מורים בתקופת מגפת הקורונה : מבט רטרוספקטיבי ומחקרי (גרסה מס' 8 )

746

מאת:  עמי סלנט, מידען ואיש חינוך

( טיוטת פרק שני מתוך הספר שאני כותב באנגלית על הוראה ולמידה בתקופת מגפת הקורונה )

קישור לפרק השלישי

נקודות עיקריות

  • למידה מרחוק והוראה מרחוק  בתקופת הקורונה  הוכיחה כי שיטות הוראה ודרכי הוראה שמתאימים בצורה אחידה לכולם  ( כמו בכיתה הפרונטלית ) לא מצליחות לתת מענה לצרכי התלמידים ולכן ראויים המורים בעולם ובישראל להערכה רבה על סיגול דרכי הוראה שונים  ומגוונים המתאימים ללמידה מרחוק.
  • בן לילה, המוסדות  החינוכיים נאבקו כדי להמשיך את החינוך, תוך גישור על המרחק הפיזי בין המורה ללומד. מורים שעברו הכשרה מסורתית עשו מאמצים אמיצים להסתגל לדיגיטל על ידי הקלטת שיעורים, שילוב כלים דיגיטליים  בהוראה , שילוב סרטונים ויצירת חדרי בריחה, תוך שימוש בכל הטכנולוגיה שהייתה זמינה להם.
  • יש לזכור עוד כי להכנת שיעור מקוון נדרש יותר זמן יותר משנדרש להכנת לשיעור רגיל.
  • בתקופת הקורנה האוטונומיה הפדגוגית של המורים הייתה בשיאה !!!!
  • חלק גדול מקבלת ההחלטות ברמת בית הספר הנוגעת לנושאים חינוכיים, חברתיים והתפתחותיים בבתי ספר בתקופת הקורנה היו עכשיו בידי המורים (באופן קולגיאלי או אינדיבידואלי). למרות האחידות של משרדי  החינוך  מבחינת תוכנית הליבה הלאומית המשותפת, האוטונומיה של מקצוע ההוראה הגיעה לשיאה ותרמה רבות לתחושת הסיפוק המקצועי של המורים.
  • והיכן ההחמצה מבחינת מערכת החינוך הישראלית ?

עם סיום מגפת הקורונה  ניטלה מהמורים המסורים בארץ ( וגם בארה"ב )  כל האוטונומיה הפדגוגית ממנה הם נהנו בתקופת הקורנה . כל הידע הפדגוגי-תקשובי שלהם , למעשה,  נזרק לפח . לא מפליא שהיקף שחיקת המורים בשנתיים האחרונות הולך ומתעצם לצערנו!

הסקירה המלאה

אחד השינויים המשמעותיים  שמגפת הקורנה  ( COVID-19)  הביאה לכל מערכות החינוך בארץ ובעולם היה מעבר כמעט מידי ללמידה מקוונת.

בן לילה, המוסדות נאבקו כדי להמשיך את החינוך, תוך גישור על המרחק הפיזי בין המורה ללומד. מורים שעברו הכשרה מסורתית עשו מאמצים אמיצים להסתגל לדיגיטל על ידי הקלטת שיעורים, שילוב כלים דיגיטליים  בהוראה , שילוב סרטונים ויצירת חדרי בריחה, תוך שימוש בכל הטכנולוגיה שהייתה זמינה להם.

המעבר הדחוף מהוראה פנים אל פנים לחינוך מקוון מרחוק בתקופת מגפת הקורנה יצר מצב של כאוס בבתי ספר רבים בעולם ובישראל . מנהלי בתי ספר, מורים והורים ניסו להתמודד כדי לאפשר חוויות למידה משמעותיות ויעילות עכשיו בחזית הדיגיטלית על מנת לאפשר לתלמידים חוויית למידה סבירה.

 המורים ראויים להערכה רבה על כך ולעניות דעתנו צריך היה לתת להם ב2022 באופן ייצוגי את פרס ישראל לחינוך .

למידה מרחוק והוראה מרחוק  בתקופת הקורונה  הוכיחה כי שיטת הוראה ודרכי הוראה שמתאימים בצורה אחידה לכולם  ( כמו בכיתה הפרונטלית ) לא מצליחות לתת מענה לצרכי התלמידים ולכן ראויים המורים בעולם ובישראל להערכה רבה על סיגול דרכי הוראה שונים המתאימים ללמידה מרחוק.

בגלל המגיפה, המורים נאלצו לתרגם דרכי הוראה  להעברה באינטרנט  באמצעות כלים דיגיטליים , זה עבד עבור חלק, אבל לא היה מותאם בקלות לצרכי למידה ייחודיים.

