מדוע מערכות החינוך בעולם מידרדרות , למעט סינגפור ?

499

במהלך שנות ה–80 וה–90 הישגי החינוך בעולם העשיר השתפרו באופן יציב. בתחילת העשור הקודם הם נתקעו — וב–2020 התחילו לרדת ■ הסיבות מגוונות: מעלייה בהגירה דרך קשיים נפשיים ועד המשברים הכלכליים של 20 השנים האחרונות

במהלך העשור האחרון אין הרבה מדינות שנפלו מהר וחזק יותר מפינלנד, שהייתה בעבר מצטיינת הרפורמות החינוכיות, ועתה נראית בינונית למדי. מדינות אחרות שצועדות לאחור כוללות את צרפת, גרמניה, הולנד וניו זילנד.

מתוך הכרותי רבת השנים עם מערכת החינוך של סינגפור הוספתי עוד מידע מעניין על מערכת החינוך שם ועל הישראלי שסייע לבנות אותה מחדש .

עוד לפני שמגפת הקורונה הדירה מיליוני ילדים מכיתות בתי הספר שלהם, ארה"ב נתקעה. במשך 50 שנה עקבה התוכנית הלאומית להערכת התקדמות חינוכית, בעזרת סדרת מבחנים השוואתיים, אחר ביצועי תלמידים במתמטיקה ובקריאה. ההישגים הלכו והשתפרו, עד שנתקעו לפני כ–15 שנה, בתחילת העשור הקודם. ב–2020 הם התחילו לרדת.

פיז"ה איננה המקור היחידי למידע על הישגי תלמידים. מדי כמה שנים נערכות בחינות של האיגוד הבינלאומי להערכת הישגים לימודיים, שמטהו נמצא בהולנד. התוצאות שלהן חיוביות יותר. עם זאת, הן מראות כי מדינות רבות דרכו במקום או נסוגו כבר בשנים שלפני המגפה. בשנה שעברה פרסמו הכלכלנים נדיר אלטינוק וקלוד דיבול ממצאים שעיבדו מכמה מבחנים בינלאומיים, והראו כי איכות הלימוד ב–20 מדינות עשירות עלתה במהירות בשנות ה–80 וה–90, ונתקעה מאז.

רצים יותר מהר כדי להישאר במקום

הבעיה אינה שבלתי אפשרי להשיג שיפור. כמה ממערכות החינוך הטובות בעולם כן התקדמו: בסינגפור, שתלמידיה השיגו את כל יתר העולם ב–2022, הציונים השתפרו אפילו במהלך המגפה. אבל הכוכבות העולות של אסיה עומדות בניגוד למדינות המערב, שנמצאות חלקן בדעיכה מסוכנת.

במהלך העשור האחרון אין הרבה מדינות שנפלו מהר וחזק יותר מפינלנד, שהייתה בעבר מצטיינת הרפורמות החינוכיות, ועתה נראית בינונית למדי. מדינות אחרות שצועדות לאחור כוללות את צרפת, גרמניה, הולנד וניו זילנד.

מאמצים להסביר את הנסיגה מתחלקים לשניים: סוג ההסברים הראשון טוען שהתלמידים משתנים באופן שמקשה על בתי הספר לשפר את תוצאותיהם. במקרה כזה, הטענה היא שהתייצבות היא הישג, כי בתי הספר צריכים להתאמץ יותר כדי להישאר במקום.

עוד הסבר קשור לשיעורי חרדה ובעיות נפשיות גדלים בקרב ילדים. ב–2022 כ–18% מבני העשרה דירגו את שביעות הרצון שלהם מהחיים בציון 4 או פחות מתוך 10, לפי נתוני OECD, לעומת 11% ב–2015. המדיה החברתית מסומנת לעתים קרובות כאשמה במצב. ניתן לטעון כי מסכים משפיעים על הלימודים. 60% ויותר מהתלמידים בעולם העשיר אומרים כי הטלפון או הטאבלט שלהם מסיחים את דעתם לעתים במהלך הלימודים. תלמידים שמדווחים שהם מתעסקים במכשירים בבית הספר משיגים ציונים נמוכים יותר במבחנים בינלאומיים.

רדיפה אחרי רפורמות כושלות

הסברים מהקבוצה השנייה מתייחסים למדיניות של הזנחת יסודות החינוך ושל רדיפת רפורמות כושלות. מסובך יותר להעלות את הסטנדרטים בבתי ספר מבתחומים אחרים של שירותים ציבוריים, טוען מונטסה גומנדיו, לשעבר שר החינוך של ספרד. האינטרסים המנוגדים והא־סימטריה פועלים חזק יותר מבתחומי ממשלה אחרים. התלמידים ומשפחותיהם לא מאורגנים בדרך כלל; זה מקל על ארגוני המורים להתנגד לשינויים, כמו למשל בהכשרות מורים והערכות שלהם. בה בעת, לפוליטיקאים פחות מושך להשקיע בחינוך, כי התוצאות מגיעות רק אחרי שנים.

צריך להתמקד ביסודות

מערכות החינוך בעולם צריכות לשנס מותניים. ככל שיתנוונו, יהיה להן קשה יותר לחזור לחיים. בארה"ב, תחושת העייפות מרפורמות חינוכיות מרחיקה מוסדות ופילנתרופים מהשקעה בניסויים. אנשים כבר מתעלמים מחדשות רעות על תוצאות מבחנים, או משכנעים את עצמם שהשיטות למדידה מוטות לטובת קבוצות מסוימות. שיטות "משעממות" לתיקון בעיות לא מיושמות.

הימין בארה"ב אובססיבי כיום למלחמת תרבות שולית, ובשמאל עוסקים במתן הנחות מסיבות לא ענייניות, וטועים שאי־אפשר לדרוש סטנדרטים גבוהים מכולם. אחרים רוצים להקל בשיעורי בית ובחינות או לבטל אותם לטובת בריאותם הנפשית של התלמידים.

כל האופנות האלו באות על חשבון התעמקות. יש הטוענים שבינה מלאכותית תייתר את הצורך בלמידה מסורתית, וכי בתי ספר צריכים לטפח "פתרון בעיות", "חשיבה ביקורתית" ועבודת צוות. כך פותחו תוכניות לימודים המתמקדות בכישורים שקשה להגדירם על חשבון למידת עובדות. במקומות שפעלו כך, כמו סקוטלנד, התוצאה הייתה תלמידים שלא יודעים לקרוא ולחשב כראוי. באנגליה, שהתנגדה לאופנה הזו, התוצאות היו טובות יותר.

עוד משימה היא לאסוף ולשתף יותר מידע על הצלחות. מערכות חינוך טובות, כמו בסינגפור, מתנסות בחידושים כל הזמן, ומה שנכשל הן זורקות ועוברות הלאה. הפחות טובות ממשיכות באותו נתיב כושל.

למאמר המלא באקנומיסט

עמי סלנט , מידען ואיש חינוך, המיפגש הראשון שלי עם מערכת החינוך בסינגפור

ההכרות שלי עם מערכת החינוך בסינגפור החלה בשנת 1995 כאשר ד"ר ( אלוף מיל') אלעד פלד ז"ל , מנכ"ל משרד החינוך לשעבר נתבקש ע""י ראש ממשלת סינגפור לסייע להם בגיבוש מחדש של מערכת החינוך . סייעתי אז לאלוף ( מיל') אלעד פלד ז"ל לגבש תוכניות עבודה חדשניות והוא נסע עם רעייתו, המומחית לחינוך , ד"ר זמרה פלד ז"ל כמה וכמה פעמים לסינגפור על מנת לייעץ להם לבנות מחדש את מערכת החינוך . הסינגפורים ביקשו בהמשך שגם אני אגיע , אך הדבר לא התאפשר בגלל לימודי לקראת התואר השלישי באנגליה.

ד"ר אלעד פלד ז"ל :

"הסתובבתי הרבה בעולם. אשתי ואני עבדנו בשלב מסוים גם עם סינגפור, שהיום נחשבת אחת המובילות בעולם בתחום החינוך. ראיתי שהפתרון הוא אחד – לבנות קאדר של מורים, שחלקם מורי סיירת. ישנם מורים גרועים מאוד, אבל יש גם מורים מצוינים. הם פשוט נבלעים בתוך המערכת הגדולה והקשה הזו".

מקור

הנה לפניכם מידע נוסף אודות מערכת החינוך בסינגפור .

סינגפור, מדינת איים קטנה באזור הטרופי, עם אוכלוסייה של 5.3 מיליון תושבים.

מאז 2004 עסוקה מערכת החינוך בסינגפור ברפורמה בשם Teach Less, Learn More – ללמד פחות, ללמוד יותר.

ב-2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית.

הבסיס התיאורטי לרפורמה הוא התהייה מדוע מורים מלמדים, מה הם מלמדים ואיך הם מלמדים. מנהיגי סינגפור החליטו שהם לא רוצים תלמידים פסיביים שפועלים רק כדי להשיג תוצאות בבחינות. כחלק מהרפורמה שונו תוכניות הלימודים, מבחני ההערכה ושיטות ההוראה בכיתות.מספר שעות הלימוד צומצם, כדי להעניק למורים זמן לפתח שיטות לימוד חדשות ולהפחית את העומס על התלמידים

מקור

רפורמות של משרד החינוך בסינגפור מאז 2011 .

מבחינת בתי הספר  מעודד משרד החינוך הסינגפורי מעבר משליטה להעצמה. חדשנות בכיתה הפכה לחלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של מורים מסינגפור. לבתי ספר ולמורים  בסינגפור ניתנת אוטונומיה רבה יותר, הנתמכת על ידי צורות חדשות של פיתוח מקצועי, חונכות ושיתוף רעיונות בין בתי ספר ברמה המקומית. בשנים האחרונות נעשו  צעדים משמעותיים לקראת בניית מיומנויות חדשות ולמידה יישומית בחינוך.  דגש רב ניתן  לפיתוח יכולות של למידה עצמאית אצל תלמידים והמורים בסינגפור נדרשים ליישם זאת הלכה למעשה בכל תחום  דעת ותוכן .

סינגפור מאמינה בבירור שהמודל החינוכי צריך להשתנות כדי להכין את התלמידים לדרישות השונות מאוד של כלכלת הידע הגלובלית, הדיגיטאלית, של המאה ה-21, שבה סינגפור שואפת להצליח במגזרים בעלי הערך הגבוה ביותר.  לכן ,תכנית הלימודים צומצמה, המבחנים הצטמצמו, , ויש יותר התמקדות בכישורים ובכישורים רכים יותר כמו יצירתיות, פתרון בעיות, קבלת החלטות ותקשורת.

המדיניות של משרד החינוך הסינגפורי בטה לידי ביטיוי גם בהכשרת המורים , וכל המוסדות להכשרת המורים בסינגפור נדרשים להכשיר את המורים החדשים ללמידה מקוונת שנועדה להקנות לתלמידיהם יכולות למידה עצמאיות .

מקור

 החזון החינוכי בסינגפור הוא "לַמד פחות, לְמד יותר" (Teach Less, Learn More) והונג-קונג הכריזה כי השינוי הנדרש יגיע רק "כאשר המורים ילַמדו פחות". בפינלנד בוחרים בתי הספר 30% משעות הלימודים (תוך העדפה של למידה רב-תחומית על פני המקצועות המסורתיים). הבחירה מאפשרת מרחב לסקרנות.

במקום הידע הסטנדרטי – משנה סדורה המאושרת מגבוה ששמורה בלעדית לידיעת המורה – מבקשות הרפורמות החדשות להכין את התלמיד להתמודד עם ידע שמשתנה בקצב מהיר. זו הסיבה שבגללה לימוד עצמי מוגדר מיומנות חיונית שצריך לפתח, לא רק במהלך השנים בבית הספר, אלא גם "לאורך החיים" כפי שהדגישה הרפורמה בסינגפור וגם בהונג קונג .

מקור :פרופ' עמי וולנסקי.  תלמידי האתמול- תלמידי המחר,

סינגפור  : עידוד למידה מקוונת עצמאית  

פדגוגיה דיגיטלית  : היוזמה הקוריקולרית האחרונה של משרד החינוך הסינגפורי

פדגוגיה  דיגיטלית  להתנסות  עם  הוראה מבוססת כלים דיגיטליים  פעילה היוצרת כיתה משתפת, מחוברת ורפלקטיבית כדי לטפח את הלומד  העצמאי המוכן לעתיד.

יוזמת  e-Pedagogy מתבססת על הפיגום הפדגוגי הקיים של המרחב המקוון ללמידה עצמאית בסינגפור (SLS).

מקור

אין דרך קלה להתגבר על האתגרים הקשורים ללמידה עצמאית מקוונת. עם אלפי מורים מהשורה הראשונה ו-35,000 משתמשים פעילים בסינגפור, פותחה פלטפורמת  Snapask  על מנת  לתמוך בתלמידי בתי ספר תיכוניים במסע הלמידה המקוון שלהם., Snapask מצאפשרת מתן חינוך איכותי לכולם. עם מערכי שיעור שנאספו בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך הסינגפורי  MOE, יש גם שפע של משאבי לימוד ופרקטיקות ממוקדות שמחדדות מיומנויות  הנדרשות על ידי משרד החינוך הסינגפורי .

מקור

MOE  משרד החינוך הסינגפורי הרחיב משמעותית את פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית הלאומית שלו, מרחב הלמידה של תלמידים  בסינגפור (SLS), כדי להיענות לדרישה ללימודים היברדיים מקוונים .   

מקור

Singapore Student Learning Space (SLS)

The SLS is one of MOE’s key initiatives to transform the learning experiences of Singaporean students through the purposeful use of technology to enable students to engage in different learning modes, including self-directed and collaborative learning. All school leaders, teachers and students in the national school system have access to the SLS.

למידע נוסף

How teachers and students are using SLS

 קישור

All You Need to Know About: Singapore Student Learning Space (SLS)

קישור

כל מורה בסינגפור נדרש להשתמש באופן שוטף בפלטפורמת SLS  הן כדי לפתח למידה משמעותית והן כדי להפעיל תלמידים במשימות  מונחות של למידה עצמאית מקוונת .

SLS היא לא רק פלטפורמת למידה יעילה לתלמידים אלא גם כלי הוראה מצוין למורים, בדרכים הבאות:

1) מורים בסינגפור שוחררו מהחובה להעביר בעצמם שיעורים באינטרנט. פלטפורמת החינוך הלאומית שפותחה ע"י  משרד החינוך הסינגפורי  MOE כבר הפכה שפע של משאבי הוראה ולמידה לזמינים לגישה של כל  התלמידים באופן מקוון .

2) מורים יכולים לא רק להשתמש במשאבי הוראה אלה, אלא הם יכולים  גם להתאים אותם באופן חופשי לצרכי ההוראה שלהם. הם יכולים לבחור את התכנים שהם רוצים שילמדו על ידי התלמיד ולהתאים אותו אישית בהתאם לצרכי התלמידים שלהם.

בפלטפורמת SLS  יש כלים דיגיטליים של חידונים מקוונים .  היכולת להוסיף חידונים מקוונים  ב-SLS מאפשרת למורים לבדוק את הבנת  התוכן על ידי הילדים ולאחר מכן להתאים את ההוראה כדי לצמצם פערים בלמידה. בדרך זו, המורה יכול היה לצפות  בהתקדמות בכיתה כולה ובתלמידים בודדים.

מקור

 משרד החינוך הסינגפורי : מדיניות צמצום הבחינות בבתי הספר

מפתחי מבחני פיז"ה פרסמו דו"ח ב2014 בו הם בחנו את נושא שיעורי הבית ברחבי מדינות ה-OECD. הם מצאו שבני 15 בכל העולם מבלים בממוצע כ-5 שעות בשבוע בהכנת שיעורי בית. באופן מפתיע, במדינות כמו פינלנד וסינגפור מבלים פחות זמן בהכנת שיעורים עם ממוצע של 1-2 שעות בשבוע אבל למרות זאת, מצטיינים במבחני פיז"ה.

מדינות אלו, מסבירים כותבי הדו"ח, מספקות מערכות תמיכה שמאפשרות להפחית את כמות שיעורי הבית ועדיין להביא את התלמידים להצלחה. אם מדינה כמו ארה"ב תפחית את כמות השיעורים הניתנת לתלמידי תיכון, ציוני המבחנים כנראה ירדו, לא אם כן מערכות תמיכה נוספות יתווספו.

מקור

פורסם באתר שלי בשנת 2022

הבחינה בתחום החשיבה היצירתית התווספה לראשונה למבחני פיזה ב-2022, ותוצאותיה מתפרסמות כעת. במסגרת הבחינה נבדקו כמה מיומנויות, בהן פתרון בעיות מדעיות, פתרון בעיות חברתיות, הבעה בכתב ויכולת הבעה חזותית. בכל אחד מהתחומים חולקו הישגי התלמידים לסולם הנע בין שלוש רמות ביצוע: מתקשים, רמת ביניים ומצטיינים.

המדינה שבה שיעור המצטיינים הוא הגבוה ביותר היא סינגפור – עם 58% מצטיינים, ואחריה דרום קוריאה (46%), קנדה (45%) ואוסטרליה (43%).

מקור

מערכת החינוך בסינגפור ידועה בכיתותיה הגדולות ביחס למדינות ה-OECD. מספר התלמידים
בכיתות י'-י"א הוא פי אחד וחצי מממוצע ה-OECD.

מורים בסינגפור : הכשרת עובדי הוראה

ההוראה בסינגפור היא מקצוע מכובד מאוד, בין השאר משום שהסטנדרטים לבחירה גבוהים. צוותי מיון הכוללים מנהלים מכהנים בוחרים מורים פוטנציאליים מהשליש העליון של כל מחזור לימודים. יכולת אקדמית גבוהה ואיכויות שאינן אקדמיות הן שיקולים חשובים במהלך תהליך הגיוס, וכך רק מועמדים בעלי אופי מתאים, כישרון ויכולות ללמד ולפתח מגויסים כמורים.
ברגע שהתקבלו להכשרה, מורים פוטנציאליים מקבלים שכר לימוד מלא, כמו גם קצבה חודשית, ה"מתחרה" בשכר החודשי של בוגרים טריים בתחומים אחרים. כל המורים מוכשרים במכון הלאומי לחינוך באוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור וצריכים להתחייב להוראה לשלוש שנים לפחות.
יש יחסי עבודה קרובים בין האוניברסיטה ובין בתי הספר. משרד החינוך מפקח באופן צמוד על גובה השכר כדי להבטיח שהוראה תישאר מקצוע אטרקטיבי לבוגרים חדשים, ומורים בעלי ביצועים גבוהים יכולים להרוויח סכומים ניכרים נוספים במענקי ביצוע.

מקור

· ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *