונים מורכבים לגיל זה.
Gemini בחר בגישה החדשנית ביותר – הוא הציע עבודה מעשית עם כלי AI אבל הפעילות שהציע מטרתה רק לספק חוויה דומה לתלמידים אבל המשך שלה ארוך יחסית לפעילות פתיחה והתנסות זו לא בהכרח מקושרת לדיון בדילמות שמהוות חלק נכבד מהשיעור. ובנוסף את המשאבים הטכנולוגיים האלה חלק מבתי הספר לא יכולים לספק.
התובנה המרכזית שהגעתי אליה היא שכל כלי מביא אתו פילוסופיה חינוכית שונה
Claude מתמחה בהנגשת תכנים מורכבים לגיל הצעיר תוך הפגנת "אינטיליגנציה רגשית" (למדתי על כך גם מצ'אטים של ילדים צעירים עם Claue ושמירה על רמה פדגוגית גבוהה.
ChatGPT מצטיין ביצירת מערכים מעמיקים ומקיפים שמתאימים למורים המחפשים תוכן עשיר וחשיבה ביקורתית ורפלקציה.
Gemini פירש את המקרה כהזדמנות לחקור את גבולות השילוב הטכנולוגי בחינוך.
ההתנסות הזו לימדה אותי שהשאלה לא צריכה להיות "איזה כלי הטוב ביותר?" אלא "איזה כלי הכי מתאים למטרות הפדגוגיות שלי במפגש הספציפי הזה?"
מה שהכי ריגש אותי הוא שכל כלי "קרא" את הסיפור של יונתן בצורה שונה. Claude התמקד בחוויה הרגשית של הילד ובצורך להתאים את הלמידה לגיל..
ChatGPT ראה בסיפור הזדמנות לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית ורפלקציה
Gemini פירש את המקרה כהזדמנות לחקור את גבולות השילוב הטכנולוגי בחינוך. זה לימד אותי שהשאלה לא צריכה להיות "איזה כלי הטוב ביותר?" אלא "איזה כלי הכי מתאים למטרות הפדגוגיות שלי במפגש הספציפי הזה?"
המסקנה המעשית היא שמגוון הכלים הזה הוא בעצם יתרון. כשאני רוצה ליצור חומר מותאם לגיל צעיר, אני אפנה ל-Claude כשאני מחפשת עומק פדגוגי ופעילויות מורכבות ChatGPT יהיה הבחירה שלי. וכשאני רוצה לחדש ולהעז עם שילוב טכנולוגיה, Gemini יכול לתת לי רעיונות נוספים.
מקור המידע , ד"ר חני שלטון ( קישור)
