במבט לאחור : הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים פדגוגיים ותפיסות חדשניות שלא יושמו (2).

674

הקדמת עורך האתר , עמי סלנט, מידען  

אולי עוד מוקדם לסכם את ההיערכות הפדגוגית של מורים ובתי ספר בתקופת הקורונה , בכל זאת, ניסיתי לרכז כמה תובנות כאן בסקירה , כי למיטב ידיעתי ,  משרד החינוך בישראל ובתי ספר כמעט ולא הפיקו לקחים לטובת שיפור , חידוש  ושידרוג הלמידה המסורתית בעקבות הקורונה וגם לא המשיכו להטמיע מהלכים פדגוגיים חדשניים שהבליחו בתקופת הקורונה.

סקירה זו ממשיכה את הסקירה הקודמת שלי : במבט לאחור : הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים טכנולוגיים , היערכות נכונה של מדנות ופלטפורמות   שהצליחו יותר (קישור)

הנספחים שצירפתי בסוף הסקירה חשובים יותר מהסקירה עצמה !!

עיקרי דברים

  • יש לזכור כי מרבית המורים והמרצים בישראל לא התנסו לפני התפרצות הקורונה בלמידה מרחוק ועל כן נקלעו לפתע למציאות  חינוכית חדשה לחלוטין  מבחינתם . על יכולת האלתור והמוכנות המהירה הם ראויים לשבח .
  • למידה מקוונת דורשת פיתוח של פדגוגיה אחרת. מי שחושב שלימודים אונליין זה לקחת את השיעור שהיית מעביר עם לוח וגיר מול הכיתה, ולעשות אותו במשך שעה מול הזום, טועה בגדול. זה ממש לא אמור לעבוד ככה. פרקי הזמן של הוראה מרחוק הם עד 15 דקות כי אין קשב, ולכן צריך לשלב בה מטלות ודברים אחרים.
  • הלמידה מרחוק שהתקיימה עד היום הייתה ברוב המקרים רפליקה של הלמידה בכיתות, "מרבית המורים הגבירו את כמות המטלות… התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק.
  • ההדרכה הפדגוגית של משרד החינוך ללמידה מקוונת נאלמה בשנת הקורונה,  בעיקר, כזו שתשאל – מה בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק, מה בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני ואיך בוחרים איזה מהם נכון לכל יחידת לימוד.
  • אחד הלקחים המרכזיים מהקורונה הוא שמערכת החינוך לא הייתה מוכנה ללמידה היברידית. למידה היברידית מערבת סוגים שונים של למידה: למידה במרחב הבית ספרי הפיזי אל מול למידה מהבית, מפגש סינכרוני כמו ב-ZOOM כשכולם נמצאים באותו הזמן ביחד אל מול למידה א-סינכרונית כשלומדים בזמן שמתאים לנו, למידה אישית אל מול למידה חברתית ועוד.
  • השאלה של הצלחת הלמידה מרחוק או כישלונה בתקופת הקורונה קשורה קשר אמיץ  לסוגייה של אמפטייה . האם במהלך הלמידה מרחוק  נוצרה יותר אמפטיה של  מורים  בהשוואה לכיתה בבית הספר ?  התשובה היא לא !!
  • המשוב העיקבי של המורה בלמידה מרחוק מחזיר את הלומד למסלול שימוש נכון במשוב ע"י המורה בלמידה מרחוק  יש בו כדי לקדם בלמידה בהתאמה אישית, מכיוון שיש צורך לכוון את המשוב כלפי הלומד בסביבה המקוונת. . משוב לא צריך להיות ברמה הקבוצתית, הוא צריך להיות פרטני ללומד.,
  • החשיבות של שיתופיות לא באה לידי ביטוי בלמידה מרחוק . שיתופיות כערך – יצירת קהילה מקוונת של לומדים  שיוצרת את אווירת הלמידה ממוטיבציה פנימית ולא חיצונית.
  • ובכל זאת היו כמה יוזמות של בתי ספר ומורים להעצים את הערך של שיתופיות בלמידה מרחוק , כגון פרוייקט מחברת מְחברת. יוזמת מחברת מְחברת מבקשת לאמץ את היתרונות הרשת החברתית ועל בסיס זה לפתח פדגוגיה חדשנית. היוזמה מאפשרת לקדם למידה שיתופית בסביבה בה חברי הכיתה מקושרים אחד לשני ולמורה.
  • החשיבות של הקמה והפעלת מרחב למידה דיגיטלי במהלך תקופת הקורנה לא באה, כמעט ,  לידי ביטוי  בבתי הספר .  מרחב למידה דיגיטלי כיתתי הוא עוגן הלמידה מרחוק. ניתן לארגן במרחב  המקוון בנוחות את התכנים הדיגיטליים ,  לקיים שיח עם הלומדים ולספק להם תמיכה לפי הצורך,  לשלוח סרטונים, לתת לתלמידים להעלות בעצמם תכנים דיגיטליים וסרטונים.

הסקירה המלאה

יש לזכור כי מרבית המורים והמרצים בישראל לא התנסו לפני התפרצות הקורונה בלמידה מרחוק ועל כן נקלעו לפתע למציאות  חינוכית חדשה לחלוטין  מבחינתם . על יכולת האלתור והמוכנות המהירה  הם ראויים לשבח .

 "פרץ היצירתיות של המרצים והמורים ראוי לשבח ולציון, הערבות ההדדית, והרצון הכן לתמוך בתלמידים ובסטודנטים מראה שכל העבודה של העשור לא הייתה לשווא, מה שווירוס קטן ובלתי נראה יכול היה לעשות במאה ה-21: לגרום לנו להיות יצירתיים יותר, מעורבים יותר, להתמודד עם חוסר ודאות, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, להנגיש למידה אחרת משמעותית יותר וכל זה מבלי לשים את רגלינו בין כתלי בתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה ) פרופסור שמעון עמר ).

ההדרכה פדגוגית של משרד החינוך ללמידה מקוונת נאלמה בשנת הקורונה,  , בעיקר, כזו שתשאל – מה בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק, מה בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני ואיך בוחרים איזה מהם נכון לכל יחידת לימוד (רחל ארליך(

למידה מקוונת דורשת פיתוח של פדגוגיה אחרת. מי שחושב שלימודים אונליין זה לקחת את השיעור שהיית מעביר עם לוח וגיר מול הכיתה, ולעשות אותו במשך שעה מול הזום, טועה בגדול. זה ממש לא אמור לעבוד ככה. פרקי הזמן של הוראה מרחוק הם עד 15 דקות כי אין קשב, ולכן צריך לשלב בה מטלות ודברים אחרים. ניהול הזמן פה מורכב יותר. ברור שהמורים יצטרכו לעבור תהליך של למידה. זה קשה אבל אפשרי ( פרופ׳ מנואל טרכטנברג).

למידה מרחוק היא לא רפליקה של הלמידה בכיתה

הלמידה מרחוק שהתקיימה עד היום הייתה ברוב המקרים רפליקה של הלמידה בכיתות", סיפר לאחרונה ל"דה מארקר" עמי סלנט, שחוקר קרוב ל-40 שנה למידה מתוקשבת ולמידה מרחוק. "מרבית המורים הגבירו את כמות המטלות… התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק. בישראל היתה צריכה להיות חשיבה אסטרטגית כבר לפני שנים בנושא הזה, כמו שעשו במדינות אחרות".

בארץ עשו בעיקר שימוש בזום

"אני חושב שצריך להשתמש בזום או בכלי דומה רק במשך 20% מזמן ההוראה מרחוק, ובשאר הזמן להשתמש במערכות אחרות לניהול הכיתה. צריך גם לפתח את האינטראקציה המקוונת עם התלמידים באמצעות פורומים או קבוצות פייסבוק סגורות. זה דבר שלא נעשה בכלל בתקופת הגל הראשון והשני של הקורונה".

מקור

למידה מרחוק ואמפטיה

השאלה של הצלחת הלמידה מרחוק או כישלונה בתקופת הקורונה קשורה קשר אמיץ  לסוגייה של אמפטייה . האם במהלך הלמידה מרחוק  נוצרה יותר אמפטיה של  מורים  בהשוואה לכיתה בבית הספר ?

ולפני שננסה לענות  על השאלה החשובה הזו , כמה מילים בקצרה על אמפטיה של מורים .

