ליקט וגיבש : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
גרסה מס' 8 , 28 לספטמבר 2023 ( נוספו תובנות שהגיעו ממובילי חינוך ומומחים בעקבות הסקירה)
בסקירה יש גם סימני שאלה ולא רק סימני קריאה
מבוא
על פניו נראה כי היישום האפשרי של AI בחינוך יביא יותר ויותר שינויים עמוקים בעמודי התווך המכוננים של מערכות החינוך בעולם ובתפקיד שהמורים ממלאים בה.
אנשי חינוך מובילים בארה"ב ומחנכים בבתי-ספר מסכימים שחובה למערכת החינוך להכין את התלמידים להצליח בעידן הבינה המלאכותית ChatGPT וכלי בינה מלאכותית אחרים שהם כאן כדי להישאר, ועכשיו זה הזמן של בתי ספר למצוא דרכים להשתמש בטכנולוגיה לטובת הוראה ולמידה תוך מודעות לחסרונות הפוטנציאליים שלה.
אבל סקר בארה"ב של מרכז המחקר EdWeek קיץ 2023 מראה שרוב המחנכים והמורים ( 77 אחוזים) בארה"ב אמרו שהם או המורים שהם מפקחים עליהם אינם מוכנים ללמד את התלמידים את הכישורים הדרושים להם כדי להצליח בעולם מבוסס בינה מלאכותית (מקור)
להערכתי, אחוז המורים בישראל, המגלה מבוכה נוכח מהפכת הבינה המלאכותית הוא גבוה יותר.
המורים לא חייבים להיות מומחים טכנולוגיים לכלים דיגיטליים מבוססי AI אלא להתאים את דרכי הוראה לעולם של בינה מלאכותית אשר בו תמיד יהיה יתרון טכנולוגי לתלמידים .
אם עד כה מרבית ההפעלות הפדגוגית של התלמידים התבססו על סיכומים או עבודות קצרות , אז יכול להיות שצריך לשנות לחלוטין את הכיוון, כי התלמידים יכולים באמצעות כלי הבינה המלאכותי BARD וגם CHATGPT לכתוב תוך דקות עבודה קצרה מעולה .
לאחרונה שאלתי את בארד, צ'אטבוט הבינה המלאכותית של גוגל, האם בינה מלאכותית תחליף מורים. הנה מה שנאמר, "לא סביר שבינה מלאכותית תחליף לחלוטין את המורים בעתיד הקרוב.
המורים חייבים להמשיך להישאר בשליטה וגם לשאת באחריות, אבל בשביל זה גם הם יצטרכו להתפתח. אבל ההתפתחות צריכה להיות פדגוגית ולא בהכרח טכנולוגית.
ליקטתי , כאן בסקירה, כמה תובנות אפשרויות לדרכי הוראה בעידן הבינה המלאכותית .
להיות מורה בעידן של בינה מלאכותית, ד"ר ליאת אייל
בינה מלאכותית היא חדשנות משבשת בתחום החינוך. בסרטון מוצגים רעיונות לשימוש ביישומי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה ומחשבות על תפקידם החדש של המורים עם כניסתן של טכנולוגיות AIED.
הגישה של אקדמיית קהאן בארה"ב
הפתרון של אקדמיית קהאן ללמידה באמצעות כלי בינה מלאכותית היא באמצעות השיטה הסוקרטית.
השיטה הסוקרטית, אם כי יש לה מקור עתיק, עדיין תקפה היום, בצורות שונות. עולם החינוך הוא אחד התחומים בהם היא מיושמת , ועל רקע עליית הבינה המלאכותית , המורים של אקדמיית קהאן בארה"ב, בית הספר המצליח המקוון ביותר בעולם , בחרו כרגע בגישה זו להוראה מפעילה.
בתי ספר בקליפורניה שהשתתפו בניסוי למידה על פי שיעוריו של קהאן, הפכו למעשה את היוצרות בין לימוד פרונטלי ושעורי בית: שעורי הבית הם צפייה בסרטונים של קהאן אודות חומר לימודי חדש ואילו בכיתה המורה רק עובר בין התלמידים הפותרים תרגילים ומסייע למתקשים.
השיטה הסוקרטית מורכבת ביסודה מדיאלוג בין שני אנשים , אך בבית ספר פירושה דיאלוג בין המורים לתלמידים . התלמידים חייבים להתכונן מראש על מנת לצבור ידע ולהשתתף בדיאלוג .
מדובר על גישת הוראה מעוררת חשיבה המתמקדת במתן שאלות לתלמידים ( וגם סטודנטים) במקום מתן תשובות. המודל מיושם באמצעות חקירה בלתי פוסקת של הנושא בשאלות. ההתמקדות באלמנטים של הסקת מסקנות באופן ממושמע, ביקורתי ועצמאי ובקשרים הלוגיים הנובעים מחשיבה זו, יוצרת אצל התלמיד את יכולות התחקור הסוקרטי. מטרת השיטה להביא להפנמת צורת התחקור אשר יאפשר להם להשיג רמה גבוהה יותר של הבנה והמחשת התכנים הלימודיים.
שאלותיו של המורה חייבות לחשוף טעויות בטיעוניהם של התלמידים או באמונותיהם.
המורה אינו מעניק תשובות, הוא: רק שואל שאלות. זהו מאפיין פדגוגי אך גם מהותי, שכן לעתים קרובות המורה עצמו אינו מחזיק בתשובה סופית.
מתוך הראיון עם ירון סברדלוב, מנהל חטיבת הפיתוח של חברת ההייטק הישראלית אמדוקס.
"אני חושב שהדבר הכי חשוב לילד.ה זה ללמד אותם כיצד ללמוד – כי רוב הדברים שאנחנו עוסקים בהם היום לא נלמדו במסגרות, למדנו אותם לאחר מכן. היום אני משקיע לפחות יום בשבוע בללמוד דברים חדשים, אחרת אני לא יכול להיות רלוונטי.
אני חושב שאנחנו צריכים במסגרת החינוכית ללמוד איך לתקף מקורות מידע, איך להיות בררנים, איך לאתגר – כשמקשיבים לריאיון, לשאול אם זה נכון או לא נכון. לשאול שאלות, זה אחד מהבסיסים לבניית ידע. בואו נלמד ילדים לשאול שאלות."
"הדבר השני זה באמת לשנות את הגישה מהנגשת החומר לגישה של לתת לילדים: לשאול את השאלות ואז לעזור להם למצוא את התשובות. התשובות לא צריכות להיות אצל המורה, התשובות נמצאות בעולם האמיתי ועל ידי זה שהמורה עוזר.ת לילד למצוא את התשובות – אם זה בעזרת צ'אט ג'יפיטי או דרך אחרת. אם מערכת החינוך תחנך אותנו לשאול שאלות ותעזור לנו איפה למצוא את התשובות, אנחנו נבנה דור שבכלל ללא משנה לאן העולם ילך, הוא יהיה מוכן לכבוש אותו. ואם אנחנו נשאיר את הילדים מעורבים ומחוברים, אם אנחנו ניתן להם את הצורך לבוא לבית הספר, אנחנו נמשיך לחנך את הילדים לרצות להגדיל את העולם האינטלקטואלי שלהם.
"אני חושב שאחת הבעיות היום, מפני שאנחנו מרגישים שאם הם לא יודעים X שירים או Y נוסחאות במתמטיקה, הם לא סיימו את המינימום הנדרש, זה מייצר לנו מצב שבו אנחנו מעייפים אותם, וכך מאבדים את המעורבות. מי שהיום שואל את השאלות הם המחנכים, המורים, המנהלים. אם ניתן לשאלות לבוא מלמטה ונהיה פתוחים לכל שאלה, ונעזור לתלמידים למצוא את התשובות, אנחנו בונים את העתיד."
ברמה עמוקה יותר, ככל שמכונות הופכות טובות יותר במתן מענה לשאלות, מחנכים צריכים להנחות את התלמידים לשאול שאלות טובות יותר. זה יתבטא מעבר לכתיבת הנחיות טובות ל-AI לשיחות. בתי הספר של היום צריכים לתת השראה לתלמידים להיות סקרנים מכיוון שזהו מרכיב חיוני כיום ללמידה !!
לבנות ידע
קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" . ברייטר וסקרדמליה מנסים לחולל מהפכה מושגית ומעשית בחינוך. את מושגי היסוד בחינוך – למידה, חשיבה, הנעה, הבנה – הם מבקשים להחליף במושג בניית ידע ולבנות עליו סביבה חינוכית חדשה. ( יעל דקל , יורם הרפז , 2013 ) .
ברייטר וסקרדמליה הם פרופסורים ידועי שם לחינוך ומקימי "המכון לידע, חדשנות וטכנולוגיה של אוניברסיטת טורונטו" (IKIT). המחקרים שלהם על למידה, כתיבה, הבנה ומושגי יסוד אחרים בחינוך נחשבים לקלאסיקות ונלמדים בכל המוסדות האקדמיים לחינוך הראויים לשמם.
בשנים האחרונות הם מפתחים, מיישמים ומפיצים את המושג "בניית ידע" (knowledge building) שבא להחליף את המושג הבנה .
החשש כיום, הוא כי כלי הבינה המלאכותית עלולים גם לכבות את הסקרנות של הלומדים: הם חוסכים את החיפוש , והגילוי דרך ההסתעפות הדיגיטלית.
מודה שאני מאוד אמביוולנטית לגבי הכניסה של הבינה המלאכותית לתוכנית הלימודים בביה"ס ולכן אני מבינה את הרתיעה של המורים. מצד אחד אני מוקסמת מהאפשרויות המקילות והחסכוניות שפלטפורמות ה- AI מספקות, מצד שני אין ספק שאלו הם כלים ובמיוחד הצ'טבוטים שיפגעו בלמידה ורכישה של אוריינות, חשיבה דווירג'נטית ותהליכי הכללה ובכלל יקדמו עצלות מנטאלית ויש כבר מחקרים ראשוניים שתומכים בזה. בקיצור כבדיהו וחשדהו…
מקור וקרדיט : Yael Horowitz
אוצרות תוכן : הגישה של פרופסור שיזף רפאלי
נשיא מכללת שנקר, פרופ׳ שיזף רפאלי, שעומד בראש אחד המוסדות המרכזיים בישראל למקצועות העיצוב והאמנות זה שלוש שנים, נחשב לאחד מחלוצי האינטרנט בישראל
״העולם משתנה כל הזמן. כשהייתי ילד, למשל, היה דיון על המחשבונים הבסיסיים שיצאו אז לשוק והציעו ארבע פעולות חשבון, ובתור תלמיד למדתי בעל פה את הטבלה המחזורית של היסודות ואת שירת דבורה. היום צריך לחשוב איך מלמדים כל דבר אחרת. הרי גם מנועי החיפוש איתגרו את זה, גם הטלפונים החכמים, או השעונים החכמים. אז מה צריך לדעת היום? צריך לשנן דברים בעל פה? אם פעם כדי לעשות מחקר נדרשנו לבלות המון זמן בספרייה, היום לא צריך להגיע אליה בכלל. מצד שני, יש המון מידע וצריך לדעת להתמצא בו. לכן התשובה היא שהיום אנחנו נדרשים להיות אוצרים, לברור בין הדברים ופחות לדעת ליצור חומרי גלם".
מקור וקרדיט : יעל דראל , עיתון דה-מרקר
אוצרות תוכן (content curation) היא מעשה של איסוף, זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרלוונטי ביותר בנושא מסוים, מהאינטרנט ומשאבים אחרים, כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי. או לנושא הנחקר.
יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה, יצירתיות בהצגת ההקשרים , מחשבות ( רפלקציה) , ופתרונות .
הרעיון העיקרי של תחום אוצרות התוכן הוא לסנן ולמקד את מקורות המידע שניתן לתת בהם אמון או מקורות המידע שיוצרים משמעות ברורה יותר ( Rosenbaum . 2011). הגורמים שתרמו תרומה נכבדת להתפתחות הצורך באוצרות תוכן , הם עודפות המידע ברשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר , שהביאו בעקבותיהם נחשולי מידע אדירים, מרביתם לא איכותיים ולא משמעותיים ( Ming-Shu Yuan, 2013 ) .
אוצרות תוכן אינו תהליך של יצירת תוכן חדש אלא מתן משמעות והקשר לתוכן קיים. אוצרות תוכן פירושו נסיון מתמיד לסנן את מקורות המידע ולהבנות אותם בהקשרים יותר משמעותיים (Rosenbaum . 2011). המיומנות הנדרשת מאוצר התוכן הדיגיטאלי אינה שונה ביסודה מהמיומנות של אוצר התערוכה במוזיאון לאמנות או בגלריה לאמנות , הנדרשים לבחור בקפידה ומתוך מחשבה מעניקה את פריטי המידע המשמעותיים ולקשור אותם בצורה נבונה ומעוררת עניין (Deslis, 2011 ).
מקור :אוצרות תוכן , תמונת מצב 2022 Content Curation
ההיבטים של אוצרות תוכן בחינוך
עידית נעמן ,2013 . "אני מעדיפה את המונח "לקט-תוכן" על פני אצירת תוכן, וכך אני מלמדת את תלמידיי, אבל פרט לענייני הטרמינולוגיה אני, כמובן, מסכימה עם הצורך, עם התועלת ועם הגישה המשלבת תוכן מקורי עם לקט-תוכן ממקורות איכותיים אחרים, בדגש על תוכן מקורי דווקא, ובדגש כפול ומכופל על תוכן אסטרטגי, איכותי ובעל ערך."
לדעת אנשי חינוך ומורים אוצרות דיגיטאלית משלבת לא רק בחירה מושכלת אלא גם הבניית ידע בצורה מעמיקה המושגת בצורה הדרגתית ואינה תלויה ביכולות הטכניות של הלומד אלא בהבנה שהוא רוכש לאורך התהליך.
בבניית אוסף דיגיטאלי ( בעל משמעות ללומד) הלומדים מפנימים את הצורך להיות מאורגן ואת המיומנות של מיון מקורות מידע .
במידה מסוימת ניתן לטעון כי יש יותר רפלקציה במטלות של אוצרות דיגיטאלית מאשר במטלות של חיפוש ודליית מידע . לכן, מורים או מרצים צריכים להתייחס לאוצרות דיגיטאלית כפעולה נמשכת כפרויקט ולא רק כמטלה חד-פעמית.
יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.
LiveBinders: מעטפת מתוקשבת לארגון מידע למורים
ראה גם : Some of the Best Content Curation Tools for Teachers and Students
מקור :אוצרות תוכן , תמונת מצב 2022 Content Curation
יותר משימות שיתופיות לתלמידים ולסטודנטים
לבקש מהתלמידים להשתמש בכלי בינה מלאכותית במהלך מטלה קבוצתית מוקדמת,
Teaching in the Age of AI | Vanderbilt University
מטלה שיתופית מקוונת יכולה, לדוגמא, לבוא לידי ביטוי במשימת איסוף משותפת במנועי חיפוש או במאגרי מידע מקוונים ( כגון מאגר כותר של מט"ח) , כאשר כל תלמיד חוקר היבט מסויים של ת ופעה/מופע והתלמידים מסכמים את הממצאים בקובץ משותף (באמצעות גוגל דרייב).
מניעת הצפה: התמקדו במיומנויות שונות, בתכנים שונים, תנו הרבה מקום לסקרנות ולבחירה של הילדים. תחשבו על תפקיד ההורים – גם הם ימלאו את הזמן בעוד משימות, האם ניתן לפעול יחד?
מקור וקרדיט : שרון מיכאלי רמון , מרץ 2020 , קישור.
מאגר סימניות כיתתי או צוותי
כחלק אינטגרלי מתהליך הקניית מיומנויות לאיסוף מידע התלמידים צריכים לבנות מאגר סימניות שיתופי שבו הם מתייגים את פריטי המידע הדיגיטליים שהם אספו ובחרו.
היתרון באתר בוקמרקינג הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים.
פלטפורמות מקוונות מומלצות לבניית מאגר סימניות לעבודה קבוצתית של תלמידים : Pinterest , Pearltrees, Livebinders, Symbaloo
Padlet Mini
באמצעות שימוש בתוסף לכרום הנקרא Padlet Mini ניתן ליצור מאגר קישורים לאתרים שאוהבים על גבי לוח פדלט
אילו מדינות מובילות בעולם את תחום שיטות ההוראה המתואמות לבינה מלאכותית ?
לא ארה"ב ולא פינלנד אלא סין כיום מובילה בשיטות הוראה חדשניות המשלבות בינה מלאכותית ( מקור)
אפילוג
בעוד שתוכניות בינה מלאכותית יכולות לתת לילדים את הידע שהם צריכים כדי להצליח, הם לא מסוגלים להציע את אותו הקשר, אמפתיה ויצירתיות שמורים יכולים.
כרגע, בינה מלאכותית עדיין מפגרת מאחורי בני האדם ברוב התחומים,
במיוחד משימות מורכבות הדורשות שילוב של כישורים טכניים ומיומנויות חברתיות-רגשיות. למעשה, מומחים רבים מסכימים כי בטווח הקרוב, בינה מלאכותית בעיקר תשלים ולא תחליף את בני האדם.
אבל חשוב לציין, גם כשה-AI הולכת ומתקדמת , אסור לנו לוותר על כל הפעילות הקוגניטיבית-חשיבתית לטובת מחשבי הבינה המלאכותית . ויתור זה לא רק יגביר את התלות הטכנולוגית אלא גם יערער את החשיבה הביקורתית וההשתקפות שהם כיום יותר חיוניים בחינוך ובהוראה.
האתגר הגדול ביותר ללמידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית הוא לא שיטת ההוראה אלא שיטות ההערכה שלא השתנו כבר 200 שנה וכאן אנו בת הדרך אבל יש כבר כמה יוזמות מעניינות :
דרך אחת להערכה חלופית בעידן שלכל תלמיד יש מחולל טקסטים הוא משימות של הכנת פודקאסטים
הערכה ובינה מלאכותית בלמידה והוראה
תו חינוך מארח את ד"ר ליאת אייל בשיחה על בינה מלאכותית בחינוך
מקורות מידע להרחבה להרחבה בנושאי הסקירה
בינה מלאכותית, חינוך והכיתה הדיגיטלית
