הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
הוספנו גם פרספקטיבה רחבה יותר לכל נושא חינוכי הנסקר בסקירה . מקווים להמשיך בכך גם בלקטים הבאים .
מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים בלקט הנוכחי
סגנונות למידה לא קיימים
*חדש* בגוגל מיט – Annotate!
כלים דיגיטליים מומלצים להפעלת תלמידים : Formative
האם מי שמדבר יותר לומד יותר? הקשר בין השתתפות התלמידים בשיח הכיתתי לבין הישגיהם
תלמידי הצפון המפונים יקבלו הקלות נוספות בבגרויות, אך לא כמו אלו של תלמידי העוטף
הילדים כבר לומדים עם קלוד 3
בינה מלאכותית בחינוך : מסמך המסגרת החדש של משרד החינוך האוסטרלי
פרופ' דוד מיודוסר ,חינוך כמערכת מורכבת בעתות משבר ,עיונים בחינוך
תלמידי ביה"ס יהודה הלוי פתחו בית קפה "הדילמה" ופתרו בו דילמות מתמטיות
איך להיות מחנכת דיגיטלית?
עמדות המורים באנגליה לגבי שילוב בינה מלאכותית וגוגל ג'ימיני בהערכה ובלמידה
כמה דברים שלא ידעתם על מערכת החינוך ביפן
סגנונות למידה לא קיימים
ד"ר אברום רותם לגבי מאמר חשוב בחינוך ( כולל תקציר שכתב בעברית)
מאמר מעניין, שחבל לפספס, ולו מתוך הידיעה שהאמיתות החינוכיות שהולעטנו בהם – חלקן שגויות ומיותרות בהחלט. חבל שאין מי שמבין את האותות הללו, וממשיך בדרך הסטנדרטית והשגויה. רק אתמול (24/4/24) מישהו עדכני ממשרד החינוך סיפר לי שאוסרים על תלמידים להשתמש בכלי AIלצורך הכנת עבודות לימודיות. האם שימוש ב- AI איננו סגנון למידה לגיטימי ותורם??
המאמר: סגנונות למידה לא קיימים – גישת הוראה המבוססת על העדפות התלמידים נשמעת ראויה לשבח. אבל אינה מבינה איך למידה מתרחשת [ Carl Hendrick 2023]
סקירה שיטתית בשנת 2020 מצאה כי 95.4 אחוז מהמורים המתלמדים הסכימו שהתאמת הוראה לסגנונות למידה יעילה.
תורת סגנונות הלמידה זכתה להצלחה יוצאת דופן במהלך 50 השנים האחרונות, ולא רק בכיתה. לא רק שהתיאוריה הפכה למקובלת ללא ביקורת בקורסי הכשרת מורים במשך שנים רבות ולאחר מכן בכיתה, אלא שהיא גם אומצה באופן נרחב בתקשורת המרכזית. אפילו למוסדות ארגוניים כמו המועצה הבריטית יש מידע על סגנונות למידה באתר האינטרנט שלהם "ללמד אנגלית".
מחקר ב-2012 הראה שיותר מ -90 אחוז מהמורים האמינו שתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר החומר מוצג בסגנון הלמידה המועדף עליהם: חזותי, שמיעתי או קינסטטי.
אבל – – חלק גדול מהבנתנו את ההבדלים הסמויים תלוי בדיווח עצמי של אנשים. האם ניתן לסמוך עליו?
המאמר של Carl Hendrick 2023 טוען כי פשוט אין ראיות מהימנות התומכות ברעיון שהקפדה על סגנונות למידה למעשה תומכת בלמידה, ללא קשר למידת הכוונות הטובות של המורה.
יתרה מכך, אין הסכמה אמיתית על מה הם בעצם 'סגנונות למידה', וחלק גדול מכך נובע מהשפה המעורפלת בהגדרתם.
נושא מרכזי נוסף הוא מהימנות, הקשורה לעקביות של מדידות סגנון למידה והאם התוצאות שהן מספקות מתקיימות לאורך זמן.
למאמר באנגלית :
אודות מחבר המאמר :
ראו גם:
זה מורכב: למידה והוראה אינן נשענות על “סגנונות למידה”
*חדש* בגוגל מיט – Annotate!
מעכשיו אפשר לסמן, לצייר, לכתוב ועוד בזמן שיתוף המסך שלי!
ועל הדרך… אפשרות גם להזמין עוד מישהו לכתוב ביחד איתי על המסך! 
תתחדשו!
ראו גם:
גוגל קלאסרום גם במשולב עם גוגל MEET: כמה עצות מועילות להפעלת תלמידים
הדרכה מקוונת בנושא: גוגל מיט, מאי 2024
כלים דיגיטליים מומלצים להפעלת תלמידים : Formative
Formative -יצירת מבדקים, סקרים, שאלות ופעילויות אינטראקטיביות עבור התלמידים, כולל מתן משוב מידי לתלמידים ומתן חיווי למורה על מידת הצלחת התלמידים בזמן אמת.
לסקירה של בועז כץ באתר כלים קטנים גדולים
Formative – יצירת מבדקים ופעילויות אינטראקטיביות
האם מי שמדבר יותר לומד יותר? הקשר בין השתתפות התלמידים בשיח הכיתתי לבין הישגיהם
המחקר הנוכחי בחן את ההשערה כי השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי קשורה להישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי קריאה וכתיבה. נמצא שככל שהתלמיד השתתף יותר והשמיע טיעונים נומקים כך השגיו במבחני אוריינות קריאה היו גבוהים יותר.
ראו גם :
A Strategy for Encouraging Students to Talk in Class
Use this assessment tool to align student participation to Bloom’s Taxonomy in the high school classroom.
April 2024
תלמידי הצפון המפונים יקבלו הקלות נוספות בבגרויות, אך לא כמו אלו של תלמידי העוטף
לתלמידים שפונו מהצפון יתאפשר לגשת לבחינות מותאמות שיהיו בדרגת קושי נמוכה יותר מהבחינה הרגילה, וכן יינתן משקל גדול יותר לציון השנתי. לעומתם, תלמידים בשדרות וביישובי העוטף לא נדרשים לגשת כלל לבגרויות חיצוניות, וההחלטה כיצד לערוך את בחינות הבגרות נתונה לשיקול בתי הספר
משרד החינוך הודיע ביום חמישי על הרחבת ההקלות שיינתנו לתלמידי קו העימות בצפון בבחינות הבגרות. התוספת המשמעותית ביותר היא האפשרות לבחינות מותאמות, שרמת הקושי שלהן תהיה שונה מזו של הבגרות הרגילה. בשבועות האחרונים דרשו התלמידים המפונים מהצפון כי ההקלות שלהם יושוו לאלו שקיבלו תלמידי שדרות ועוטף עזה, שאינם נדרשים לגשת לבחינות בגרות חיצוניות וההחלטה כיצד לערוך את בחינות הבגרות נתונה לשיקולם של בתי הספר. ההחלטה נוגעת לכ-3,000 תלמידים שמתגוררים ביישובים בקו העימות שפונו על פי החלטת ממשלה או שבית הספר שלהם מפונה.
בהודעת משרד החינוך נאמר עוד כי תוספת בשיעור של 15% לציון בכל אחת מהבחינות ותוספת זמן של 15% בבחינות, עליהן כבר הודיע המשרד מוקדם יותר השנה, יישמרו עבור התלמידים בבגרויות הקרובות. כמו כן, נאמר כי הציון השנתי בכל מקצוע יהיה בעל משקל גבוה יותר בשקלול ציון הבגרות הסופי.
ההקלה המרכזית שתתווסף לתלמידים המפונים נוגעת למקצועות מתמטיקה ולשון שבהם נותרה החובה להיבחן חיצונית. כעת הם יהיו זכאים לקבל בחינה רכה יותר מהבחינה החיצונית הרגילה אותה יעברו תלמידים בשאר חלקי הארץ. באנגלית הוחלט שלא לחבר בחינה מותאמת, אך שיטת חישוב הניקוד תשונה כדי להקל על התלמידים. בכמה מקצועות שנחשבים קשים – פיזיקה, ביולוגיה, כימיה ומדעי המחשב – המבחן הותאם כך שהתלמידים הנבחנים יוכלו לענות על שאלה אחת פחות באותו זמן בחינה.
לכתבה המלאה של שירה קדרי-עובדיה
הילדים כבר לומדים עם קלוד 3
זהו, הצלחתי: בת 11 לומדת למבחן במדעים עם AI. מדברת עם קלוד 3 – מבקשת ממנה שיסביר, ויקצר פה או יפרט שם. ויסכם. ויחזור שוב על משהו ספציפי. והכל בתקשורת חופשית. ואגב – קלוד כי chatgpt קצת חלש בעברית. אז בשבילה גוגל גוסס. ובקרוב פשוט יוחלף. ומה שקורה פה זו אולי תקופת *עוברות* של שינויים שיראו לילדים שלנו מדהימים אבל לנכדים שלנו טריוויאליים לגמרי. זוכר בני 70 כשהתחיל האינטרנט ואח"כ הסמארטפונים. התהליך הנוכחי יהיה גרוע וקשה בהרבה. אל תישארו מאחור.
מקור וקרדיט : ד"ר גיא בן בצלאל , רופא בכיר , תל השומר
Claude – צ’ט מבוסס בינה מלאכותית שיכול לסייע במגוון משימות.
תומך בעברית מאפשר העלאת מסמכים דוגמת (word , pdf)
החל מאוקטובר, 2023 הכלי זמין גם בישראל.
מקור : אתר כלים קטנים גדולים , אפרת מעטוף
אז למה להשתמש בClaude ai?
היתרונות המשמעותיים הם:
- השליטה בעברית מרשימה מאוד
- התשובות שלו ממוקדות בניגוד לג'יפיטי שנוטה להאריך לפעמים יתר על המידה
- הוא מעודכן נכון לעכשיו (בשונה מגיפיטי שמעודכן ל2021 בגרסה החינמית)
בינה מלאכותית בחינוך : מסמך המסגרת החדש של משרד החינוך האוסטרלי
The Australian Framework for Generative AI in Schools (the Framework) by Australian Government
מסמך מסגרת של משרד החינוך האוסטרלי שמטרתו להנחות את בתי הספר ברחבי אוסטרליה לגבי השימוש האחראי והאתי בכלי AI גנרטיביים בדרכים שיועילו לתלמידים, לבתי ספר ולחברה. המסגרת שגובשה ע"י משרד החינוך האוסטרלי נועדה לתמוך ולסייע לכל האנשים הקשורים לחינוך בית ספרי כולל מנהלי בית ספר, מורים, צוות תמיכה, בעלי תפקידים , הורים, , תלמידים וקובעי מדיניות.
מטרת המסגרת היא לספק הדרכה לגבי הבנה, שימוש ותגובה לבינה מלאכותית גנרטיבית בחינוך שנועדה להטמעה בבתי הספר באוסטרליה.
דוד מיודוסר ,חינוך כמערכת מורכבת בעתות משבר ,עיונים בחינוך / גיליון 24 / אפריל 2024 / עמ' 132 – 148
המאמר בוחן שאלות משמעותיות בשלושה רבדים: התבוננות בחינוך כמערכת מורכבת, זיהוי נקודות בעייתיות בתפקוד המערכת במצבים משתנים ואפיון מגמות נחוצות לעיצובה לקראת תפקודה העכשווי והעתידי בתנאים משתנים.
מתוך המאמר של פרופסור דוד מיודסר :
עקרונות הנדרשים כיום במישור הסוגיות הספציפיות שהועלו במאמר :
חיוני להגדיר ולהפעיל פרוטוקול תקשורת וממשק יעילים בין בית הספר והעולם האמיתי שבקרבו הוא פועל, כגון עולם העבודה או המרחב החברתי, התרבותי, הכלכלי, הפוליטי או הערכי. בהכללה גסה,
החיים בין כותלי בית הספר של היום שונים מה חיים מחוצה לו. רוב התכנים הנלמדים והכלים הנרכשים נתפסים כלא רלוונטיים לצרכים בעולם האמיתי, ולרוב ההתרחשויות העדכניות בעולם האמיתי אין ייצוג בחיי היומיום ובתוכנית הלימודים של בית הספר. תפיסת הישויות החברתיות המגוונות, כולל בית הספר, כמארג כלים שלובים וכמערכת מורכבת היא חיונית לעיצוב מודל התהליך החינוכי וכחלק ממנו בית הספר הנחוץ היום.
שינוי תפיסה לגבי הידע הנלמד – אימוץ תפיסה מערכתית הרואה במרחב הידע מארג רב-ממדי המתפתח ומתעדכן בזמן אמת. מתבקש לפתח תפיסה קוריקולרית שונה מהגישה הנוכחית וכלים פדגוגיים מתאימים.
חשובה ההבחנה בין רובדי ידע – רבדים שהם תשתית מחויבת ומשותפת לכלל הלומדים ורבדים שמידת הרלוונטיות שלהם ומשום כך הצורך לצלול לתוכם היא פונקציה של צורך במהלך הלמידה במצבים כגון חקירת נושא, ביצוע פרויקט או בניית תשתית ידע לביצוע מטלה.
מחיקת המחיצות בין למידה פורמלית של קוריקולום בתוך בית הספר לבין למידה לקראת התפקוד בחברה ובעולם שמחוץ לכותלי בית הספר.
פיתוח תצורות ארגוניות וחברתיות ללמידה מגוונת וגמישה – כולל הרכבים רב -גיליים, מרחבי למידה דיסציפלינריים ורב – דיסציפלינריים, שיתופים עם גורמים חוץ-בית ספריים וזמנים מותאמים לצרכים ולאופנים של הלמידה המותאמת אישית וולמאפיינים של סוגי מטלות שונות.
הטמעה מוחלטת, שקופה ומרווה של טכנולוגיות מכל הסוגים והבטחת עדכון מתמיד שלהן. טכנולוגיה היא אמצעי, בו בזמן שהיא התממשות של דרכי חשיבה, למידה, תפיסה ועיבוד עולם . "המדיום הוא המסר" (1995 ,McLuhan). היא אינה טלאי זר שמנסים לשלב בכוח במקומות מסוימים בשמיכת הטלאים, אשר עוצבה בתפיסות חינוכיות קודמות. היא חייבת להיות גורם יסודי בעיצוב האינטגרלי של מודל בית הספר החדש.
פיתוח מרחבי למידה פיזיים בראש ובראשונה על פי עקרונות פדגוגיים ומאפייני הלמידה. המבנה הפיזי, כמו המבנה הארגוני, חייב לשקף את האפיון של בית ספר המעוצב על בסיס הנחות העבודה העדכניות.
תצורות ארגוניות מגוונות – כפי שיוגדרו ברציונל בית הספר – חייבים לקבל ביטוי בתוכנית המרחבית שלו : מרחבים לפרטים, לקבוצות ולמליאות, מרחבים לתחומים דיסציפלינריים ואינטר-דיסציפלינריים, מרכזי מידע, מרכזי יצירה וכמובן טכנולוגיה שתוטמע באופן אינטגרלי במרחבים המבניים.
למאמר המלא של פרופסור דוד מיודסר בכתב העת עיונים בחינוך / גיליון 24 / אפריל 2024 / עמ' 132 – 148
ראו גם:
הספר "חינוך כמערכת מורכבת" ( 2021 ) . קובץ המאמרים בספר מתמקד בתחומי מחקריו של פרופ' דוד חן, תוך שהוא מבקש להאיר את התיאוריה והפרקטיקה בחינוך באמצעות עיסוק בשאלות יסוד אודות טבעו המורכב של החינוך. זהו ספר ראשון מסוגו המנסה לשרטט את גבולות הידע המדעי והיישומי שמעצב את החינוך, תוך התבוננות מעמיקה על פרויקט החינוך, טבעו והכוחות הפועלים עליו, כולל מכניזם השליטה המכתיב את אופיו ותוצריו של פרויקט זה. בכל אחד מארבעת שערי הספר משרטטים חוקרים מהשורה הראשונה את החינוך כמדע מורכב, את ידע התוכן שמבטא הקוריקולום בעידן חברת הידע, את המדיניות המכוונת מערכת מורכבת זו, תוך עיסוק במתח המובנה שבין הבסיס המדעי תיאורטי־מחקרי בחינוך לבין עיצוב מדיניות החינוך המבוססת לרוב על אינטואיציה ופשרות. הספר נחתם בשער שמעמיק את הדיון בטכנולוגיות הלמידה. בספר מוצגים מחקרים אמפיריים ותיאורטיים מקוריים ועדכניים מפרי עטם של חוקרים מובילים מבתי הספר השונים לחינוך בארץ. הספר יכול להיות לעזר לקהילה האקדמית, למקבלי החלטות במערכת החינוך, לעובדי מערכת החינוך ולכל המתעניין בתחום זה
לתוכן העניינים של הספר ( קישור )
תלמידי ביה"ס יהודה הלוי פתחו בית קפה "הדילמה" ופתרו בו דילמות מתמטיות
הדגש בתוכנית הלימודים במתמטיקה בבית הספר "יהודה הלוי", מושם על 'מתמטיקה לחיים'. צרכנות שימושית ונבונה, בזיקה מלאה לחיי היום יום, מתוך אמונה כי חשוב שהלמידה תעשה מתוך הקשר ותהיה רלוונטית לחייו של התלמיד.
השבוע ציינו בבית הספר את ״שבוע המתמטיקה״ במגוון רחב של פעילויות ייחודיות, מגוונות ומותאמות לרמות השונות של התלמידים על ידי משחק, שיח בשפה מתמטית והתנסות פרקטית.
בנוסף, נפתח בית קפה מתמטי בשם "קפה דילמה של יהודל'ה", שם פתרו התלמידים משימות מתמטיות מעולם הצרכנות סביב קפה ומאפה.
את בית הקפה הפעילו תלמידי בית הספר. במסגרת פעילות זו התלמידים תרגלו קניה ומכירה, שימוש בכסף, קראו קבלות וחישבו את סכום הקנייה והעודף שעליהם לקבל. לצד דגשים חברתיים נוספים הקשורים להתנהלות במקום ציבורי כמו בית קפה (עמידה בתור, בחירה, תשלום בקופה ועוד).
מקור וקרדיט : פניני חינוך , נתניה
איך להיות מחנכת דיגיטלית?
אסתר דורון צרפתי מספרת על הכלים הטכנולוגיים שעוזרים לה בניהול הכיתה ובהוראת השיעור באופן יעיל ומעניין יותר
מחנכת כיתה ומורה למתמטיקה בביה"ס היסודי-קיבוצי "גוונים". מורה לחדשנות דיגיטלית ובינה מלאכותית בתכנית "אמירים" למצוינו
ראו גם : הפדגוגיה הדיגיטלית והאתגרים שלה כיום
עמדות המורים באנגליה לגבי שילוב בינה מלאכותית וגוגל ג'ימיני בהערכה ובלמידה
בסקר שנערך לאחרונה באנגליה שניים מכל שלושה מורים אומרים שבינה מלאכותית היא 'לא אמינה ' כדי להעריך את עבודת התלמידים
הסקר שבו השתתפו 1,012 מורים בבריטניה, מצביע על כך כי רק-13% חושבים שיש לגבש מערכת ציונים חדשה לבחינות שמיישמת את השימוש בבינה מלאכותית".
ראו גם : הבינה המלאכותית ומערכות החינוך בעולם: תמונת מצב בפתח שנת 2024
כמה דברים שלא ידעתם על מערכת החינוך ביפן
חינוך הוא ללא ספק עמוד תווך בסיסי בכל רחבי העולם. לכל מדינה שיטות משלה להוראה וגידול ילדים על מנת להפוך אותם לחלק מהתרבות הייחודית שלה, ומערכת החינוך היפנית אינה שונה.
בעוד שרוב בתי הספר והאוניברסיטאות בעולם מתחילים את שנת הלימודים בספטמבר או באוקטובר, ביפן מתחילה שנת הלימודים בחודש אפריל המציין את תחילת לוח השנה האקדמי והעסקי.
היום הראשון ללימודים נפתח במקביל לאחת מתופעות הטבע היפות ביותר – פריחת הדובדבן.
חינוך החובה ביפן הוא 9 שנים- 6 שנים בבית ספר יסודי ועוד 3 שנים בחטיבת ביניים, אך 99% מהתלמידים ממשיכים הלאה ללימודים בתיכון.
בגיל 6 מתחילים הילדים ללמוד בבית ספר יסודי. הורים רבים מעדיפים להכניס את ילדיהם לבתי ספר פרטיים הידועים בקידום היכולות הלימודיות והכנת הילדים באופן מקצועי להשתלבות בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים טובים . חומר הלימודים זהה בכל רחבי המדינה מבחינת היקף ותזמון לימוד החומר. תלמידים בכיתה ב` לדוגמא, לומדים באותו זמן את אותו החומר בחשבון בכל עיר וכפר ביפן.
התלמידים מגיעים לבית הספר לבושים בתלבושת אחידה מוקפדת: חליפה כהה של שלושה חלקים (מכנס / חצאית, חולצה, וג`קט) צבע הגרביים אחיד, והילקוט זהה.
שבוע לימודים של ילד יפני ממוצע עמוס מאוד. התלמידים לומדים החל מיום שני ועד שישי, ישנם בתי ספר בהם כל שבת שניה לומדים חצי יום נוסף.
יום לימודים מתחיל בשעה שמונה בבוקר ונמשך עד השעה ארבע אחה"צ כאשר משם ממשיך הילד לפעילות במועדון לימודי השלמה עד השעה שש בערב.
גם בערב הילד לא ייהנה מזמן פנוי אלא ילך לחוגים נוספים להמשיך להעשיר את עולמו הפנימי.
הפעילות במועדון כוללת בד"כ חוגי ספורט כמו כדורעף או ג'ודו אך גם ציור או מוזיקה.
לעיתים אחרי הפעילות במועדון ילך הילד ל- ג'וקו (juku) מוסד לימוד משלים, אליו הולכים הילדים (ולאו דווקא מרצונם…) כבר מגילאי בית ספר יסודי . מוסדות אלה מאפשרים לתלמיד להתחזק בחומר הנלמד, לדוגמא: חיזוק יכולת הזיכרון והכתיבה של מאות סימניות הכתב היפני (מורכבות הכתב היפני דורשת אימון בכתיבת הסימניות וזיכרון של צליליהן) וגם כהכנה לבחינות הכניסה הקשות לחטיבת הביניים או לתיכון. התחרות בין התלמידים להתקבל לבתי ספר טובים היא כה גבוה עד שלעיתים שוכחים שהתלמידים הם רק ילדים והם מבלים את רוב זמנם בלימודים, שינון חומרים ולחץ גדול להצליח בבחינות המעבר ולהתקבל למוסדות הלימוד הטובים ביותר במדינה.
מאפיין נוסף של בתי הספר ביפן הוא שהתלמידים צריכים לנקות לבד את הכיתות, הקפיטריות ואפילו השירותים. בזמן הניקיון התלמידים מחולקים לקבוצות קטנות ומוטלות עליהם משימות מתחלפות לאורך שנת הלימודים.
מערכת החינוך היפנית מאמינה כי הדרישה מהתלמידים לנקות אחרי עצמם מלמדת אותם לעבוד בצוות ולעזור זה לזה ולכבד את סביבתם ועבודתם של אחרים.
גם בתחום התזונה מערכת החינוך היפנית עושה כמיטב יכולתה להבטיח כי התלמידים יאכלו ארוחות בריאות ומאוזנות. ארוחת הצהריים לתלמידים מבושלת על פי תפריט סטנדרטי שפותח ע"י אנשי מקצוע בתחום הבריאות בשיתוף עם שפים.
כל התלמידים אוכלים ביחד בכיתה שלהם עם המורה, וזמן האכילה המשותף עוזר לבנות מערכות יחסים חיוביות בין מורה לתלמיד.
כל כיתה ביפן אחראית על ניקיון הכיתה שלה ושל שני מקומות נוספים בבית הספר, למשל; משרד האחות והספרייה. הכיתה מחולקת להאן (קבוצות קטנות), שכל אחת מהן אחראית על אחד מהאזורים לניקוי.
זה גם מלמד את הילדים שעדיף לא לעשות בלגן בבית הספר, אם אתה זה שצריך לנקות את זה אחר-כך. הורים ומחנכים יפנים יגידו לכם שהילדים לומדים לכבד את הסביבה שלהם. מטלה אחת אופיינית לתשומת הלב ליחסי האנוש בבתי ספר יפניים: קבוצה של תלמידי כיתה ו’, נשלחת לכל כיתה א’, כדי לעזור לקטנטנים לנקות.
שלוש פעמים בשנה, התלמידים עושים צ’יקי סייסו – ניקיון חצרות. לרשותם ארסנל של מטאטאים וכפות איסוף, בגודל המתאים לילדים והילדים לובשים כפפות סרוגות מכותנה הנקראות גונטה ויוצאים לאסוף אשפה בחצרות ובשכונה שמסביב לבית הספר.
ראו גם:
משרד החינוך ביפן פיתח לפני 3 שנים פלטפורמה מקוונת המאפשרת לתלמידים לא רק ללמוד בצורה מקוונת אלא גם פעיליות חברתיות , מיפגשים חברתיים וטיולים וירטואליים . היפאנים מודעים לכך שלא ניתן רק לשנע תכנים בלמידה מרחוק אלא צריך גם ליזום פעילות הפוגתית לתלמידים באינטרנט .
