אין פתרון לבעיית המחסור במורים בישראל בעשור הנוכחי

מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות.

נקודות עיקריות בסקירה:

• מנהלי בית ספר רבים בישראל , ארה"ב ואנגליה מתקשים למצוא מורים מוכשרים. בה בעת, מורים מנוסים ומיומנים נושרים מן המערכת, ופחות צעירים נמשכים למקצוע ההוראה.

• הדבר שמשפיע יותר מכל על צעירים ללכת להוראה הוא מעמד המורה בחברה הישראלית, בראש ובראשונה הדימוי של מקצוע ההוראה.
• נוכח בעיית הדימוי של מקצוע ההוראה אין פתרון לבעיית המחסור במורים בישראל. הפער בין המציאות המתפוררת בבתי הספר לבין הטיח תוצרת המשרד – עוד תוכניות הסבה מזורזות, גיוס מפוטרי היי-טק וגמלאים, קמפיינים תקשורתיים ויוזמות שקורצות לחידושי הבינה המלאכותית – רק יגדל. ספק אם יחזיק מעמד מול משבר פדגוגי -חברתי מתמשך בישראל וגם בחלק ממדינות העולם כגון ארה"ב ואנגליה. אבל שם התחילו לייבא מורים מהודו ואצלנו , כמובן , זה לא מעשי בגלל שפת האם העברית.

• גם בארה"ב וגם בישראל הגורמים העיקריים לשחיקת המורים אינם בהכרח קשורים לתגמול הכספי אלא לירידה במעמד המורים בחברה , עומס עבודה גובר , אוטונומיה פדגוגית מוגבלת והגברת ההערכה המדידה החיצונית .

• בסקירה הנוכחית נתונים על היקף הבעיה בישראל, ראיונות עם מורים טובים שעזבו , וגורמי השחיקה של המורים הוותיקים.

• ראיונות עם מנהלי ביה"ס המתמודדים עם המחסור במורים.

• תפקיד קריטי למנהל ביה"ס : הטענה המרכזית העולה מן הספרות המקצועית העוסקת בתופעת עזיבת המורים (חדשים כוותיקים), כפי שסוקר פרידמן (2005) מייחסת תפקיד קריטי למנהל בתחושת הרווחה של המורה בבית הספר.

• למערכת החינוך יש תלות קריטית במורים החדשים: עובדי הוראה שלהם ותק של עד חמש שנים הם 25% מהמורים במערכת החינוך, וכמחצית מהמורים הם בעלי ותק של 12 שנה ומטה.
• שיעורי נשירה גבוהים של מורים בתום השנה הראשונה לעבודתם בהוראה גבוהים – בין 15% ל-20%. כעבור חמש שנים עשויה הנשירה להגיע ל-40%-50%

• האם מאמצי האוניברסיטאות בישראל לפתרון הבעיה הועילו לפתרון המשבר במורים חדשים ?

• :Less is more מערכת החינוך הישראלית היא היחידה במדינות OECD שפועלת במשך שישה ימים בשבוע. במצטבר, תלמידי ישראל לומדים שעות וימים רבים יותר מאשר בשאר המדינות בארגון. המדינות המובילות בחינוך בעולם מלמדות 686 שעות בממוצע בשנה בבתי הספר היסודיים, בשעה שבישראל התלמידים לומדים 938 שעות בשנה.

• המחסור במורים, הצפיפות בכיתות והעובדה שבבתי הספר אין מספיק הוראה מותאמת לתלמידים, דוחפים את ההורים להסתמך על מורים פרטיים.

• תוספת השכר והשינוי במעמד המורה, משמעותיים ככל שיהיו לא יעזרו אם לא נוכל לאפשר למנהלים ולמורים לחלום חלומות חינוכיים ולהגשימם בבית הספר. מנהלים ומורים חייבים לזכות ליותר אוטונומיה ניהולית ופדגוגית, תוך שינוי תפיסת הפיקוח של משרד החינוך. יש להשקיע הרבה משאבים בהכשרות וליווי מקצועי של המורים כך שיהפכו להיות מנטורים ומחנכים לתלמידים, לצד המורה המקצועי היודע להתאים את עצמו ללמידה של המאה ה-21.

