כנס מיט"ל ה-21 (יוני 2023 ) : הנבחר שבמבחר

817

הקדמת מערכת האתר , "ידע וסקרנות דיגיטלית"

השנה,  כנס מיט"ל  ה-21 התמקד בתמורות הפדגוגיות והטכנולוגיות שהתפתחו במערכת ההשכלה הגבוהה בעידן הפוסט-קורונה: שילובים שנערכו בין למידה מרחוק ולמידה בכיתה באמצעות הוראה היברידית וגמישות במקום ובזמן, חידושים באופן השימוש בטכנולוגיות למידה, וכן ביישומים חדשניים המשלבים בינה מלאכותית בהוראה ובלמידה.

הכינוס נערך  השנה ביום רביעי, 28 ביוני, 2023, ט תמוז תשפ”ג במרכז רבין בתל-אביב.

השתדלנו להוסיף לצד כל הרצאה, שנבחרה על ידנו, גם סקירות ומחקרים נוספים בנושא

קישור לתכנית הכינוס המלאה של מיט"ל , וגם לכל ההרצאות )

פייסבוק כמערכת ניהול למידה: סקירת היקף

מור דשן

אוניברסיטת בר אילן

הרשת החברתית פייסבוק הינה הרשת הוותיקה ביותר, ומשמשת ככלי תומך למידה למעלה מעשור. מטרת מחקר זה הינה לבחון באיזו מידה קבוצות למידה בפייסבוק יכולות לשמש כמערכת מחליפה או תומכת למערכות ניהול הלמידה הפורמליות בקורסים אקדמיים, בארבעה תחומים עיקריים: תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית, ניהול והעלאת תוכן, הערכה מעצבת ומסכמת וניהול כיתה ומשתמשים.

סקירת ההיקף מיפתה 23 מאמרים בשפה האנגלית, העוסקים בלמידה בשילוב קבוצות פייסבוק במוסדות אקדמיים ב-13 ארצות שונות, במוסדות אקדמיים, אשר פורסמו בין השנים 2012 עד 2022 התפלגות שנות פרסום המאמרים בין השנים, משקפת אינטנסיביות של פרסומים בתחום בשנים הראשונות, וככל שעובר הזמן ירידה בהיקף הפרסומים. קבוצת פייסבוק מדגימה יכולות גבוהות שבכל מה שקשור לפיצ'רים הנוגעים לתקשורת א-סינכרונית וסינכרונית, גם בפני עצמה וגם בהשוואה למערכות ניהול למידה אחרות דוגמת Moodle.

ראו גם :

אפשר גם אחרת : למידה מרחוק באמצעות רשתות חברתית: מיזם מחברת מְחברת בפייסבוק

תובנות של מורים המלמדים בסיוע קבוצה סגורה בפייסבוק

מהפך!!! אני רוצה להיות מורה מקוון מרחוק

ד"ר סמדר בר-טל

המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

משבר הקורונה העולמי חשף את המורים והסטודנטים להוראה כנטולי הכשרה ללמד מרחוק מקוון. בזכות מספר מרכיבים ותהליכים ובמיוחד קורס ייעודי במכללה אחת להכשרת מורים, שינו הסטודנטים-להוראה את תפיסת זהותם המקצועית והביעו רצון ללמד בדפוס הוראה זה בעתיד בבית הספר העל יסודי. במחקר נאספו ונותחו 564 פוסטים ומסמכים של חומרי למידה שכתבו 75 סטודנטים-להוראה, כחלק ממטלות קורס "מורה מקוון", במשך שנתיים 2019-2021.

המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וניתוח הנתונים האיכותני נערך בצורה אינדוקטיבית. ממצאי המחקר מצביעים על שבעה שלבים בתהליך המעבר והשינוי שחוו הסטודנטים להוראה. הפיגומים שהאיצו את המעבר לזהות המקצועית החדשה הכילו מגוון גורמים. תהליך ההתנסות בבית-הספר, בקורסים ובקורס ייעודי הוריד את חומות ההתנגדות ותרם לאימוץ זהות מקצועית חדשה. בעתות חירום, בעת התמודדות עם משבר עולמי, דמות הבוגר של הכשרת-המורים קבלה זהות מקצועית חדשה שלא תוכננה מראש ולא היוותה מטרה או יעד מרכזי קודם לכן. תקופת חירום יכולה לשמש תמיכה וזרז משמעותי לשינוי בתהליך הכשרת-המורים

ראו גם :

יעילות מורים בהוראה מקוונת בתקופת מגיפת הקורונה: מחקרים וסקרים

אפקטיביות של הוראה מקוונת בשיעור מקוון מבוסס ZOOM , כמה הצעות של מורים

האם הוראה מקוונת משפרת את ההוראה פנים אל פנים ?

הטמעה רחבת היקף של דרכי הוראה חדשניות באוניברסיטת תל אביב: תכנית TAU BLEND

יעל דמארי-מרקוביץ

פרופ ליאת קישון-רבין

אורטל אנגלברג

אוניברסיטת תל אביב

אתגר משמעותי בהטמעת חדשנות בהוראה באקדמיה הוא יצירת מודל רחב היקף, אך במשאבים מוגבלים. תכנית TAU Blend שפותחה על ידי צוות הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב, מציגה מודל ייחודי שתוכנן ללוות עשרות מרצים מדי שנה, בעריכת שינויים מקיפים במתכונת הוראתם. התכנית מבוססת על פיתוח עצמי של חומרי לימוד, לצד קבלת מעטפת תמיכה, מסגרת, כלים, ייעוץ וליווי מטעם צוות מקצועי בתחומי הפדגוגיה והטכנו-פדגוגיה. 

כ-200 מרצות ומרצים השתתפו ב-6 מחזורים של הכנית שנפרסו על פני שנתיים, ורעננו את אופן ההוראה בלמעלה מ-200 קורסים. 34% מהמשתתפים סיימו את התכנית בהצלחה, 63% נמצאים במהלך תהליך פיתוח והעברת הקורסים, ו-4% פרשו מהתכנית. מובאים ממצאים ראשוניים משאלונים שהועברו ל-30 מרצים שהשתתפו בתכנית, וכן משאלונים שהועברו ל-635 

ראו גם :

TAU BLEND | חדשנות בהוראה ובלמידה | אוניברסיטת ת"א

 

TAU BLEND – חדשנות בהוראה ובלמידה – אוניברסיטת תל אביב

למידה היברידית : אוניברסיטאות בארה"ב

יש מעבר מכיתות ענק, ממרחבים יקרים. הלימודים בעולם שאחרי הקורונה הם האתגר העיקרי בארה”ב. כולם מדברים על סיוע למרצים ללמד בסביבה ההיברידית, על מעבר ממרחב פיזי למרחב וירטואלי, על פיתוח אפשרויות למידה וסיוע לסטודנטים ללמוד בסביבה היברידית, גם כשהם עובדים למשל. יש לנו פרויקטים רבים שמייצרים סביבת למידה גמישה. כתוצאה מכך, אולמות של אלף איש הפכו לסביבות קטנות ומוגבלות שמאפשרות לנו לחשוב מחדש על אופן הביצוע של משימת החינוך. בנוסף לכך, בזמן הקורונה הסטודנטים סייעו לנו בעיצובו של המטאוורס הפדגוגי – סביבה עשירה בנרטיבים לאוניברסיטת העתיד, שכבר כיום משתמשים בה אלפי סטודנטים".

מקור

מה לאקדמיה ולמידע חופשי ופתוח?


עשור להטמעת ויקיפדיה וויקידאטה באוני' ת"א כפלטפורמות לשיפור מיומנויות ואימפקט חברתי   

שני אבנשטיין סיגלוב

ד"ר ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

 עם התפתחות האינטרנט, נגישות המחשבים בעולם המערבי וצמיחת תנועת התוכן החופשי בעשורים האחרונים, הלכו והתרחבו בעולם המאמצים בתחום החינוך הפתוח (Open Education). גופים בינלאומיים כמו אונסק"ו, גופים מקומיים כמו גופי ממשל, חינוך ואקדמיה, אקדמאים ואנשי חינוך והוראה וכן אנשי תוכן חופשי – כולם משקיעים מאמצים ביצירת משאבי למידה פתוחים לצורכי לימוד (OERs – Open Educational Resources). המושג הוגדר על ידי אונסק"ו ב-2002 כ”חומרי הוראה, למידה או מחקר שהם נחלת הכלל או ששוחררו על פי רישיון זכויות יוצרים המאפשר שימוש, אימוץ והפצה חופשיים של החומר" (UNESCO, 2002), ונראה שמעורבותם של קובעי מדיניות, השקעתם בפיתוח מל"פ והפצתם נותנת את אותותיה בעולם החינוך.

חלק מאימוץ אסטרטגיות החינוך הפתוח וממאמצי יצירת מל"פ בא לידי ביטוי בעשור האחרון במספר הולך וגדל של אנשי אקדמיה, חינוך ומחקר, אשר משלבים את ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בקוריקולום האקדמי והחינוכי ככלי לשיפור אוריינויות (אקדמית, דיגיטלית, ובשנים האחרנות גם אוריינות נתונים -Data Literacy), לשיפור מיומנויות (כגון עבודה שיתופית, חשיבה ביקורתית והתעלמות ביקורתית – Critical Ignoring), וכן כפלטפורמה ליצירת אימפקט חברתי חיובי.

למרות המספרים המעודדים, מחקרים בנושא מציינים שהמודעות לחינוך פתוח ומל"פ עדיין נמוכה יחסית, ושאנשי חינוך מדווחים גם על אתגרים באימוץ נרחב יותר של מל"פ, בייחוד במציאת מל"פ רלוונטיים והערכת איכותם. לא זאת ועוד, התפרצות הקורונה שינתה רבות את הרגלי הלימוד וצריכת התוכן הן של אנשי חינוך והוראה, והן של הלומדים, אשר מצאו את עצמם נסמכים בעיקר על פלטפורמות מקוונות ועל משאבי לימוד מקוונים. לכן, בזירת המחקר האקדמי ישנו רצון לבחון את היעילות הפדגוגית של השימוש באסטרטגיות חינוך פתוח ומל"פ לעומת ספרי לימוד ומשאבי לימוד מסורתיים, וכן לבחון אסטרטגיות מעשיות לשילוב מיזמי ויקימדיה בקוריקולום האקדמי באופן שהולם את מטרות הלמידה השונות וכן מייצר חווית למידה חיובית אצל הלומדים.

בהרצאה הוצגו מממצאים של  עשור של פעילות אקדמית שהתמקדה בשילוב ויקיפדיה וויקידאטה בקורסים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב, בשינוי בתפיסה המערכתית שנדרש לצורך כך, וכן נדון בהזדמנויות והאתגרים שהפלטפורמות הפתוחות הללו מזמנות לסגל ההוראה וללומדים.

ראו גם :

שני אבנשטיין סיגלוב – ויקיפדיה

 

Wikipedia as a platform for impactful learning

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה

ד"ר מוריה אריאלי

מכון ויצמן למדע

משוב מעצב (Formative Feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה. יצירת הסברים היא פרקטיקה מרכזית במדע. הרוב המוחלט של הסברים שתלמידים נדרשים להסביר בכיתת המדעים הם הסברים סיבתיים-מנגנוניים הדורשים מהתלמידים לזהות מידע רלוונטי, להתייחס לעולם הבלתי נראה, לזהות את האירועים בשרשרת הסיבתית ולבסס קשר הגיוני בין כל המרכיבים הנ"ל. אולם, ישנם קשיים רבים בקידום היכולת של תלמידים לענות על שאלות פתוחות. ראשית, מחקרים רבים הראו שלתלמידים יש קשיים רבים בהסבר של תופעות מדעיות, הבדיקה של שאלות פתוחות ומתן פידבק לכל תלמיד ותלמיד היא משימה מורכבת הדורשת זמן רב מהמורים. כתוצאה מכך מרבית התלמידים אינם מקבלים כלל פידבק על התשובות שלהם לשאלות פתוחות או שהם מקבלים אותו באיחור רב. לטכנולוגיה יש פוטנציאל גדול בתרומה להוראה באמצעות הערכה מעצבת. ישנן עדויות רבות מאוד המצביעות על כך שהערכה מעצבת המבוססת על כלים ממוחשבים (Formative Computer-Based Assessment) יכולה להוביל לשיפור בלמידה.

מעבר לכך, למשוב המתקבל על ידי כלים ממוחשבים יש יתרונות פדגוגיים הכוללים בין היתר משוב מיידי לתלמידים, הופעה מיידית של הערות למורה, מהימנות ושוויון בבדיקה, גיוון בהערכה, עניין של התלמידים בכלים כאלה והעלאת מוטיבציה, והאפשרות להוראה הממוקדת תלמיד. במחקר זה אנו מדגימים בפעם הראשונה כיצד מערכת המבוססת בינה מלאכותית (AI) ועל ניתוח שפה טבעית (Natural Language Processing, NLP) יכולה לסייע בהערכת הסברים מדעיים בביולוגיה בשפה העברית. גישה זו מאפשרת להעריך מרכיבים ספציפיים בהסברי התלמידים באופן אוטומטי, לפי מחוון שפותח ע"י מומחים, וגם לזהות פערים וקשיים שונים בהסבריהם. בהתאם, המערכת יכולה גם לספק משוב המבוסס על תשובת התלמיד, שבאמצעותו התלמיד יכול ללמוד ולשפר את תשובתו בהמשך. הטמעה של מערכת כזאת בשטח מחייבת אמון של המורים במערכת וכן הכשרה מקצועית מתאימה. בהרצאה זו נציג את המחקר שהוביל לפיתוח המערכת הנ"ל, את תוצאות ההטמעה של המערכת בשטח, ונדון באתגרים ובאפשרויות החדשות העולים מהמחקר.

ראו גם:

Formative Assessment and Feedback | Teaching Commons

הערכה מעצבת ולמידה בעלת הכוונה-עצמית: דגם ושבעה עקרונות של .

מדד איכות לקורסי MOOC 

 הגב' חגית ירום

  קמפוס IL היא פלטפורמת הלמידה הציבורית של קורסים להשכלה גבוהה, הכשרה מקצועית והשכלה כללית בישראל, המחויבת להנגיש השכלה איכותית לכולם, בחינם. השאיפה לשמור ולשפר את איכות הקורסים, יחד עם העלות הגבוהה, המשאבים והזמן המושקעים בפיתוח קורס דיגיטלי, מחייבים מדידה של איכות הקורסים. השאלות ששאלנו היו בין היתר: איך יודעים ש MOOC הוא איכותי? אילו פרמטרים נלקחים בחשבון כשבאים לבחון איכות של קורס? האם צריך למדוד את ה"ביצועים" של הקורס או את ה"מפרט" שלו?

הבסיס לדיון בנושא הוא ההבנה שקורס איכותי הוא קורס שעושה את מה שהוא אמור לעשות – משיג את המטרות שלו. אך איכות היא סובייקטיבית, כשפעם אחת היא מוגדרת על ידי ה"לקוחות" – הלומדים, ופעם שניה על ידי ה"יצרן". בפער המובנה בין חווית הלומדים לבין מטרות בעלי הקורס, קמפוסIL מנסה לחקור ולחבר מדדי איכות אובייקטיבים. במפגש נשתף בתהליך בניית מדדי איכות, נציג את ממצאי מחקרים מהעולם בנושא, ונגלה מה יש ל- ChatGPT להגיד על כך.

ראו גם:

קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים

איכות ההוראה של קורסי MOOC – פורטל מס"ע

 

קורסי MOOC מומלצים – פורטל עובדי הוראה – מרחב פדגוגי

מדוע אנחנו צריכים לעבור לגל השני של קורסים מתוקשבים במקום הגל העצום ששוטף אותנו ונקרא MOOC?

פיתוח קורסי MOOC בגישה קונסרוקטיביסטית

קורסים מקוונים בפלטפורמת MOODLE לכיתות ה'-ו

· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *