מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע פדגוגי , מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות
מיטב המורים וחוקרי החינוך בלקט פדגוגי מרתק !
הנושאים :
האם הגיע הזמן להיפרד משיעורי הבית?
כבר ניסית יום למידה גמיש?
המלצות מעשיות לשימוש מושכל ופורה בבינה מלאכותית בחינוך
המומחה שמסביר מה עומד מאחורי הצלחת מערכת החינוך ביפן
חכמים אבל בלי נשמה – האם כך ייראו בתי הספר של העתיד?
בין חדשנות לספקנות: כיצד סטודנטים להוראה תופסים את שילוב הצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית ?
תמונת למידה פרטנית במערכת Moodle: דשבורד מתקדם למעקב אחר התקדמות, נוכחות והערכה
שיפורים בולטים ב-Moodle 5.0 מועד שחרור: אפריל 2025
האם הגיע הזמן להיפרד משיעורי הבית?
מחקרים שבדקו את הקשר בין שיעורי בית להישגים אקדמיים העלו ממצאים מורכבים. מחקר רחב היקף של קופר, רובינסון ופטל (2006) קבע כי שיעורי בית מועילים בעיקר בגילאי תיכון, אך לא נמצאה השפעה מובהקת בקרב תלמידי בית ספר יסודי. למעשה, ילדים מתחת לגיל 12 אינם מפיקים תועלת משמעותית משיעורי הבית.
נוסף על כך, עולה השאלה – מי באמת מבצע את שיעורי הבית? לא אחת, תלמידים בעלי אחריות עצמית גבוהה, תמיכה הורית וגישה לתנאים מתאימים הם אלו שמשלימים את המטלות ומפיקים מהן תועלת. מחקר של טראוטוויין ועמיתיו (2009) מחזק טענה זו, כשהוא מצביע על כך שתלמידים ללא תמיכה מספקת בבית – במיוחד במשפחות ממעמד כלכלי נמוך – עלולים להיוותר מאחור. שיעורי הבית, במקרים אלה, אינם מצמצמים פערים אלא עלולים להעמיקם.
השפעתה של מגפת הקורונה
פרוץ מגפת הקורונה טרף את הקלפים עוד המקרה חזר על עצמו כמה פעמים, מלחמות לא חסרות לנו: בתי הספר נסגרו בן לילה, ושיעורי הבית הפכו למעשה ליום הלימודים כולו. לא עוד השלמה לימודית, אלא הכלי המרכזי להעברת ידע. חלק מהתלמידים הצליחו להסתגל, נהנו מהגמישות ומהעבודה בקצב אישי. אחרים, ללא תמיכה, מבנה או ציוד מתאים – נתקלו בקשיים ניכרים. מחקר של קוהפלד ועמיתיו הראה האטה משמעותית בקצב ההתקדמות הלימודית, בעיקר במקצועות מדויקים כמו מתמטיקה.
האם הגיע הזמן להיפרד משיעורי בית?
ראו גם :
מה יהיה עם שיעורי הבית בעידן הבינה המלאכותית?
כבר ניסית יום למידה גמיש?
מה קורה כשהמורה מפסיקה לשלוט בלו״ז ונותנת לתלמידים להוביל את הדרך? הכירו את המודל החדשני שבית חינוך אחד בצפון הארץ החליט לאמץ
בית ספר גוונים בעין המפרץ, הגמישות אינה רק בשעות הלימוד, אלא בתהליך כולו: כיצד ללמד בצורה שמתאימה לכל תלמיד ותלמידה, כיצד לאפשר להם לבחור את הדרך שמטיבה עימם, וכיצד לבנות שיח אמיתי בין מורה לתלמידים, ולא רק להסביר חד-כיוונית. המודל נועד לא רק לשפר את הלמידה, אלא גם להחזיר לתלמידים את תחושת המסוגלות והיכולת להתפתח בכל היבטי החיים.
למאמר של איריס אלטיט
כבר ניסית יום למידה גמיש? ( קישור)
המלצות מעשיות לשימוש מושכל ופורה בבינה מלאכותית בחינוך
פירסט, א' (2025). המלצות מעשיות לשימוש מושכל ופורה בבינה מלאכותית בחינוך. דלתא – מדע הלמידה בכיתה
מחקרים חדשים מראים את ההשפעה של שימוש בכלי AI ללמידה – הלומדים מצליחים להשיג תוצאות טובות יותר בזמן הלמידה, אבל הביצוע העצמאי שלהם, נפגע. הם גם מציגים "עצלנות קוגניטיבית" – ומפעילים פחות חשיבה ומטה-קוגניציה בזמן הלמידה. באותו הזמן, אנחנו מוצאים גם דוגמאות שבהן נעשה שימוש מושכל בבינה מלאכותית ללמידה שהניבו תוצאות טובות.
אלה הן ההמלצות מבוססות המחקר לשימוש מושכל ופורה בבינה מלאכותית:
- אמצו אתגרים בלמידה – אסטרטגיות המסתמכות על מאמץ מבוקר (Desirable Difficulties) תורמות ללמידה, ויש מחקרים שממליצים לשמור על כ-85% הצלחה כדי להתקדם בלמידה. חשוב לאפשר ללומדים וללומדות שלנו מקום וזמן בכיתה לחקור ולהתאמץ לפני שמספקים להם עזרה בדרך כלשהי.
- אל תזנחו למידה וחזרה על ידע בסיסי – אלו הן אבני הבניין החיוניות של כל מה שיבוא בהמשך. אין צורך ללמוד בעל פה לעייפה, אבל אפשר להכניס תרגול מתמיד וחזרות למידה מרווחות (באמצעות טכנולוגיה למשל), שיאפשרו לתלמידים לשלוט במושגים הבסיסיים.
- עשו שימוש בתרגול לרכישת מיומנויות תהליכיות (פרוצדורליות) ללא עזרה חיצונית – למשל תרגילי חשבון, תרגול כתיבה, הקראה בקול ובע"פ של יצירות משמעותיות. זו לא חזות הכל, אבל אלו עדיין היכולות הבסיסיות.
- השתמשו בכלי בינה מלאכותית כתוסף ולא כתחליף, ועשו זאת באופן מכוון ומתוכנן. דאגו לכך שהלומדים שלכן נשארים פעילים ועושים את הצעדים החיוניים בעצמם. בינה מלאכותית יכולה לשמש בשלבי הכנה ואולי לצורך בדיקה ומשוב – אך עשו זאת באופן מושכל ומתוכנן שמשאיר את הלומדים פעילים.
- עזרו לתלמידות שלכן לבנות מבני ידע פנימיים – ליצור קשרים משמעותיים בין מושגים ורעיונות. מפות למידה עשויות להיות דרך לעשות זאת, אך צריך להיזהר ממצב שבו הידע נשאר על הנייר ולא מיוצג אצל הלומדים והלומדות. שאלות עומק (למה? איך?) והנחיה לחשיבה רפלקטיבית מעמיקה על ידע שנרכש, כמו אסטרטגיות מועילות אחרות, יכולות לסייע בכך.
- למדו את התלמידות והתלמידים שלכם לחשוב באופן מטה-קוגניטיבי – עזרו להם להבין ש"לדעת איפה אפשר למצוא מידע" זה לא כמו "לדעת באמת". עזרו להם לחשוב על הקשר בין אסטרטגיות הלמידה והתוצאות שלהן – האם הם באמת מסוגלים ליישום את מה שהם יודעים, או את מה שהן חיפשו?
לסיכום, אנחנו רוצים שהתלמידות והתלמידים שלנו ישלטו היטב בטכנולוגיה, אבל יהיו גם ידענים ומומחים – תכונות אלו משלימות זו את זו. רק כך הם יוכלו להשיג את מה שאנחנו מבינים היום שצריך בעידן של בינה מלאכותית – יכולת לקבל החלטות מושכלות, לבחון כל תוצר בביקורתיות, לשאול שאלות טובות ולהשתמש בעזרים הדיגיטליים כדי להעצים את הביצועים שלהם, ולא ככדי לשמש להם כקביים או כפלסטרים.
זכרו שרכישת ידע היא לא אופנה חינוכית שחלפה מהעולם, אלא עמוד תווך של תפקוד קוגניטיבי משוכלל. המחקר במדעי המוח מחדד ומחזק את התובנות שלנו: אנחנו זוכרים מה שאנחנו מתאמצים בעבורו, מצטיינות במה שאנחנו מתרגלות ומתאמנות להשיג, ואנחנו מבינים את מה שאנחנו מפנימים.
המומחה שמסביר מה עומד מאחורי הצלחת מערכת החינוך ביפן
בזכות ניסיון שרכשנו בעתות חירום": המומחה שמסביר מה עומד מאחורי הצלחת מערכת החינוך ביפן
מאת: איתן גרסטנפלד, עיתון גלובס
נוריהיסה ואדה, העומד בראש הוועדה לקידום טכנולוגיות בחינוך ביפן, סיפר בכנס מיומנויות המחר של גלובס ואפקה כיצד מערכת החינוך במדינתו ניצלה את המשברים שחוותה בשני העשורים האחרונים כדי להוביל שינויים שהביאו להצלחות של התלמידים במבחנים הבינלאומיים
בשנת 2011 אז חוותה המדינה צונאמי ורעידת אדמה, שהשפיעו על בתי ספר רבים והביא לסגירתם. המשבר הביא לשינוי דרמטי במערכת החינוך בשתי נקודות עיקריות. "כתוצאה מכך (מהמשבר – א.ג) בנינו תוכנית למידה חדשה שמתמקדת במסוגלות התלמיד, ומציבה את בית ספר כחממה לקהילה. שאלנו את עצמנו כיצד אנו מייצרים בעצם יכולת למידה של מתמטיקה ופיזיקה באופן שהוא רלוונטי לחוויה היומיומית של התלמידים", סיפר ואדה.
שנת 2021 נקלעה יפן, כמו כל העולם למשבר נוסף שטלטל את מערכת החינך – התפשטות הקורונה. אלא שבניגוד למערכות חינוך אחרות, המגפה השפיעה על התלמידים היפנים בצורה פחותה, מה שבא לידי ביטוי גם במבחנים הבינלאומיים. הסיבות לכך, על פי ואדה נוגעות לכך שהם הצליחו לייצר יציבות, כשמרבית בתי הספר לא נסגרו למשך יותר מ-3 חודשים. הסיבה השנייה נוגעת לכך שב-2011, אחרי רעידת האדמה, זירזו במדינה את הפרויקט הלאומי, להתקנת תשתית מתקדמת של אינטרנט מהיר ומחשב לכל ילד בבתי הספר ביפן.
חכמים אבל בלי נשמה – האם כך ייראו בתי הספר של העתיד?
הבלוג של רחל בראון-שגב
איך שאלה טובה יכולה לפתוח דלת ללמידה עצמאית?
הכניסה של בינה מלאכותית לכיתה יוצרת הזדמנות חדשה ללמידה עצמאית.
לאחרונה התחלתי לשלב בוטים חכמים דרך מג'יק סקול – כלים שמאפשרים לילדים ולילדות לתרגל, להבין ולהעמיק בלמידה, כל אחד ואחת בקצב אישי.
בשיעורים הראשונים התבוננתי בתהליך הלמידה המתקיים בכיתה כדי ללמוד על אופני הלמידה העצמאית בעזרת בינה מלאכותית: מה מקדם למידה עצמאית ומה מעכב ?
מהר מאוד התשובה הייתה בולטת:
מי שיודע.ת לשאול שאלות טובות – מצליח.ה ללמוד באופן עצמאי, להתקדם מהר ולהבין.
ומי שלא? מרגיש.ה תסכול ואף חוסר אונים.
המסקנה שלי הייתה ברורה: כדי לאפשר לכולם למידה עצמאית, אני צריכה ללמד איך שואלים שאלות – שאלות מגוונות ומעמיקות, כאלה שמקדמות הבנה וגם ללמד כלים פרקטיים ולתת תומכי עזר למידה.
בפוסט הזה אני משתפת אתכן ואתכם במצגת שפיתחתי בנושא שאלות חוקרות.
הבלוג של רחל בראון-שגב
תרגול קריאה לא חייב להיות שיעור נפרד או מטלה סתמית. הוא יכול להיות חלק טבעי מהלמידה, כזה שמעמיק את ההבנה, מייצר שייכות לנושא, ומחזק תחושת מסוגלות.
בכיתה שלי, בכל שבוע, התלמידים והתלמידות מקבלים טקסט דיגיטלי לקריאה: טקסט שמחובר לנושא שלומדים או עומדים ללמוד.
לפעמים זו הקדמה מסקרנת לפני נושא חדש, לפעמים העמקה, ולפעמים חיזוק והרחבה. הכל בהתאם לצורך.
איך זה עובד?
למאמר בבלוג המרתק של רחל בראון -שגב
בין חדשנות לספקנות: כיצד סטודנטים להוראה תופסים את שילוב הצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית ?
עדי יעקב עזריא
גיא כהן
ענת כהן
אוניברסיטת תל אביב
השימוש בצ'אטבוטים בהוראה מתרחב, תוך שהוא מאפשר התאמה אישית של הלמידה, סיוע פדגוגי, והגברת מעורבות התלמידים. עם זאת, אימוץ טכנולוגיה זו תלוי בתפיסות המורים כלפיה.
מחקר זה בחן את תפיסותיה של פרחי-הוראה לגבי שילוב צ'אטבוטים בהוראה באמצעות מודל אימוץ הטכנולוגיה (TAM). המחקר נערך בקרב 50 סטודנטים להוראה שנרשמו לקורס אקדמי. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שכלל 48 פריטים ונבחנו באמצעות ניתוח גורמים ורגרסיה ליניארית.
נמצא כי עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי שילוב צ'אטבוטים היו בינוניות עד נמוכות, וכי הגורמים המרכזיים שחזו את כוונתם לשלב צ'אטבוטים בהוראה היו היבטים של תועלת נתפסת—בעיקר השפעה על כישורי התלמידים ומעורבותם וכן שיפור יעילות הלמידה. לעומת זאת, המאמץ הנתפס לא נמצא כמנבא משמעותי.
הממצאים מדגישים את הצורך לשלב בתוכניות ההכשרה להוראה מרכיבים ייחודיים המתמקדים בהבהרת היתרונות הפדגוגיים של צ'אטבוטים.
כמו כן, מחקר עתידי יכול להרחיב את ההבנה באמצעות שילוב שיטות מחקר איכותניות והשוואות בין פרחי-הוראה למורים מנוסים.
מקור וקרדיט :
כנס מיט”ל העשרים ושלושה בנושא הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה , 16 ביולי 2025
ריכוז כל ההרצאות בכנס מיט"ל 23 ( קישור)
תמונת למידה פרטנית במערכת Moodle: דשבורד מתקדם למעקב אחר התקדמות, נוכחות והערכה
צליל בוסנק, שולמית קוצר, שירי גבאי – המרכז לחינוך סייבר
למידה מותאמת אישית היא מרכיב חשוב בהצלחת ההוראה והצלחת הלומד. בנוסף זהו מרכיב מרכזי בשיפור חווית הלמידה והצלחתה הן מצד הלומד והן מצד המורה במערכות .LMS
במסגרת המרכז לחינוך סייבר פיתחנו 'תמונת למידה' מתקדמת במערכת ,Moodle המאפשר מעקב פרטני אחר הישגי תלמידים, נוכחות, והתקדמות בלמידה.
הכלי מרכז נתונים בזמן אמת על הגשות מטלות, השלמת פעילויות, ונוכחות משולבת – כולל הערכה לימודית והערכה מילולית של מדריכים. הדשבורד מסייע בהתאמת תהליך הלמידה לצרכים האישיים של כל חניך, תוך זיהוי מוקדם של קשיים ומתן מענה מותאם לכל לומד.
למנהלי התוכנית הדשבורד מאפשר מבט על שמאפשר לתחקר אפקטיביות בלמידה, ומציף בעיות רוחב בתכנים, בהפעלה ובתשתיות.
באמצעות מחקר משתמשים מעמיק שכלל תחקור מעקב הלמידה הקיים ואיסוף צרכים, אפיינו ופיתחנו כלי המשפר את חווית השימוש במערכת ה- LMS ומאפשר מעקב למידה אפקטיבי יותר המאפשר קבלת החלטות פדגוגיות מבוססות נתונים.
'תמונת הלמידה' הערוכה כדשבורד יושמה בהצלחה במספר תכניות המרכז לחינוך לסייבר, ומציע מודל יישומי להטמעה במערכות חינוך נוספות.
מטרת העל של 'תמונת הלמידה' היא לייצר מערכת מעקב למידה אישית, גמישה ודינמית עבור כל תוכנית ועבור צרכי סגל ההוראה והלומדים. פיצ'ר זה נותן נקודת מבט דיפרנציאלית עבור כל משתמש בעל תפקיד במערכת. כך, מדריכים יכולים לצפות בנתוני הכיתה שלהם, רכזים מקצועיים וחברתיים יכולים לצפות בנתוני המדריכים והלומדים בכל הקבוצות שהם אחראיים עליהם, תוך אפשרות ליצירת השוואות בין הקבוצות וכן הלאה
מוטת הצפייה בנתונים של כל תפקיד עולה עם דרגתו ועם אחריותו.
עיקרי הממצאים
- מעקב למידה אישי – שימוש בדשבורד מאפשר תהליכי הוראה דיפרנציאליים, בהם ניתן לספק לכל תלמיד את המענה המתאים ביותר להתקדמותו, להציע עזרה, לקיים שיחה אישית על בסיס הנתונים ולעקוב מקרוב אחר התקדמות התלמיד במטרה לספק מענה לפערים אישיים ולהביאו לקו הסיום של התכנית. ●
- מעקב פרסונלי איכותני – המערכת מציעה ניתוח מקיף של נוכחות, הגשת מטלות ושיעורי בית, השלמת פעילויות, התנהלות בכיתה, רמת מעורבות והערכה מילולית תלויית מפגש.
- שיפור התנהלות המדריכים/מורים – הדשבורד מאפשר תכנון טוב יותר של התוכן הנלמד אל מול התקדמות החניכים, זיהוי פערים אישיים וכיתתיים, והכוונת תלמידים בהתאם לצרכים האישיים שלהם לצד יכולת בדיקה של המטלות בצורה מאורגנת יותר וזיהוי בעיות בהגשה
כנס מיט”ל העשרים ושלושה בנושא הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה , 16 ביולי 2025
ריכוז כל ההרצאות בכנס מיט"ל 23 ( קישור)
שיפורים בולטים ב-Moodle 5.0 מועד שחרור: אפריל 2025
- עיצוב מחדש של דף סיכום הפעילויות (Activities Overview), להמחשה ברורה ומאורגנת של כלל הפעילויות.
- מודולים Chat ו-Survey הוסרו מהליבה לטובת פלאגינים חיצוניים – המערכת הופכת יעילה וקלילה יותר, ומוסדות שזקוקים להם יכולים להמשיך להתקין אותם לפי הצורך.
- שדרוג הנגשה: שילוב תוסף נגישות פרימיום לעורך TinyMCE, להגברת מענה חינוכי משולב לכלל הסטודנטים
- למרצים, שכפול פרקים ותכנים בלחיצת כפתור מאפשר לבנות קורסים מורכבים בזמן קצר וללא חזרתיות מיותרת
סדר וארגון:
- האפשרות ליצור תתי-יחידות (subsections) בתוך כל פרק, מקלה על ארגון תכנים מורכבים ומסייעת לסטודנטים לנווט במהירות לנושא הדרוש.
- תצוגת Activites Overview חדשה שמסכמת ומציגה בצורה ברורה את כל הפעילויות והמשימות הפתוחות עבור הסטודנט או המרצה, מונעת פספוסים ומקדמת ניהול זמן נכון
ראו גם:
