האם ספרי לימוד צריכים עדיין למלא תפקיד משמעותי בבתי ספר?

809

נקודות עיקריות:

  • ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם.
  • על פי סקר של RAND לשנת 2022, כמעט 80 אחוז מהמורים בארה"ב מפתחים חומרים בעצמם או שואלים מעמיתים וכמעט כל המורים – 90 אחוז – משתמשים בגוגל כדי למצוא שיעורים ומערכי שיעור
  • במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי  הלימוד  המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות.
  • מחקר של ד"ר אסיה שרון מצביע על חשיבות שכתוב הטקסט הלימודי . התלמידות שקראו  הנוסח המשוכתב זכרו 79% מן הרעיונות המרכזיים עם פרטים, בצורה נכונה ומלאה, ואילו קוראות הטקסט המקורי זכרו רק 21% מרעיונות אלה.
  • לא מעט מורים טוענים  שספרי לימוד יכולים  מבחינתם להפוך לסד, המגביל בצורה נוקשה את יכולתם להסתעף וליצור חווית למידה עשירה ומרתקת עם משאבים דיגיטליים אחרים.
  • הדילוג על ספרי הלימוד יש לו יתרונות פדגוגיים מבחינת התאמת ההוראה ע"י המורה , אבל הוא מגביר את עומס העבודה שלו/שלה , בעיקר בשעות הפנויות בבית. מרבית המורים מוכנים לעבוד קשה יותר על מנת להפוך את ההוראה שלהם למותאמת ומרתקת יותר.

הסקירה המלאה

במקור,  ספרי לימוד טובים, הציעו לכידות ומבנה על פי תוכנית הלימודים , אבל מאז הופעת האינטרנט המציאות החינוכית השתנתה משמעותית והמורים מגבשים בעצמם את חומרי הלמידה.

יש  לא מעט מורים הטוענים שספרי לימוד יכולים  מבחינתם להפוך לסד, המגביל בצורה נוקשה את יכולתם להסתעף וליצור חווית למידה עשירה ומרתקת עם משאבים אחרים.

עבור מורים חדשים במיוחד, ספרי לימוד יכולים לספק מפת דרכים מגובשת להוראה וללמידה , אך מורים ותיקים נוטים פחות להסתמך על ספרי לימוד בלבד.

איש החינוך יורם אורעד מדגיש את  חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט".

"ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו".

על פי סקר של RAND לשנת 2022, כמעט 80 אחוז מהמורים בארה"ב מפתחים חומרים בעצמם או שואלים מעמיתים וכמעט כל המורים – 90 אחוז – משתמשים בגוגל כדי למצוא שיעורים ומערכי שיעור, הם מדווחים שהם מבלים כ-12 שעות בכל שבוע בחיפוש אחר חומרים באתרי חינוך  וברשתות מורים משלהם. "זה ממש מושרש בתרבות ההוראה האמריקאית ששליטה בתוכניות הלימודים היא התחום שלמורים יש את הסמכות הפדגוגית  הרבה ביותר עליו. המציאות הפדגוגית  מחייבת את המורה ליצור לגבש את חומרי ההוראה ; זה אחד החלקים המגדירים את זהותם כמורה".

בית ספר אינו מקום לספרים, החליט  מנהל ביה"ס  אחד במנהטן.

בסצנה מתוך "פרנהייט 451", ניתנה הנחייה  בבית הספר התיכון למדעי החיים  במנהטן הורו לרכז ולהשליך  את כל ספרי הלימוד – וכינו אותם "מיושנים",

"אסור לנו להשתמש בספרים", אמר אחד המורים וסימני השמחה ניכרו בפניו .

מקור

ראו גם :

How teachers use textbooks

ממצאי מחקר  באירופה משנת 2020  מצביעים על כך כי  מורים משתמשים יותר ויותר  במקורות מידע דיגיטליים בנוסף לספרי הלימוד  המודפסים המקובלים.

מורים ביסודי כיום משתמשים יותר ויותר בכלים דיגיטליים שונים. בדרך כלל לנושאים כמו מדעי הסביבה, מדעי הטבע וטכנולוגיה ומדעי החברה

מקור :

The Use of Textbooks in the Teaching-Learning Process

 בעשור האחרון יש  התרחבות משמעותית של משאבים לימודיים פתוחים

Open Educational Resources  הוא מינוח המצביע על משאבים חינוכיים (תוכן ותוכנה) המופצים דרך האינטרנט, ללא תשלום ובנגישות חופשית, המרחיבים את אפשרויות הלמידה של לומדים .

 למורים בארה"ב יש שפע של משאבים לימודיים פתוחים  ( מקור)

חומרי לימוד דיגיטליים – ההבטחה הגדולה

חומרי לימוד דיגיטליים הם תכנים או כלים דיגיטליים אשר פותחו או הותאמו למטרות למידה, הוראה והערכה. כמו למשל, סרטונים, אתרים ייעודיים, קורסים מקוונים, סימולטורים, משחקי מחשב ועוד.

חומרי לימוד דיגיטליים טומנים בחובם הזדמנויות ייחודיות ללמידה:

  1. ניידות: חומרים דיגיטליים מאפשרים לגשת למשאבים כמעט בלתי מוגבלים בכל מקום ובכל זמן במהלך הלמידה ולכן הם יוצרים אפשרויות חדשות ללמידה חוץ־כיתתית, לאיסוף מידע ולשיתופו במהלך הלמידה.
  2. מולטימדיה: חומרי לימוד דיגיטליים מופיעים במגוון ייצוגים ושילובי ייצוגים, כמו טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, אנימציה, סימולציה ואפילו ייצוגים המשלבים רכיבים פיזיים. כאשר משתמשים במולטימדיה בצורה נכונה ומושכלת, היא יכולה לחזק את ההבנה ולהעמיק אותה.
  3. אינטראקטיביות (הידודיות): חומרים דיגיטליים יכולים לזמן אינטראקציה דו־כיוונית: הם מגיבים לפעולות המשתמש ויוצרים פוטנציאל ללמידה פעילה ולמשוב משמעותי.
  4. התאמה אישית: חומרי הלימוד הם דינמיים ומאפשרים חוויית למידה המותאמת באופן מיטבי לקשת רחבה של משתמשים.
  5. ניתוח למידה: כל אינטראקציה עם אובייקט דיגיטלי מייצרת נתונים. ניתן לאגור, לעבד ולנצל את הנתונים הנאספים, כדי לתמוך בתהליכי למידה, הוראה והערכה.

מקור וקרדיט : ד"ר עזרי  עמרם

תוצאות של  מחקרים מרובים מראות שלומדים  משיגים באופן כללי את אותן תוצאות לימודיות כאשר נעשה שימוש במשאבים לימודיים פתוחים באינטרנט.

מקור

פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

סקפטיות  בהכשרת המורים לגבי ספרי לימוד

כשקטי שכטר החלה ללמד את כיתה ד' בארה"ב  לפני 29 שנים, נחקק  בראשה בהכשרת המורים – ובהמשך נתמך על ידי ראשי המחוזות – שמורים שהשתמשו בספרי לימוד הם "משעממים". ולכן המורה  קטי שכטר התעלמה  מספרי הלימוד שסיפקה המדינה, והשקיעה שעות ערב וסופי שבוע נוספות בהרכבת פרויקטים ושיעורים שנועדו להיות מרתקים יותר.

גם בארי גארליק, מורה בדימוס בחטיבת הביניים, לא הסתמך יותר מדי על ספרי לימוד מחוזיים בכיתתו. שיעורים ובעיות תרגול היו לעתים קרובות רצף גרוע, הוא אמר, והכילו הרבה מידע נוסף שבלבל את התלמידים. "מלא תמונות וקריקטורות וכל מיני הסחות דעת, מחסור בבעיות מילים, מעט מאוד הסברים, ובאופן כללי רצף גרוע" כך תיאר  המורה גארליק את ספרי הלימוד.

לאחר שנים של יצירת שיעורים עבור תלמידיה ממשאבים שנאספו מהאינטרנט, המורה קטי שכטר גילתה את ההשפעה המועילה של ספרי לימוד בזמן חינוך ביתי לבנה במהלך מגפת הקורונה  "הופתעתי ; זה היה כל כך הרבה יותר עשיר מה-PowerPoints ומהפרויקטים שלי", היא אמרה, כשהיא נזכרת כיצד בנה למד וצבר ביטחון עצמי כשעבד על שיעורים מבוססי ספרי לימוד. כעת היא שינתה את גישתה עם תלמידיה. שימוש בספר לימוד איכותי, לדבריה, משחרר אותה להתמקד בתחומי הדרכה אחרים, כמו "שאילת שאלות יעילות, תצוגה מקדימה של השיעור, יצרית פיגומים לחלקים קשים יותר מבחינת ההבנה  ובדיקת הבנה".

מקור

מחקר שנערך לאחרונה מצא שתלמידים קוראים חומרי למידה  דיגיטליים מהר יותר באופן משמעותי מאשר פרקים בספרים מודפסים, אבל הם הרבה יותר טובים בזיהוי נקודות מפתח ומידע רלוונטי מקריאה בדפוס בהשוואה לקריאה דיגיטלית.

מקור

מקור 2

במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

פרויקט דומה (אך מצומצם יותר בהיקפו) להחלפת ספרי לימוד מסורתיים בתכנים דיגיטאליים נערך גם בכמה מחוזות חינוך באריזונה והיא מיועד לבתי ספר תיכוניים שהביעו את נכונותם להתקין מאגרי מידע ממוחשבים כתחליף לספרי הלימוד, מדובר בעיקר במאגרי מידע עשירים של מאמרים בכל תחומי הדעת. כאן הסטנדרטים להערכה מבוססים לא רק על הבנת הנקרא אלא גם אל מיומנויות מידע ומידענות. גם מערכת החינוך הבריטית נערכת בצורה רצינית להחלפת ספרי לימוד בהיסטוריה בסיבות מולטימדיה מתוקשבות, אך כאן היוזמה העיקרית של שירות ה-BBC ולא של מו"לים פרטיים.

 מקור : פורטל מס"ע

המחקר של ד"ר אסיה שרון לגבי חשיבות שכתוב הטקסט הלימודי

מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים.

הממצאים מראים שהתלמידות זכרו את רוב הרעיונות שבטקסטים: 62% מהרעיונות המרכזיים נזכרו בצורה נכונה, גם אם לא תמיד עם פרטים, ולא תמיד בצורה מלאה. 30% מהרעיונות המרכזיים נזכר בצורה נכונה ומלאה, ואף עם פרטים. בקטגוריה זו בלט ביותר ההבדל בין קוראות שני הנוסחים: קוראות הנוסח המשוכתב זכרו 79% מן הרעיונות המרכזיים עם פרטים, בצורה נכונה ומלאה, ואילו קוראות הטקסט המקורי זכרו רק 21% מרעיונות אלה.

גם הנתונים הנוגעים להעדפת התלמידות הצביעו על הטקסט המשוכתב כעל הטקסט הטוב ביותר, שכן רוב התלמידות העדיפו אותו: שש מבין שמונה התלמידות העדיפו את הנוסח המשוכתב ורק שתיים העדיפו את המקורי. 

מקור

עמדות תלמידים כלפי שימוש בספר לימוד דיגיטלי בהיסטוריה לחטיבה העליונה

רות אש- ארגייל (מרכז חינוך ליאו באק) , חיפה, אוניברסיטת חיפה.

הממצאים בנושא עמדות כלפי ספרים דיגיטליים לעומת מודפסים מצביעים על תפיסת היתרונות הבאים לגבי ספרים דיגיטליים: קישוריות, ריבוי נתונים, לא- לינארי, מותאם אישית, תפוצה רחבה, עלות נמוכה, יכולות חיפוש, מרכיבי מולטימדיה, לעומת תפיסת היתרונות הבאים לגבי ספרים מודפסים: אין צורך במתקן קריאה דיגיטלי, רזולוציה גבוהה יותר, יותר קריא, ניתן לקרוא בכל
מקום ללא תלות באינטרנט ובחשמל, אין תקלות ובעיות עם הטכנולוגיה, קל יותר לכתוב הערות, אין הסחות דעת של המדיה החברתית והדוא"ל. מחקרים מצביעים על העדפה ברורה של הספר המודפס בקרב סטודנטים על פני הדיגיטלי .(Shepered, 2008; Vernon, 2006) .

המקרה המתואר מתייחס לניסיון לשלב ספר לימוד דיגיטלי בהוראת היסטוריה לבגרות בכיתה י בשנת תשע"א. ההחלטה לעבור לספר דיגיטלי נבעה מתפיסת התלמידים, כילידים הדיגיטליים, שיאמצו את המדיום החדש ואף יעדיפו אותו על פני המדיום המסורתי. גם העלות הנמוכה נתפסה כתמריץ. בפועל הסתבר שהקשיים היו רבים וההתנגדות העצימה. הנחת קלות השימוש בספר דיגיטלי של "דור הנט" התבדתה.

ניתן להסביר את העדפת התלמידים את הספר המודפס כנובעת מצירוף של גורמים , ביניהם, כוחו של ההרגל, שיקולי נוחות, העדפת דפוס הלמידה המסורתי על פני למידה פעילה חקרנית הנתפסת בעיניהם כגוזלת זמן וכלא יעילה.

נראה כי שיטת הלימוד הנוכחית לבגרות איננה מעודדת שינויים בשיטות הוראה וחדשנות.

למאמר המלא באוניברסיטה הפתוחה

 ראו גם :

עודד שרמר. "ספרי לימוד החמצות ותיקונן" , הלכה למעשה בתכנון לימודים ( כתב העת של אגף תוכניות לימודים), תשס"ט 2009 , ע"ע  127- 177 .

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *