לקראת חידוש הלמידה מרחוק : כמה לקחים ותובנות מתקופת סגרי הקורונה

1014

מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך שהתמחה בלמידה מרחוק

מה שלמדנו מתקופת הלמידה מרחוק בעת סגרי הקורונה כי יש כמה וכמה תנאי פעולה המשפיעים לרעה או לטובה על האפקטיביות של הלמידה מרחוק ועל האפקטיביות של למידה מקוונת גם בימים כתיקונם . אחד התנאים שהשפיעו רבות  אז והיום הוא קיומו הקבוע והיציב של מרחב כיתתית-דיגיטלי  מבדיקות ומשיחות עם מורים ותלמידים ברחבי הארץ מצאתי כי המורים, שהפעילו באופן קבוע ויציב מרחב כיתתי דיגיטלי הגבירו את ההתמדה והעניין של התלמידים במהלך הלמידה מרחוק , וכיום התברר עוד כי מרחב כיתתי דיגיטלי תומך היטב בלמידה היברידית ולמעשה, חיוני להפעלה הלמידה המקוונת ההיברידית. הפלטפורמה המקוונת הנפוצה ביותר בעולם לניהול מרחב כיתתי דיגיטלי היא גוגל קלאסרום

מומלץ  לבקר באינטרנט :  מרחב למידה דיגיטלי כיתתי : מֶרְכַּז יֶדַע יִשּׂוּמִי למורים (קישור) 

מה היה הכשל העיקרי בלמידה מרחוק בתקופת הקורנה ? לא מה שחשבתם

מחקר חדש של אוניברסיטת ג'ורגיה בארה"ב בדק מה הם ההתנסויות המועילות  ביותר ללמידה מרחוק בתקופת סגר הקורנה ומצא כי לא בעיות של הבנה ותכנים לימודיים היו הבעיה העיקרית  בלמידה מרחוק אלא דווקא ארגון חומרי הלמידה והתכנים במרחבי הלימוד המקוונים. התלמידים לא התקשו בהבנה של תהליכים כמו פוטוסינתזה אלא התקשו דווקא באיתור חומרי הלמידה המתאימים אותם לימדה המורה בנושא .

גם מחקר משנת 2019 מצא כי מרחבי הלמידה דיגיטליים אינם מאורגנים היטב והמורים והמרצים לא השקיעו בהקמת מרכז משאבים דיגיטלי מאורגן היטב שיכול להקל על התלמידים/סטודנטים .

אותי זה לא מפתיע כי שמתי לב כי גם בישראל מרבית המורים ( וגם המרצים !!)  הזניחו את ארגון מרכז המשאבים הכיתתי (או של הקורס ) המקוון וחבל .

מקור 1

פעילות הלמידה מרחוק בתקופת סגרי הקורונה התמקדה יותר מדי בלמידה סינכרונית בזום והזניחה את השילוב הנכון בין שיעורים סינכרונייים ושיעורים א-סינכרונים , 

רוב התלמידים מקשרים את צורת הלמידה מרחוק למפגש בווידאו קונפרנס, בו הם רק אחד מהריבועים הקטנים על המסך שמרכיבים את סך הכיתה המלאה. אך למידה מקוונת יעילה זקוקה להרבה יותר מסתם "חדר ישיבות" מקוון וריבועים קטנים על המסך.

צריך להבין שגם הפדגוגיה משתנה. כל צורת הלמידה משתנה. אנחנו לא אמורים ללמד בזום כמו שלימדנו בכיתה. זה לא עובד. השיעורים צריכים להיות בנויים לגמרי אחרת, ברצועות זמן קצרות יותר, בצורה שהרבה יותר מפעילה את התלמידים, ובשילוב של יחידות סינכרוניות ואסינכרוניות. יש גם הרבה מאוד דגש על קשר אישי עם התלמידים".  (מקור )

רחל ארליך : הטעות הראשונה היא המחשבה שהשתתפות בשיעור בזום דומה להשתתפות בשיעור בכיתה.

וזו טעות, כי היא לא. גם אם השיעור "פעיל" (סקרים, הרמת יד, כתיבה בצ'אט, דיבור) – השיעור הסינכרוני מצריך יותר ריכוז והוא יותר מעייף מפעילות דומה בכיתה.

אני לא אומרת ששיחת וידאו מרובת משתתפים (זום, נו) אינה טובה. אני אומרת: זה טוב, לעשר דקות – רבע שעה. זה מצוין להתנעת שיעור או לסיכום שלו. אבל זה לא מחזיק שעה וחצי. פשוט לא.

מקור וקרדיט : הבלוג של רחל ארליך

אחת  התוצאות של המעבר הבלתי צפוי ללמידה מרחוק  2020-2021 היא הגידול העצום של העומס הקוגניטיבי על הלומדים ( גם תלמידים וגם סטודנטים!!) .

מרבית אנשי החינוך , ההוראה והמרצים לא היו מודעים כלל לבעיית העומס הדיגיטלי על הלומדים ולכן גם לא התחשבו בכך ולא לקחו זאת בחשבון  .

כמעט כל המורים והמרצים הרבו להשתמש באופן כמעט בלעדי בפלטפורמות וידאו כגון זום או טימס, הרבה מעבר לכללי העומס הדיגיטלי (רבע שעה בלבד של העברה בוידאו , ואחרי זה 15 דקות ללומדים לעיבוד התכנים בפלטפורמה אסינכרונית ) .

זהירות : עומס המטלות המקוונות בתקופת הלמידה מרחוק

"כולנו בסך הכל ילדים שנקלעו למצב הלא ברור הזה.

אנחנו לומדים מהזום ומהגוגל קלאסרום וכל מיני אפליקציות אחרות, העומס של השיעורי בית והמשימות בכיתה לא הגיוני אנחנו בסך הכל ילדים לפני שאנחנו תלמידים 

אומרים לנו תחוו תעשו דברים מחוץ ללימודים, איך אפשר אם כל היום אנחנו על העבודות שנותנים לנו."

מקור : העצומה המקוונת באינטרנט של התלמידים

אני , אגב, חושב שהם צודקים , למידה מרחוק זה לא רק מטלות אלא דיאלוג וסקרנות ומשוב .

גם בראיונות שקיימתי כל הזמן בתקופת הקורונה עם תלמידים , כולם דיווחו על עומס עצום של מטלות מקוונות

ראו גם:

למידה מרחוק מנקודת מבטם של התלמידים

קישור לסקירה

ראיון עם המורה ענת שפרוני בתקופת הקורונה :

" הבעיה שמנהלים דורשים מאיתנו לתת מטלות אסינכרוניות בנוסף למה שמתקיים בשיעורי הזום…לכן נוסף לתלמידים עומס. ומה אני עושה? לא נותנת משימות אסינכרוניות ופשוט עושה הסכמים עם התלמידים שלי לגבי המטלות שצריך לעשות"...( Anat Shifrony)

מסוגלות עצמית של תלמידים בלמידה מרחוק

עוד נמצא כי הגורם העיקרי להצלחת התלמידים  בלמידה  מרחוק קשור למסוגלות עצמית .  בכיתות של הוראה פרונטלית מסוגלות עצמית פחות באה לידי ביטוי בהשוואה ללמידה מרחוק.

הוראה משמעותית מרחוק  משתנה בהתאם למסגרת ודורשת גישות שונות. פיתוח קורס מקוון והוראה מקוונת הם ממוקדי לומד ולא ממוקדי תוכן, ומשלבים מעורבות גבוהה ( Engagement) בקבוצות למידה שיתופית המטפחת למידה פעילה.

מקור

קישור

 בתקופת  הקורנה מערכות החינוך בארץ ובעולם חשפו בצורה נרחבת ופופולארית את אוצר המילים של למידה "סינכרונית" ו"א-ינכרונית".

 הלמידה הסינכרונית  באמצעות פלטפורמת ZOOM  למעשה שיכפלה כיתות פיזיות ללמידה מקוונת  בזמן אמת, בעוד שא-סינכרוני פירושה עבודה עצמאית באינטרנט , בדרך כלל עם חומרים המיועדים לכיתה פיזית. ממצאי המחקרים מגלים כי למידה א-סינכרונית הוכיחה עצמה הרבה יותר מבחינת הישגי לימוד ומוטיבציית לומד.

מחקרים מראים שאימוץ כלים מקוונים דיגיטליים צריך להיות מכוון, יחד עם תשתית דיגיטלית תומכת הנדרשת לתמיכה מקוונת בתלמידים , כגון פורומים  מקוונים ( א-סינכרוניים )  וקבוצות  פייסבוק או וואטס-אפ  ייעודיות  . צעדים אלה המתוכננים בקפידה ומשולבים  משפרים את הגישות המסורתיות של דרכי הוראה  על ידי הפיכת החינוך ליותר פתוח ומעורר עניין ומוטיבציה.

השילוב והמינון הנכון בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני : המפתח ללמידה מקוונת מועילה

פעילות הלמידה מרחוק בתקופת סגרי הקורונה  התמקדה יותר מדי בלמידה סינכרונית בזום והזניחה את השילוב הנכון בין שיעורים סינכרונייים ושיעורים א-סינכרונים 

למידה א- סינכרונית פירושה לימוד מרחוק, כאשר האינטראקציה העיקרית הינה בין הלומד לבין חומרי הלמידה, שחלקם מקושר ברמת היפרטקסט או לתמונה או לאתרי אינטרנט בהם מקורות המידע  וחומרי הלמידה. התלמיד יכול לגשת לחומרי הלמידה מהמחשב בבית הספר או מביתו, וללמוד באופן עצמאי בכל שעות היממה, ללא תלות במורה.

הוראה/למידה שמתרחשת באופן מקוון כאשר המורה ולומדים נמצאים במקומות שונים והלמידה נערכת בזמנים שונים, לפי הנוחות. התקשורת בין הלומדים מתקיימת באמצעות סביבת למידה מקוונת הנגישה לכל המשתתפים כגון: מערכת לניהול הלמידה (LMS), רשת חברתית, או קבוצת דיון.

במסגרת זו של למידה א-סינכרונית חשוב  לכלול גם את הפורום המקוון , המהווה מפגש לדיון א-סינכרוני.

השיעור הסינכרוני מתאים ל:

  • למידה הכוללת אינטראקציה עם הלומדים: שיחה, דיון, תרגול ועוד.
  • לעבודה עצמית או קבוצתית של הלומדים המוגבלת בזמן ומנוהלת על ידי המורה.
  • לשיעורי סיכום או הטרמה בין שיעורים א-סינכרוניים: לסיכום למידה עצמית או הטרמה לקראתה
  •         .

השיעור הא-סינכרוני מתאים ל:

  • הקניית ידע ע"י קריאת חומרי קריאה, משימות לימוד עצמי, הרצאה ועוד שהלומד יוכל להתמודד עימם בהצלחה וללא תיווך מיידי של המורה.
  • עבודה עצמית או קבוצתית של הלומדים אשר אינה מוגבלת בזמן

המורים המנוסים בלמידה מרחוק כבר הבינו כי שיעור סינכרוני יעיל ומועיל נמשך רק 14-15 דקות .

  • חלקו את השיעור למנות
  • חלקו את תוכן השיעור למספר יחידות קטנות, זה מקל על "עיכול" התוכן .
  • בפתיחה: שיחה אישית קצרה , הצגת הנושא, חיבור לידע קודם, מה ידעו בסוף השיעור
  • בסיום הקדישו זמן לסיכום ולקישור לשיעור הבא.
  • צרו חיבור חברתי/רגשי
  • המפגש הבין- אישי חסר בלמידה מרחוק. דברו עם הלומדים בתחילת המפגש אפשר לספר היכן אתם נמצא ים ולשאול לשלומם. •
  • מכיוון שהלומדים אינם רואים היטב את הבעות פניכם ושפת גופכם יש חשיבות רבה לממד הקולי. שחקו עם האינטונציה, שנו את עוצמת קולכם בהתאם לתוכן, הדגישו את השאלות.
  • חייכו – החיוך עובר בקול שלכם וחשוב ליצירת קשר , גם אם לא רואים אתכם.
  • הקליטו את עצמכם ואת השיעור וכך תוכלו לשלוח לתלמידים ולוודא הבנה. בנוסף, זה יעזור להם בתרגול (הרי הם לא כותבים בעת שיעור הזום) ויעזור לכם ללמוד מהטעויות של עצמכם. אין שיעור טוב יותר למורה מזה!
  • מזניקי קשב: כל מספר דקות להפעיל סרטון, מוזיקה, שאלה לתלמידים, מעבר לאפליקציה חיצונית, תרגול, משחק. אקטיביות ושיתופיות הם שם המשחק.
  • קיימו אינטראקציה של כתיבה משותפת : על לוח משותף / במסמך שיתופי )כגון Docs Google .) ניתן לעשות שימוש ביישומים כגון Socrative ,Padlet ,Mentimeter וכד' . 7 .הקליטו את השיעור לצפייה מאוחרת יותר • הפכו את הקלטת השיעור לזמינה ללומדים  ( הם אינם יכולים להוריד את ההקלטה). הקלטת השיעור נועדה לאפשר לתלמידים /סטודנטים לחזור על החומר הנלמד.
  • סיכום שיעור: מה למדנו?
  • מקור וקרדיט

לא רק זום או MEET , אפשר להשתמש בגוגל קלאסרום גם לשיעור סינכרוני וגם כסביבה א-סינכרונית עשירה ומגוונת הכוללת פורום מקוון

מורים רבים בעולם (וגם מרצים באנגליה ובארה"ב) נטשו במהלך סגרי הקורונה  את הזום ועברו לגוגל קלאסרום . הסיבה העיקרית היא ההכרה בחשיבותה הגוברת של פלטפורמה אסינכרונית בלמידה מקוונת .

"הזרם" כפורום כיתתי מקוון לרב-שיח

 קל יותר עתה להפוך את "הזרם" בגוגל קלאסרום לפורום כיתתי שאינו קשור רק למטלות מקוונות אלא גם לרב-שיח כיתתי בין המורה לתלמידיו   ("זרם" – "זירת ההתרחשות", כאן ניתנות המטלות, המשימות, הקישורים וההודעות. )

תלמידים יכולים לפרסם פוסטים ולהגיב – בזרם המרכזי, התלמידים יוכלו ליזום פרסום בעצמם וגם להגיב לפרסומים של אחרים.

ניתן לקיים מיפגש סינכרוני של לומדים בשעה מסויימת בתוך פורום "הזרם" , מיפגש סינכרוני לא חייב להיות בוידיאו/מצלמות וידיאו של המחשב , הוא יכול להיות טקסטואלי בתוך פורום הזרם, כפי שאני נוהג במשך שנים בקורסים ובהשתלמויות שלי .

מחקר : העברה בוידאו : קצר וממוקד

נערכו מחקרים עיקריים שבודקים את משך הזמן שבו התלמידים באמת שמים לב לסרטון וידאו חינוכי, תוך ניתוח מיליוני מפגשי צפייה בווידיאו על ידי לומדים ילדים ובוגרים. במחקרים אלו נצפה כי בסרטונים עם משך של 6 דקות או פחות כמעט כל התלמידים צפו בסרטון כולו. אולם לאחר 6 דקות שיעורי תשומת הלב ירדו  באופן משמעותי. בסרטונים הנעים בין 9-12 דקות, רק מחצית מהתלמידים צפו בסרטון כולו. ואילו זמן הקשב הממוצע בסרטונים שבין 12-40 דקות היה 20% בלבד.

למעשה, המחקר מצביע על כך שלא משנה כמה זמן הסרטון הוא, התלמידים צפו בעיקר רק כ- 6 דקות. לכן, כנראה שזה אומר שלומדים עצמם ירצו להגביל את אורך הסרטונים שלהם לכשש דקות, ולמעשה, אתרי למידה מקוונים רבים מגבילים את מצגות הווידיאו לכדי פרק זמן זה. מצד שני, סרטונים חינוכיים רבים בעלי ערך רב, כולל סרטי וידאו ,הם ארוכים הרבה יותר מ -6 דקות. במקרה זה, הלומדים עצמם עשויים לקחת מיוזמתם הפסקות מרובות ולכן עדיף כי המרצה או המורה ידאג להפסקה אחרי 6 דקות של סרט וידאו, הפסקה דידקטית שבמהלכה יציג סיכום קצר ומשמעויות מבחינתו .

מקור

· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *