תחקיר : עמי סלנט
מדובר בדור ראשון של ילדים שעוצב בעידן של מכשירים דיגיטליים ניידים. הדור החל להיוולד ב-2010. מדובר בשנה שבה הושק האייפד והקימו את אינסטגרם. מדובר בילדים שכבר בשנים הראשונות שלהם הם נהפכים לחובבי מסך.
הסקירה מבוססת על מחקר מתמשך שלי במשך 5 השנים האחרונות . גרסה ראשונה של הממצאים התפרסמה לפני 3 שנים ( קישור) .
ממצאי גרסה מס' 2 , יולי 2025
נקודות עיקריות
- זה דור מאוד מוצף, ואנחנו רואים את תוצאות ההצפה בכך שיש פחות פניות לדברים אחרים: פחות פניות לשיחות, ללמידה מסורתית ולישיבה בכיתה.
- צורך בסיפוק מיידי: הם רגילים לקבל מידע ותשובות במהירות, ונוטים לאבד עניין בקלות אם הלמידה איטית או לא רלוונטית עבורם.
- למידה התנסותית וחקר: הם מעדיפים ללמוד דרך ניסוי וטעייה, מציאת פתרונות ואתגרים, וחקר שיטתי של נושאים שמעניינים אותם.
- תלמידי דור האלפא הם לומדים עצמאיים, יצירתיים, בעלי מודעות עצמית גבוהה, אך גם חסרי סבלנות, בעלי כישורי תקשורת חברתית חלשים יחסית, וזקוקים להתאמות ייחודיות במערכת החינוך
- מבחינת תלמידי דור האלפא סרטוני וידאו משמעותיים יותר מאשר הבינה המלאכותית
- הם יעדיפו לחקור דרך מידע שקיים ברשת ובעיקר דרך סרטונים
- הסמארטפון , המכשיר הנייד הוא חלק מהווייתו של כל תלמיד מדור האלפא ובלתי אפשרי לנתק אותו ממנו
- פרדוקס בלתי צפוי: בגלל האיסור של בתי הספר התלמידים משתמשים לעתים נדירות בטכנולוגיה ניידת בכיתה, ויתר על כן, אינם מצפים להשתמש בה בסביבת הכיתה הפורמלית, בעוד שמחוץ לכיתה הם מאמצים באופן מלא את היישומים החינוכיים של המדיה הניידת.
- יצירת תוכן: רבים מהם לא רק צורכים תוכן, אלא גם יוצרים ומשתפים אותו – בין אם מדובר בסרטונים, ציורים, מוזיקה או יוזמות חברתיות
- ההתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית יכולה לסייע לבנות תכני למידה מותאמים אישית ואינטראקטיביים באופן קל ומהיר באמצעות כלי בינה מלאכותית.
- הוספתי הערות ותובנות של מורים לסקירה מס' 2 ( כי קל לכתוב סקירה וגם לחקור אבל הרבה יותר קשה ללמד בכיתה !!)
הסקירה המלאה
בעיית הצפת המידע ותלמידי דור האלפא
ד"ר שירלי בן שלמה, חוקרת ופסיכותרפיסטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, עוסקת בחברה ומדיה בהקשר של התפתחות ילדים. "הילדים נולדו לתוך העולם הדיגיטלי בעוד שההורים רכשו את השפה הזאת תוך כדי הליכה. לילדים יש יותר ידע, אבל אין להם את ההבנה; להורים יש יותר הבנה של העולם, אבל אין להם מספיק ידע. פה נעוץ הפרדוקס". המתבגרים מכירים את השפה הדיגיטלית על בוריה, אך לא מכירים שפה אחרת. ילדי דור האלפא נולדו יחד עם האייפד והאינסטגרם,
"הילדים נמצאים בעיקר ברשת, ומעתיקים את מגוריהם לעולם הזה, נפשית וכמעט פיזית. ולכן יש כל הזמן הצפה", אומרת ד"ר בן שלמה. "בזמן שאנחנו באינסטגרם, מתקבלות הודעות פרסומת והזמנות, הוואטסאפ ממשיך לשלוח הודעות, ואנחנו בהצפה של קולות ומראות.
"זה דור מאוד מוצף, ואנחנו רואים את תוצאות ההצפה בכך שיש פחות פניות לדברים אחרים: פחות פניות לשיחות, ללמידה מסורתית ולישיבה בכיתה. כשאנחנו מאוד מאוד מוצפים, אין לנו גם כוח להכניס עוד תוכן פנימה. הנפש שלנו בנויה כך שכשאנחנו מאוד עסוקים במשהו, והוא ממלא את המכל הפנימי שלנו, אין לנו מקום לעוד. ולכן, אין לנו מקום למבוגרים שמדברים אלינו בצורה מסורתית. היכולת שלנו ושל הילדים לתקשר עם העולם הולכת ומצטמצמת בגלל ההצפה מהרשת".
מבחינת תלמידי דור האלפא סרטוני וידאו משמעותיים יותר מאשר הבינה המלאכותית
למידה עצמאית ולא פורמלית: תלמידי דור האלפא יודעים לרכוש ידע ומיומנויות בעצמם, בעיקר דרך האינטרנט וסרטונים קצרים, מיידיים וויזואליים. הם מעדיפים לחקור נושאים שמעניינים אותם באופן עצמאי ופחות מסתפקים בלמידה מסורתית בכיתה.
- בני דור האלפא הם לומדים עצמאיים היודעים לרכוש את ספקי הלמידה שלהם באופן אי-פורמלי, והמודעים לעצמם ליכולות ולרצונות שלהם. הם מתעניינים ומסתקרנים, אבל באופן שונה מזה שאנחנו מכירים – הם יעדיפו לחקור דרך מידע שקיים ברשת ובעיקר דרך סרטונים – אלו מתאימים לדרישותיהם כי הם קצרים, מהירים, מיידיים וויזואליים.
עם כל הכבוד לבינה המלאכותית , עדיין מבחינה פדגוגית השילוב של סרטי וידאו בהוראה ובלמידה הוא אפקטיבי הרבה יותר והצטברו לא מעט מחקרים על הערך ללומדים (קישור.)
- עם התפתחות הטכנולוגיה, השימוש בווידאו בהוראה הולך ותופס תאוצה, והופך לאמצעי הוראה בעל חשיבות. הוידאו מאפשר הנגשה של חומרים, מגוון את תהליכי ההוראה-למידה,
- ישנה תמימות דעים לגבי התרומה של סרטון הוידאו לתוספת עניין והנאה בשיעור, להיותו גורם מזמן ליצירת עניין בנושא השיעור, לגיוון הגשת התוכן הנלמד, להגברת המוטיבציה, למיקוד הקשב ולהעשרת תהליך הלמידה.
רוב המורות והמורים סבורים שהשימוש בסרטון תורם להבנה, לזכירה וללמידה משמעותית יותר.
סמראטפונים ותלמידי דור האלפא
הסמארטפון , המכשיר הנייד הוא חלק מהווייתו של כל תלמיד מדור האלפא ובלתי אפשרי לנתק אותו ממנו .
מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר בחיי היום יום . בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם!
פרדוקס בלתי צפוי: בגלל האיסור של בתי הספר התלמידים משתמשים לעתים נדירות בטכנולוגיה ניידת בכיתה, ויתר על כן, אינם מצפים להשתמש בה בסביבת הכיתה הפורמלית, בעוד שמחוץ לכיתה הם מאמצים באופן מלא את היישומים החינוכיים של המדיה הניידת.
מנשה לוי , איש חינוך, מורה ומנהל ביה"ס לשעבר
המאבק נגד הכנסת הסלולריים לבתי הספר הוא מאבק פתטי המזכיר לי במידה רבה את הלודיטים באנגליה בתחילת המאה ה – 19. כדאי להתחיל לרתום ולאמץ את הטכנולוגיות החדשות, כמו גם את הבינה המלאכותית, למערכת החינוך.
היתרון העיקרי של למידה באמצעות פלאפונים/סמארטפונים בכיתה
- למידה שיתופית: אפשרות לשתף מידע, לשאול שאלות וללמוד יחד עם אחרים.
- למידה חקרנית ע"י התלמיד בעקבות הצגת נושא בלתי מוכר ע"י המורה
לילדים היו תוצאות טובות יותר במבחני מתמטיקה או אוריינות כשהם השתמשו במכשירים ניידים לשיעורים שלהם בהשוואה לילדים שהשתמשו במכשיר חלופי (למשל, מחשב נייד או מחשב שולחני) או ללא מכשיר (פעילויות בכיתה כרגיל).
מקור :
Dorris C, Winter K, O'Hare L, Lwoga ET. A systematic review of mobile device use in the primary school classroom and impact on pupil literacy and numeracy attainment: A systematic review. Campbell Syst Rev. 2024 Jun 20;20(2):e141
שלום כיתה ז': דור האלפא עלה לחטיבת הביניים
מאת: גלית לוי
כניסתם של תלמידי דור האלפא לחטיבת הביניים דורשת מאיתנו לחשב מסלול מחדש: מהם המאפיינים הייחודיים של הדור הצעיר? אילו אתגרים חינוכיים עשויים לצוץ? וכיצד מומלץ להתמודד איתם בכיתה? תקראו ויפה שעה אחת קודם
יצירת תוכן: רבים מהם לא רק צורכים תוכן, אלא גם יוצרים ומשתפים אותו – בין אם מדובר בסרטונים, ציורים, מוזיקה או יוזמות חברתיות
למדו אותם לצרוך תוכן איכותי
ילדי דור האלפא יותר יוצרים תוכן מאשר צורכים תוכן. יצירת תוכן מאפשרת להם לבטא את עצמם, להיות אותנטיים ולהיות נגישים. מאפיין זה נשען על דפוס החשיבה: "מה שיש לי לומר לא פחות חשוב ממה שיש לכל חוקרת בינלאומית, תיאורטיקן בעל השפעה עולמית, מנהיגה דגולה או מורה בכיתה לומר." כאשר במהלך השיעור הם נדרשים יותר לצרוך תוכן (להקשיב למורה) מאשר ליצור תוכן, נוצר תסכול שמתעצם משיעור לשיעור.
המלצה: לאמץ שיטת הוראה של למידה במנות קטנות. לחלק את התוכנית ליחידות למידה ממוקדות וקצרות ככל הניתן באופן המאפשר למידה מהירה וזכירה. אני בטוחה שמה שאתן.ם שואלים כעת הוא "למי יש את הפניות לפתח את כל זה"? זוכרים שילדי דור האלפא אוהבים ליצור תוכן? תנו להם ליצור עבורכן.ם. למשל, שיקראו טקסט ויחלקו אותו למנות קטנות באמצעות סרטוני טיקטוק קצרים או פודקאסט לכל ילדי הכיתה או השכבה. חלקו את הכיתה לקהילות למידה לפי נושאי למידה, וכל קהילה תיצור תוכן במנות קטנות באמצעים וערוצים שמתאימים לה ועוד.
במידה ותחליטו לאמץ רעיונות אלו, כדאי גם לזכור שבדרך זו ילדי דור האלפא יהיו מעורבים יותר בתהליכי הלמידה וגם יפתחו בזכותכן.ם כישורים ליצירת תוכן איכותי ומשמעותי, ויתמודדו עם אתגרים שונים המשלבים יצירה וצריכת תוכן – כמו למשל איך לבלוט בעידן של הצפת תוכן, איך ליצור תוכן מהימן, מבוסס מקורות מאומתים ועוד.
לא ניתן להתעלם מכניסת הבינה המלאכותית לתהליכי למידה וליכולת שלה להעצים חוויית למידה פרסונלית. הבינה המלאכותית מציבה בפנינו אתגרים חינוכיים רבים ומגוונים ומעליהם מרחפת השאלה: מהו הערך שאני כמורה או מחנך יכול.ה להעניק לתלמידות ולתלמידים שלי? היכן אהיה משמעותי.ת עבורם?
הנטייה שלנו תהיה להכיר וללמוד את הטכנולוגיות בעצמנו. אני מציעה לכן.ם לא לנסות בכלל לעמוד בקצב. רלוונטיות עבור ילדי האלפא כבר לא נמדדת ב"אני יודעת יותר" או "אני מתקשרת איתך בטכנולוגיה, בשפה, שאת.ה מתקשר.ת איתה" כי בכל רגע נתון צומחת עוד פלטפורמה חדשה. במקום זאת, תשאלו את עצמכן.ם, מה הערך הייחודי שאני כמורה יכול.ה להעניק לתלמיד.ה? מה הערך הייחודי שאני יכול.ה להעניק למערכת היחסים שלנו?
יכולתם המהירה של תלמידי דור האלפא לקלוט ולעבד מידע מחייבת התאמה של קצב ההוראה ושל מורכבות המשימות. שיטות הוראה איטיות וליניאריות, שאינן מנצלות את קצב הלמידה המהיר שלהם, עלולות לאבד את עניינם ולגרום לתסכול.
יש לשלב כלים דיגיטליים המאפשרים למידה חווייתית, בין-תחומית ומעניינת יותר. טלפונים חכמים, למשל, צריכים להיתפס כעזרי הוראה חיוניים ולא כתוספים, מה שיוביל לשימוש תכוף ועקבי בהם ולמעורבות אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות. בנוסף, בינה מלאכותית (AI) יכולה לשפר למידה מותאמת אישית, והאתגר הוא למצוא את הערך הייחודי של המורה בעידן זה.
אתגרי ריכוז וסבלנות
הנתונים מצביעים על כך שדור האלפא בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, קליטת מידע מהירה ומסוגלות עצמית גבוהה. אולם, אותה סביבה טכנולוגית המעצימה את יכולותיהם הקוגניטיביות, באמצעות גישה מיידית למידע ויכולת מולטי-טאסקינג, עלולה לפגוע בריכוז ובסבלנות, וליצור פער בהתפתחות הרגשית. פער זה הוא שורשם של רבים מהאתגרים הרגשיים והחברתיים, כגון קשיי ויסות ותסכול. מכאן שמערכת החינוך חייבת להתמקד לא רק בהזנה קוגניטיבית, אלא באופן מודע ומכוון בפיתוח מיומנויות רגשיות-חברתיות וחוסן נפשי.
איך המאפיינים של דור האלפא משפיעים על שיטות ההוראה במערכת החינוך?
דגש על מיומנויות ולא רק תוכן
מורים נדרשים להתמקד יותר במיומנויות ולא בתוכן, שכן תוכן ומשאבים יהיו זמינים בכל מקום ובכל עת. התלמידים צריכים ללמוד איך לחשוב, לא מה לחשוב, וזה כולל להיות מטא-קוגניטיביים לגבי הפעולות והבחירות שלהם. הדרישה להתמקד במיומנויות ולא בתוכן היא יותר מסתם שינוי בתוכנית הלימודים; זהו שינוי בייעוד העמוק של מערכת החינוך. בעולם שבו מידע זמין בכל מקום, תפקיד בית הספר אינו לשמש כ"מאגר מידע", אלא כ"מעבדה" לפיתוח יכולות חשיבה, יצירה, פתרון בעיות ושיתוף פעולה. זה דורש מהמורים להפוך מ"מעבירי ידע" ל"מעניקי משמעות לעולם הידע". רפורמות חינוכיות צריכות לכלול לא רק שינויים בתוכניות הלימודים, אלא גם תהליכי הכשרה עמוקים למורים שישנו את תפיסתם לגבי מהי "למידה" ומהו "הוראה" במאה ה-21.
התאמת תכניות הלימודים:
תכניות הלימודים צריכות להיות גמישות ורלוונטיות לצרכים המשתנים של הדור, ולאפשר שילוב של נושאים עדכניים וכלים דיגיטליים.
- הוראה דינמית, אינטראקטיבית ורב-אופנית: יש להעדיף למידה פעילה, שיתופית, מבוססת חקר, ולשלב אמצעי מדיה מגוונים—סרטונים, תמונות, טקסטים קצרים, פוסטים ומאמרים—כדי לשמור על עניין וריכוז
- תלמידי דור האלפא מפגינים מיומנות גבוהה יותר ממוריהם בכל הקשור לתפעול טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות ולשימוש בהן. יוצא אפוא ששימוש בטכנולוגיות תקשורת ומידע (אפליקציות, טלפונים חכמים, טאבלטים( יסייע למורים בהוראה מושכת ונגישה יותר. התברר שהטמעת עזרים טכנולוגיים המאפשרים ביטוי אישי, כגון העברת מסרים וסיפורים במדיה הדיגיטלית storytelling digital, , ספרים אלקטרוניים מסייעת בהגברת המוטיבציה לרכישת שפה זרה כגון אנגלית ויעילה במיוחד בהוראת קרוא וכתוב בבתי ספר יסודיים ) מקור המידע)
- לצד השאיפה להרחיב את שילובה של טכנולוגיה דיגיטלית כאמצעי הוראה ולמידה בבתי הספר היסודיים, על מערכת החינוך לפעול לקידומה של חשיבה ביקורתית שתעודד את התלמידים למיין ולהעריך בקפדנות את המידע שהם נחשפים לו באינטרנט וברשתות החברתיות.
- הכותבים מציינים בהקשר זה את מודל הלמידה החווייתית שנועד להגדיל את היצירתיות ואת הַאחְרָיּותִּיּות accountability של התלמיד ולאפשר למורים ללמד אותו מהי בטיחות ואחריות דיגיטלית ולפתח בו עמדה ביקורתיות לגבי מידע המופץ ברשתות החברתיות ( מקור המידע).
- מרואיינים משתי הקבוצות הצביעו על היתרון הקיים בהתמצאות של דור האלפא בטכנולוגיות דיגיטליות מגוונות המאפשרת להם ידע נרחב, אולם גם הצביעו על החיסרון הקיים בהיעדר חשיבה ביקורתית בהתייחס למידע הנרכש מהאינטרנט ועל נטייה לחוסר סבלנות. בעוד מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת הביעו שביעות רצון מיתרון ההתמצאות של בני דור האלפא בטכנולוגיות מגוונות, הדגישו אנשי החינוך את המאפיינים השליליים הקשורים לשימוש תכוף בטכנולוגיות אלו, כמו הפחתה בחברות, אנוכיות ונרקיסיזם, חוסר עצמאות ותלות במכשירי אלקטרוניקה דיגיטלית (מקור המידע ).
ראו גם :
R. Jukić and T. Škojo, "The Educational Needs of the Alpha Generation," 2021 44th International Convention on Information, Communication and Electronic Technology (MIPRO), Opatija, Croatia, 2021, pp. 564-569,
תובנות והארות מורים מהשטח לסקירה , גרסה מס' 2
המורה לאנגלית חגית להב
"תלמידי דור האלפא מפגינים מיומנות גבוהה יותר ממוריהם בכל הקשור לתפעול טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות ולשימוש בהן". פה טמונה הבעיה של משהו כמו העשור או השנים הבאים. אי השיוויון כרגע הוא כזה, שמייצר מציאות שבה למורים רבים בשנות ה-50-60 וגם מתחת לזה, אין אפשרות לשלב את הטכנולוגיות, משום שאינם מצויים בהן וחיים אותן. יתרה מכך, רוב הכלים המצויים בבתי הספר אינם COMPATIBLE לכך."
"עוד נקודה בהמשך למאמר שלך: אולי אנו ממהרים לתת קרדיט לדור שמשתמש בכלים. כתבת חשיבה ביקורתית- אני רוצה לציין את המילה "בקרה". אין שום בקרה (או ביקורת) על מה שהם עושים שם. לא מצד עצמם, כיוון שאינם בשלים ומשכילים ומפותחים דיים לעשות זאת, לא מצד מבוגרים סביבם, ולא מצד הכלים עצמם, שלא ניתן לצפות בהם שיגלו בקרה עבור המשתמשים. בקיצור- הם על קרקע לא חרושה ואף מסוכנת. לטעמי כל העיבוד המוחי של הדור הזה והמעגלים החשמליים המחווטים במוחם הוא יציר חדש ולא מוכר, שאין לדעת לאילו מוחות יוביל, ולאילו יכולות חשיבה ועיבוד יוביל את משתמשיו. כחוקרת שפה, אני רואה כיצד ה"ז'רגון" הקר וחסר ההבעה והרגש, החזרתי, המדוייק וההרמטי מייצר אצל הדור הבעות וג'סטות בשפה שמחקות מצדן, את הבוט (על אף שיש חוקרים כמו נוח הררי, הטוענים שהבינה כבר למדה לחקות אינטימיות ואמפטיה)
השלכות מבחינת הכשרת מורים
Preparing pre-service teachers for Generation Alpha: A social innovation perspective
ההשלכות של הבינה המלאכותית AI על תלמידי דור האלפא
הילדים שלנו כבר משתמשים בבינה מלאכותית – השאלה אם אנחנו מוכנים לזה
בזמן שאנחנו עוד מתווכחים אם בינה מלאכותית היא איום או הזדמנות, יותר מ-20% מהילדים בגילאי בית ספר יסודי כבר משתמשים בה ביום יום – בסלון, בכיתה ובחדר הפרטי. מחקר חדש של מכון אלן טיורינג, יוניצ׳ף וקבוצת לגו חושף מה באמת קורה כשילדים פוגשים AI גנרטיבי: איך הם משתמשים בו, מה הם חושבים עליו ואיך זה משפיע עליהם. החדשות המפתיעות? הילדים מבינים את הטכנולוגיה הזו הרבה יותר טוב מרוב המבוגרים שמחליטים בשבילם. אם אתם חושבים שיש זמן לעצור ולחשוב – תחשבו שוב.
מי כבר משתמש בAI
22% מהילדים בגילאי 8-12 כבר משתמשים ב-AI גנרטיבי, בעיקר ב–ChatGPT. כל ילד חמישי שאתם פוגשים ברחוב כבר מתנסה במהפכה הזו לבד. נתון מטריד במיוחד: ילדים עם צרכים מיוחדים משתמשים ב-AI יותר מכולם, בעיקר לשיחות אישיות ולקבלת עצות – מה שמעלה שאלה כואבת על מערכת התמיכה שלנו: האם השארנו אותם לבד עם האלגוריתם במקום לתת להם מענה אנושי?
סקירת ספר חדש : דור הAI- חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית (ד"ר לימור ליבוביץ)
בעידן של שינויים מהירים ובלתי צפויים, ספר מעמיק זה מספק מפת דרכים מעשית להכנת ילדינו לעולם שבו בינה מלאכותית אינה רק כלי, אלא שותפה ליצירה, לעבודה ואפילו לחיים.
זהו הספר המרתק והמעמיק ביותר שנכתב עד כה על בינה מלאכותית וחינוך .
מחברת הספר, ד"ר לימור ליבוביץ , פיתחה את הקורס הייחודי "בינה בכיתה", שנועד להכשיר מחנכים להוביל שינוי מהותי באמצעות בינה מלאכותית ויזמות.
לבינה מלאכותית יש פוטנציאל אדיר ללמידה מותאמת אישית ובכך היא יכולה להשפיע לטובה על עיצוב יכולותיהם הקוגניטיביות של הלומדים .
ההתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית יכולה לסייע לבנות תכני למידה מותאמים אישית ואינטראקטיביים באופן קל ומהיר באמצעות כלי בינה מלאכותית. ד"ר לימור ליבוביץ מפרטת בפרק זה שורה של תוכנות חדשניות מבוססות בינה מלאכותית היכולות לייצור תכנים לימודיים מותאמים אישית ללמידה פעילה של תלמידים . תוכנת nolej.io לדוגמא , מסוגלת להפוך חומרים קיימים כמו ספרי לימוד , סרטונים ומשאבי מדיה לחומר לימודי אינטראקטיבי ומעורר עניין , בכך שהיא מאפשרת למידה דינמית ומותאמת אישית.
