הפרוייקט של ד"ר צבי לירז חייב להמשיך

861

הקדמת מערכת "ידע וסקרנות דיגיטלית"

תרומתו של ד"ר צבי לירז לחדשנות במערכת החינוך  נסקרת כאן בסקירה אינטגרטיבית זו , ואנו מקווים שתקראו  בסוף את האפילוג  החשוב !! ( המצב  הרפואי של ד"ר צבי לירז קשה ולכן החל מבצע גיוס המונים )

שיטת לימוד חדשנית ומודרנית – לימוד מבוסס פרויקטים (PBL– PROJECT BAESD LEARNING).

ד"ר צבי לירז, מטמיע השיטה בישראל

למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו.

ההשראה

הכול התחיל ברשת היי-טק היי (High Tech High) שנוסדה בשנת 2000 והיא כוללת 16 בתי ספר ייחודיים באזור סן דייגו, קליפורניה. הרשת בנתה את התרבות הבית-ספרית שלה על תכנית לימודים המבוססת על למידה מבוססת-פרויקטים (PBL) שבתכנונה ובעיצובה הושקעה מחשבה רבה. מייסדיה החליטו שלא ימדדו את הצלחת תלמידיהם על פי הישגיהם במבחנים ובמחוונים שונים אלא על פי שיעור בוגריהם שילמדו באוניברסיטה. למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מתייחסת לתלמידים המעצבים, מתכננים ומבצעים פרויקט מורחב, המוביל ליצירת תוצר, המוצג בפני קהל. התוצר יכול להיות מוצר, חומר כתוב, הצגה או ריקוד. חשוב להדגיש, כי בלמידה זו לא התוצר הוא במרכז, אלא תהליך הלמידה, הדרך שאותה עוברים הלומדים. למידה מבוססת פרויקטים מזמנת לתלמידים חוויה של חקר משמעותי, והאירוע המסכם הוא כלי רב-עוצמה המעורר מוטיבציה ללמידה ( מקור )

 ד"ר צבי לירז , ממייסדי ביה"ס החממ"ה,

ד"ר צבי לירז (73) אינו הזוי ואינו מתוסכל. יש לו חלום על חינוך אחר, אך זהו חלום מעשי, מבוסס על כלים שפיתח ועל ניסיון מוצלח שצבר בבתי ספר. ייתכן שקמצוץ של "הזיה" ישנו באמונתו שגם הממסד החינוכי רוצה חינוך אחר, החינוך של  ד"ר צבי לירז ודומיו, ורק צריך להתנהל אתו נכון ולא להרגיז אותו.  בזמנו לפני 13 שנה לירז הרגיז את הממסד החינוכי השמרני בישראל  והממסד סגר לו את בית הספר.

הוא התחיל עם זה לגמרי במקרה: "בשנות השמונים הייתי מורה למחשבים, מתמטיקה וגאוגרפיה בפנימיית הדסים. ב-1987 ביקשו ממני להציג את הפנימייה לתורמות מקנדה. במקום לשווק לתורמות על הישגי הפנימייה כמקובל, חשבתי שטוב יותר לאפשר למורים ולתלמידים להציג אותה באופן אמיתי, בלי טריקים של שיווק. גייסתי שישה מורים וארבעים תלמידים, ובמשך חודשיים חקרנו את הפנימייה על כל היבטיה כדי להציגה לתורמות. ההצגה הצליחה מבחינה כספית, ועוד יותר מכך מבחינה חינוכית. הייתה לי הרגשה שגיליתי דרך להניע תלמידים ללמידה אחרת והתחלתי ליישם אותה בפנימייה". ( מקור)

מקור וקרדיט :

חיה  סדן . הפרויקט של לירז , הד החינוך , פברואר 2012 , כרך פ"ו , גיליון מס' 04, ע"ע 72-74.

השלבים בדרך הם: תכנון כולל: תכנון מהסוף להתחלה – מהפרויקט שרואים בסוף התהליך עד ראשית העבודה שנגזרת ממנו. לשלב הזה אני מציע "טבלאות תכנון". את יכולה לראות אותן בחוברת הזאת. השלב השני הוא הכנת המטלה, ובו מכינים הזמנה ללומדים ומגייסים אותם. בשלב השלישי, המכינה, הלומדים חוקרים ביצוע קיים. למשל, סיור במבנה שכמוהו הם מתכוונים לתכנן, בחינת כתבי עת לקראת הוצאת כתב עת משלהם וכו'. בשלב הרביעי, המחקר, הלומדים מנסחים את השאלה שלהם. בשלב החמישי תכנון, הם מחליטים מה התוצר שלהם ואיך יציגו אותו לקהל יעד. השלב השישי הוא הגשה, ובו הלומדים מציגים את התוצר שלהם בתערוכה ולקהל יעד ובשלב השביעי – הערכה –התלמידים והמורים קובעים קריטריונים ומעריכים לפיהם את התוצרים. יותר מאוחר גיליתי שאנשי חינוך אחרים פיתחו שיטות דומות וקראתי לשיטה שלי כמקובל "למידה מבוססת פרויקטים" – לב"פ בקיצור.

והלמידה הזאת, המבוססת פרויקטים, אינה "פרויקט" חד-פעמי בבית הספר, אלא שיטת ההוראה הנהוגה בו.

בדיוק כך. זהו האתגר הגדול: להפוך את ההוראה והלמידה בבית הספר בכל המקצועות למכוונת מחקר ופרויקט.
לאן המשכת מאותה הצגה לתורמות?

במשך שש שנים לאחר אותו ביקור "גורלי" יישמתי את השיטה ושכללתי אותה במסגרת מחנות קיץ. רק מ-1993 התחלתי להפעיל אותה בבתי ספר.

איך זה עבד?

הכשרתי צוות מנחים שהכניסו את דרך הלימוד הזאת לבתי הספר. בכל בית ספר שנכנסנו אליו הקפדנו מאוד על בחירה חופשית של התלמידים. כמחצית מהתלמידים בחרו ללמוד אתנו במשך 16 שעות בשבוע.

ומה עם בחינות הבגרות ושאר הבחינות?

הכנו אליהן בתהליך העבודה על הפרויקטים. התלמידים שלנו הגיעו להישגים בשני התחומים – בבחינות החיצוניות ובמחקרים שלהם.
איך השגת כסף לתחזוק הפרויקט?

גייסתי כסף מחברות "טבע", "אפלייד מטריאלס" ו"פיליפס", שראו בגישה שלנו הכנה מצוינת לעבודה בחברות מסוגן, חברות שנבנות על יוזמות של העובדים ועבודות ממוקדות פרויקט. בתקופת השיא עבדנו עם 300 בתי ספר.

ומכאן?

החלטנו להקים בית ספר משלנו – בית ספר שבו ההוראה והלמידה בכל התחומים יתבססו על מחקר וביצוע. היינו 18 אנשים שהקימו את בית ספר החלומי שלהם באור יהודה. קראנו לו "החממ"ה". המועצה המקומית, משרד החינוך וקרן רש"י תמכו בנו. כתבנו את התורה שלנו, תכננו את המסגרת וקיבלנו 72 תלמידים – לא על בסיס התעודות שלהם, אלא הרצינות שלהם. לימדנו בדרכנו, סביב פרויקטים שהתלמידים הציגו לקהילה, והמורים אמרו שוב ושוב שמעולם לא עבדו כל כך קשה ומעולם לא נהנו כל כך מהעבודה.
ההתנגשות עם הממסד החינוכי הייתה בלתי נמנעת.

היא דווקא הייתה נמנעת אילו נהגתי ביתר תבונה ובפחות קנאות. משרד החינוך אכן התעקש על תכניות לימודים, בחינות ותעודות רגילות. גם המועצה המקומית ציפתה לכך. אני ראיתי בהם גופים עוינים במקום לנסות לפעול אתם בשיתוף. בית הספר נסגר לאחר שנתיים.

עשית מחקר הערכה בשנתיים האלה?

לא עשינו מחקרי הערכה ולא מדדנו, אבל ראינו את הילדים לומדים וחוקרים בהתלהבות. ילדי הקפוצ'ונים הורידו את הכובעים והזדקפו. ההצלחה ב"חממ"ה" חגגה בכל מקום. ראית מעורבות בלמידה בכל תחום. לא היה צורך בהערכה מקצועית, רק להסתכל ולהתרשם.

סגירת "החממ"ה" הייתה טראומטית, ולירז נוטה להאשים בכך את עצמו. אבל הוא הפיק לקחים, התאושש ופנה לבתי ספר.

מקור וקרדיט :

חיה  סדן . הפרויקט של לירז , הד החינוך , פברואר 2012 , כרך פ"ו , גיליון מס' 04, ע"ע 72-74.

ד"ר צבי לירז שמציג את עצמו כמורה, מורה מורים ומעצב סביבת למידה, מאמין כי חינוך הוא ערך חברתי, והתלמידים זקוקים לשלושה דברים:

מבוגר אחראי

מגרש מתאים

הזדמנות להצליח

בבסיס הרעיון עומדת החשיבות של חיבור לעולם האמיתי, תוך התייחסות לעולם הרגשי והחברתי. ההתייחסות למורה היא לא רק כאל מקור ידע, וכל הפעילות הלימודית נעשית בהקשר של הפרויקט שאותו יש לבצע. לטענת לירז, כיום, יותר מתמיד, גם המורים פתוחים לדרכי למידה חלופיות, ואפילו מחפשים אותן.

המטרה העיקרית היא כמובן להכין את התלמידים לעולם של המחר, מתוך הנחה שהעולם המודרני עובר כל הזמן שינויים, כך שהמקצועות והתפקידים הרבים שהם יצטרכו למלא בעתיד, כלל לא קיימים היום, ולכן יש להכשיר אותם ולהטמיע בהם את הכישורים של  "ללמוד איך ללמוד".

ובכן, על מה מדובר?

ללמידה מבוססת פרוייקטים 6 עקרונות:

אותנטיות – תוכנית למידה בהקשר של העולם האמיתי, שנובעת מתוך בעיה שיש לה משמעות בעיני התלמידים, ומסתיימת בתוצר בעל ערך אמיתי או חברתי.

רצינות אקדמית – לפתח הרגלי חשיבה ועבודה על פי סטנדרטים של למידה אקדמית ומקצועית איכותית.

למידה יישומית – לאתגר את התלמידים בפתרון בעיות, וללמד אותם לפתח מיומנויות של התארגנות וניהול עצמי.

חקר פעיל – להרחיב אופקים מעבר לחדר הכיתה, להתחבר לשטח ולקדם הכרות עם הקהילה.

קשר לעולם המבוגרים – לחבר את התלמידים למנחים בוגרים, לבעלי מומחיות רלוונטית, ולשתף מבוגרים בתכנון הפרוייקטים ובהערכתם.

אותנטיות – הפרויקט צריך להגיע לסיומו באירוע מסכם: תערוכה, מופע או מצגת.

יום בחיי צבי לירז – מורה של מורים, נוהג 55 אלף ק"מ בשנה

דוקטור לחינוך, גר בחדרה, דוגל בתזונת פליאו, מעדיף פודקאסטים על רדיו, מנסה בכל יום לייצר "טוויסט בעלילה" עבור תלמידים

"ניהלתי, יזמתי והקמתי כמה בתי ספר. בשמונה השנים האחרונות אני בעיקר מורה של מורים וגם מתבונן וחוקר. אני מנחה מדריכים במכללה לחינוך ובבתי ספר מרהט, הרצליה, עמק יזרעאל ועד רמת הגולן, מלווה מנהלות ומנהלים, מנחה ונכנס עדיין מדי פעם להדגים דרך הוראה או רעיון פדגוגי בכיתה. לפני חודש שאלו אותי ילדים בכיתה א׳ בן כמה אני, ניסו לנחש. חלקם אמרו 70 – סביר שבגלל השיבה שזרקה בשיערי, אחרים אמרו 20 – סביר שבגלל האנרגיה. היה כיף".

אני מגיע לשישה או שבעה בתי ספר בשבוע. יש ימים של התמקדות בבית ספר אחד ויש ימים של שלושה. לפני עשר שנים למדתי להבין ולדבר עם השומר, איש הביטחון, לפעמים אשת השמירה. המתחכמים שואלים אם יש תוצאות לעבודתי עם המורות, אחד מהם מתעקש לומר ש"חסרה דיסציפלינה, משמעת זה כל הסיפור". היום אקצר ואהיה בשלושה. בונים כבר כמה שנים בתי ספר ידידותיים ויפים, אבל הכיתות, הכיתות עדיין אותו מרובע.

בדרך כלל אני יושב בכל שעה עם שתיים או שלוש מורות. מנסים לייצר, מה שקראה אחת מהן לפני שנה, את "הטוויסט בעלילה". איך ליצור, לעצב ולנהל למידה שרואה ושומעת כל תלמיד, שאינה מתעלמת מהתוכניות והיעדים המחויבים על ידי ירושלים, אבל יודעת להתאים למורה, לילדים, למקום.

כתבה לי אחת המורות: "תראה אני רואה את הילדים במרכז, אנחנו מנחים, אני לא מורה, עומדת מול כיתה ומרצה. כל התכנים עולים מהילדים, אני כל הזמן רושמת, רושמת ורושמת דברים שהילדים מעלים. אני באה הביתה, פותחת ואז רגע, הם העלו את העניין הזה של השטחים, של היישוב שלהם, של העמק לידו, אפשר לעשות מזה שיעור מתמטיקה, לפתור בעיה בפתיחת שיעור במקום לעסוק בשטחים. פשוט לוקחים את החיים שלהם, את הדברים שמעניינים אותם, וזה מתאים לכל תחומי הלימוד".

חכמת היד והעין של מורות. בית ספר יסודי זה מקום נהדר להתחיל בו את השינוי. יש מנהלים שלמדו לחיות עם המיצ"ב. אני תמיד רושם והן כותבות גם. את הכתב שלי אי אפשר להבין. לפני שנתיים, כשהגעתי לכיתה א׳, התבוננה מורה ללשון בכתיבה שלי וניחשה שלא למדתי עברית בכיתה א׳ או ב׳. צדקה.

מקור

אפילוג

 בחודשים האחרונים ניחתו על  ד"ר צבי לירז והפעילות שלו כמה מכות , שהתחילו ממחלתה הסופנית של רעייתו ובעקבות כך לצערנו גם מצב רפואי מורכב של ד"ר צבי לירז עצמו  שמונע ממנו  כרגע להמשיך לפעול  בשדה החינוך ולהתקיים בכבוד . מאות מתלמידיו לשעבר מביה"ס מטות באבן יהודה  התגייסו לסייע בהתמודדות הקשה  ולסייע גם בהתאוששות  כלכלית שתאפשר לו להמשיך להטמיע את שיטת PBL בארץ . הם פתחו עברו מבצע גיוס המונים  ואנו עורכי האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית "  הצטרפנו ומקווים שגם אתם הקוראים.

תרומה לד"ר צבי לירז

https://my.israelgives.org/he/campaign/Liraz

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *