מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
רן ארז , יו"ר ארגון המורים , מאיים לפתוח בשביתת מורים גם בגלל 400 מורים שחוקים שלא מאפשרים להם פרישה מוקדמת (קישור)
אז, הנה כמה תובנות על שחיקת מורים , מניסיוני ( 25 שנה ) בעבודה מול מנהלים ומורים בעשרות בתי ספר תיכוניים של רשת עמל וגם מתובנות של רעייתי המורה השחוקה לשעבר .
תוכן העניינים
חלק א' : המורים הטובים הם הראשונים להישחק בבתי הספר
חלק ב' : הקשר בין תמיכת מנהל בתי הספר לשחיקת המורים
חלק ג' : נתונים
חלק ד' : מחקרים
חלק א' : המורים הטובים הם הראשונים להישחק בבתי הספר
מדוע שחיקת המורים היא משמעותית יותר אצל המורים הטובים ?
שחיקת המורים נוטה להיות חמורה יותר אצל המורים הטובים מכמה סיבות עיקריות:
מעורבות רגשית גבוהה יותר
מורים טובים משקיעים לא רק זמן, אלא גם לב ונשמה בעבודתם. הם רואים בהוראה שליחות, מקיימים קשרים קרובים עם תלמידים ומשפחות, ומתמודדים רגשית עם קשיים של תלמידים. המעורבות הזו מייצרת סיפוק, אך גם שוחקת יותר כשהאתגרים מצטברים.
מי הם המורים הראשונים להישחק? מורים בעלי סולם ערכים פנימי מסוים שבעקבותיו הגיעו להוראה, בעלי השקפות אידיאליסטיות, חשופים יותר לסיכוני שחיקה מאשר מורים אשר מגיעים להוראה מטעמים אחרים כמו נוחות
ציפיות גבוהות – מהמערכת ומהם עצמם
מורה טוב לרוב מקבל יותר משימות, אחריות והובלת פרויקטים, משום ש"עליו אפשר לסמוך". לעיתים הם מקבלים יותר עומס מאחרים, בלי תמיד לקבל תמיכה או הפחתה בעומס המקורי. בנוסף, הם מציבים לעצמם רף גבוה מאוד, מה שמוביל ללחץ מתמשך.
פחות זמן להתאוששות
מורים טובים נוטים "לקחת עבודה הביתה" – לתכנן שיעורים, לבדוק עבודות, לחשוב על תלמידים גם מחוץ לשעות העבודה. מחסור בהפרדה בין עבודה לחיים האישיים מקטין את זמן המנוחה, מה שמאיץ את השחיקה.
מלכודת ההצלחה
הצלחה מקצועית מביאה עוד משימות: חונכות למורים חדשים, הובלת ועדות, ניהול פרויקטים חדשניים. כל אלה חשובים – אבל עלולים להפוך לעומס מצטבר, במיוחד כשאין חלוקת עבודה הוגנת במרבית בתי הספר .
חלק ב' : הקשר בין תמיכת מנהל בתי הספר לשחיקת המורים
בשנים שעבדתי במרכז רשת עמל בתל אביב , מצאנו כי יש בתי ספר בהם שחיקת המורים נמוכה יחסית , וזאת בגלל תמיכת מנהלי בתי הספר ויותר אוטונומיה פדגוגית שהעניקו לכל סגל ההוראה בביה"ס ( כלומר ,גם גיבוי של המנהל מול המפקח/מפקחת)
תמיכה וקשר תומך מצד מנהל/ת מקטינים שחיקה דרך חיזוק מוטיבציה תחושת מסוגלות מקצועית וזהות מקצועית של המורה לאורך השנה.
תמיכת מנהל/ת מפחיתה עומסי עבודה נתפסים (זמן-לחץ, אי-בהירות ארגונית) ומגדילה משאבי עבודה (תמיכת עמיתים), וכך מטיבה עם רווחת המורים לפי תאוריית ההכוונה העצמית ( ראו מחקר בנושא בארה"ב )
אקלים של אמון וכבוד: סקירות ומחקרי שטח מראים שיחסי אמון, הקשבה וכבוד מצד הנהלה מפחיתים שחיקה ומקטינים כוונות עזיבה; מנגד, מיקרו־ניהול וביקורת ההנהלה מגבירים שחיקה ( מקור המידע )
מנהיגות פדגוגית ותומכת אוטונומיה: התאמת ציפיות, חונכות והכרה מקצועית מחזקות תקווה, הון פסיכולוגי ומיומנויות — גורמים שנמצאו כמנבאים חזקים של רווחת מורים ( מחקר , קישור)
שיתוף מורים בהחלטות: ניתוחי TALIS מדגישים כי כאשר מורים נתפסים כסוכני שינוי, הלחץ פוחת והמעורבות עולה; הנהלת ביה"ס אוטוקרטית מחריפה סטרס ( מקור המידע)
תמיכת מנהל/ת רציפה: זמינות, משוב בונה, הכרה וגיבוי מקצועי בעת אתגרי התנהגות תלמידים ויותר מכך הורים ( מקור המידע) .
לחזק אוטונומיה ומעמד מקצועי: שיתוף מורים בתכנון, חופש פדגוגי, הכרה והוקרה מקצועית (מקור המידע)
סקירות/מטא-אנליזה: מנהיגות תומכת של הנהלת ביה"ס , תקווה והון פסיכולוגי, ומוטיבציה אוטונומית — מנבאים משמעותיים לרווחת מורים ולהפחתת שחיקה; התנהגות תלמידים ושגרות אדמיניסטרטיביות כגורמי סיכון שבהם להנהלת ביה"ס יש תפקיד ממתן ( מקור המידע) .
- אקלים ארגוני – לאקלים הארגוני יש חלק חשוב בשחיקת מורים מדובר במערכת של תפישות המשותפות לחברי ארגון, והמשקפות כיצד הם מתארים ומפרשים את סביבת העבודה שלהם.
- ככל שהאקלים נתפש כתומך פחות, כך מתחזקים רגשות המתח והשחיקה. ולהיפך, ככל שהאקלים נתפש כתומך, כך יש הקלה ברגשות ובחוויות אלה
- תפישות מורים את האקלים משפיעות על רגשותיהם לגבי מורכבות התפקיד, המתח, השחיקה, עזיבת בית הספר ונשירה מהמקצוע. ככל שהתמיכה נתפשת כפחות הולמת את הצרכים כך גדלים הרגשות השליליים של המורים.
- אף שמורים נמצאים רוב הזמן עם תלמידים, התמיכה מעמיתים עשויה למנוע שחיקה לכן יש חשיבות רבה להצמחת תרבות שיתופית בבתי הספר.
- לשיעור האוטונומיה הפדגוגית יש השפעה ישירה על מאפיין השחיקה – אדישות והשפעה בלתי-ישירה על עייפות רגשית של מורים .
- תמיכה ארגונית בית ספרית ומחוזית מיתנה את הקשר בין עומס העבודה לבין מרכיב התשישות הרגשית של שחיקה אצל מורים ( מקור המידע)
חלק ג' : נתונים
- לפי סקר TALIS של ה-OECD שיעור המורים המדווחים על מצבי לחץ/מתח בעבודה בישראל הוא 18% לעומת 26% בארה"ב ( מקור המידע , קישור )
- נתוני וסקרים עדכניים בארה"ב מצביעים על החמרה לאחר הקורונה: שיעורי שחיקה/לחץ גבוהים, מורים רבים שוקלים לעזוב, והערכת 2024–2025 מתארת את השנה כקשה אף יותר מימי השיא של המגפה. ( מקור המידע , קישור )
- תחלופת מורים בישראל: נטישה שנתית 4%–5% מהמקצוע; ניידות גבוהה בין בתי ספר ( מקור המידע) .
חלק ד' : מחקרים מעודכנים 2022-2024
עמי סלנט ( 2022 ) , "האם ניתן לשכך את שחיקת המורים בארץ ובעולם ? תמונת מצב 2022 (גרסה מס' 2) (קישור)
בישראל, מחקרי רוחב קליניים-ארגוניים מצביעים על תרומת תמיכה חברתית וגורמים אישיים/ארגוניים לרמות שחיקה של המורים (קישור )
Einav, M., Confino, D., Geva, N. et al. Teachers’ Burnout – The Role of Social Support, Gratitude, Hope, Entitlement and Loneliness. Int J Appl Posit Psychol 9, 827–849 (2024).
Zhou, S., Slemp, G.R. & Vella-Brodrick, D.A. Factors Associated with Teacher Wellbeing: A Meta-Analysis. Educ Psychol Rev 36, 63 (2024).
התגברות שחיקת המורים בארץ ובעולם במעבר מלמידה מרחוק ללמידה בכיתות ביה"ס
