הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים
האם הידע הפך להיות מיותר כשהבינה המלאכותית בשטח? ( חוקר החינוך העולמי ג'ון האטי)
מי יכין את שיעורי הבית? שנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך
6 סיבות מדוע מורים שעברו פיתוח מקצועי לשילוב בינה מלאכותית כנראה לא יעשו שימוש במה שלמדו – ומה זה אומר על הפיתוח המקצועי עצמו?
הגורם לירידה בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל אינו איכות המורים וההוראה
המחקרים שמחוללים מהפכה: מה גילינו השנה
הערכת ההערכה בעידן הבינה המלאכותית
ההורים הפכו להיות הבעיה האמיתית של בתי הספר – טוען מחקר מאוני' בן גוריון
אהבתי ללמד, אבל המערכת מדכאת": המורים הצעירים שעזבו מהר את מערכת החינוך
האם להציב בפני התלמידים ציפיות מתונות, גבוהות או אולי בכלל לשאוף לכוכבים?
האם הידע הפך להיות מיותר כשהבינה המלאכותית בשטח?
האם מורים צריכים לחפש עבודה חדשה או להסתגל למצב החדש איכשהו?
"מהפכת הבינה המלאכותית היא כנראה השינוי הכי גדול בימי חיי, ותהיה לה השפעה דרמטית על העבודה שלנו בבתי הספר, לטוב ולרע. ואני קצת עצוב ממספר המקומות, כולל ארצי, שאסרו את השימוש בזה. אי אפשר לבטל את מה שהומצא. לכן צריך לדעת איך להשתמש בזה.
"המציאות הברורה היא שכל ילד בבית ספר בישראל היום יגדל ויתחיל לעבוד כנראה עם מחשב כזה או אחר לצידו. הימים שבהם הלכנו ועבדנו רק עם בני אדם חלפו לבלי שוב. מה שמרתק אותי כרגע הוא לנסות להבין אילו כישורים נדרשים כדי ללמד את התלמידים ואת המורים להשתמש בטכנולוגיה הזאת טוב יותר.
מי יכין את שיעורי הבית? שנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך
מאת: דורון גולן
מנהלת מחוז חיפה של משרד החינוך , סיגל כהן: "המחוז הגדיר את עצמו כמוביל שינוי חינוכי משמעותי, המושתת על חזון להתאמת החינוך לעידן הדיגיטלי ולשילוב של בינה מלאכותית בתהליכי הוראה, למידה וניהול. התפיסה המחוזית שהבינה המלאכותית אינה מחליפה את המורה אלא משמשת כלי עזר שמעצים את יכולותיו וכן שהחינוך הטכנולוגי חייב להיות מלווה בבינה האנושית ובמעטפת פדגוגית מותאמת. בנוסף, התכנית המחוזית מתמקדת בארבע כשירויות בסיסיות למורים ולתלמידים אותם נטמיע במהלך השנה הנוכחית: זיהוי מנגנוני בינה מלאכותית, הקניית ידע טכני, פיתוח מיומנויות פתרון בעיות ואתיקה. הטמעת התכנית תלווה בהקצאת משאבים, אתר מלווה התכנית והדרכה פדגוגית לליווי מוסדות החינוך בהתאם לצרכים של צוותי ההוראה והתלמידים".
- 6 סיבות מדוע מורים שעברו פיתוח מקצועי לשילוב בינה מלאכותית כנראה לא יעשו שימוש במה שלמדו – ומה זה אומר על הפיתוח המקצועי עצמו?
מאת: Maayan Sayag
במאמר שכתבתי ויתפרסם בכנס Chais 2025, בחנתי את האתגרים שעומדים בפני מורים לאחר שהשתתפו בפיתוח מקצועי לשילוב בינה מלאכותית בחינוך, דרך מסגרת DigCompEdu AI Supplement. התובנות שעלו מספקות הסבר מדוע מורים רבים מתקשים ליישם את מה שלמדו:–
מגבלות של כלי הבינה בהקשר של שפה ותחום הדעת
כאשר התוכן המופק על ידי הכלים לא מדויק או לא מותאם לתחום הדעת, הוא דורש מהמורים השקעה ניכרת בעבודת דיוק ותיקוף. בנוסף, כאשר הדוגמאות והתוצרים שהוצגו במהלך ההשתלמות לא היו רלוונטיים באופן ישיר לתחום הדעת של המורה, הסבירות שהמורה ישתמש בכלים יורדת משמעותית.
הפער בין חומרים קיימים לאתגרים חדשים
מורים ותיקים, שיש באמתחתם חומרים מדויקים ומעוצבים היטב מבחינה דידקטית, מתקשים להצדיק את ההשקעה בעקומת הלמידה שהשימוש בכלי בינה מלאכותית דורש מהם. מבחינתם, הזמן והמשאבים הנדרשים אינם מצדיקים את התוצאה.
חוסר יכולת לפתח הערכות חלופיות מותאמות AI
רבים מהמורים עדיין לא יודעים כיצד לפתח כלי הערכה חדשניים שמבוססים על בינה מלאכותית. יש חוסר בהדרכה פרקטית על דרכים לשלב את הכלים הללו באופן משמעותי בתהליכי הערכה של עבודות ותוצרים.
היבטים אתיים לא נלמדו לעומק
היבטים כמו פרטיות, אבטחת מידע, והבטחת השימוש האתי בכלי AI לא קיבלו מספיק דגש בהשתלמויות. מורים נשארו ללא כלים מספקים להתמודדות עם סוגיות אתיות שעלולות להתעורר במהלך השימוש בכלים בכיתה.
העדר תרגול בשילוב מיטבי במערכי שיעור בפועל
המיקוד בהשתלמויות היה בעיקר ביצירת תוצרים או חקר יכולות הכלים, אך כמעט ולא הייתה התייחסות לתרגול מעשי של שילוב הכלים במערכי שיעור קיימים. מורים יצאו עם "ארגז כלים" כללי, אך ללא ניסיון ישיר בהתאמת הכלים לשגרת ההוראה בפועל.
אתגרים מבניים ולוגיסטיים בהשתלמויות
מסגרות ההדרכה אינן מותאמות לרמות המיומנות השונות של המשתתפים, ולעיתים אינן מספיק ממוקדות ומעמיקות כדי לאפשר למורים לפתח ביטחון ויכולת יישומית בשימוש בכלים.
אז איך משפרים?
פיתוח מקצועי אפקטיבי לשילוב בינה מלאכותית חייב לכלול:
תוכן רלוונטי ומותאם תחום דעת: הכלים והתוצרים שמוצגים בהשתלמויות צריכים להיות ישימים ורלוונטיים לשימוש בתחומי הדעת של המורים.
הנחיה מעשית: שילוב של תרגול מעשי ובניית מערכי שיעור ופעילויות שניתן להשתמש בהם בכיתה, גם עם התלמידים עצמם (ולא רק בעבודת ההכנה של המורה) במהלך ההשתלמות עצמה.
הדרכה על הערכה חלופית מבוססת AI: הנחיות ברורות לגבי פיתוח והטמעת כלי הערכה מתקדמים המשלבים בינה מלאכותית.
העמקה בהיבטים אתיים: כלול דיונים ותרגולים מעשיים בסוגיות אתיות במהלך ההכשרה.
- למידה מתמשכת והתאמה אישית: מתן תמיכה וליווי גם לאחר סיום ההשתלמות, תוך התאמה אישית לרמת הידע של כל מורה
הגורם לירידה בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל אינו איכות המורים וההוראה
מאת: ד"ר גיל גרטל
השוואה של מבחן טימס 2023 למבחן משנת 2019 מצביעה על זינוק בשיעור הילדים העניים בישראל שאין להם משאבי עזר ללמידה בבית. עוד עולה כי שיעור הילדים שמגיעים לכיתה ח' כשהם לא מוכנים ללמידה נותר מהגבוהים בעולם. כמו כן, חל זינוק בשיעור הפרות הסדר ובעיות המשמעת בכיתות.
מכאן שהגורם לירידה בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל אינו איכות המורים וההוראה (כפי שהצגתי בהרחבה בשבוע שעבר). הבעיה היא במדיניות הכלכלית, המגדילה את העוני ואת הפערים הכלכליים. יותר עוני, פחות מוכנות ללמידה, יותר הפרות סדר בכיתה, פחות למידה – והישגים יותר נמוכים.
# המחקרים שמחוללים מהפכה: מה גילינו השנה
מאת: Nadav Sha'altiel
אי אפשר להתעלם מהמהפכה השקטה שעוברת על הכיתה בשנת 2024. מצד אחד, תלמידים מתקשים להתנתק מהטלפונים, ומצד שני בינה מלאכותית כמו ChatGPT מאתגרת את הגבולות המסורתיים של הוראה ולמידה. כתבה ב– Edutopia חושפת עשרה מחקרים רעננים שמספקים הצצה למה שקורה עכשיו במערכת החינוך—מההשלכות המפתיעות של "חוסר קשב מדבק" ועד השאלה האם AI באמת עוזר ללמידה, או פשוט מעלים אותה כשצריך להיבחן לבד. אחרי שתרגמתי וסיכמתי, אני שמח לשתף אתכם בעשירייה הזו, שאולי תשים על השולחן כמה תשובות (וגם הרבה שאלות חדשות). מי שרוצה לצלול עמוק יותר—בתגובות אני מצרף את כל הקישורים.
# המחקרים שמחוללים מהפכה: מה גילינו השנה
הערכת ההערכה בעידן הבינה המלאכותית
שימוש בבינה מלאכותית על ידי הלומדים בתהליכי הערכה, עלול לשבש את מהימנותם ותקפותם, והעולם האקדמי מחפש שיטות ודרכים להערכה אפקטיבית במציאות זו. כיום, כשכלי בינה מלאכותית זמינים לכל סטודנט, עלינו לשאול את עצמנו מחדש – מה חשוב לנו באמת להעריך, ואיך נוכל לעשות זאת באופן מהימן ותקף?
- מאת: צוות פדגוגיה, מכללת הרצוג
- תאריך: 25/11/2024
למאמר באתר המכללה האקדמית הרצוג
ראו גם :
כיצד ניתן להיעזר ב-AI במבחנים ובדרכי הערכה יצירתיים לקורסים?
- מאת: ד"ר גלעד לנדאו
- תאריך: 18/06/2024
ההורים הפכו להיות הבעיה האמיתית של בתי הספר – טוען מחקר מאוני' בן גוריון
מאת: דני בלר, יום שלישי | 17.12.24
ההורים הפכו להיות הבעיה האמיתית של בתי הספר – טוען מחקר ..
מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון, שנערך על ידי ד"ר עידית פסט, פרופ' דורית טובין ותמר שכטר-כהן ופורסם בכתב העת הבינלאומי Teachers and Teaching, חושף תמונה מורכבת: מורים רואים בהורים יותר כבעיה שצריך לנהל מאשר כשותפים חינוכיים.
מעורבות היתר הזו, כשהיא נעשית בצורה לא מבוקרת, גורמת למורים לאבד שליטה בכיתה
המחקר, שהתבסס על ראיונות עומק עם 16 מורים משני בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, מצא כי המורים מסווגים את ההורים לשלושה סוגים עיקריים:
הורים משתפי פעולה – הורים המעורבים באופן חיובי, מעריכים את מאמצי המורה ומסייעים בקידום הילד. הם מספקים למורים מידע על הילד ומקבלים עדכונים יזומים מצוות בית הספר.
הורים לא מעורבים – הורים המגיעים רק לפגישות החובה, לא מגיבים לשיחות ולהודעות ממורים ונוטים לא לקחת חלק פעיל בתהליך החינוכי. מורים מציינים כי לעיתים נדרשים תזכורות והודעות חוזרות כדי לגייס את שיתוף הפעולה שלהם.
הורים מתערבים – הסוג המאתגר ביותר, הכולל הורים מכחישים, מגוננים, חרדים, תוקפניים, תובעניים או חסרי גבולות. מורים ציינו כי נאלצו לפתח "מערכת ניהול הורים" מיוחדת הכוללת מעורבות יועצות בית הספר, הצבת גבולות ברורים ושמירה על גישה מאוזנת בין הקפדה לאמפתיה.
הורים רבים נוטים לראות את טובת הילד האישי שלהם כערך עליון, אך לעיתים הדבר מתנגש עם הצורך של המורה לנהל כיתה שלמה באופן מאוזן. "בעוד שההורה דואג לילד אחד, המורה נדרש לנהל כיתה עם עשרות תלמידים בעלי צרכים שונים", הסבירה ד"ר עידית פסט, אחת החוקרות המרכזיות. לדבריה, מדובר במתח טבעי, אך כשהמעורבות חורגת מעבר למידה סבירה, המורים חשים כי סמכותם המקצועית מוטלת בספק. "מעורבות היתר הזו, כשהיא נעשית בצורה לא מבוקרת, גורמת למורים לאבד שליטה בכיתה", הוסיפה פרופ' דורית טובין.
איך מכשירים מורים להתמודד עם ההורים?
מעורבות ההורים אינה תופעה חולפת, אלא תהליך שממשיך להתעצם. לאור זאת, החוקרות ממליצות לשנות את הכשרת המורים ולכלול בתוכנית הלימודים כלים ומיומנויות לניהול הקשר עם הורים. "המורים זקוקים לארגז כלים מותאם כדי להתמודד עם הורים, בדומה לכלים שניתנים להם לניהול כיתה או להעצמת תלמידים", ציינה ד"ר פסט.
לדברי פרופ' טובין, הכשרה כזו עשויה לא רק לשפר את הקשר בין מורים להורים, אלא גם להביא תועלת רחבה יותר לקהילה כולה. "כשיש שיתוף פעולה אמיתי בין מורים להורים, הילד מרוויח, אבל גם הקהילה כולה. הורים ומורים צריכים להבין שהם נמצאים באותה סירה", הוסיפה טובין.
ההורים המתערבים הם אלו שמאתגרים את המערכת בצורה המשמעותית ביותר. לפי המורים שהשתתפו במחקר, הורים אלה לעיתים חוצים גבולות, מתקשרים בשעות לא סבירות, מתעמתים עם מורים ואף מביעים דרישות לא הגיוניות. מורים רבים העידו כי נאלצו לפתח טכניקות להתמודדות עם ההורים המתערבים.
הטכניקות כוללות, בין היתר, יצירת "קו אדום" שמבהיר מתי ההורה עובר את גבול הסמכות שלו, תיאום פגישות עם יועצת בית הספר, הקפדה על תיעוד שיחות והודעות, ובמקרים מסוימים, הגבלת הקשר הטלפוני עם הורים לשעות מסוימות בלבד.
מפתחות להצלחה: אמון ושיתוף פעולה
בסופו של דבר, המחקר מדגיש כי המפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה אמיתי בין מורים להורים. החוקרות מדגישות כי יש לפתח כלים מקצועיים שיסייעו למורים להפוך את ההורים לשותפים אמיתיים. "כשזה עובד טוב, זה מצוין – הורה שיודע שהוא שותף ולא אויב, יכול להיות כוח משמעותי בהצלחת הילד", הסבירה תמר שכטר-כהן, אחת החוקרות.
מנגד, כאשר השותפות הופכת לעימות מתמשך, הקונפליקט עלול לפגוע בילד. "כל הצדדים – הורים, מורים ותלמידים – צריכים לזכור שכולם כאן לטובת הילד", ציינו החוקרות.
על פי ממצאי המחקר, קובעי מדיניות בתחום החינוך נדרשים להקדיש תשומת לב לנושא הכשרת המורים. כיום, הכשרות המורים מתמקדות בעיקר בניהול כיתה ובהתמודדות עם תלמידים, אך כמעט ולא מקבלות מענה בנוגע להתמודדות עם הורים. החוקרות ממליצות להוסיף לתוכניות ההכשרה מודולים מיוחדים שעוסקים בסגנונות הורות, טכניקות לניהול הורים ודרכים לפיתוח שיתוף פעולה יעיל.
"אם המורים יקבלו כלים לניהול הורים, המערכת כולה תעבוד טוב יותר", ציינה פרופ' טובין. “הכרות עם סוגי הורים והדרכים הנכונות להתנהל מולם יפחיתו את העימותים, יגבירו את המקצועיות ויהפכו את שיתוף הפעולה בין מורים להורים לנגיש ומועיל יותר.”
אהבתי ללמד, אבל המערכת מדכאת": המורים הצעירים שעזבו מהר את מערכת החינוך
הם ראו במקצוע ההוראה שליחות וחלמו איך יעשירו את הדור הבא, אבל אז הם פגשו במציאות. אנשי חינוך לשעבר מספרים למה נאלצו לעזוב את הכיתה, מתארים את השחיקה והייאוש בעבודה מסביב לשעון בשכר מתסכל, נזכרים בהורים שמתערבים, ובעיקר, הם מגלים שפגשו מערכת מוזנחת שעתיד ילדינו מופקד בידיה
במשך 12 שנה עבדתי בהייטק כמהנדסת, ואז הרגשתי שאני רוצה לעבוד בשביל משהו שאני באמת מאמינה בו ולא במוצר שמפרנס חברה מעבר לאוקיינוס. חינוך מאז ומעולם עניין אותי והחלטתי ששם אני רוצה להשפיע. רציתי להיות מהנדסת בחינוך, אבל אין פיצ'ר כזה, אז אמרתי שאתחיל בלהיות מורה.
יצאתי לתואר שני באורנים ותוך כדי המסלול לימדתי בכפר הנוער אלוני יצחק קרוב לשלוש שנים, מתמטיקה ומדעי המחשב, ובשנה האחרונה, שנת הקורונה, הייתי רכזת תקשוב.
רציתי להכניס אמצעים מייעלים, כמו מחשבים, להפוך משאבים בבית הספר ליותר זמינים, והרגשתי הרבה הגשמה עצמית. קיבלתי תמיכה מאוד גדולה מהמנהל ומהצוות וזה עזר לי לממש את עצמי. גם כמורה מהר מאוד נדבקתי בחיידק שמשאיר אנשים 30 שנה במערכת – אהבה.
לי היה חשוב שהתלמידים יאהבו מתמטיקה ועבדתי על זה קשה מאוד. אצל חלק זה הצליח, וזה מאוד הפתיע אותי, כי זה היה החלק שהכי התנגד לאמירה הזו שלי. הם אמרו "אין סיכוי שנאהב מתמטיקה".
מהר מאוד הבנתי שאני לא יכולה לקחת יותר מ-70 אחוזי משרה, כי כדי לפתח מערכי שיעור צריך זמן. נדרשת המון השקעה, אז ביומיים החופשיים בשבוע בניתי מערכי שיעור. יש מעט מאוד זמן להשקיע בתוכן, וזה זמן שמיועד לבדיקת שיעורים ומבחנים ולמלא משובים ודוחות. אין ממש זמן שמוקצה לפיתוח שיעורים. את עושה את זה בין לבין, בעיקר בזמנך הפנוי.
מה שקורה זה שחלק מהמורים מגיעים לא מוכנים לשיעור. בפעמים שזה קרה לי השיעור מתרסק לך מול העיניים ושם אותך במצוקה מאוד גדולה. אני זוכרת את היום הזה, אני מתקרבת לכיתה, התלמידים זרוקים עם הטלפונים בכניסה. אני מתחילה לדרבן אותם להיכנס, תוך כדי אני מנסה להיזכר מה הייתה תוכנית המגירה שחשבתי עליה בהפסקה האחרונה וכלום לא עולה. בינתיים אני נגררת לעימות מיותר עם עוד תלמידה שמסרבת לעזוב את הטלפון, והדופק עולה.
התלמידים חדי קליטה, הם מזהים את קצב ההליכה המהוסס ומיד מסיקים שאין תוכנית על הפרק. תוך דקה מתחילים התחנונים לשיעור חופשי. אני שרויה במתח בין: אין דבר שיותר הייתי רוצה מאשר לצאת מכאן, לבין אין סיכוי שאני מוותרת על השעתיים האלה, גם ככה אנחנו בפיגור בחומר, חייבים להספיק.
אז לקחתי נשימה וביקשתי שקט, אבל הרעש רק הלך וגבר. אמרתי, טוב, נלך על פשרה, תרגיל מנוחה, נשים מוזיקה, יהיה כיף. אבל בשלב הזה כבר אין עם מי לדבר. ניסיתי לכתוב תרגיל על הלוח, מישהו שם שיר על פול ווליום, כולם צחקו, הרגיש כזו כפיות טובה. איך הם לא מתביישים להיות כל כך חסרי כבוד אליי? התסכול גובר, ואיתו ההבנה ששיעור לא יהיה פה היום. בסוף היום נכנסתי לאוטו עם כאב ראש זוועה ורגשות אשם של איך נתתי לזה לקרות. האמון שנרקם בעמל רב והאווירה החיובית – הכל נהרס.
כדי להיות מוכנה לשיעורים הייתי יושבת בזמני הפרטי. מאחר שיש מאחוריי 12 שנים בהייטק, אז משרד החינוך מאפשר לך הכרה בחלק מהשנים שעבדת בהייטק כחלק מוותק בעולם החינוך. כשקיבלתי הכרה, הגעתי ל-6,000-7,000 שקל בחודש ברוטו, עבור משרה שהיא לכאורה 70 אחוז ובפועל 200 אחוז.
"ניסיתי לכתוב תרגיל על הלוח, מישהו שם שיר על פול ווליום וכולם צחקו. הרגיש כזו כפיות טובה, איך הם לא מתביישים להיות כל כך חסרי כבוד אליי?"
אחד הדברים שמאוד הפתיעו אותי זה כמה מעט חופש יש למורים. כשאת נכנסת למערכת את לא יכולה לקבוע חופשה מתי שאת רוצה. את מודעת לזה ברמה התיאורטית, אבל לא מבינה את ההרגשה סביב הדבר הזה וזה הלם מאוד גדול.
גם בהיבט האישי זו חוויה סוגרת. עולם החינוך מלא באנשים מדהימים, מפותחים רגשית, מלח הארץ. ועדיין, סיימתי שלוש שנים ויצאתי בלי חברים. אני זוכרת שישבתי עם חברה שעבדה איתי באוטו ואמרתי לה, "איזה מטורף זה שאין לנו זמן לדבר". מהרגע שאת בבית ספר את במרוץ – אין שיתופי פעולה, אין זמן לשתות קפה יחד, אין זמן להתייעלות בעבודה. התחושה היא בדידות, זה הפתיע אותי כי זו חבורת נשים מאוד גדולה ואין אינטראקציות.
מורים סובלים מיבלות על מיתרי הקול. בשנה השנייה, בקיץ, לא הייתי מסוגלת לדבר בסוף השנה. לא כי אני צועקת אלא כי הקול נשחק. ובין הטיפולים שקיימים יש סדנה שבה מלמדים אותך להשתמש בקול שלך. שאלתי את משרד החינוך ואת המזכירה בבית הספר אם יש סיוע במימון, ואמרו לי "לא, את בשנה הראשונה". למה לא להעביר מורים סדנה מראש ולמנוע את הבעיה עד כמה שניתן? בסופו של דבר עשיתי את הסדנה על חשבוני, וזה היה מתסכל. הייתי בצרידות תמידית, זה פגע לי באיכות החיים.
"מורים סובלים מיבלות על מיתרי הקול. שאלתי אם יש סיוע במימון לטיפולים, אמרו לי 'לא, את בשנה הראשונה'. שילמתי בעצמי והייתי בצרידות תמידית"
לא רציתי לעזוב, אבל הציעו לי תפקיד בעירייה ועזבתי. רק אז הבנתי את רמת הדוחק הנפשי שהייתי בו. תמיד דיברו על הוראה כמשרת אם. איזו משרת אם? זה ממש לא מתאים להורים, הפוך. זה אולי לאנשים שאין להם ילדים ויכולים לחזור הביתה ולהיתקע מול מסך. זה כל כך אינטנסיבי ורועש, ונורא קשה.
הרגשתי שההכשרה המקצועית שלי לא הייתה מספיק טובה. נדרשתי להמון למידה עצמית. אין מספיק זמן להתמקצע, אין זמן לשיתופי פעולה. זה פספוס. ספרי הלימוד מיושנים. לא יכול להיות שלימודי המתמטיקה נשארו כמו לפני 30 שנה, כשהטכנולוגיה שקיימת היום דורשת מתמטיקה ברמה הרבה יותר גבוהה.
המורה חווה קמצנות רגשית מבית הספר, והוא מביא אותה לתלמידים, וזה חבל. מורה צריך להיכנס עם חיוך וסיפוק. אני מאמינה שאם זה לא יהיה אחרת – אין לנו עתיד פה.
כשמדברים על מערכת החינוך חשוב להבין שהיא מורכבת מהמון דברים, וכוללת את בית הספר, הכשרת המורים, המפקחת, וגם העירייה. אם את רוצה לתקן את המערכת, את צריכה לתקן הרבה זירות שלה. כמי שהייתה אחראית על הכשרות מורים, אני יכולה להגיד שמה שהספיק כדי להתקבל היה דופק – כלומר אין סטנדרטים למי מסיים בית ספר להוראה. תנאי הקבלה נמוכים מאוד, את לא צריכה כמעט כלום, מבחני הקבלה ברמה נמוכה, וברגע שנכנסת אין כמעט שום דבר שיגרום לך לא לקבל תעודת הוראה.
כשהייתי סטודנטית היה אירוע פוליטי מטלטל במכללה, והזמינו אותנו לכתוב את הרגשות שלנו במחברת שהונחה בכניסה. המחברת הכללית התמלאה בכל מיני אמירות כמו "אני גזען גאה". האנשים האלה היום הם מורים במערכת החינוך.
"תנאי הקבלה נמוכים מאוד, את לא צריכה כמעט כלום, וברגע שנכנסת אין כמעט שום דבר שימנע ממך לקבל תעודת הוראה"
חלק מהסיבה שאנשים שמכבדים את עצמם לא מגיעים למערכת זה כי המערכת בזה למקצוע. עד שהכשרות המורים לא יהיו ברמה גבוהה יהיה מאוד קשה לתקן את מעמד ההוראה. יש כאן ביצה ותרנגולת – ישנו קושי להביא סטודנטים להוראה, אין בזה משכורת, המעמד נמוך וזה נחשב בזוי, אבל גם המערכת עצמה לא מעלה את הסטנדרט.
יש ניסיונות לייצר רף, אבל הוא ממש נמוך ולא מספק, ובכך שהמערכת מייצרת סטנדרט נמוך היא מכשילה בעצמה את היכולת לתקן את מצב ההוראה בישראל. כשהשכר ההתחלתי הוא סביב 7,000 שקלים – מי ירצה ללכת להיות מורה בישראל?
המצב של התלמידים בישראל הוא לא בגלל התלמידים, אלא בגלל המערכת. היא נמצאת בכזו מצוקה, ובינתיים שר החינוך עומד במשפט נתניהו ומנופף לו לשלום. הוא עוסק בהפחדת מורים, לא בתיקון המערכת שהוא אמון עליה. הוא בטח לא עסוק במשבר הכי גדול שמדינת ישראל ידעה בתחום החינוך. זו מערכת לא מתפקדת הרבה מאוד שנים, הקורונה הרגה אותה ומאז זה מידרדר.
האנשים הטובים שבמערכת נשארים על אף כל אלה. המערכת כמבנה לא מתגמלת אותם.
הכותבת ניהלה תוכנית להכשרת מורים ועבדה חמש שנים במוסדות להכשרתם.
מורים ומחנכים שואלים את עצמם: האם להציב בפני התלמידים ציפיות מתונות, גבוהות או אולי בכלל לשאוף לכוכבים? האם עלינו להיות קפדניים ונוקשים? או, האם להעניק יותר תשומת-לב ואמפתיה? מחקר עדכני שנערך באוסטרליה משיב על השאלות הללו ומסביר כיצד תלמידי כיתה י' מעבדים ומיישמים את הציפיות הנתלות בהם.
09-12-2024