הסקירה המלאה

בקבוצות הפייסבוק החינוכיות , יש לאחרונה הרבה יותר פניות של מנהלי בתי ספר , כמעט נואשים , לחיפוש מורים בתחומי דעת במרבית תחומי הדעת . יותר ויותר מנהלים נאלצים לפרסם פוסטים דחופים בפייסבוק, ולפנות להורים בבקשת סיוע.

גם ראשי בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות מדווחים על ירידה משמעותית במספר הנרשמים להשלמות לתעודת הוראה .
ימים ספורים בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת , גילו הורים לתלמידים בבית ספר יסודי בבת ים כי מאחר ובית הספר לא מצא מספיק מחנכות הוא החליט לשבץ מחנכת אחת בשכבה ה׳ על שתי כיתות — היא תתפקד כמחנכת האחראית על כ–70 תלמידים הלומדים בכיתות. זה גם הפתרון שמצא בית הספר עבור תלמידים בשכבה אחרת במוסד ( מקור) .

"אין מחנכות ואין מה לעשות", אומר מקור בכיר במערכת החינוך. "גם בשנה שעברה היו מקרים שבהם מחנכות היו אחראיות על שתי כיתות. יש מקרים שבהם מנהלת בית הספר לוקחת על עצמה חינוך כיתה או הוראת מקצוע. זה לא אידיאלי, אבל אנחנו במשבר ואין מה לעשות״. גורמים נוספים במערכת מציינים כי מנהלי בתי ספר נאלצים לקלוט מורים ומחנכות ללא תעודת הוראה, ובמקרים מסוימים גם ללא תואר אקדמי (מקור) .

יותר ממחצית ממנהלי בתי הספר (58%) מתמודדים עם הבעיה באמצעות שיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה, 42% מוותרים על שעות הוראה ו-33% מוותרים על לימוד מקצוע מסוים ודוחים לשנה הבאה בתקווה שעד אז יימצאו מורים ויחזירו את השעות. ממצאים מדאיגים אלו עולים מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מנהלת תיכון ממרכז הארץ סיפרה כי "נאלצתי לקלוט מורים ללא הכשרה ללימוד אנגלית ואזרחות משום שלא הייתה לי ברירה. אין מורים. המצב קשה. במקצועות אחרים נאלצים לתת פחות שעות ממה שהתלמידים צריכים לקבל על מנת שילמדו חלקית לפחות". היא הוסיפה כי "אני מודעת להשלכות, אבל אין ברירה. יש כיתות שילמדו מקצועות מסוימים רק בשנה הבאה, בתקווה שעד אז נצליח לגייס מורים".
לכתבה המלאה של תמר טרבלסי חדד

במשרד החינוך מדברים כבר שנים על מחסור במורים, בעיקר במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדע, אך בשנה שעברה במשרד הזהירו מפני מחסור חמור במורים בכלל, בכל הארץ ( מקור) .

הדיווח , בתאריך 25 למרץ של אילן שחר ממחיש את חומרת הבעיה בשנת 2025 :

צניחה של 22% במספר המורים החדשים שהצטרפו למערכת החינוך השנה
לפי נתוני הלמ"ס, מספר עובדי ההוראה החדשים שנכנסו למערכת החינוך צנח מכ-15 אלף בשנת הלימודים הקודמת לכ-11.5 אלף בלבד השנה. שיעור העובדים החדשים במערכת ירד מ-7.1% ל-5.4%. הסיבות האפשריות: ירידה במספר בוגרי המכללות להוראה וירידה חדה ברצון להצטרף במקצוע
מאת: שחר אילן
ירידה דרמטית של 22% במספר עובדי ההוראה החדשים שנכנסו למערכת החינוך – מ-14,888 בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ד 2023/4) ל-11,624 בלבד בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה, 2024/5). שיעורם של עובדי הוראה חדשים בכלל מערכת החינוך ירד מ-7.1% בשנת תשפ"ד ל-5.4% בשנת תשפ"ה. כך לפי נתוני הלמ"ס, שאינה מפרשת את הנתונים. הנתון הקשה יכול להיות מוסבר בירידה במספר בוגרי המכללות להוראה, וכן בירידה גדולה ברצון להצטרף למקצוע.
בחינוך העברי נוספו 9,942 עובדי הוראה חדשים בתשפ"ה, לעומת 12,670 בתשפ"ד (ירידה של 21.5%), ובחינוך הערבי – 1,681 לעומת 2,218 (ירידה של 24.2%). שיעורם של עובדי ההוראה החדשים בחינוך העברי ירד מ-7.7% בתשפ"ד ל-5.9% בתשפ"ה, והשיעור בחינוך הערבי ירד מ-4.9% ל-3.6%.
גם נתוני העזיבה מדאיגים מאוד, אלא שהם נמדדים שלוש שנים אחורה. עלייה של 7.2% במספר עובדי ההוראה שעזבו את מערכת החינוך נרשמה מ-10,123 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/1) ל-10,847 בשנת תשפ"ב (2021/2). בשנת תש"ף (2019/20) עזבו את המערכת 8,158 מורים בלבד, כך שמדובר בעלייה של 33% בכמות העוזבים תוך שנתיים. נתון מדאיג נוסף: שיעור העזיבה של מורים בחינוך העברי עומד על 6.0% לעומת 3.9% בלבד בחינוך הערבי. מדובר בשנות הקורונה וייתכן שהדבר תרם לנתונים הקשים.
לכתבה המלאה

מדאיג במיוחד , במרבית מדינות העולם וגם בישראל , הפער ההולך וגובר בין ההיצע לבין הביקוש במקצועות המתמטיקה, המדעים והחינוך המיוחד.

בישראל יש גם מחסור חריף במורים להוראת אנגלית כשפה זרה.

עד כה נפתרה בישראל בעיית המורים למתמטיקה , פיזיקה ומדעים ע"י כוחות ההוראה המעולים שעלו מברית המועצות מאז שנות ה90 , אך מרביתם כבר יצאו לגימלאות.

גם בארה"ב וגם בישראל הגורמים העיקריים לשחיקת המורים אינם בהכרח קשורים לתגמול הכספי אלא לירידה במעמד המורים בחברה , עומס עבודה גובר , אוטונומיה פדגוגית מוגבלת והגברת ההערכה המדידה החיצונית .

על פי נתוני כוח המשימה הבינלאומי למורים (International Task Force on Teachers (for Education 2030, נכון ל-2019 עובדים בתחום ההוראה כ-93.7 מיליון נשים וגברים ברחבי העולם.
בישראל, לפי נתוני בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהווים המורים כחמישה אחוזים מכלל כוח העבודה במשק, כ-210 אלף מורים.

מקור וקרדיט : ליאור דטל

לפי הנתונים, 21.8% מהמורים שדווחו כמלמדים אנגלית בחטיבות הביניים אינם מוכשרים ללמד את המקצוע, ורבע מהמורים לאנגלית בתיכונים, 25.3%, לא הוכשרו ללמד אותו. במקצוע לשון המצב עגום במיוחד: בחטיבות הביניים 63% אינם מוכשרים ללמד לשון, ובתיכונים – 56.7%. רק כ-37% מהמורים בחטיבות הביניים, ו-43.4% מהמורים בתיכונים הוכשרו לכך.
במתמטיקה: 27.9% מהמורים בחטיבות הביניים לא הוכשרו ללמד זאת, ובתיכונים – 27.5%. ביסודיים, לפי משרד החינוך, 12,973 מורים מלמדים את המקצוע, בהם רק 4,975 שהוכשרו לכך.
מקור המידע

מערכת החינוך הישראלית היא היחידה במדינות OECD שפועלת במשך שישה ימים בשבוע. במצטבר, תלמידי ישראל לומדים שעות וימים רבים יותר מאשר בשאר המדינות בארגון. המדינות המובילות בחינוך בעולם מלמדות 686 שעות בממוצע בשנה בבתי הספר היסודיים, בשעה שבישראל התלמידים לומדים 938 שעות בשנה.

המחסור החמור במורים לאנגלית

“יש ברחבי הארץ מנהלים שמשוועים למורים לאנגלית, והמחסור הגדול ביותר קיים בפריפריה”, אומר אלון פוטרמן, מנכ”ל תוכנית תלמ”א – תוכנית לאומית למצוינות באנגלית, הפועלת בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות, תוכנית “מסע” של הסוכנות היהודית ו”קרן עתיד פלוס”. “אנחנו מכירים את המצב ברשויות. משיחות עם מורים לאנגלית בשטח, אנחנו שומעים שהם כמהים לעבוד על כישורי השיחה של התלמיד ועל הגדלת הביטחון שלו בשיחה, ולא רק לשנן אוצר מילים.
“המחסור הכי גדול מורגש בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, וקשה מאוד למצוא מורים שמדברים אנגלית שוטפת, בעלי יכולת לנהל שיח עמוק במגוון נושאים, בדקדוק נכון ובמבטא שעובר גם אל התלמידים”, מסביר גם מנהל אגף חינוך ברשות מקומית בדרום. “לצערי, קשה לנו למצוא כיום מורים שיש להם כישרון גם בשפה עצמה וגם בהוראה. חלקם מיומנים רק בתוכן הנלמד, ולא בכל רזי השפה האנגלית”.
על פי נתוני משרד החינוך, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות ברמת שלוש יחידות לימוד, ואילו 20% לא ניגשים כלל.
מקור

תוכנית "קיוון חדש" להכשרה מהירה של מורים

המחסור במורים במקצועות שונים, לצד משבר הקורונה שהביא למספר חסר תקדים של דורשי עבודה, הולידו בשנת 2021 יוזמה פורצת דרך של משרד החינוך, שירות התעסוקה ומפעל הפיס: תוכנית "קיוון חדש", המגייסת ומכשירה אקדמאים להוראה במהירות ובליווי מלגות
למידע נוסף

משבר כוח ההוראה במערכת החינוך הישראלית : האם היוזמה החדשה של משרד החינוך וצה"ל תועיל?למאמר של מנשה לוי , מנהל ביה"ס לשעבר ( מאד מוערך).

במפגש שהתקיים בזמנו עם המנכ"ל לשעבר של משרד החינוך אסף צלאל , הוא הודה , כי אין פתרון לבעיית המחסור במורים. זה היה רגע יוצא דופן של כנות פנימית, אך לא בטוח שיתורגם כלפי חוץ. הפער בין המציאות המתפוררת בבתי הספר לבין הטיח תוצרת המשרד – עוד תוכניות הסבה מזורזות, גיוס מפוטרי היי-טק וגימלאים, קמפיינים תקשורתיים ויוזמות שקורצות לחידושי הבינה המלאכותית – רק יגדל. ספק אם יחזיק מעמד מול משבר פדגוגי מתמשך בישראל וגם בחלק ממדינות העולם כגון ארה"ב ( מקור)

האם מאמצי האוניברסיטאות בישראל לפתרון הבעיה הועילו לפתרון המשבר במורים חדשים ?

התשובה היא לא .
בשל המחסור החמור במורים במערכת החינוך אוניברסיטה בר-אילן נרתמה ב2023 למאמץ הלאומי להכשרת מורות ומורים איכותיים.
הפקולטה לחינוך מעניקה מלגת פטור משכ"ל ללימודי תעודת הוראה לסטודנטים חדשים לתואר ראשון ושני במגוון תחומי דעת החל משנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד).
סטודנטים וסטודנטיות חדשים לתואר ראשון יוכלו לשלב לימודי תעודת הוראה בשנת הלימודים השניה שלהם. סטודנטים/יות לתואר שני יוכלו לשלב לימודים לתעודת-הוראה כבר מהשנה הראשונה.
על המחסור במורים אמרה בזמנו דיקנית הפקולטה לחינוך, פרופ' זהבית גרוס: "מדובר באתגר לאומי משמעותי שיש לתת לו פתרונות ולא לעגל פינות. חשוב לשמר ולהרחיב את ההכשרה המקצועית שנעשית באוניברסיטאות כדי שהילדים שלנו יקבלו את המורות והמורים הטובים ביותר. מורים עם הכשרה נרחבת ויכולות הוראה עדכניות המחוברות לשטח ולצרכים של ילדי ישראל ( מקור) .

שיעורי נשירה גבוהים של מורים בתום השנה הראשונה לעבודתם בהוראה גבוהים – בין 15% ל-20%. כעבור חמש שנים עשויה הנשירה להגיע ל-40%-50% (מקור)

שיעורים גבוהים של נשירת מורים יוצרים מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה, ועלולים להוביל להעסקת מורים בלתי-מנוסים או לא מתאימים. הם יוצרים חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעים באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך. כפי שדו"ח מקינזי, שבחן את הגורמים להצלחת מערכות חינוך בעולם העלה, עזיבתם של מורים דינמיים, שיוזמים יותר ושמובילים לשינוי היא בעלת כוח השפעה על איכות המערכת ועל הצלחתה (מקור)

תפקיד קריטי למנהל ביה"ס

הטענה המרכזית העולה מן הספרות המקצועית העוסקת בתופעת עזיבת המורים (חדשים כוותיקים), כפי שסוקר פרידמן (2005) מייחסת תפקיד קריטי למנהל בתחושת הרווחה של המורה בבית הספר: "המנהל מחזיק באמתחתו בכל המשאבים העשויים לתמוך בעבודת המורה ולתרום לה, ולחילופין – המנהל הוא "מקור כל צרותיו" של המורה. המנהל נתפס בעיני המורים כאחראי על מכלול הגורמים הארגוניים בבית הספר". לאור זאת, מסכם פרידמן, ציפיות המורים מן המנהלים הן אלו: א) תמיכה. נמצא שהעדר תמיכת מנהלים תורם לחוויית לחץ גבוהה בקרב מורים. מורים החשים בתמיכת מנהלים מדווחים על עבודתם כמתגמלת וחשובה ב) עיצוב תפקיד המורה על ידי קביעת תחומי אחריות ברורים והצבת מטרות ה ג) מתן משוב, עידוד ויידוע, יצירת תקשורת טובה ואינטראקציות מקצועיות יעילות בין חברי הצוות ושיתוף מורים בקבלת החלטות. ולבסוף- ד) "אישור". לא מעט מטלות- מן הפן הארגוני והאישי (מקור) .

שחיקת מורים בארץ ובעולם

25%-40% מהמורים בעולם חווים שחיקה ברמות גבוהות ונוטשים את מקצוע ההוראה

 בישראל מחצית מהמורים נוטשים את ההוראה בחמש השנים הראשונות.

 בישראל , יותר מכל מדינה אחרת בעולם, המשתנים הארגוניים תורמים לשחיקת המורים .

 אופן התנהלות המערכת- ביורוקרטיה, הגבלות אוטונומיית העובד, קונפליקטים מובנים כגון הגבלת סמכויות מול התלמידים מחד ודרישות המערכת לתוצאות מאידך תורמים רבות לשחיקת המורים במיוחד בישראל .

 רפורמות ניאו־ליברליות במערכת החינוך תורמות ללחץ על המורים ולשחיקה .

 מי הם המורים הראשונים להישחק? מורים בעלי סולם ערכים פנימי מסוים שבעקבותיו הגיעו להוראה, בעלי השקפות אידיאליסטיות, חשופים יותר לסיכוני שחיקה מאשר מורים אשר מגיעים להוראה מטעמים אחרים כמו נוחות

 אקלים ארגוני – לאקלים הארגוני יש חלק חשוב בשחיקת מורים מדובר במערכת של תפישות המשותפות לחברי ארגון, והמשקפות כיצד הם מתארים ומפרשים את סביבת העבודה שלהם.
 ככל שהאקלים נתפש כתומך פחות, כך מתחזקים רגשות המתח והשחיקה. ולהיפך, ככל שהאקלים נתפש כתומך, כך יש הקלה ברגשות ובחוויות אלה

מקור

מחקר : בלטה במיוחד תרומתה של התמיכה מצד גורמים בהנהלת בית הספר להעלאת שביעות הרצון של המורה המתחיל (מקור)

מנקודת המבט של המורים

מורים יודעים להצביע בבירור על הגורמים אשר פוגעים במוטיבציה ובתפקוד השוטף שלהם, ואף להציע דרכי התמודדות אפשריות. אולם, רוב הפתרונות שמועלים תלויים בעיקר בנכונותם של גורמים חיצוניים, כמו מנהלי ביה"ס , מפקחים וגורמי משרד החינוך .

"איני טורק את הדלת בזעם, אבל זכיתי להכיר מקרוב את הבעיות הקשות והעמוקות במערכת החינוך"

כתבה מאד נוגעת ללב של דניאל שמיל שהיה מורה בביה"ס תיכון
לעניות דעתי ( עמי סלנט) כמי שעבד בעבר מול מאות מורים ברשת "עמל" , השכר הוא לא הבעיה העיקרית. הבעיה היא המערכת כולה. מצד אחד היחס הכוחני והמזלזל של התלמידים וההורים למורים, ומצד שני אטימות גורמי משרד החינוך …
לכתבה

בירוחם לומדים אנגלית בזום עם מורים מהודו, בתל אביב לומדים אנגלית מאפליקציות, אבל בגדול יש נסיגה משמעותית בלמידה מקוונת וחזרה כמעט מוחלטת ללימודים פיזיים. "חזרנו אחורה, ומהלמידה המקוונת לא נשאר כמעט כלום", אומר שחר אילן . "השקענו 1.2 מיליארד שקל בתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל בקניית מחשבים לתלמידים. אבל אין תוכנית לאומית לקידום למידה מקוונת. צריך טכנולוגיה לפתרון המחסור במורים, ולא עושה רושם שמשרד החינוך מנהל את זה".
קרן רובינשטיין מבכה את נטישת הלימוד המקוון על ידי מערכת החינוך: "המערכת נשארה 150 שנה אחורה מבחינת שני כיסאות ושולחנות והוראה פרונטלית"
קרן רובינשטיין, מורה מחנכת מחדרה, חושבת שמערכת החינוך צריכה לעבור כמו מקצועות אחרים ללמידה היברידית – שלושה ימים בבית ספר ויומיים למידה באמצעות מחשב מהבית. לדבריה, "המערכת נטשה את הלימוד המקוון וזה היה פספוס. אנחנו אמורים לעבוד כמו ההייטקיסטים, הימים בבית ספר יוקדשו בעיקר לכישורים החברתיים שמאוד נפגעו בקורונה, וביומיים בבית הילד יבנה מול המורה פרויקט שיצר מתחילת השנה".
לסקירה המלאה

המורה Sharon Kaniel Rubinstein
יש כל כך הרבה מתודות הערכה שאפשר לאמץ – אף אחת מהן אינה קשורה לדרכי היבחנות
וזה המקום שלנו להגיד ברור – תנו לנו לנסות בעצמנו מתודות הוראה ולהחליט מה נכון עבורנו, עבור הקהילה ובית הספר. לא יתכן שספרי הלימוד עדיין יכללו תוכניות "חסינות מורים", שתכניות הלימודים יכללו כמויות תוכן שהיסודי כלל אינו בנוי להעביר לתלמידים (כי אנחנו לא צינור והשקיה זה במשרד החקלאות, זה למה). לא הגיוני שהמשרה ביסודי תשונמך לכדי שטיח הסף של התיכונים (ואני גם לא לבני היסוד בקיר שלכם, לכו תבנו בניינים על הגב של משהו אחר!). לא לעניין שמתמקחים איתי על שנקל אבל בו בזמן חובטים בי ומשסים בי את מיטב הכוחות המבזים במשק – הכל כדי להראות לי מה זה ומי הבוס.
כי בינתיים, מורים חדשים בפוטנציה מתבוננים בנעשה ומחליטים לחשב מסלול מחדש, כי באמת למה להם להכניס ראש בריא למיטת סדום שבה יקצצו אותם למידת המורה האוטומטי?
מקור המידע

מנקודת מבטו של מנהל ביה"ס (1)
"המורים שמגיעים היום למערכת מקבלים הכשרה דלה ושטחית עד כדי כך שהם עצמם לא מספיק בקיאים בחומר שהם אמורים ללמד. המורה הזה גם לא מנוסה דיו. הוא לא יודע לעמוד מול כיתה. הוא צריך גם מישהו שיכשיר אותו בדידקטיקה, בדרכי ההוראה. אז אני מתרוצץ ומתרוצץ כדי לבנות עבורו מעטפת שתאפשר לו בכלל להיכנס לכיתה, והלב שלי מפרפר, כי אני יודע שזה פשוט לא יספיק, שזה עניין של שבועות או אפילו ימים עד שהורים ייכנסו אליי לחדר ויתבעו מורה טוב יותר, או שהילדים יבריחו אותו מהכיתה, או שהוא עצמו יבוא ויגיד שהוא נשבר ורוצה לעזוב, ומאותו רגע יתחיל מסע האלונקות."
אני אגייס את היועצת, את רכז השכבה, את המחנכת, את רכז המקצוע, את עצמי — כולנו נעשה הכל כדי לאפשר לו איכשהו לשרוד. השנה פשוט ישבתי בכיתות, כמו שוטר, כמה שעות בכל שבוע, על חשבון העבודה שלי בניהול. יש לי 48 כיתות בבית הספר, וזימון רוחבי ביומן לנכוח בשיעורים של מורים כאלו ואחרים במשך כל השנה. מורים מתפרקים בכיתות ולא מסוגלים ללמד. הם מגיעים בבכי לחדר שלי. אומרים שהם לא מסוגלים להמשיך. אני מנסה לעודד אותם. להגיד שכולנו עברנו את זה. שזה ישתפר. אני מנחם. אני מבטיח הבטחות. אני מטפל בילדים שמפריעים לאותו מורה, שבשיעורים אחרים הם רגועים לחלוטין, אבל אותו הם מזהים כטרף קל. לפעמים הם אפילו מתעללים בו. זה פשוט נורא. איך אני יכול להחזיק מורה מול קבוצה שמתעמרת בו? אבל אני מנסה בכל זאת. אני אומר לעצמי — לא משנה כבר מה הוא יצליח ללמד, העיקר שנצליח להחזיק אותו איכשהו בכיתה, כי אם הוא לא יהיה, לא יהיה שום דבר אחר. אז אני מעדיף מישהו שיעמוד בכיתה ויעשה מה שהוא יכול, גם אם זה מעט. העיקר לשרוד את השנה. זו המציאות שלי.
מקור : רם כהן , מנהל ביה"ס , 2022

מנקודת מבטו של מנהל ביה"ס ( 2)
מאת: מנשה לוי

חוסר גיבוי של משרד החינוך כמעט בכל קונפליקט בין מורים לתלמידים והורים.
חוסר אמון של משרד החינוך במורים כבעלי פרופסיה – והראייה – ים של בקרות, מעקבים וחובת דיווח על כל דבר.
תכניות לימוד מוכתבות למורים בהיקפי חומר מוגזמים – המורים הפכו לקבלני ביצוע פסיביים ומותשים מהמשימה הכמעט בלתי אפשרית – להספיק ללמד את תכניות הלימוד.
מקור המידע

תוספת השכר והשינוי במעמד המורה, משמעותיים ככל שיהיו לא יעזרו אם לא נוכל לאפשר למנהלים ולמורים לחלום חלומות חינוכיים ולהגשימם בבית הספר. מנהלים ומורים חייבים לזכות ליותר אוטונומיה ניהולית ופדגוגית, תוך שינוי תפיסת הפיקוח של משרד החינוך. יש להשקיע הרבה משאבים בהכשרות וליווי מקצועי של המורים כך שיהפכו להיות מנטורים ומחנכים לתלמידים, לצד המורה המקצועי היודע להתאים את עצמו ללמידה של המאה ה-21 (מקור)

המחסור במורים, הצפיפות בכיתות והעובדה שבבתי הספר אין מספיק הוראה מותאמת לתלמידים, דוחפים את ההורים להסתמך על מורים פרטיים

שירה, תלמידת כיתה ה' בית ספר במרכז תל אביב, לומדת פעמיים בשבוע עם מורה פרטי, עברית ואנגלית. אמא שלה, נטלי, מעידה שהיא דווקא תלמידה טובה, אבל לדעתה מה שמלמדים בבית הספר אינו מספיק. "אני רוצה יותר. חשוב לי שהיא תצליח", אומרת נטלי. "הילדה שלי מצליחה יחסית לבית הספר, אבל הבנתי שאם לא אשקיע בילדים שלי — הם לא יגיעו לשום מקום. ככה זה אצל כולם. כל הילדים לוקחים שיעורים פרטיים".
בניגוד לעבר, הורים מממנים כיום שיעורים פרטיים לילדיהם כבר בבתי הספר היסודיים. לפי נתוני משרד החינוך, 41% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים נעזרים במורים פרטיים, וכך גם 45% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. מניתוח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבקשת TheMarker, ב–2018 שילמו הורים ברחבי הארץ 860 מיליון שקל על שיעורים פרטיים (כ–72 מיליון שקל בחודש) — כך שמדובר בשוק (שחור) שמגלגל מאות מיליוני שקלים.
הדס , אמא לילד בכיתה ה' , אומרת שבית הספר העביר את האחריות על הלמידה להורים. "בתי הספר לא מסוגלים לטפל בכל הילדים. עם 34 ילדים בכיתה, כל מי שטיפה חריג הולך לאיבוד", היא אומרת. לדבריה, לבית הספר אין בעיה עם העובדה שהילדים מקבלים שיעורים פרטיים. "להפך, זאת העסקה: בית הספר נותן קצת שיעורים פרטניים, אני דואגת לשיעורים פרטיים".
ואכן, המערכת לא רק שאינה מתנגדת לשיעורים פרטיים, היא אפילו מעודדת אותם. הורים שעמם דיברנו מספרים על מורים שהמליצו לתגבר את הילד באופן פרטי. גם גורמים בתוך מערכת החינוך מודים שזה המצב. "ההורים לקחו על עצמם את האחריות שבית הספר העביר אליהם", אומר מנהל בית ספר יסודי ממרכז הארץ. "משרד החינוך דורש לשפר את ההישגים של הילדים בבתי הספר, ומייצר לחץ גדול שיורד כלפי מטה — מההנהלה עד אחרון המורים — ובית הספר מעביר את הלחץ הזה לתלמידים ולהורים. ההורים הם תחרותיים ורוצים שהילדים שלהם יצליחו יותר. אבל הדינמיקה בתוך בית הספר, של מתן ציונים והשוואות בין תלמידים, יוצרת לחץ גדול עוד יותר על ההורים. בתי הספר מצפים מההורים לקחת אחריות על ההצלחה של הילדים, ההורים רגילים לזה ואף אחד לא זוכר מתי המצאנו את הדבר הזה. אז נעזרים במורים פרטיים".
"זאת האחריות של ההורים להשלים את החומר"
אחד הדברים שמייצרים את הלחץ על ההורים הן המערכות הטכנולוגיות לשיתוף, כמו אפליקציות. מטרתן היתה לחזק את האמון בין ההורים לבית הספר ולשקף להורים את הנעשה בכיתה ואת התקדמות ילדיהם, אבל הן נהפכו לכלי להעברת האחריות מבית הספר להורים. ההורים יודעים אילו שיעורי בית צריך לעשות ומה מצב הילדים בכל רגע נתון בכל מקצוע, והמסר שמועבר אליהם הוא שהם אלה שצריכים לדאוג שילדיהם ישתלבו בצורה טובה במערכת
גם בכירים במערכת החינוך ערים לכך. "אולי ההורים חושבים שזה שיתוף, אבל זה לא המקרה", אומר מנהל בית ספר יסודי במרכז. "כשאני כותב להורים כל יום במייל או באפליקציה מה עשו היום בכיתה, אני בעצם אומר להם שזאת האחריות שלהם להשלים את החומר. כשאני כותב מה שיעורי הבית, אני אומר להורים שזאת האחריות שלהם ללמד את הילדים. לקראת המיונים לחטיבות הביניים הלחץ גדל, כי יש תחרות על קבלה לחטיבות ולמגמות לימוד יוקרתיות, ואז יותר תלמידים פונים למורים פרטיים"..
בדו"ח של משרד החינוך מ–2018 נכתב כי "הסתייעות בשיעורים פרטיים היא תופעה רווחת בקרב תלמידים רבים בכל שכבות הגיל". מדו"ח של המשרד שמתייחס ל–2019 ובחן תשובות של כ–150 אלף תלמידים שהשתתפו במבחני המיצ"ב, עולה כי 45% מתלמידי התיכון ו–45% מתלמידי חטיבות הביניים נעזרים במורים פרטיים לאחר שעות הלימודים — שיעור דומה לזה שנרשם בשנים קודמות. בבתי הספר היסודיים נרשמה מגמת עלייה: כ–41% מתלמידי כיתות ה'־ו' ענו שהם משתמשים בשיעורים פרטיים באחד מהמקצועות — מתמטיקה, אנגלית, מדעים או לשון, בהשוואה ל–36% ב–2008. בקרב התלמידים היהודים מדובר ב–42%, בהשוואה ל–38% בקרב התלמידים הערבים. בחטיבות הביניים כ–47% מהתלמידים היהודים משתמשים בשיעורים פרטיים לעומת 41% מהתלמידים הערבים, ובתיכונים — 49% מהתלמידים היהודים לעומת 37% מהתלמידים הערבים.
מקור המידע