בסקירה 2 חלקים :
חלק א' : רקע פדגוגי ותקשוב חינוכי מעודכנים אודות מערכת החינוך באסטוניה
חלק ב' : רשמי מסע של ד"ר שרון גרינברג , סמנכ"ל רשת אורט , מביקור בבתי ספר באסטוניה , מאי 2025
חלק א' : רקע פדגוגי ותקשוב חינוכי אודות מערכת החינוך באסטוניה
אסטוניה
אסטוניה מצליחה להשיג תוצאות גבוהות עם תקציב חינוך נמוך יחסית לישראל וגם נמוך יחסית לפינלנד ולדרום קוריאה . מדינות כמו פינלנד ודרום קוריאה, שגם הן מצטיינות בפיז"ה, משקיעות יותר בתשתיות ובמורים, אך אסטוניה מוכיחה שניתן להשיג תוצאות דומות עם גישה יעילה וממוקדת חדשנות.
גמישות ואוטונומיה בבתי הספר
- תוכנית לימודים גמישה: משרד החינוך קובע קווים מנחים כלליים, אך בתי הספר נהנים מאוטונומיה רבה בעיצוב תוכניות הלימודים ושיטות ההוראה, מה שמאפשר התאמה לצרכים המקומיים והאישיים של התלמידים
אסטוניה אמנם אינה חתומה על אקזיטים של מיליארדי דולרים בהיי-טק, אך עוד בשנות התשעים הפנימה ממשלתה כי עליה להשקיע בתשתית אינטרנטית בכל בתי הספר ולעודד מורים לשלב כלים דיגיטליים בשיעורים. לשם כך, הושקעו משאבים בהקמת מערך לימוד דיגיטלי ולפני מספר שנים אף עבר בה חוק שמחייב את כל ספרי הלימוד להיות מונגשים אונליין.
תוכנית "ProgeTiger", שהושקה באסטוניה ב-2012, היא מודל שאפתני ויצירתי שמגדיר מחדש את ארגז כלים הדרוש להצלחה בלמידה מרחוק. כחלק ממנה לומדים הילדים ובני הנוער מדעי המחשב ומשלבים טכנולוגיה בצורותיה השונות, בהתאם לגילם, מגיל הגן ועד סיום לימודיהם; אנשי החינוך מקבלים הכשרה דיגיטלית מקיפה בדגש על תקשורת והעברת מידע ומשוב ברור; הם גם זוכים בעצמאות יוצאת דופן בתכנון תוכנית הלימודים, מה שמגדיל את אחריותם ומחוייבותם כלפי התלמידים. והתוצאות? אסטוניה מדורגת כיום שלישית בעולם במדעים אחרי סינגפור ויפן ומקום תשיעי בעולם במתמטיקה.
אחד ההישגים מעוררי ההשארה של אסטוניה הוא הספרייה הלאומית של השיעורים המקוונים שקיימת בה. עוד ב-2016 העמידה מערכת החינוך במדינה 20 אלף שיעורים מקוונים לרשות המורים המלמדים מרחוק. הם הוקלטו בידי טובי המורים וחשופים ברשת גם לאנשי מקצוע שממשיכים לשפרם.
מערכת החינוך אסטוניה הנהיגה בכל מוסדות החינוך יום לימודים היברידי ומגוון מידי שבוע.
יום לימודים היברידי אחת לשבוע: אחד מימי השבוע מוגדר כיום למידה עצמאי מהבית. מכיתה ג' עד יב'.
התלמידים מקבלים משימות, מתקדמים בפרוייקטים, נפגשים רק לצ'ק אין בבוקר וצ'ק אאוט בסוף היום עם המחנכ/ת. במהלך היום המורים לומדים בעצמם בבית הספר וגם פותחים זום להיוועצויות אישיות עם הילדים שבבית.
חלק מהימים ההיברידים הם למידה מבוססת מקום- התלמידים מתבקשים ללכת בעצמם למקומות בעיר, כמו מוזיאונים, אנדרטאות, לחקור, לראיין, ללמוד, לשלוח משימות למורים.
ד. ניהול עצמי והערכה עצמית- בתי הספר מתנהלים עם אוטונומיה מירבית: תכנית לימודים נקבעת על ידי הצוות, חלוקת השעות, בחירת המורים, פיתוח מקצועי למורים, סדירויות הלימודים, גובה המשכורת למורים, ניהול התקציב, הכל הכל נקבע באופן עצמאי על ידי צוות ההנהלה.
ראו גם
פיתוח והתאמת כלי AI להפעלת תלמידים
אסטוניה עושה היסטוריה. זו המדינה הראשונה בעולם שמשלבת את ChatGPT Edu בתוך מערכת החינוך הלאומית שלה. לא ניסוי מקומי, לא פיילוט מצומצם – אלא החלטה ממשלתית רשמית להפוך את הבינה המלאכותית לחלק מהלמידה בבתי הספר.
וזה קורה דווקא עכשיו, כשהאיחוד האירופי מגבש את חוקי ה-AI Act, כשה-GDPR מציב דרישות נוקשות בכל הנוגע לפרטיות, וכשבכל העולם מתלבטים איך להכניס כלים כמו ChatGPT לחינוך בלי לפגוע בזכויות תלמידים ובלי ליצור תלות מסוכנת בטכנולוגיה. איך מבטיחים שהתוכן שהמערכת מייצרת יהיה מדויק? איך שומרים על פרטיות של תלמידים? איך מוודאים שמורים לא יהפכו למפעילים של מערכות אוטומטיות במקום אנשי חינוך?
אסטוניה היא המדינה הראשונה שמתמודדת עם השאלות האלה בזמן אמת, תוך כדי תנועה. זה לא שהיא רצה קדימה בלי חשיבה רגולטורית – להפך. דווקא בגלל שהיא חלק מהאיחוד האירופי, היא מחויבת לעמוד בתקנות המחמירות ביותר. וזה בדיוק מה שהופך את הניסוי שלה למקרה בוחן שהעולם כולו מסתכל עליו.
אם היא תצליח להראות איך אפשר להכניס בינה מלאכותית למערכת החינוך תוך שמירה על פרטיות, שקיפות ואתיקה, זה יכול להפוך לתקדים שיגדיר איך מדינות אחרות יעשו את זה. אם יתגלו אתגרים, הם יספקו תובנות קריטיות לכל מי שמתכנן להכניס בינה מלאכותית לבתי הספר. כך או כך, כולם מחכים לראות מה יקרה. הניסוי הזה צפוי לעצב את הדרך שבה מערכות חינוך ברחבי העולם יאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מקור המידע Nadav Sha'altiel
חלק ב' : ד"ר שרון גרינברג , תכל'ס בית הספר כבית – מה למדתי באסטוניה על חינוך שמרגיש כמו משפחה
דמיינו כניסה לבית ספר. בניין דו-קומתי. הילדים חולצים נעליים ונועלים נעלי בית. כדי לעלות לקומה השנייה הם יכולים לבחור באחד מן השניים – גרם מדרגות או קיר טיפוס. עיצוב מגניב שמאחוריו עומדת פילוסופיה שלמה – תמיד יש יותר מדרך אחת. מה אין בבית הספר הזה? – צלצולים. ממש כפי שבבית אין צלצולים. לומדים בקצב טבעי. שיעור יכול להימשך 45 או 90 דקות, תלוי כמה צריך. אם הנושא מעניין ושווה העמקה ממשיכים בו. אם סיימו מוקדם, עוברים לנושא הבא. מה שבטוח, הם לא יושבים רצוף 45 דקות. לאור זאת, לא תתפלאו לשמוע שבסוף ביום התלמידים לא רצים הביתה, אלא נשארים במרחב המזמין והבטוח של בית הספר. אחוזים רבים מהם משתתפים בפעולות אחר הצהרים – מוזיקה, ספורט, מדע וטכנולוגיה.
אינגריד, הטכנו-פדגוגית של בית הספר, כן, זה תפקיד שיש בכל בית ספר, מסייעת למורים ולתלמידים בכל ההיבטים הטכנולוגיים והפדגוגיים. היא דאגה לגייס לה צוות תלמידים שעובד איתה באופן פעיל, בגישה של שותפות ולמידה הדדית.
באחד המפגשים באסטוניה, פגשנו את פרופ' מארק לרכו, פרופסור למתמטיקה שבעברו היה מנהל בית ספר, הוא מתגאה בכך שבבית הספר שלו, מנה 250 תלמידים מגיל 7 עד 19, האווירה ביתית עד כדי כך שכולם מכירים את כולם ואליו, המנהל, הם פונים בשמו הפרטי. מה אומרים , עובדה ראויה לציון בישראל?
באסטוניה מנהל בית הספר אוטונומי לגמרי. הוא מחליט בעצמו על שיטות ההוראה, על ארגון הזמן. הוא לא צריך אישור משום גורם. כל עוד הוא עומד ביעדים הלאומיים.
אבל בואו לא נתרגש יותר מדי, גם באסטוניה יש בעיות: מחסור במורים; שכר נמוך; וה"הפתעה הגדולה" – 47% מהתלמידים מרגישים בודדים. גם בבית הספר. הכיצד? כי חינוך הוא לא רק עיצוב ופילוסופיה, הוא בעיקר אנשים. ואנשים זה מורכב.
מה שהבנתי באסטוניה זה שבית ספר יכול להיות מקום שילד רוצה להיות בו, ולא רק מקום שהוא חייב להיות בו. מקום שבו הוא מרגיש שייך, מרגיש נוח. זה לא מעשה קסמים, אלא תוצאה של חשיבה מחדש על מהו בעצם בית ספר. האסטונים משקיעים מחשבה רבה בנושא החינוך. הם עקביים בתפיסתם, ושומרים על העקביות למרות התחלופה הגבוהה של שרי חינוך. ועדיין כמערכת הם מתמודדים עם אתגרים דומים לאלו שאנו מתמודדים איתם.
הסיור באסטוניה התקיים בתחילת מאי 2025.
תודה לג'וינט-אלכא ומלגת עמית ע"ש יוסי בכר על ארגון המשלחת החינוכית לאסטוניה.
תודה להילה חדד, עמיתת המלגה, על היוזמה ללמוד ביחד על מהלך AI Leap האסטונית ויישום הבינה המלאכותית בחינוך.