מקור :

Dindar, M, Suorsa, A, Hermes, J, Karppinen, P, Näykki, P. Comparing technology acceptance of K-12 teachers with and without prior experience of learning management systems: A Covid-19 pandemic study. J Comput Assist.  August 2021

כשני שליש מהמורות לא עברו השתלמות בהוראה מרחוק טרם פרוץ המשבר של מגפת הקורונה !

בתקופת הקורנה האוטונומיה הפדגוגית של המורים הייתה בשיאה !!!!

חלק גדול מקבלת ההחלטות ברמת בית הספר הנוגעת לנושאים חינוכיים, חברתיים והתפתחותיים בבתי ספר בתקופת הקורנה היו עכשיו בידי המורים (באופן קולגיאלי או אינדיבידואלי). למרות האחידות של משרד החינוך  מבחינת תוכנית הליבה הלאומית המשותפת, האוטונומיה של מקצוע ההוראה הגיעה לשיאה ותרמה רבות לתחושת הסיפוק המקצועי של המורים.

יש לזכור עוד כי להכנת שיעור מקוון נדרש יותר זמן יותר משנדרש להכנת לשיעור רגיל.

במחקר זה נחקרה את ההשפעה שהייתה להוראה מרחוק במהלך החודשים הראשונים של המגיפה על ה-TPACK  (Technological Pedagogical Content Knowledge ) של המורים וכיצד מורים מינפו את הידע החדש והקיים שלהם כדי להקל על הוראה מרחוק. תוצאות הסקר הצביעו על כך שהידע המדווח של מורים מבחינת ה-TPACK  ירד כאשר מביטים  על פני תת-דומיינים מרובים של TPACK, וזה כנראה אינדיקטור לכיול מחדש של המורים של הידע הפדגוגי שלהם כשהם חוו הקשר הוראה חדש בסביבה מתוקשבת . ממצאים מראיונות מובנים למחצה הצביעו על כך שלמרות שההוראה הצטמצמה בזמנים שבהם מורים נאבקו ליישם את הידע שלהם בנסיבות פחות אידיאליות, מורים הצליחו לעתים קרובות להנחות ולהעביר הוראה מרחוק בהצלחה רבה.

מקור:

Daniel James Mourlam. (Et al ) It’s all relative: Changes in teachers’ knowledge and instruction during COVID-19  Journal of Digital Learning in Teacher Education Volume 39, 2023 – Issue 1

link

מחקר מקרה זה בוחן כיצד קבוצה של אחד-עשר מורי STEM תיכוניים התמודדו עם הלומדים במהלך התפרצות מגפת הקורונה ( ה-COVID-19 )ואת דרכי הפעולה שלהם ליצירת מעורבות תלמידים בהקשר של הוראה מקוונת או מעורבת בסתיו 2020.  המחקר מצא כי בהוראה המקוונת  באו לידי ביטוי ממדים של מעורבות התלמידים שהמורים נתנו להם עדיפות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת בתשומת הלב של המורים לממדים הרגשיים והחברתיים של מעורבות הלומדים בסביבה המתוקשבת. מודעות ופעולה של המורים בתחום האפקטיבי של מעורבות התלמידים היא קריטית בתקופות של טראומה.

מקור :

Roman, Tiffany A.Brantley-Dias, LaurieDias, MichaelEdwards, Belinda , Addressing Student Engagement during COVID-19: Secondary STEM Teachers Attend to the Affective Dimension of Learner Needs , Journal of Research on Technology in Education, v54 suppl 1 pS65-S93 2022

באביב 2020, כל בתי הספר נסגרו כדי להאט את התפשטות מגיפת COVID-19. תלמידים ומורים התמודדו עם האתגר של ארגון הוראה ולמידה דיגיטלית ללא מספיק זמן להתכונן. במחקר זה, חקרנו כיצד מורים יישמו הוראה מרחוק וכיצד יישומים שונים אלו היו קשורים לתפיסות של תלמידים והורים לגבי איכות ההוראה ומעורבות חברתית של התלמידים, ההנאה מהלמידה, המאמץ האקדמי והיכולת הנתפסת. לשם כך, בדקנו נתונים של 277 מורים, 3,159 תלמידים בכיתות ה' עד י' ו-1,688 הורים שדירגו כיתות במתמטיקה, אמנות ואנגלית כשפה זרה במהלך סגירת בתי הספר. התוצאות הראו שהיישום של המורים של הוראה מרחוק השתנה מאוד. שיטות הוראה המאפשרות  מעורבות ומחוברות חברתית (למשל, פגישות וידאו, סרטוני למידה שנוצרו על ידי המורה) חשפו את האסוציאציות החיוביות העקביות ביותר עם דירוג איכות ההוראה של התלמידים וההורים וחוויות הלמידה של התלמידים.

מקור:

Jaekel, Ann-Kathrin; Scheiter, Katharina; Göllner, Richard . Distance Teaching during the COVID-19 Crisis: Social Connectedness Matters Most for Teaching Quality and Students' Learning, AERA Open, v7 n1 Jan-Dec 2021

מחקר משנת 2022 בדק את התמודדות המורים בארה"ב מנקודת המבט של  ניסיון המורים בגישת עיצוב אוניברסלי ללמידה (UDL).

על-פי עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה, על מנת להתאים את תוכני הלימוד וסביבת הלמידה ללומדים השונים, יש לספק ללומדים:

  • דרכי ייצוג רבות ומגוונות, על מנת לאפשר ללומדים דרכים שונות ללמוד ולרכוש ידע.
  • דרכי ביטוי מגוונות, על מנת לספק ללומדים דרכים שונות להציג את הידע שרכשו.
  • אמצעים שונים ליצירת מחויבות ללמידה (engagement)

 מחקר זה התמקד בנקודות החיבור והנתק של תלמידים ומורים בלמידה במהלך ההוראה  בעת המגיפה על ידי בחינת אתגרי ההוראה של המורים והתצפיות של המורים מבחינת  חסמי תלמידים ללמידה, ושינויים שהתרחשו בתחומים אלה בין אביב 2020 לסתיו 2020. הממצאים, המשלבים נתונים כמותיים ואיכותניים תיאוריים, מציגים דמיון והבדלים בחוויות הנצפות של מורים ותלמידים בהתאם לרמת ההכשרה של המורים להוראה בעיצוב אוניברסלי ללמידה לפני המגיפה

מקור :

Hollingshead, Aleksandra; Malone, Kalley; Kitchel, Allen. (Dis-)Engagement in Learning as a Reality of COVID-19 Pandemic: Lessons Learned , Journal of Online Learning Research, v8 n3 p343-368 2022

 

והיכן ההחמצה מבחינת מערכת החינוך הישראלית ?

עם סיום מגפת הקורונה  ניטלה מהמורים המסורים בארץ כל האוטונומיה הפדגוגית ממנה הם נהנו בתקופת הקורנה . כל הידע הפדגוגי-תקשובי שלהם , למעשה,  נזרק לפח . לא מפליא שהיקף שחיקת המורים בשנתיים האחרונות הולך ומתעצם לצערנו (מקור )

תובנות של ד"ר  מיכל טביביאן-מזרחי, בעקבות הסקירה

בין השנים 2014-2021 כיהנה ד"ר  מיכל טביביאן-מזרחי, כסמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך. מיכל הקימה את היחידה אשר אמונה על קידום תהליכי חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח במערכת החינוך, ובין היתר הובילה את גיבוש האסטרטגיה הפדגוגית 2030 (דמות הבוגר),

אני ממש מסכימה עם הסייפא, שברגע אחד עם סיום המגיפה המערכת חזרה אחורה במקום לעשות קפיצה נחשונית. יחד עם זאת אני ממש לא בטוחה שהמעבר לדיגיטל יצר בהכרח דרכי הוראה אחרות. בשלב הראשון עשו אותו דבר רק בזום, בשלב השני היו את אלו שהשקיעו והצליחו לייצר איים של פדגוגיה אחרת, ובשלב השלישי לדעתי נולדה ההבנה שלא צריך להעביר שיעור בדיגיטל, אלא דרכו להוביל תלמידים ללמידה אחרת – בקבוצות, בחקר וכו…

אני לא מספיק יודעת מה קורה עכשיו, אני יצאתי עם תחושת החמצה של הזדמנות ענקית לא של למידה דיגיטלית אלא של שינוי כולל בדרכי ההוראה. הרגשתי שרפורמת הבגרויות של שאשא ביטון בעצם ניסתה למנף בדיוק את זה, ולצערי גם הסיכוי הזה בוטל."

Michal Tabibian Mizrahi

חפציה בן ארצי

מסכימה ומוסיפה עוד נקודה- בזמן הקורונה התפתחו בקצב מואץ קהילות מורים רבות בכל מיני פלטפורמות, בעיקר ווטסאפ, ושיתופי חומרים הפכו לנורמה. זו לא השתנתה מאז,ו מורים אמנם לא חווים את אותה הצפה מתישה (מצד אחד, אני צריך  להיעזר בחומרים של מורים אחרים כדי להצליח להביא לתלמידים למידה שמותאמת לדיגיטל, ומצד שני – אני לא צריך את כ–ל זה), אבל עדיין יש בעיה משמעותית, שאין פלטפורמה מתאימה לשיתוף חומרי הוראה. וזה גרוע לגמרי לעניין זה, בדרייב יש קושי לאתר חומר רלוונטי כי אין הקשר, ועוד.

המורה אורית אריה

אורית אריה

מעניין מאוד !. כל כך  עצוב איך חזרנו מהר למוכר ולידוע.

זו אכן הייתה תקופה מרתקת ומרגשת מבחינה פדגוגית. זוכרת בהתרגשות את ההבנה שפריצת הגבולות הפיזיים מאפשרת פריצה של ככ הרבה גבולות פדגוגיים, את חדוות היצירה והתשוקה ללמוד כלים טכנולוגיים ודרכים שיאפשרו הגשמת חלומות פדגוגיים . זוכרת את ההנאה שלנו ושל הילדים מלמידה מרתקת, משיח רגשי אחר, תחושה של קרבה אמיתית ויחד.

זוכרת גם את העומס של אותה תקופה. כמו שכתבת, לוקח זמן רב לייצר שיעורים מקוונים ותהליך למידה מקוונת איכותית. גם ההטמעה של השינוי אצל הילדים והצוות י מאתגרת. עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה והתכתבנו בנינו בשעות הזויות כדי לדייק עוד ועוד את תהליך הלמידה והשיעורים. מעריכה שאם היה לנו עוד קצת זמן, היינו משתדרגים גם בזה ומצליחים לייצר למידה מקוונת איכותית שלא פוגעת בחיים האישיים של המורים.

היה ככ מתסכל לראות את הזלזול של ההורים בלמידה הזו כי לא כל צוותי ההוראה נהגו כך.

לדעתי, הרפש שיצא על המורים באותה תקופה הוא אחד הגורמים המרכזיים לירידת מעמד המורה , לעזיבה הגדולה של מורים ולכך שלא מצטרפים מורים חדשים איכותיים למערכת.

תודה שהחזרתי אותי לימים מאתגרים אבל גם משמחים שממש מדגימים את המשפט "להפוך לימון ללימונדה ".

מחכה בסקרנות לפרקים הבאים.

ראו גם :

עמי סלנט , במבט לאחור : הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים פדגוגיים ותפיסות חדשניות שלא יושמו (2)., ידע וסקרנות דיגיטלית , 2021  ( קישור)

 עמי סלנט . במבט כולל ובמבט לעתיד : מה ההישג הגדול של הלמידה מרחוק  בתקופת הקורונה , ידע וסקרנות דיגיטלית ,  2021 (קישור)

עמי סלנט . הקומה השלישית" החלה לצמוח והיא מתקדמת היטב : למידה היברדית, ידע וסקרנות דיגיטלית , 2020 (קישור)

Analysis of emergency remote teaching in formal education: crosschecking three contemporary techno-pedagogical frameworks

Ronen Kasperski Sha’anan Religious College of Education, Gordon Academic College of Education, Haifa, Israel

Erez Porat The NB Haifa School of Design, Haifa, Israel

Ina Blau Department of Education and Psychology, The Open University of Israel, Ra’anana, Israel

ABSTRACT

During the COVID-19 pandemic outbreak many countries around the world were forced to turn to Emergency Remote Teaching (ERT) and upscale the use of digital technologies for learning, teaching and assessment. The current study analysed field reports from 89 elementary and secondary Hebrew-speaking and Arabic-speaking information and communication technology schools in Israel, representing the cultural, ethnic, and religious diversity of the education system. The qualitative analysis of the collected data was based on three well established contemporary models of technology integration and Digital Competence of Educators (DigCompEdu): the International Society for Technology in Education, Technological Pedagogical Content Knowledge and DigCompEdu. The analysis (n = 872 statements) yielded aspects in the teachers’ reports that correspond with the theoretical models, alongside aspects that extend these models to ERT and aspects that were missing from the reports. Finally, based on our findings and previous work we suggested a comprehensive framework for ERT that can be used to design teachers’ professional development necessary for effective remote teaching in both emergency and routine times.

קישור למאמר המלא

הסקירה שלנו מבוססת גם על קריאת הספר הבא :

Rachel Karchmer-Klein, Lauren Boulden, Maureen McDonald. Next-Level Digital Tools and Teaching, Teachers college press, Columbia university   March 14, 2022

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *