לקט מס' 46 : שיטות הוראה, מחקרי חינוך וסביבות למידה מתוקשבות

מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע פדגוגי , מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות

מיטב המורים , המדריכים , וחוקרי החינוך בלקט הפדגוגי החדש

תוכן העניינים

מה אפשר ללמוד על תלמידים מהדרך שבה הם מתארים את אסטרטגיות הלמידה שלהם בעידן הAI ? ( ד"ר חני שלטון) .

מהוראת ידע להוראת מיומנויות : החוברת המעודכנת (עינבל אריאלי 2026 )

הדו"ח החדש והמדובר של ה-OECD לשנת 2026,Digital Education Outlook (ד"ר ערן גל)

על הדו"ח החדש והמדובר של ה-OECD לשנת 2026 (ד"ר איל רבין)

מילי, יועצת הבינה המלאכותית בקיוון העברית לתלמידים הלומדים עברית בעל-יסודי

מה אפשר ללמוד על תלמידים מהדרך שבה הם מתארים את אסטרטגיות הלמידה שלהם בעידן הAI ?

מאת: ד"ר חני שלטון  Hany Shilton

הקדמת עמי סלנט , עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית "

ד"ר חני שלטון היא אחת החוקרות המובילות בישראל בתחומי ההערכה בחינוך (ראו אודותיה בקישור כאן)

"השיבו כ-500 תלמידים בחטיבת הביניים"

"ביקשנו מתלמידים לתאר לא את התשובה שלהם, אלא את הדרך: איך הם לומדים, מה הם עושים כשהם נתקעים, ואילו אסטרטגיות הם מפעילים כדי להבין חומר חדש. התשובות שקיבלנו לא היו רשימה של טכניקות. הן היו הצצה עמוקה לאופן שבו תלמידים תופסים שליטה, אחריות ויכולת בתוך תהליך הלמידה.

כשקוראים אותן דרך העדשה הזו  , מתגלה דפוס שתיאור אסטרטגיות הלמידה משקף את הוויסות העצמי ואת תחושת החוללות העצמית שלהם כלומדים.

אחת התשובות שחזרה על עצמה הייתה בסגנון: "כשאני לא יודע איך לענות, אני שואל את צ'אט ג'יפיטי והוא נותן לי תשובה, ואז אני לומד אותה". על פניו, זו אסטרטגיית למידה: שימוש במשאב חיצוני כדי להתקדם. אבל דרך המשקפיים של הוויסות העצמי (Self-Regulation) אפשר לראות כאן ויסות חיצוני. התלמיד אינו מגדיר מטרה של הבנה, אלא מטרה של השלמת משימה. הלמידה נתפסת כתהליך שבו ידע מועבר אליו מבחוץ.

תשובות אחרות, למשל "אני מבקש מהבינה המלאכותית להסביר לי את החומר בצורה פשוטה יותר, ואם אני לא מבין אני מבקש הסבר נוסף." מעידות על ויסות הלמידה שלו במידה מסוימת: הוא מזהה קושי, מבקש התאמה, ומתעקש להבין. אך עדיין, הידע, הסמכות והקריטריון להבנה נתפסים כשייכים לגורם חיצוני.

מה אפשר ללמוד כאן? שהתלמיד פעיל ברמת הניהול של הלמידה, תחושת החוללות העצמית עדיין תלויה באיכות ההסבר שיקבל.

ואז הופיעו תשובות שמבטאות משהו עמוק יותר. תלמידה כתבה "אני קוראת את החומר, ואז מבקשת מהבינה המלאכותית דוגמאות נוספות כדי לבדוק אם הבנתי, ומנסה להסביר לעצמי את הקשרים." כאן כבר ניכרת פעלנות (Agency) במובן המלא שלה.   התלמידה מגדירה לעצמה מטרה של הבנה, בוחרת אסטרטגיות, ומשתמשת בכלי כתמיכה לחשיבה שלה ולא כתחליף לה. דרך עדשת הוויסות העצמי, מדובר בלמידה מווסתת-עצמית שבה הלומדת מתכננת, מפקחת ומעריכה את תהליך הלמידה שלה.

מה ניתן ללמוד עליה? שיש לה תחושת חוללות עצמית גבוהה יחסית: היא מאמינה שהבנה נבנית דרך מאמץ אישי, ושהכלים סביבה נועדו לשרת את החשיבה שלה, לא להחליף אותה. 

ההבדלים התחדדו במיוחד בתשובות שעסקו בבדיקה עצמית. תלמידה תיארה : "אני משווה בין הפתרון שלי לבין ההסבר של הבינה המלאכותית כדי להבין איפה החשיבה שלי הייתה טובה ואיפה פחות." כאן הקריטריון להצלחה אינו רק "נכון או לא נכון", אלא איכות החשיבה.   זוהי אסטרטגיה מטה-קוגניטיבית מובהקת. היא רואה את עצמה כמי שמסוגלת ללמוד מטעויות, לנתח את החשיבה שלה, ולשפר אותה גם בלי שמישהו אחר יגיד לה אם הצליחה.

והתשובה שהמחישה זאת יותר מכול "אני מבקש מהבינה המלאכותית להדריך אותי בשלבים, אבל בלי לגלות לי את התשובה"  התלמיד מבין שלמידה מתרחשת דרך מאמץ, חקירה ובנייה עצמית של ידע. הוא יודע לבקש תמיכה, אך לא לוותר על האחריות לחשיבה.

כשמחברים את כל התשובות יחד, מתברר שאסטרטגיות הלמידה שתלמידים מתארים אינן רק תיאור של "מה הם עושים". הן משקפות את איכות הוויסות העצמי, ואת תחושת החוללות העצמית שלהם כלומדים.

 תלמידים שפועלים מתוך קבלת תשובות מראים לרוב ויסות חיצוני וחוללות שברירית, ותלמידים שמתארים בנייה, הכוונה עצמית והימנעות מודעת מקבלת תשובה – הם אלה שמפתחים למידה עמוקה, עצמאות, ויכולת ללמוד לאורך החיים.

ולכן, בעידן הבינה, השאלה החשובה באמת אינה באילו כלים תלמידים משתמשים. השאלה היא איך הם מתארים את הלמידה שלהם?

כי שם, בין השורות, נמצא הלומד. 

קישור לפוסט של ד"ר חני שלטון

מהוראת ידע להוראת מיומנויות : החוברת המעודכנת (2026 )

מאת:  Inbal Ariely –   עינבל אריאלי

" לפעמים העומס היומיומי גורם לנו להשאיר תוכניות טובות במגירה, אבל אז מגיעה הזדמנות שמכריחה אותנו לעצור ולעדכן. השבוע הוזמנתי להרצות בנושא הערכה בעידן ה-AI, וזה היה הטריגר המדויק שהייתי צריכה כדי לרענן את חוברת המשימות שפיתחתי."

למה "מהוראת ידע להוראת מיומנויות"?

אני מאמינה שכניסת הבינה המלאכותית לחיינו היא לא רק "עוד כלי טכנולוגי". היא הזדמנות אמיתית לשנות את הדגש בכיתה ובמקום להתמקד רק בשינון עובדות (ידע), אנחנו יכולים ואף חייבים לעבור בקלות יותר להתמקד במיומנויות: חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, אתיקה ויצירתיות וכמובן שהשימוש ב-AI מאפשר לנו להפוך את הלמידה לאקטיבית, חוקרת ומותאמת אישית.

אז מה חדש בגרסת 2026?

כשהתחלתי את הדרך עם החוברת, עולם הרגולציה והאישורים במשרד החינוך עוד היה בערפל. לשמחתי, משרד החינוך עשה עבודה משמעותית, והגרסה הנוכחית מעודכנת להנחיות החדשות של ינואר 2026.

שימו לב לריבועים הסגולים: רוב המשימות בחוברת מבוססות כעת על כלים מאושרים לשימוש על ידי המשרד, מה שמאפשר לכם לעבוד בראש שקט ובצורה בטוחה עם התלמידים.

החוברת הזו היא בשבילכם.ן ובשביל התלמידים.ות שלכם.ן.

אתם מוזמנים ומוזמנות להפיץ ולהשתמש במשימות כפי שהן או להתאים את המשימות והמחוונים לצרכים הספציפיים של הכיתה שלכם.

וכמובן, להציע רעיונות נוספים. אם פיתחתם משימה מעניינת או שיש לכם צורך שעלה מהשטח, אשמח לשמוע ולעדכן את החוברת בהתאם.

קישור לחוברת

https://tinyurl.com/5bjsmfe2

https://view.genially.com/697527bf443c304d777b0178

קישור לפוסט של עינבל אריאלי

ד"ר ערן גל על הדו"ח החדש והמדובר של ה-OECD לשנת 2026,Digital Education Outlook

מאת : ד"ר ערן גל

Eran Gal 

הדוח החדש של ה-OECD (Digital Education Outlook 2026) שיצא ממש בימים אלו, הוא קריאת השכמה לכל מי שעוסק בטכנולוגיות למידה.

מה אומר המחקר? הדוח מנתח את ההשפעה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) ומזהיר: יש פער מסוכן בין "ביצוע משימה" לבין "למידה אמיתית". במחקרים שצוטטו, סטודנטים שהשתמשו ב-AI הציגו שיפור של 48% בביצוע המשימות, אך ברגע שהכלי הוסר – ביצועיהם צנחו ב-17% לעומת קבוצת הביקורת. ה-OECD מכנה זאת "עצלות מטא-קוגניטיבית".

שלוש תובנות אישיות על העתיד לטווח ארוך:

1. מכלי עזר לשינוי ה-DNA של הלמידה: אנחנו חייבים להפסיק להסתכל על AI כ"קיצור דרך" ולעבור לשימוש בכלים ייעודיים (Educational AI) שתומכים בתהליך החשיבה ולא רק בתוצר הסופי. הלמידה צריכה להתמקד באיך הגענו לפתרון, לא רק בפתרון עצמו.
2. הערכה מבוססת תהליך (Process over Product): אם ה-AI יכול לייצר עבודה מושלמת בלחיצת כפתור, הציון על "התוצר הסופי" איבד את משמעותו. המודל הפדגוגי העתידי יחייב אותנו להעריך את טיוטות העבודה, את הרפלקציה ואת הדיאלוג שניהל הלומד עם המכונה.
3. המרצה כ"אדריכל למידה": הדוח מראה חיסכון של כ-31% בזמן התכנון של מורים, אך מזהיר מפני שחיקת המיומנות המקצועית. התפקיד שלנו בעתיד אינו להעביר ידע, אלא לעצב סביבות למידה שבהן ה-AI מעצים את האנושיות, ולא מחליף אותה.

השורה התחתונה: הטכנולוגיה רצה מהר יותר מהפדגוגיה. האתגר שלנו לדעתי הוא לסגור את הפער הזה – לא על ידי חסימת הכלים, אלא על ידי הגדרה מחדש של מהי למידה בעידן הבינה המלאכותית.

מה דעתכם? האם אנחנו בדרך ללמידה עמוקה יותר, או שאנחנו מאבדים את היכולת לחשוב באופן עצמאי?

OECD Digital Education Outlook 2026

https://www.oecd.org/en/publications/oecd-digital-education-outlook-2026_062a7394-en.html

קישור לפוסט של ד"ר ערן גל

ד"ר אייל רבין על הדו"ח החדש והמדובר של ה-OECD לשנת 2026 ( 2)

 הדו"ח החדש והמדובר של ה-OECD לשנת 2026, Digital Education Outlook, מציב מראה מול מערכות החינוך העולמיות בעידן ה-Generative AI. המסמך לא רק מנתח את הפוטנציאל הטכנולוגי, אלא מסמן את קו הגבול הדק שבין שימוש בב"מ כ"חונך" אישי המעצים את הלמידה, לבין הסכנה של "הצלחה מדומה" – מצב שבו הטכנולוגיה מחליפה את המאמץ הקוגניטיבי של התלמיד במקום לתמוך בו. ניתוח חובה לכל מי שמוביל תהליכים פדגוגיים וטכנולוגיים היום.
https://lnkd.in/dA-U_kUK
 
 4 נקודות מעניינות מתוך הדו"ח:
1. הזדמנויות מול סיכונים: הדו"ח מדגיש כי לבינה מלאכותית יוצרת יש פוטנציאל עצום לשמש כ"חונך" (Tutor), כשותף ללמידה וכעוזר אישי. עם זאת, ללא הכוונה פדגוגית ברורה, השימוש בה עלול להוביל ל"הצלחה מדומה" – מצב שבו תלמידים משלימים משימות בהצלחה אך ללא למידה אמיתית או מאמץ קוגניטיבי ("מיקור חוץ" של המשימה לב"מ).

2. תפקיד המורה: ה-OECD מבהיר כי הטכנולוגיה נועדה להעצים את המורים ולא להחליף אותם. הדו"ח מציג ראיות לכך שב"מ יכול לייעל משמעותית את עבודת המורה (למשל, קיצור הזמן המוקדש לתכנון שיעורים בכ-30%), אך מזהיר מפני שחיקה במיומנויות המקצועיות של המורים אם יסתמכו על הכלים הללו באופן מוגזם למתן משוב והערכה.

3. מודלים היברידיים: ההמלצה המרכזית היא לאמץ גישה המשלבת בין בינה אנושית לבינה מלאכותית. יש לשמור על האוטונומיה ושיקול הדעת של המורה והתלמיד, ולוודא שהטכנולוגיה משמשת ככלי עזר המעודד חשיבה ולא כקיצור דרך לתשובות.

4. התאמות ברמת המערכת: הדו"ח קורא לממשלות ולמערכות חינוך לעדכן את תוכניות הלימודים ושיטות ההערכה כדי שיתאימו לעידן הב"מ, תוך דגש על הקניית כשירות ב"מ לתלמידים ולמורים כאחד.

….וכמקובל במקומותינו, מצגת מסכמת של הדוח
https://lnkd.in/dpRDSKj2

https://drive.google.com/file/d/17z89qrpoq7Oa_86jxiOnSnEH5axLjnsG/view

מילי, יועצת הבינה המלאכותית בקיוון העברית לתלמידים הלומדים עברית בעל-יסודי

מאת: יעל נזר , מדריכת  תקשוב ארצית בהוראת העברית

 "מילי משולבת בסביבות קיוון העברית ומונגשת לתלמידים הלומדים בסביבה. והיא מאושרת לשימוש גם לתלמידים בכיתה ז’.

“ קישור למצגת שבה מופיעות הנחיות לתלמידים איך להיעזר במילי במפגש ראשון עם טקסט ובדיאלוג עימו, בכתיבת טיעון, בכתיבת סיכום והשוואה.
מוזמנים לקרוא חוויות של מורים שעובדים עם מילי."

קישור לדף המידע : משרד החינוך הפיקוח להוראת עברית ( פברואר 2026 ), בינה מלאכותית בקיוון עברית ( קישור )

https://tinyurl.com/yc348287

ראו גם :

סרטון הסבר לעבודה עם מילי

מילי, יועצת הבינה המלאכותית להצלחה בשיעורי העברית. מילי תסייע לתלמידים בכתיבת טיעון, בכתיבת סיכום, השוואה ועוד. עם מילי, כל תלמיד ותלמידה ישפרו את כישורי הקריאה והכתיבה, וייהנו מתהליך למידה אישי, ממוקד ואפקטיבי