אהבת למידה וחדוות גילוי: יוטגוגיה עם בינה מלאכותית יוצרת

תום הגלעדי ואמנון גלסנר , אהבת למידה וחדוות גילוי : יוטגוגיה עם בינה מלאכותית יוצרת

הוצאת יצירה עברית 2025

קרא  בעניין רב : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

הספר של תום הגלעדי  ופרופ' אמנון גלסנר הוא  ספר חשוב ביותר בתחומי הפדגוגיה הדיגיטלית התורם רבות לתחום החדש של פדגוגיה דיגיטלית מאותגרת  AI .

איך נראה עתיד החינוך כשכל ילד לומד בקצב שלו, מתוך סקרנות אמיתית, בליווי בינה מלאכותית אישית? הספר החדשני של תום הגלעדי ופרופ' אמנון גלסנר חושף את הפוטנציאל המהפכני של שילוב יוטגוגיה (למידה בהובלה עצמית) עם בינה מלאכותית יוצרת.

דרך סיפור מעורר מחשבה מהעתיד הקרוב ודוגמאות מעשיות מהשטח, הספר מראה כיצד ניתן להחזיר ללמידה את חדוות הגילוי ואהבת הידע. במקום שינון וציונים, הילדים חוקרים את העולם מתוך עניין אמיתי, מפתחים חשיבה עצמאית ובונים ביטחון עצמי לאורך החיים.

ספר חובה לכל מי שחולם על חינוך אחר – מורים, הורים, מנהלים ומעצבי מדיניות שרוצים להכין את הדור הבא לעתיד של למידה משמעותית ואנושית.

 קישור לרכישת הספר באתר עברית

סקירת הספר

תום הגלעדי : מרצה , מנחה ויועץ בהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית גנרטיבית בסביבות ארגוניות , איש חינוך , מורה ומנהל ביה"ס לשעבר , מנהל את קהילת הפייסבוק "בינה מלאכותית" בחינוך ובאקדמיה"

פרופ' אמנון גלסנר , תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים , בית ספר לחינוך במוקד קוגניציה , הוראה ומחשב .היה מרצה בכיר בעיקר במכללה האקדמית  לחינוך ע"ש קיי ובאוניברסיטת בן גוריון, מומחה מוביל לפדגוגיה דיגיטלית , כלי תקשוב וPBL

מה שמניע את המחברים  הוא הרצון להדגמה וליבון של עקרונות גישת הלמידה בהכוונה ובהובלה עצמית  ( יוטגוגיה – HEUTAGOGY ) ולחקר הפוטנציאל בשילובם עם טכנולוגיות בינה מלאכותית  יוצרת ( במ"י  – GENERATIVE AI), כולל הצגת דוגמאות של שימושים כאלו כיום ובעתיד הקרוב .

 יוטוגוגיה מציבה במרכז את הלומד , סקרנותו ותחומי העניין שלו ומבקשת להעצים את תחושות המסוגלות , האוטונומיה והשייכות דרך הזמנתו  להוביל מסעות למידה אישיים באמצעות יוזמה ובחירה. במה ואיך ללמוד וכיצד לבצע הערכה עצמית. 

ללומדים היוטגוגיים ישנם מלווי למידה העומדים לרשותם לצורכי חשיבה משותפת . עדיין יש לאנשי החינוך גם את התפקיד לחשוף בפני הלומדים תחומי דעת ותכנים שלא מוכרים להם, רק במטרה לעורר בהם עניין ללמוד עליהם , אותם או סביבם.

המחברים טוענים שהיוטוגוגיה המתינה לבינה המלאכותית AI ( לבמ"י) כדי לפרוץ ולייצר אינטראקציה מיטבית בין לומד או קבוצת לומדים, מלווה למידה אנושי ובינה מלאכותית.

המחברים מאמינים בשילוב בין סביבת למידה יוטגוגית ובמ"י  AI כחלק מתפיסת עולם הומאנית  ולכן הם מנסים להנחיל תפיסה זו למורים, הורים , מנחים , מדריכים וסטודנטים.

הספר בוחן את הדרכים שבהן היוטגוגיה בסיוע הבמ"י AI יכולה לאתגר , לפרוץ ולהרחיב  את גבולות הלמידה האנושית . הספר חושף גם את האתגרים ואת ההזדמנויות והסיכונים שיש  בכך.

מבנה  הספר

הספר נפתח בתיאור מדגים  ( סיפור  מדגים ) של סביבת למידה יוטגוגית המסתייעת בבמ"י  בעתיד הקרוב .

הפרק השני  בספר  המרתק , מציג מעט מהרקע  על גישת הלמידה-הוראה היוטגוגית ( למידה בהכוונה והובלה עצמית של הלומדים עם מלווה למידה) .

הפרק השלישי דן בפוטנציאל הבינה המלאכותית היוצרת ( במ"י ) AI כמסייעת  ללמידה בסביבה היוטגוגית.

הפרק הרביעי מנתח את הסיפור הפותח בראי מאפייני היוטגוגיה המסתייעת בבמ"י  AI .

הפרק החמישי מציג מגוון דוגמאות מבתי ספר ומהאקדמיה ומנתח הזדמנויות, איומים , אתגרים והשלכות העולים מהן .

הפרק השישי מעלה שאלות וסוגיות לתהייה ולהמשך התנסות וחקר.

פרק סוף דבר מוסיף נקודות מבט לאתגרים והתפתחויות עתידיות.

יוטגוגיה – HEUTAGOGY – למידה  בהכוונה והובלה עצמית

יוטגוגיה פירושה למידה בהכוונה והובלה עצמית . יוט בלטינית פירושה בעצמי/בנטייה שלי. גוגיה פירושה הובלה . המונח הוצע לראשונה ע"י שני מרצים באוסטרליה הייז וקניון ( 2000) . הם ישבו בקפטריה האוניברסיטאית והתלוננו זה באוזני זה שלא משנה איזה טריקים ושטיקים הם עושים כדי לחבר את הסטודנטים שלהם ללמידה. האחרונים כפי שהורגלו , מתמקדים בעיקר במטרה להשיג ציונים טובים בקורסים . רובם, אינם מגלים סקרנות ועניין בתכנים ובהבנתם לעומק. כדי להתמודד עם המצב , הייז וקניון  חשבו על הרעיון  של האצלת אחריות  ללומדים על ההובלה וההכוונה שלהם כדי להגביר את רמת המעורבות בלמידה והאחריות שלהם עליה.  מכאן התגלגלו הדברים לכדי הבניה של גישה חדשנית ותפיסת עולם ללמידה והוראה שעשויה להתאים גם לגנים ובתי ספר ( כולל חינוך מיוחד)  וגם לאקדמיה.

הפדגוגיה המוכרת בימינו ( פדה בלטינית פירושו ילד , גוגיה פירושו ליווי ( וביחד מדובר על ליווי הילד)  מציבה במרכז הלמידה את המורה ואת תוכנית הלימודים המובנית והמפוקחת  ביחס לקביעת נושאי הלמידה , דרכי הלמידה ודרכי ההערכה. היטוגוגיה  לעומת זאת, מעמידה במרכז  את הסקרנות והעניין האישי של הלומדים בלמידה . זו תפיסה רדיקלית  המנוגדת לפדגוגיה השלטת  בימנו. 

ביוטוגוגיה ישנם מלווי למידה העומדים לרשות הלומדים ועבורם כדי לסייע להם בתהליך.

במחקרים על יוטגוגיה  נמצא שרמת היכולת להפיק ממנה את המיטב מבחינת מטרותיה עומדת ותלויה לא מעט בניסיון הליווי , בגישה , באמונה , בסגנון ובאיכות הליווי של מלווי הלמידה מבחינת הנטיות והיכולות שלהם לשחרר שליטה ואגו , להיות קשובים , גמישים ותקשורתיים .

 גם התנסויות  בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים ממלכתיים התאפיינו  באתגרים דומים, במיוחד כשמדובר בלמידה ממוקדת הכנה לקראת מבחני בגרות.

פרק 3 : תרומת הבינה המלאכותית היוצרת  ללמידה היוטגוגית

בינה מלאכותית יוצרת ( GERBERATIVE AI)  במ"י כאילו נתפרה לרעיון של למידה והוראה בגישה  היוטגוגית , המתמקדת בלומד האוטונומי  המונע בכוח סקרנותו ועניינו האישי , גם אם הוא בוחר ללמוד בקבוצה קטנה עם אחרים . שילוב זה  מאפשר ללומדים לקחת אחריות  על תהליך הלמידה שלהם תוך קבלת תמיכה מותאמת אישית  או קבוצתית מהבמ"י AI  על פי השאלות והבקשות שלהם אליו במטרה לדעת, להבין ולעשות במסגרת  הלמידה האישית או המשותפת שלהם.

הלמידה באמצעות מודלי שפה של במ"י AI  , כמו GEMINI   CHATGPT , או אחרים מאפשרת  למידה מותאמת אישית,   מודלים אלו מסוגלים לספק משוב מיידי , להציע מקורות מידע שונים , לסכם , לייצג מידע או ידע שנוצר בדרך גרפית  וסימבולית המותאמת לרצונם של המשתמשים , ובכלל לעזור להם לחשוב , לערוך סיעור מוחות , לתכנן ולבנות מסעות למידה אישיים בהתאם למטרותיהם, סגנון ודרך למידתם המועדפים עליהם ותחומיי עניינם.

ניתן בטכניקה פשוטה יחסית , להפעיל את מודל השפה AI , לגרום להם לנהוג כמלווה יוטגוגי ובכך למתן את נטייתם למסור מידע ולכוונם לעטות על עצמם " אישיות"  יוטגוגית יותר. .

שימוש מושכל בבמ"י מאפשר לשאול שאלות עמוקות להבנה , להעמקה ולהרחבת הידע שהם יוצרים , ולפתח רפלקציה והערכה עמצית תוך כדי תהליך הלמידה .

לדוגמא , בפלטפורמת PERPLEXITY , שאלות המשכיות

( תוספת שלי , עמי סלנט , מתוך שימוש בפרפלקסיטי בחינוך )

שאלות Follow-up question

אחת התכונות השימושיות של של פרפלקסיטי היא שאלות ההמשך שלו. לאחר ביצוע מחקר או יצירת תוכן, פרפלקסיטי יציע לכם שאלות פולואפ באותו נושא, מה שיאפשר לכם לפתח את הנושא, להרחיב את כמות המידע והיקף החומר, וכמובן – לאסוף מקורות חדשים.

הרחבת אופקי ידע: שאלות ההמשך של Perplexity יכולות גם להרחיב את היקף הידע של המשתמשים על ידי הצעת נושאים שאולי לא שקלו וחשבו עליהם בתחילה. לסקירה המלאה שנכתבה ע"י עמי סלנט

הבינה היוצרת AI  משמשת שותף דיאלוגי המעודד את הלומדים לחשוב באופן יצירתי .

במ"י אינה משמשת רק את הלומד אלא גם את מלווי הלמידה . מלווי למידה יוטגוגיים יכולים להיעזר בבמ"י  AI  לצרכי חיפוש רעיונות ואמצעים כדי לעורר סקרנות של לומדים להתעניין בתחומי דעת או תכנים שהם לא נתקלו בהם במקרה. הם יכולים להסתייע בבמ"י  גם לצורך  זיהוי מוקדי עניין ונקודות חוזק בקרב הלומדים וזאת על מנת לסייע בליווי הלמידה והליכי התהיה והתעיה. כלומר , הכוונת הלומד בתהליכי השוטטות במרבצי הידע .

עם ההזדמנויות מגיעים גם אתגרים ואיומים , כמו למשל , הסתמכות  יתר של הלומד על הבמ"י , רמת אמינות , היקף ועומק המידע שהיא מספקת , סוגיות אתיות של זכויות יוצרים וחסכים באיניטראקציות חברתיות אנושיות .

בפרק 4 המחברים עושים שימוש מושכל  בדוגמאות  מהסיפור , כדי להדגים , לייצג ולהמחיש את הגישה היוטגוגית המסתייעת בבמ"י AI , הלכה למעשה.

בסיפור המודגם בפרק זה יש פרק נפלא אודות יחסי אמון בין מלווה הלמידה ללומדים .  אסנת , מלוות הלמידה מצליחה לממש יחס של כבוד  לסקרנות  של כל לומד בקבוצה . היא ללא ממהרת להתערב , אלא פועלת ברגישות  ובתזמון נכון . בתבונתה , היא מעניקה ללומדת נועה מרחב למידה שמפעיל את הסקרנות שלה ומלמדת  אותה כיצד להסתייע נכון בבינה המלאכותית להמשך הלמידה ולהעמקתה..

אסנת , מלוות הלמידה האנושית של הלומדים  אינה פועלת כ"מורה שמעבירה תוכן" , אלא  כמלווה הניצבת לצד הלומדים ועבורם כדי לתזמר מרחב למידה. היא מתבוננת ולא מתערבת כשאין צורל וכשעולה צורך רגשי היא מתערבת ברגישות. היא מציעה שאלות  להרהור. התפקיד שלה לא  מתמקד ב"העברת מידע"  אלא בפתיחת אפשרויות , יצירת תנאים לשיח , תיאום בין טכנולוגיה לאדם,, בין בינה מלאכותית לרגש אנושי .

 הסיפור מראה כיצד השימוש בבמ"י   AI יכול לשחרר את המורה מהעומס השגרתי ולאפשר לה להתמקד ברגעי למידה משמעותיים.

בפרק 5 נפרדים המחברים מהסיפור וממה שעולה  ממנו ומתארים דוגמאות להתנסויות  ברוח היוטגוגיה שנעשו בבתי ספר ובאקדמיה.

אחת הדוגמאות המעניינות בפרק זה  היא בית ספר אלפא 2025 באוסטין טקסס, ארה"ב.. השעתיים הראשונות בבוקר מוקדשות ללמידה אישית המותאמת אישית על ידי במ"י AI בתחומי דעת של מדעים , מתמטיקה שפה ( אנגלית)  ומדעי החברה.

אחר הצהריים מתקיימות בביה"ס  סדנאות ללמידה  יוטגוגית של נושאים שהלומדים בוחרים ללמוד מתוך עניין אישי ובחלקן לחשיפה ותרגול של מיומנויות חיים שונות ביוזמת ביה"ס כמו למשל ,  התנהלות פיננסית. התלמידים מסתייעים במנטורים , סוגי של מלווי למידה.

דוגמא נוספת בספר המרתק של תום גלעדי ופרופ' אמנון גלסנר  ביה"ס החממה  של רשת עמל בהוד השרון. בית הספר מאפשר ומעודד להתפתחות אישית מתוך בחירה ועניין אישי של הלומדים . הם לומדים בליווי של אנשי  הצוות המציעים לתלמידים שלל התנסויות  במבחר מגון של נושאים ומיומנויות להתפתחות אישית  , כמו: תכנות , רובוטיקה, מתמטיקה ועוד. התלמידים הם אלו שמובילים את התהליך והמורים הם המנטורים .

בשני בתי ספר בחטיבת הביניים בישראל נעשו התנסויות נקודתיות של קורסים יוטגוגיים מלאים על ידי חגית עגור הלוי ששמשה מלוות למידה יוטגוגית ולאחרונה התנסתה בליווי בעזרת הבמ"י AI ששינה מהותית את רמת העניין והמעורבות של התלמידים.

ראו גם :

ממחנך לחונך:
המורה הטוב למאה העשרים ואחת
אירית לוי־פלדמן

 לסיכום , הספר של תום הגלעדי  ופרופ' אמנון גלסנר הוא  ספר חשוב ביותר בתחומי הפדגוגיה הדיגיטלית המעמיק  את היסודות לתחום החדש של פדגוגיה דיגיטלית מאותגרת  AI .

ממליץ בחום !!