אמפתיה היא היכולת להבין ולהרגיש את האחר, כמו "להיכנס לנעליו". כוחה של האמפתיה הוא ביצירת החיבור האנושי, ביכולת להיות "שם" עם האחר. יחסי אנוש בריאים מושתתים על אמפתיה והבנה של צרכי הזולת.

קרל רוג'רס, הדגיש את חשיבות האמפתיה הזכיר בכתביו האחרונים את המושג "נוכחות" אשר לדעתו הוא מרכיב הכרחי ביחסים בין אישיים.

אמפתיה היא תהליך פסיכולוגי, רגשי-שכלי, שבו אדם קולט ומבין במידה מסוימת את מצבו הנפשי של הזולת.

אמפתיה לקשיים של הלומדים באופן מקוון יכולה הייתה לסייע  לתלמידים להתמודד עם קשיים שעלו בעקבות הריחוק והניכור שהטכנולוגיה יצרה והתסכול שנובע מהיעדר תקשורת עם תלמידים עמיתים (בדידות דיגיטלית).

כן , היו מורים , שדווקא בלמידה מרחוק , בניגוד לכיתה בבית הספר , גילו אמפטיה ע"י שימוש במייל  או בקבוצת הפייסבוק  , אך הם היו המיעוט .

משוב של מורים במהלך ההוראה המקוונת הוא מרכיב חשוב ומשמעותי של אמפטיה.

  • למידה ומשוב הם תכונה חיונית בלמידה מקוונת , זהו תהליך מתמשך  שאינו אירוע בודד . כאשר תלמידים לומדים , לדוגמא, באינטרנט על תקופות, מושגים ויסודות במדע ונושאים אחרים הם אינם כפותים ע"י לוח זמנים מדוייק כמו בכיתה הפרונטלית . המורה בסביבה המקוונת צריך לעבוד קשה יותר כדי שהלומדים יגלו עניין ויתחברו למטלה  , משוב הוא הניצוץ והגירוי שמביא אותם לשלב הבא. משוב הוא התהליך שמניע למידה מקוונת.
  • עדיף היה לתת לתלמידים פחות מטלות מקוונות ולוודא שמטלות אלה אכן מקבלות התייחסות ראויה מצד המורה. 

ראו : משוב הוא שמן הסיכה של ההוראה והלמידה, עם זאת בלמידה מקוונת הוא לעתים התאדה (קישור) .

בראיונות שערכתי בחודשים האחרונים עם תלמידים בכל שכבות הגיל מצאתי כי מעט מהם זכו למשוב נכון ושיטתי בעת הלמידה האסינכרונית ובוודאי לא במהלך הלמידה הסינכרונית (זום)

כלים מתוקשבים כגון  Mentimeter  או Nearpod או kahoot  בלמידה מרחוק מאפשרים למורים ולמרצים לכוון משוב ספציפי ללומדים בעת הצורך. זה יכול להיות במסגרת הפעלה מקוונת, או סקר מקוון במרחב הכיתתי הדיגיטלי המאפשר משוב מהיר, מדויק ושימושי. משוב מותאם בלמידה מקוונת יכול גם להניע פעילויות חקר נוספות של התלמיד ולהניע את הלומד למשימה או לרמה הבאה.  משוב מתואם ומקוון של המורה מקדם למידה אדפטיבית המספקת התאמות בזמן אמת בלמידה עבור כל תלמיד , כאשר התלמידים עוברים בעצמם את מסע הלמידה. תפקיד המשוב המקוון שמפעיל המורה באמצעות כלים מתוקשבים שונים במרחב הכיתתי הדיגיטלי  הוא לתקן, לייצג ולבחון מחדש בכדי לוודא שאף אחד מהתלמידים לא יוצא מהמסלול, כמו ה- GPS (וייז) במכונית שלך. אתה פונה לא נכון ויוצא מהמסלול, המשוב העיקבי של המורה בלמידה מרחוק מחזיר את הלומד למסלול שימוש נכון במשוב ע"י המורה בלמידה מרחוק  יש בו כדי לקדם בלמידה בהתאמה אישית, מכיוון שיש צורך לכוון את המשוב כלפי הלומד בסביבה המקוונת. . משוב לא צריך להיות ברמה הקבוצתית, הוא צריך להיות פרטני ללומד.,

ללמוד מנורבגיה

דיווח של ישראלי שמתגורר בנורבגיה :

"אצלנו, אוסלו נורבגיה המורים מנהלים זה השבוע ה4 ברצף למידה מרחוק עם מערכת שעות יומית הכוללת מתמטיקה, מדעי הסביבה, אנגלית, נורבגית, ספורט, ושיחת זום כיתתיות בקבוצות קטנות (כדי לתת מקום לכל אחד לדבר ולא ליצור כאוס) כל יום.
הלמידה מרחוק אינה של כלל התלמידים יחד, המורה מכין מראש סרטונים בהם הוא מסביר על הנושא הנלמד ולאחר מכן נותן את חומר העזר. התלמידים צופים בזה באופן עצמאי ומקבלים פידבק מהמורה.
בתחילת כל שבוע נשלחת מערכת מפורטת עם יעדים לכל יום ולוח זמנים מפורט, כאשר כל יום על התלמיד לשלוח גם מכתב דרישת שלום למורה, והמורה מגיב לכל אחד ואחד! (בפסח, שהבנות שלנו לא כתבו מכתבים קיבלנו טלפונים בהולים מהמורים לראות האם הכל כשורה). מקור)

נוכחות אנושית בלמידה מקוונת

"אפשר ליצור תחושת קירבה אנושית גם מרחוק – ולא רק במפגש וידאו. תחושת הקירבה נולדת מתוך דיבור משותף, פנייה שמקבלת תשובה. מרגע שהצלחנו להיפגש במקום וירטואלי ולייצר שיחה: מורה-תלמיד-מורה, מתחילה להיווצר הרגשה שאנחנו ביחד במובן מסוים. ההרגשה הזו מתחזקת ככל שהתקשורת יותר 

  1. מגוונת, כלומר שיש דיבור גם על החומר וגם על נושאים רגשיים ועל מה שמעסיק את התלמידים,
  2. מתרחשת בזמן אמת ולא בהפרש של שעות בין מסר למסר 
  3. ואישיתבסגנון שמותאם לכל ילד ולא“העתק הדבק”. 

נשים לב שדווקא במפגש וידאו של כיתה שלימה יש בעיה עם התקשורת ההדדית. אני אמנם רואה את כולם, שומע/ת את המורה ולפעמים את החברים – ועדיין לא מרגיש/ה ששמעו או ראו אותי. מגבלות הטכנולוגיה לא מאפשרות לכמה אנשים לדבר בבת אחת, וכך ההשתתפות במפגש וידאו עלולה להיות חווייה מדכאת ומצמצמת בשביל התלמיד, והלמידה שלו מתמעטת בהתאם ".

חפציה בן ארצי, להכין את כיתת הלימוד הדיגיטלית שלי לשנה הבאה, הגיע זמן חינוך , יולי 2020

למאמר החשוב של חפציה בן ארצי

החשיבות של שיתופיות לא באה לידי ביטוי בלמידה מרחוק

שיתופיות כערך – יצירת קהילה שיוצרת את אווירת הלמידה ממוטיבציה פנימית ולא חיצונית.

ניתן לקחת את הרעיון למקומות שונים: – תלמידים משתפים תוצרים, מורים משתפים חומרים או מפתחים יחד (כפי שנעשה בנבחרת( .

איחוד ופיצול כיתות כשאפשר – מורה תומך במורה, תלמיד תומך בתלמיד

מקור

ובכל זאת היו כמה יוזמות של בתי ספר ומורים להעצים את הערך של שיתופיות בלמידה מרחוק , כגון פרוייקט מחברת מְחברת

יוזמת מחברת מְחברת מבקשת לאמץ את היתרונות הרשת החברתית ועל בסיס זה לפתח פדגוגיה חדשנית. היוזמה מאפשרת לקדם למידה שיתופית בסביבה בה חברי הכיתה מקושרים אחד לשני ולמורה. בסביבה השיתופית תוצרי הלמידה של החברים זמינים לכולם ופתוחים למשוב, תגובה וחיבור של ידע. הלמידה ברשת החברתית הופכת את התלמידים לפעילים יותר. הסביבה הנוחה לשימוש מאפשרת לתלמיד לבחור את אופן הביטוי הנוח לו, לייצר תוכן מקורי או לאתר תוכן קיים ובעזרתו לקדם שיח חדש. אנחנו נוכל לראות שלל אמצעים בהם התלמידים יכולים לבטא את עצמם: טקסט, תמונה, וידיאו, סטורי, שיתוף, תגובה, או אימוג'י.

הלמידה בסביבת הרשת החברתית פותחת בפני התלמידים גישה לזירת התרחשות אקטואלית-חברתית-תרבותית-כלכלית ולהכניס מידע זה אל הכיתה. התוצאה היא שיעור המבוסס הן על קשרים חברתיים והן על עולמות התוכן של אותם קשרים. הלמידה יכולה להתבצע במרחב כיתתי, אך גם כשכל תלמיד נמצא במקום אחר בבית הספר, או למעשה בכל מקום בו יש חיבור לרשת האינטרנט. להרחבה, לדוגמאות ולמידע נוסף ניתן להיכנס לדף הפייסבוק של היוזמה.

חשיבות גיבוש זהות הכיתתית גם בלמידה מרחוק

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות.  הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו כל מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס ואילו טיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח במידה מסוימת. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב באינטרנט מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים במיוחד בכיתה הוירטואלית מעניקים לתלמידים מרחב התפתחות טוב יותר מאשר תהליכים אחרים כגון למידה סינכרונית.

שרן והרץ-לזרוביץ (1978) מתייחסים להיבט התקשורתי בכיתה. לפי דבריהם הכיתה היא מערכת חברתיתובדומה למערכות אחרות מורכבת מתת-מערכות. בתוך הכיתה מתקיימות קבוצות קטנות שלחבריהן תקשורת פנימית השונה מהתקשורת עם חברי הקבוצות האחרות. לדבריהם, אסור למורה להתייחס לכיתה כאל מקשה אחת. עליו לנצל את אופייה המערכתי של הכיתה כקבוצה של קבוצות בכדי לקדם מטרות חינוכיות. בנסיבות של מגיפת הקורונה  ב2020  היו המורים צריכים לפעול בכיתה הוירטואלית ברוח משנתם של פרופסור שלמה שרן ופרופסור לזרוביץ  ולנסות לגבש זהות קבוצתית הרבה יותר ברורה של הכיתה .

מקור : שרן שלמה והרץ לזרוביץ רחל (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, שוקן , תל-אביב.

מקור : אפשר גם אחרת : למידה מרחוק באמצעות רשתות חברתית: מיזם מחברת מְחברת בפייסבוק

ניתן לבסס את תחושת השייכות בלמידה מרחוק וגם בלמידה מסורתית במגוון דרכים:

 פתיחת השיעורים בהצעות לשיתוף קצר סביב נושא חברתי המאפשר הבעת דעות ורגשות, השפעה הדדית, הקשבה ותחושת משמעות (גם בכיתה הדיגיטלית).

√ חלוקה לקבוצות עבודה סביב נושא לימודי תאפשר מפגש חברתי מצומצם ואינטימי יותר ותעמיק את הקשר בין חברי הכיתה.

√ פעילויות גיבוש, כמו: פתיחת השיעורים בהצעות לשיתוף קצר סביב נושא חברתי / שיר אהוב / מה אני רואה מהחלון ועוד.

מקור : שלמה זיס , מט"ח

מרבית המורים של יישמו את המודל הפדגוגי הנ"ל במהלך הלמידה מרחוק ולעניות דעתי גם לא כיום בכיתה הרגילה  בבית הספר.

חשיבות הפורום המקוון או קבוצת הפייסבוק לצירת תחושת השייכות של הלומדים בלמידה מרחוק

 ד"ר רפי דודזון : אין ספק שהפורום החברתי המקוון יוצר אווירה המזמנת נכונות לסייע לעמיתים, ויש דוגמאות למכביר המעידות על מימוש ערכים של עזרה לזולת בתוכו. כמה מאפיינים חשובים של השיח בפורום החברתי הם: (1) גילויים של אמפתיה; (2) מבחר גדול של פתרונות; (3) אווירה של שיתוף ותרומת ההיכרות ההדדית ללמידה; (4) תמיכה רגשית ומעשית רחבת היקף; (5) שינוי בתפיסת תפקיד המורה כמקור הידע; (6) הפחתת העומס על המורה.

מקור :  ד"ר דוד דודזון . היבטים חברתיים ורגשיים של סביבות למידה מקוונות

 במרבית המקרים המורים לא יישמו הפעלה נבונה של מרחב למידה היברידי !

מרחב למידה היברידי נראה שהכי הגיוני היה לארגן את "מערכת המטרות"  במהלך הלמידה מרחוק ברמה השבועית, כאשר צריך היה לוודא שלא נוצר עומס גדול מדי על התלמידים או המורים ( ברוב המקרים תכונה זו לא יושמה על ידי המורים בלמידה מרחוק).  

תפקיד המחנך ו/או הרכז הפדגוגי היה לסנכרן את המשימות ברמה השבועית. יום הלמידה של התלמיד צריך לכלול היבטים של "איסוף" כמו גם חיבור חברתי לקבוצה. כאידיאל היינו ממליצים על מקסימום 2 שיעורים סינכרוניים ביום, בשאיפה בפתיחה ובסיום. מפגש הפתיחה י הסינכרוני כול  היה לחזק את ההנעה החברתית והחיבור למטרה המשותפת, כמו גם הצבת מטרות המשנה הקטנות לאותו היום. אילו משימות עומדות לפנינו במקצועות השונים(. מפגש סיום היום יכול לשמש לרפלקציה, הפקת לקחים וסיכום הישגים.  המינון המדויק תלוי בהרבה אלמנטים ובמיוחד בגיל התלמידים. במידת הצורך ניתן לדלל את כמות השידורים גם לשניים בשבוע עם המחנך – פתיחה וסיכום שבוע.  

מקור

החשיבות של הקמה והפעלת מרחב למידה דיגיטלי במהלך תקופת הקורנה לא באה, כמעט ,  לידי ביטוי  בבתי הספר .

מרחב למידה דיגיטלי כיתתי הוא עוגן הלמידה מרחוק. ניתן לארגן במרחב  המקוון בנוחות את התכנים הדיגיטליים ,  לקיים שיח עם הלומדים ולספק להם תמיכה לפי הצורך,  לשלוח סרטונים, לתת לתלמידים להעלות בעצמם תכנים דיגיטליים וסרטונים.

הוא מאפשר למורה לעמוד בקשר רציף עם התלמידים באמצעות צ'אט או וידאו, לשלוח משימות לימודיות, לשתף קבצים ולעקוב אחר הלמידה.

מרחב למידה דיגיטלי מנגיש לתלמידים משימות למידה מגוונות ומאפשר לתלמידים להגיב, … חיזוק הקשר בין המורה והתלמיד הן באופן אישי, במפגש קבוצתי ו/או במפגש כיתתי יעצים את האינטראקציה בין המורה ותלמידיו.

מרחב למידה כיתתי מאפשר למורה לקיים שיעור א-סינכרוני באמצעות:

  1. הזמנת התלמידים למרחב הלמידה הדיגיטלי הכיתתי
  2. שליחת תוכני לימוד בנושא השיעור המתאימים ללמידה עצמית או בקבוצה
  3. צירוף משימה אישית או קבוצתית והצעת תמיכה ללומדים
  4. מתן משוב לתלמידים על ביצוע המשימה ועידודם לכתוב רפלקציה

ראו גם :

מעבר לפלטפורמות המקוונות של  משרד החינוך יש עוד פלטפורמה  מקוונת חופשית אשר באמצעותה פיתחו מורים בעצמם מרחב כיתתי מקוון , הפלטפורמה הזו שנקראת גוגל סייטס עברה כמה וכמה שידרוגים בשנים האחרונות והיא מאוד ידידותית וניתן בקלות לפתח באמצעותה מרחב דיגיטלי כיתתי וגם לחבר אליו פורום מקוון כיתתי של גוגל .

חשיבותם הגוברת של מרחבי הלימוד הא-סינכרוניים בלמידה מרחוק (קישור)

יצירת מרחב למידה בגוגל קלאסרום

ליווי מורה – כאשר מעבירים את המוקד מהמפגשים הסינכרוניים אל הלמידה העצמאית, צריך היה להציע פתיחת שידורים כרצועות תמיכה אופציונליות לתלמידים. במקרה כזה מורה יכול לתת תמיכה בשעה מסוימת למספר כיתות מתחום הדעת שלו, וכך למנף את הזמן ולהגדיל את המענה הניתן לתלמידים. במרבית המקרים מתכונת זו לא יושמה .

מקור

 החשיבות של למידה עצמאית לא באה לידי ביטוי בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה

שיר  בוים שוורץ : אחד הלקחים המרכזיים מהקורונה הוא שמערכת החינוך לא הייתה מוכנה ללמידה היברידית. למידה היברידית מערבת סוגים שונים של למידה: למידה במרחב הבית ספרי הפיזי אל מול למידה מהבית, מפגש סינכרוני כמו ב-ZOOM כשכולם נמצאים באותו הזמן ביחד אל מול למידה א-סינכרונית כשלומדים בזמן שמתאים לנו, למידה אישית אל מול למידה חברתית ועוד. המונח היברידי מייצג מעין "שטח הפקר", שעטנז שמשלב בתוכו אופני למידה מגוונים והחיבור ביניהם יוצר הזדמנויות חדשות ומרתקות עבור הלומדים והמלמדים. השאיפה היא שהכל יעבוד באופן טבעי וחלק וכדי שזה יקרה צריך לטפח מיומנויות ויכולות מתאימות הן אצל המורים והן אצל התלמידים. אחת היכולות הקריטיות שיש לטפח כדי לקדם למידה היברידית היא למידה עצמאית (למאמר של שיר בוים שוורץ בבלוג שלה )

לנסות, לשאול, להיכשל ולהצליח: 10 דרכים לטיפוח לומד עצמאי

המתנה הגדולה שתלמידיכם יוכלו לקבל מתקופת הקורונה והלמידה מרחוק היא היכולת ללמד את עצמם – בעצמם. דר' שרון רחמים מסבירה איך תתנו להם את הכלים לעצמאות בלמידה

למאמר המלא

ניהול תהליך למידה עצמאי של תלמידים

הרצאה למזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. מרצה: דגנית שרייבר

במקום סיכום

טכנולוגיה לא יכולה להחליף מורים

הכי חדשן שיש – הרצאה של ג׳סטין רייך Justin Reich, מנהל המעבדה להוראה באוניברסיטת MIT

אנחנו לאחר שנה קשה, שבה נבחנו מערכות החינוך, הן המקומית והן הגלובלית, ונמצאו שבורות, כושלות, מפגרות מאחור וחסרות יכולת התאמה למציאות. אבל זה לא חדש לנו, בשביל זה הרי הבאנו את הטכנולוגיה, לא? אז מסתבר, שאותו הגורם שהיה אמור לקדם אותנו, הוא זה שעיכב אותנו, כאשר יותר ויותר מורים ואנשי חינוך ראו בפלטפורמות ההוראה ובכלים המתוקשבים פשוט עוד כלי שבו ימשיכו לעשות את מה שעשו עד כה, רק באופן מקוון.

בדבריו, נוגע גם רייך בנקודה הכואבת ביותר אליה נחשפנו כאשר ההוראה מרחוק נכשלה: אי אפשר להמשיך לעשות מה שעשינו עד כה, ולצפות לתוצאות שונות (ההגדרה של אי-שפיות, מישהו?)

עלינו לשנות את החשיבה שלנו, את הפדגוגיה שלנו ואת גישתנו להוראה, אם נרצה באמת לשדרג את הדרך שבה תלמידינו לומדים.

Don't do more of the same, only with a computer. Do better.

ההרצאה המצורפת אמנם ארוכה, אך מעניינת, ואני ממליץ לכל מי שמתעניין בנושא גם לחפש את ספרו של רייך בשם Failure to Disrupt שבו הוא סוקר את הסיבות מדוע הטכנולוגיה החינוכית נכשלה בבואה לשנות את פני החינוך.

מקור וקרדיט :

אהוד אבירן

הכי חדשן שיש – הרצאה של ג׳סטין רייך Justin Reich, מנהל המעבדה להוראה באוניברסיטת MIT

נספחים

נספח מס' 1

מה ניתן ללמוד על מערכת החינוך מפעילותה בימי הקורונה?

ד"ר אלונה פורקוש ברוך היא חברת סגל בכירה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב;

ד"ר ארנון הרשקוביץ הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב

הקצנת המצב בימי הקורונה מאפשרת לזהות היבטים בפעילותה של מערכת החינוך הדורשים טיפול שורש • משרד החינוך ובתי הספר נדרשים לחשבון נפש בעקבות המצב

למאמר

נספח מס' 2

After a yearlong crash course in digital tools and remote teaching, a teacher reflects on what will stick in her brick-and-mortar classroom.

By Samantha Pack

April 2, 2021

מקור

למאמר של המורה האמריקאית Samantha Pack (קישור) .

נספח מס' 3

תובנות שנשאו עמם המורים מהלמידה מרחוק בחודשי סגרי הקורונה לכיתות הרגילות בביה"ס (קישור)

נספח מס' 4

מה למדנו על למידה מרחוק בתקופה הזאת, מה כדאי לשמר ואילו יכולות כדאי לפתח? (ד"ר מירב אסף)

 נספח מס'  5

תלמידים לומדים טוב יותר עם פודקסטים בהשוואה לשיעור וידאו בזום :  המקרה של יוון העתיקה

קישור

הפודקאסטים שהתחילו ככלי פשוט ליצירת ”תוכניות רדיו-אינטרנט“ הפך כיום לכלי חינוכי מהמעלה הראשונה. כמעט 60 אוניברסיטאות מובילות נמצאות במאגר המידע של itunes.  תוסיפו לאלו עוד עשרות פודקאסטים של בתי ספר תיכוניים, עוד כמה מאות של פודקאסטים המלמדים שפות שונות ואי אילו פודקאסטים פרטיים בתחום החינוך והידע ותקבלו מסה אדירה של חומר איכותי לו ניתן להאזין ולשאוב ידע בכל שעות היממה, זוהי העוצמה של הפודקאסט, זוהי כוחה של הטכנולוגיה אשר משנה את הדרך בה אנשים סופגים מידע ולומדים בעצמם.

מאת : יוני אלבז, עירוני א' מודיעין; מומחה בלמידה רב תחומית וטכנופדגוגיה

המורה לניו-מדיה עופר כרמל, מבית הספר אורט ע"ש גרינברג בקריית טבעון, משלב פודקאסט בתוך המגמה, ותלמידים יוצרים תכנים כחלק ממטלות הבגרות. בבית הספר מפיקים סדרה הנקראת "בדרך לביה"ס" ומפתחים תרבות האזנה.

המורה למדעים גלית ניב, מבית הספר לפיד המ"ה בלפיד, הובילה מיזם בו תלמידים בכיתה ו' סיכמו עבודת חקר בפודקאסט נוסף לפלקט

יסכה זמירי, מבית הספר היסודי יבנה ברעננה, בחרה בפודקאסט "ילדי טבע", העוסק בנושאי טבע וגאוגרפיה, כמנוף להעשרת הלמידה.

גב' גבי ארד יוזמת ומנהלת קהילה גדולה בפייסבוק הנקראת "פודקאסט על סדר היום", ובה היא מביאה למורים קישורים לפודקאסטים אקטואליים במגוון נושאים, מדי יום ביומו, בתוספת סיכום אישי כמנת העשרה יומית.

אז למה פודקאסט בלמידה

? היתרונות של שילוב פודקאסט בלמידה ברורים ומוכחים, כפי שעולה מהפרקטיקה וממחקרים בעולם. כיום, לנוכח הצורך בלמידה מרחוק, למידה היברידית היא חיונית ומתבקשת מאליה. שילוב פודקאסט בלמידה סינכרונית, כבלמידה אסינכרונית, מעשיר את חוויית הלמידה ומאפשר הקניית מיומנויות רבות, כגון: ארגון מידע, יצירתיות וחדשנות, תקשורת ושיתופיות, סינתזות מידע, עבודה בצוות אפקטיבי, פיתוח לומד עצמאי, שיפור ביטחון עצמי ופיתוח יכולות חקר, כמתבקש במאה ה-21.

מקור

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *