ד"ר ליזי כהן ז"ל ממניחות אבני היסוד של תחום החדשנות הטכנולוגית בחינוך בישראל

840

הבוקר נודע לי בצער וביגון על פטירתה אמש של ד"ר ליזי כהן , מומחית לחדשנות חינוכית (קישור ) .

ד"ר ליזי כהן  ז"ל הייתה מורה, מדריכה לתכנון לימודים, מנחה לפיתוח סגלי הוראה, במרכזי פסג"ה, מומחית תחום חדשנות טכנולוגית בחינוך. לימדה במכללת לוינסקי ובמכון טכנולוגי HiT

ד"ר ליזי כהן הייתה שותפה פעילה לתנופת ההתפתחות של התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, במשרד החינוך , בתכנון ובביצוע תוכניות המשלבות טכנולוגיה בתחומי הדעת.

למרות תרומתה המשמעותית לחדשנות טכנולוגית בחינוך היתה ד"ר ליזי כהן אחת הדמויות הצנועות בחינוך ונֶחְבָּאת אֶל הַכֵּלִים. היא חידשה רבות בתחומי החדשנות הטכנולוגית בחינוך אך מידת הענווה שלה הייתה גבוהה יותר .

בהרצאותיה  הדגישה ד"ר ליזי כהן את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , וממנה שאבתי הרבה השראה, מודעות וידע בתחום חשוב זה (קישור)  

מד"ר ליזי כהן למדתי על חשיבות דיאלוג לומדים עמיתים סביב יסוד מארגן בסביבה מקוונת

להלן כמה ממאמריה  ומחקריה :

כהן, ל', מישר-טל, ח' ולייבה, מ' (2018). פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה באמצעות יצירת משחקים במחוללי משחקים מקוונים, ספר הכנס השלושה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 92-85

חשיבה מסדר גבוה היא מצב מורכב של חשיבה שלעתים קרובות יוצרת פתרונות מרובים בפעילויות כגון ניתוח, הערכה וסינתזה. חשיבה כזו כוללת חוסר ודאות, יישום של קריטריונים מרובים, ויסות עצמי ורפלקציה. מחקר זה עוסק ביצירת משחקים לימודיים באמצעות מחוללי משחקים מקוונים כאמצעי לחיזוק מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים בבית הספר היסודי.

הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי HIT בחולון פיתחה בעשור האחרון מגוון מחוללי משחקים לימודיים המוצעים לשימוש עובדי ההוראה במערכת החינוך. השימוש המרכזי במחוללים היה עד כה בניית משחקים על ידי מורים והפעלת התלמידים במשחקים במגוון תכנים לימודיים. 

המחקר התבצע במסגרת התוכנית להטמעת מחוללי למידה משחקיים בהוראת תחומי דעת, והתבצע בגישה האיכותנית: בתום התוכנית התבקשו התלמידים לענות על שאלות עם שאלות פתוחות שמטרתן היתה לזהוית את מיומנויות החשיבה שבהן עשו שימוש התלמידים במהלך הלמידה.

הממצאים מצביעים על חמש קטגוריות של חשיבה שבהן עשו שימוש התלמידים במהלך התוכנית: קבלת החלטות, פתרון בעיות, רפלקציה, חקירה ויצירתיות – כאשר קבלת החלטות היא הקטגוריה השכיחה ביותר שנמצאה. המחקר מראה כי שימוש במחולל משחקים לימודיים מזמן שימוש במגוון מיומנויות חשיבה גבוהות.

למאמר המלא

הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות את הנדבכים המשמעותיים בלמידה מתוקשבת כיום.

בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה

מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות,

מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת.

קישור למצגת

מפה קוגניטיבית ממוחשבת לשיפור ביצועי חשיבה הבנה ולמידה – ליזי כהן

מפה קוגניטיבית היא שפה ויזואלית המשמשת אסטרטגיה ופיגום לחשיבה מסדר גבוה. בניית מפה קוגניטיבית היא מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד. המפה הקוגניטיבית משמשת כטכניקה גראפית המסייעת להבין את אופן החשיבה (מטא – קוגניציה) ובעיקר המחשה איך הפריטים מתחברים יחד. המפה הקוגניטיבית מבליטה מיומנויות חשיבה כגון: השוואה וניגוד, רצף- סדר עד התוצאה, זיהוי סיבתיות, יחסים חלקיים ושלמים, סיווג ומיון, אנאלוגיות ועוד. בסקירתה המועילה והחשובה מציינת ליזי כהן כמה וכמה תוכנות באינטרנט שיכולות לסייע במלאכת בניית והרכבת המפה הקוגניטיבית.

קישור

Cohen, L., & Magen-Nagar, N. (2016). Self-regulated learning and a sense of achievement in MOOCs among high school science and technology students. American Journal of Distance Education, 30(2), 68-79.

מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק MOOC

 המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה.

החוקרים השתמשו בשאלון אסטרטגיות מוטיבציוניות ללמידה שהותאם לצורך מטרת המחקר. בנוסף, החוקרים בנו והשתמשו באינדקס של תחושת הישג המבוסס על פדגוגיה חברתית כעיקרון מוביל במודל הלמידה הנוכחי.

התוצאות של ניתוח נתיבים בעזרת ניתוח משוואות מבניות הציעו שלנושאי למידה מבוססת פרויקטים השפעה חיובית מובהקת על אוריינטציות מוטיבציוניות ועל אסטרטגיות למידה, ולהן בתורן השפעה חיובית מובהקת על תחושת ההישג של תלמידים.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

יהי זכרה ברוך !!!!

· · · · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *