ניהול ידע אישי , מה חדש 2021 ?

530

ליקט וערך , עמי סלנט , מידען , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית

לשעבר מרצה לניהול ידע וניהול תוכן , המחלקה ללימודי מידע , אוניברסיטת בר-אילן 1993-2006

הקדמת העורך

כהרגלי בקודש, יש בסוף הסקירה גם המלצות מעשיות ודוגמאות של מאגרי הידע שלי

הסקירה המעודכנת 

התפיסה והתנסיות של ניהול ידע אישי (PKM) חָווּ תחייה בעקבות מגיפת הקורונה . תחייה דיגיטלית ותפיסתית זו הונעה על ידי שילוב של אפליקציות חדשות, רעיונות חדשים , עומסי מידע , ותפיסות חדשות של מומחים לניהול ידע . כל הכלים הדיגיטלים , האפליקציות, הרעיונות שהתחדשו כדאי עתה לשים לב אליהם.

ניהול ידע ארגוני נבנה בזמנו בהנחה שמספר עובדי הידע שהידע שלהם מספיק חשוב לניהול היה תת-קבוצה קטנה בארגון/חברה וקל לזיהוי מבין כוח העבודה בכללותו. ניהול ידע היה תחום מוגדר מאוד ומובלעת בארגון מפני שהידע באותו זמן היה אך ורק בראש של מספר מומחים בארגון/חברה.

בעיית ניהול הידע החלה להשתנות כאשר חלק מכוח העבודה המסווג כעובדי ידע מהווה כיום חלק ניכר מכוח העבודה. כאשר כולם עובדי ידע, ניהול הידע הופך להיות אישי ולא ארגוני.

בעיה קלאסית בניהול ידע ארגוני הייתה בזמנו שכנוע הבקיאים והמומחים  לחלוק את הידע שלהם עם שאר הארגון. ההשערה הנאיבית הייתה בזמנו שעובדי ידע אוגרים ידע כדי לשמר ולהגן על מעמדם ועל עמדתם הארגונית.

ההשערה שלי היא שלעובד הידע הממוצע אין מושג מה המשמעות של ניהול הידע שלהם ואין מודלים שימושיים לחיקוי. אתה רואה מנהלים ועובדי ידע המשתמשים בדוא"ל כמבנה אחסון הידע העיקרי שלהם. טיעונים היו אז ( וגם במידה מסויימת כיום) שמנועי חיפוש ארגוניים יכניסו את גוגל לארגון ויוכיחו שהם מספיקים כדי למצוא ולהשתמש מחדש בנכסי ידע בבוא העת. היה ניסיון לייצור מבני תיקיות וספריות משוכללות  המנסים לכפות סדר על מסמכים ומוצרים נרחבים. הניסיון הזה לא צלח.

עליית המחשוב האישי והאינטרנט עודדו כמה עובדי ידע להתנסות ברעיונות טובים יותר. ויקי, בלוגים ומנהלי סימניות נרתמו  לשירות הידע הארגוני . והנה התפיסה של   Zettelkasten השילה את כורי העכביש שלה  והתעוררה מחדש לא רק מבחינה רעיונית אלא גם מבחינה טכנולוגית ( ראו בהמשך פרק אודות יישום תפיסת  Zettelkasten)

מקור וקרדיט

4 הרמות של ניהול ידע אישי

התהליך בן 4 השלבים לניהול ידע, המכונה CODE:

לכידה: שמירת מידע רב ערך מהאינטרנט ומהעולם סביבכם

ארגון והבנייה של המידע : לפורר את המידע לחבילות מידע קטנות  ולהכין אותם לשימוש מאוחר יותר

זיקוק וסינון : מיצוי חלקי הידע הרלוונטיים ביותר למטרות הנוכחיות שלך

גיבוש : הפיכת הידע שלך לתובנות מעשיות בהווה ובעתיד

מקור וקרדיט

היישום של ניהול הידע האישי על פי  תפיסת Zettelkasten

Zettelkasten  מורכב מהרבה פתקי מידע  אישיים עם רעיונות ופיסות מידע קצרות אחרות שנאספות כשהן מתרחשות או נרכשות. ההערות ממוספרות באופן היררכי, כך שניתן להכניס הערות חדשות במקום המתאים ולהכיל מטא נתונים כדי לאפשר לחוקר או עובד הידע לשייך הערות זה לזה. לדוגמה, הערות עשויות להכיל תגים המתארים היבטים מרכזיים של ההערה, והם עשויים להתייחס להערות אחרות. המספור, המטא-נתונים, הפורמט והמבנה של ההערות כפופים לשינויים בהתאם לשיטה הספציפית הנהוגה.

היצירה והשימוש ב- zettelkasten הופכים לקלים יותר על ידי אחסון המידע וההערות בצורה דיגיטלית והשימוש המתאים תוכנת ניהול ידע , תהליך  זה , למעשה ,  קרה בעבר על גבי נייר באמצעות כרטיסי אינדקס.

השיטה  המכונה Zettelkasten לא רק מאפשרת לחוקר לאחסן ולאחזר מידע הקשור למחקר שלו, אלא גם מתכוונת לשפר את היצירתיות. הצלבת הערות באמצעות תגיות מאפשרת לחוקר לתפוס ולזהות קשרים וקשרים בין פריטי מידע בודדים שאולי לא ניכרים שהם במנותק. תוכנות ניהול הידע החדשניות  הופכות  את ה- zettelkasten למשהו דומה ל- רשת נוירונים איתו אפשר לתקשר ולהבין טוב יותר.

למידע נוסף:  

A Beginner’s Guide to the Zettelkasten Method

The smart note-taking method that popularized personalized knowledge management

Zettelkasten Method | Simply Explained | by Shu Omi | Medium

שיטת Zettelkasten היא אחת השיטות היעילות ביותר לניהול ידע, אבל היא נסתרה במשך שנים מעיני  המדענים , המידענים והחוקרים .  

פירוש המילה "זטללקאסט"ן בגרמנית "קופסת קלפים". שיטה זו פותחה על ידי ניקלאס לוהמן, סוציולוג גרמני.

הוא , אולי, לא מפורסם כמו אנשים כמו סטיבן הוקינג ואלברט איינשטיין, אבל מה שגרם לו להתבלט היה יעילות הכתיבה שלו. בתוך 30 שנה פרסם 58 ספרים ומאות מאמרים.

איך הוא הצליח לכתוב כל כך הרבה?

הודות למערכת ניהול הידע הייחודית שלו – Zettelkasten

ארגון  המידע עפ"י שיטת זטלקסטן  , שהיה ידני בזמנו , אפשר לו:

  • לבנות רשת עצומה של ידע;
  • לאחזר את הזיכרון הנכון מקופסת הכרטיסים בעת ​​הצורך;
  • למצוא קשרים משמעותיים בין הנושאים, ורעיונות
  • לפתח את הרעיונות, הטיעונים והדיונים שלו ביעילות.

מבחינתו , התהליך של Zettelkasten היה פשוט. כל מה שאתה צריך זה קופסאות קטנות, כרטיסי אינדקס ועט.

ללוהמן היו שתי תיבות: אחת לכרטיסים ביבליוגרפיים עם פרטי ההפניות והערות קצרות על תוכן המאמר/מחקרים, והתיבה הראשית בה אסף ויצר רעיונות ותובנות חדשות.

הוא הצליח בעצמו לקשר בין 2 תיבות המידע עם הכרטיסים הידניים , אבל כיום פותחו תוכנות המבצעות זאת בצורה ממוחשבת .

המטרה שלך על פי  Zettelkasten היא לא  רק לאסוף כמה שיותר הערות אלא להוסיף הבנייה מקושרת  ותובנות שגיבשת.

מה שחשוב כאן הוא למצוא קשרים משמעותיים בין מה שזה עתה למדת לבין מה שאתה כבר יודע. בכך אתה בונה רשת של ידע. ככל שאתה מפתח רשת ידע מסועפת יותר, כך קל יותר ללמוד ולאחזר מידע מהמוח שלך. המידע המקושר יותר פירושו גם יותר רמזים שבהם נוכל להשתמש כדי להפעיל את הזיכרון הנכון. במידה רבה, תוכנות ניהול הידע על פי גישת Zettelkasten הפכו להיות המוח הדיגיטלי השני שלך .

Schmidt, Johannes. "Niklas Luhmann's Card Index: Thinking Tool, Communication Partner, Publication Machine" (PDF). In Cevolini, Alberto (ed.). Forgetting Machines: Knowledge Management Evolution in Early Modern Europe. Leiden; Boston: Brill. pp. 289–311. .

תוכנות לניהול ידע אישי  על פי גישת Zettelkasten

תוכנת Zenkit

What’s new in Zenkit?

Things we made in 2021 that you might have missed

תוכנת NOTION

נויישן (Notion) יכולה להחליף את גיליון הנתונים (אקסל), את תוכנת הכתיבה (מעבד התמלילים), את מחסן הקבצים (דרופבוקס), את פנקס הרשימות והפתקים (קיפ), את האינטרה-נט ואת מאגר המידע, ובמקרים מסוימים גם את תוכנת היומן. נויישן מציעה את הכל בכלי אחד.

בשקלול של מכלול התכונות, וביחס למחיר, נויישן עולה על כל המתחרים. עבור המשתמש העברי (מימין לשמאל) לנויישן יש יתרון מכריע, עם פתרונות נוחים לעבודה חלקה בעברית (מקור בעברית)

 הכלי הוא All Around Tool עם מגוון רחב של כלי ניהול. Notion יכול לשמש חברות מרוחקות לתיעוד דיונים, ידע ומפגשים, ובין היתר לשימוש אישי עבור ניהול חיי העבודה, הפרטיים ועוד  (מקור בעברית)

Using Trello as a Zettel Note Archive

הערה : בתוכנת Trello  השתמשתי רבות כאשר הייתי מנהל מרכז המידע במכון מופ"ת והיא מעולה וידידותית

והנה מה שכתבתי אז  על תוכנת  TRELLO   

בין ניהול ידע אישי לארגון תוכן רשתי

המרחק בין ניהול ידע אישי וארגון תוכן רשתי הוא לא גדול , ולמעשה הרבה מהכלים הדיגיטליים הקיימים לארגון תוכן רשתי נותנים מענה גם לניהול ידע אישי.

אוספים‘ ב- Microsoft Edge מנגנון יעיל וידידותי מאד  בניהול ובארגון המידע שצברתם בתוך הדפדפן EDGE  של מיקרוספט.

אוספים לעומת סימניות בEDGE

מועדפים או בשמם השני סימניות, הן דרך לשמירת דפי אינטרנט. Microsoft Edge מציגה שיטה חדשה לארגון תוכן אינטרנט בשם אוספים. האוספים מבוססים על רעיון הסימניות אך כדרך טובה יותר לארגן רעיונות, פרויקטים ועוד.

אוספים דומים במושג לתיקיות מועדפים אך הם מכוונים יותר לארגון רעיונות, תכנון טיולים, שמירת דברים לפרויקט ומשימות ספציפיות אחרות.

אוסף יכול להכיל קיצורי דרך לדפי אינטרנט, אך ניתן להוסיף אליו פתקים דביקים דיגיטליים. אפשר לייצא אוסף ל – Microsoft Excel, OneNote, Microsoft Word  או אפילו ללוח Pinterest

סקירה טובה של ליאורה מרום

קישור

 הבניית ידע בסביבה דיגיטלית :  כלים דיגיטליים לארגון תוכן רשתי , כולל המלצות

אז הנה רשימת הכלים הדיגיטליים לארגון תוכן רשתי , ובסוף הרשימה גם כמה המלצות שלי ומניסיוני .

הסקירה מתאימה גם למידענים ולמנהלי תוכן

לסקירה המלאה

 המלצות

ההמלצה שלי היא כיום על היישומים הבאים שגם מתאימים לחינוך וגם תורמים רבות למיומנויות של אוריינות מידע דיגיטלית :

RAINDROP   המורים המשתלמים  וגם הסטודנטים מאוד אהבו את היישום המעולה הזה להבניית תוכן דיגיטלי .

דוגמא בניית מאגר ידע אישי : מאגרי ניהול הידע של עמי סלנט  בגישת ניהול הידע האישי

ניהול מידע ותוכן

למידה מקוונת למידה מרחוק

פלטפורמת  Tagpacker – מאד פשוט ליישום ומאוד אינטואיטיבי . עקומת למידה מהירה היא תמיד שיקול בהטמעת יישום בחינוך.

Wakelet  לארגון תוכן רשתי .יישום מאוד קל להטמעה , המורים המשתלמים וגם הסטודנטים מאוד אהבו אותו  (אפשר להוסיף לאוסף המקוון שאצרתם  את כל סוגי הפריטים הדיגיטליים (מאמרים , מסמכים וגם תמונות) .

ראו גם סקירות קודמות שלי :

כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

כלים לניהול ידע אישי : שיפורים בתוכנת Diigo

שיקולי בחירה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי

תוכנות אינטרנט לניהול מידע אקדמי: בין הרצוי למצוי

מערכת Mendeley לניהול מידע אקדמי – כלי עזר יעיל לחוקרים ולאנשי מקצוע

· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *