מחקרים :  הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה 2020-2021, האם הועילה לתלמידים ?

1371

הקדמת מערכת "ידע וסקרנות דיגיטלית "

 אחרי מגפת הקורנה נשמעו טענות של הורים כי התלמידים חוו הפסדי למידה משמעותיים . הסקירה שלנו מוכיחה כי השמרנות של ההורים הטעתה אותם לחשוב כך.

שאלת המחקר שביקשנו לבדוק הייתה האם הלמידה מרחוק תרמה גם לתלמידים?.

מאחר ואנחנו במערכת האתר "ידע וסקרנות דיגיטלית " מחוברים למרבית מאגרי המידע החינוכיים בעולם, רצינו לבדוק זאת.

חלק ראשון של הממצאים לפניכם כאן ( הממצאים מתייחסים גם לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות)

Effectiveness of online and blended learning from schools: A systematic review 

סקירה שיטתית  של מחקרים  בדקה  את יעילות הלמידה מקוונת ומשולבת בבתי ספר במיוחד במהלך מגפת הקורונה ,  קוביד-19.

נבדקו  בצורה שיטתית 8 מאגרי מידע אקדמאיים בינלאומיים בתחומי החינוך.

ממצאים

בסך הכל, הלמידה מרחוק  הייתה יעילה יותר (וטובה יותר) מהוראה רגילה ב-85% מהמחקרים, 8% זהה ו-3% גרועה יותר. למידה  היברידית (משולבת)  הייתה טובה משמעותית מלמידה מקוונת.

מבחינת מקצועות הלימוד : למידה מרחוק במקצוע אנגלית כשפה זרה הייתה היעילה ביותר, אחר כך לשון כתיבה , מדעים -STEM, קריאה ומתמטיקה, שפות זרות אחרות  ,

בסך הכל, תלמידות הצליחו יותר מתלמידים בלמידה מרחוק .

תלמידי החינוך המיוחד לא הצליחו בלמידה מרחוק .

מסוגלות עצמית

עוד נמצא כי הגורם העיקרי להצלחת התלמידים  בלמידה  מרחוק קשור למסוגלות עצמית .  בכיתות של הוראה פרונטלית מסוגלות עצמית פחות באה לידי ביטוי בהשוואה ללמידה מרחוק.

הוראה משמעותית מרחוק  משתנה בהתאם למסגרת ודורשת גישות שונות. פיתוח קורס מקוון והוראה מקוונת הם ממוקדי לומד ולא ממוקדי תוכן, ומשלבים מעורבות גבוהה ( Engagement) בקבוצות למידה שיתופית המטפחת למידה פעילה.

הלמידה מרחוק הייתה יותר טובה. אבל לא בגלל שזה היה מרחוק, אלא בגלל שהשתמשו בפורמטים לא פרונטלים אלא למידה פעילה וכו'

 בתקופת  הקורנה מערכות החינוך בארץ ובעולם חשפו בצורה נרחבת ופופולארית את אוצר המילים של למידה "סינכרונית" ו"א-ינכרונית".

 הלמידה הסינכרונית  באמצעות פלטפורמת ZOOM  למעשה שיכפלה כיתות פיזיות ללמידה מקוונת  בזמן אמת, בעוד שא-סינכרוני פירושה עבודה עצמאית באינטרנט , בדרך כלל עם חומרים המיועדים לכיתה פיזית. ממצאי המחקרים מגלים כי למידה א-סינכרונית הוכיחה עצמה הרבה יותר מבחינת הישגי לימוד ומוטיבציית לומד.

מחקרים מראים שאימוץ כלים מקוונים דיגיטליים צריך להיות מכוון, יחד עם תשתית דיגיטלית תומכת הנדרשת לתמיכה מקוונת בתלמידים , כגון פורומים  מקוונים ( א-סינכרוניים )  וקבוצות  פייסבוק או וואטס-אפ  ייעודיות  . צעדים אלה המתוכננים בקפידה ומשולבים  משפרים את הגישות המסורתיות של דרכי הוראה  על ידי הפיכת החינוך ליותר פתוח ומעורר עניין ומוטיבציה.

הממצאים החיוביים של סקירת המחקרים חשובים מכיוון שבתי ספר ומפקחי חינוך צריכים לדעת אם למידה מקוונת ומשולבת יעילים יותר או פחות מהוראה רגילה.

 מקור :

Joseph Cavanaugh, Stephen Jacquemin, Christine Junker .A look at student performance during the COVID-19 pandemic . Quality Assurance in Education . 20 June 2022 . ISSN: 0968-4883

קישור לסקירה

ממצאים דומים נמצאו גם במחקר  בקנדה :ממצאים דומים נמצאו גם במחקר  בקנדה :

Houlden, Shandell; Veletsianos, George. "A Synthesis of Surveys Examining the Impacts of COVID-19 and Emergency Remote Learning on Students in Canada ". Journal of Computing in Higher Education, v34 n3 p820-843 Dec 2022

מקור נוסף למדידת הישגי תלמידים בתקופת הקורונה בארה"ב

Technical Appendix For: Learning during COVID-19: An Update on Student Achievement and Growth at

the Start of the 2021-22 School Year. Technical Brief. Revised

2

דו"ח הפיקוח החינוכי הבריטי  משנת 2022

"בהשוואה לשנה   הקודמת, מנהלי בתי הספר באנגליה  אמרו כי פערי הידע והמיומנויות של התלמידים צומצמו במהירות ברוב  מהמקצועות, וכי התלמידים נמצאים 'היכן שהם צריכים להיות'. הם ייחסו זאת להוראה אפקטיבית מרחוק במהלך מגפת הקורונה, מה שאומר שהפערים בידע היו קטנים, ו/או לקיומו של אסטרטגיות מוצלחות שעזרו לתלמידים להתעדכן. בבדיקה ראינו גם תלמידים  מצליחים לשחזר היטב מיומנויות וידע שהמורים אמרו שהושפעו מהסגרים.  לדוגמה, ראינו התקדמות חזקה בכתיבה של תלמידים מתחילת שנת הלימודים האקדמית הזו.

בחלק מבתי ספר באנגליה , פערי הידע של התלמידים לא ניתנים לייחס אך ורק להוראה שהוחמצה או שתלמידים לא למדו היטב מרחוק במהלך הסגרים. גורמים אחרים כמו שיטות הוראה קודמות, תוכנית לימודים קודמת שאינם קשורים כלל למגפת הקורנה שיחקו תפקיד לא מבוטל.

מקור

Research and analysis

Education recovery in schools: spring 2022

Published 4 April 2022

3

מחקר מעקב זה  מיולי 2023 מתאר תוצאות של  הפעלת תוכנית למידה מרחוק גדולה ומקוונת לחלוטין תוך שימוש בנתוני למידה מצטברים משנת הלימודים בשנים 2020-2021 תקופת מגפת הקורונה .

 נערכה השוואה להישגי התלמידים בשנים קודמות . קבוצת ההתערבות כללה תלמידי כיתות ח' הלומדים במחוז בית ספר  מסוג צ'רטר שמנהל תוכנית חינוך מרחוק  היברידית. ההישגים וההתפתחות האקדמית של הלומדים  בסוף השנה הושוו לרמות נורמטיביות של התפתחות אקדמית שנגזרו מהערכות שיטתיות  של תלמידי כיתות ח' שלמדו אז רק בלמידה מרחוק  בתקופת הקורונה . התוצאות הצביעו על כך שהלמידה מרחוק  בתקופת  הקורנה תרמה  להתפתחות עיונית של הלומדים  יותר  נורמות הצמיחה המקובלות בביה"ס  בשנים קודמות  . כיתות ג', ד', ז' ו-ח' עברו את  ממוצע מדדי ההתפתחות  הלאומיים  בארה"ב במתמטיקה. מדדי ההתפתחות  בקריאה נותרו זהים  במדדי קריאה  עבור כיתות א'-ח'.  ממצאי המחקר מצביעים  על ראיות מבטיחות ליעילותן של תוכניות למידה מרחוק בבתי ספר .

מקור :

Jeffrey T. McLeod ' Learning Gains in a Fully Online K-8 Curriculum During a Pandemic . American Journal of Distance Education' 09 Jul 2023

Published online: 09 Jul 2023

קישור למאמר באנגלית

4

ד"ר גיל גרטל , מחקרים חדשים: שיבושי הקורונה לא פגעו בלמידה ובתלמידים (קישור)

5

לרקע הסוציו-כלכלי של משפחות התלמידים היה השפעה בתקופת הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה

הולנד

מחקר שנערך בקרב 886 תלמידי כיתות ג' – ה' בהולנד בבתי ספר המשרתים אחוז גבוה של תלמידים מרקע מוחלש. ניתוחי התפתחות  הצביעו על כך שסגירת בתי הספר גרמה לחוסר המשכיות בצמיחת הישגי התלמידים במבחנים המתוקננים הלאומיים והובילה לאובדן למידה ממוצע של 2.47 חודשים במתמטיקה ו-2.35 חודשים בהבנתהנקרא,

מקור :

Tessa M. Schuurman, Lotte F. Henrichs, Noémi K. Schuurman, Simone Polderdijk & Lisette Hornstra (2023) Learning Loss in Vulnerable Student Populations After the First Covid-19 School Closure

in the Netherlands, Scandinavian Journal of Educational Research, 67:2, 309-326

למידה מרחוק באקדמיה בתקופת הקורונה

קורסים מקוונים (מבוססים באינטרנט) הופיעו בתחילת המאה העשרים ואחת. אבל בתקופת הקורנה  נמצא שהפרדיגמה הפדגוגית החדשה טומנת בחובה הבטחה ללמידה והכשרה טובים יותר, רק כאשר היא מלווה באתגרים שכן פרדיגמות  פדגוגיות ((PP מסורתיות אינם מתאימות עוד  להגדרות החדשות השונות מאוד בעולם המקוון  מהשיטות הפיזיות בכיתה.

במחקר נבדקו  שלושה פרדיגמות פדגוגיות של למידה מרחוק  (סינכרוני, אסינכרוני ואסינכרוני עם קהל/קבוצה) והשפעתם על תהליך הלמידה וההישגים של הסטודנטים  במהלך קורס מתמטיקה אקדמי שנערך אונליין. 168 סטודנטים  ניגשו לבחינה וענו על שאלון בנוגע להעדפות הלמידה, הניסיון וההרגלים שלהם לאחר שהתנסו באחד מהפרדיגמות הפדגוגיות  הללו. מצאנו שסטודנטים שלמדו לפי ה-PP אסינכרוני עם קהל'קבוצה השיגו ציון גבוה יותר בבחינה, ללא קשר לרמתם הראשונית, בהשוואה לסטודנטים שלמדו ע"י PP סינכרוני או אסינכרוני.

מקור :

Natan, S., Lazebnik, T. & Lerner, E. A distinction of three online learning pedagogic paradigms. SN Soc

Sci 2, 46 (2022).

רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים – נקודת המבט של הסטודנטים: דוח מחקר

המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון

31-07-2022

קראו עוד

השפעת מגפת הקורונה על העדפות  הסטודנטים מבחינת שיטות הוראה ולמידה

העדפותיהם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כלפי אופן הלמידה באקדמיה לאחר תום תקופת מגפת הקורונה

רביד קריאף-עופר מכון טכנולוגי חולון

פרופסור איל רבין, האוניברסיטה הפתוחה, מכון טכנולוגי חולון

 שירה גזית, מכון טכנולוגי חולון

תקציר

למידה מרחוק, היא צורת הוראה המבוססת על טכנולוגיה שבה הסטודנטים מופרדים פיזית מהמרצים במהלך הלמידה שלהם ומתקשרת בעיקר ללמידה מקוונת מחוץ לכיתה. מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את העדפותיהם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כלפי אופן הלמידה באקדמיה לאחר תום תקופת מגפת הקורונה. המחקר בחן את עמדותיהם של

הסטודנטים כלפי הלמידה מרחוק ואת ההשפעה של מאפייני הרקע שלהם על העדפותיהם כלפי הלמידה מרחוק בתום תקופת הקורונה. אוכלוסיית המחקר כללה 222 סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במחקר זה נעשה שימוש בשאלון שכלל 30 היגדים שעסקו בהעדפותיהם ללמידה לאחר תום תקופת הקורונה במספר היבטים המהווים את המשתנים

הבלתי תלויים של המחקר: .1 אפקטיביות הלמידה; .2 חווית הלמידה; .3 סביבת הלמידה; .4 הקשר עם המוסד האקדמי. המשתנה התלוי במחקר היה העדפותיהם כלפי אופן הלמידה באקדמיה לאחר תום תקופת הקורונה – למידה פרונטלית בלבד, למידה משולבת של מפגשים מקוונים ומפגשים פרונטליים, או למידה מקוונת בלבד. ממצאי המחקר מצביעים על קשר חזק בין מידת ההערכה של הסטודנטים כלפי כל אחד מההיבטים שהוצגו לעיל, לבין העדפתם להמשך למידה במתכונת מקוונת גם לאחר תום תקופת הקורונה והסרת מרבית ההגבלות. נמצא כי מרבית הסטודנטים מעדיפים ללמוד באופן משולב, באמצעות למידה פרונטלית עם מעט מפגשים מקווים או באמצעות למידה מקוונת עם מעט מפגשים פרוטליים, ומיעוטם מעוניינים ללמוד רק באופן פרונטלי או רק באופן מקוון. כמו כן, ניתן ללמוד מן המחקר שעלייה במידת הערכה של כל אחד מן ההיבטים שנמדדו הובילה לעלייה בהעדפתו של הסטודנט להמשיך בלמידה מקוונת גם בעתיד. מחקר זה יכול לסייע למועצה להשכלה גבוהה ולמוסדות אקדמיים בעת גיבוש החלטותיהם בנוגע למבנה הלימודים באקדמיה לאחר תום מגפת הקורונה, והשילוב של הלמידה מרחוק במהלכם.

מקור ::

האדם הלומד בעידן הדיגיטלי : ספר הכנס השמונה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס : יום שלישי, ל שבט תשפ"ג, 21 בפברואר 2023 / עורכים: דורית אולניק-שמש

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *