הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים בלקט מס' 10 :
• אוטונומיה בחינוך עובדת אם תתנו לה באמת לעבוד
• המתח הקיים בין גמישות לבין משילות של מנהל בית הספר
• כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?
• תוכניות ייחודיות בחינוך : תוכנית 'המרחב השלם'
• בחיפוש אחר מודל חדש לתעודת הבגרות
• מול המחסור במורים, ראשי המכללות לחינוך לא מאבדים תקווה
• כיצד ניתן לקדם מוטיבציה פנימית ללמידה בקרב תלמידים?
• דע את ה"אויב": בתי הספר שאימצו את הבינה המלאכותית
• הבינה המלאכותית וכתיבה , מנקודת מבט מחקרית
• מהן המגבלות של טכנולוגיית GPT בחינוך?
• ד"ר אבי גרפינקל משוחח עם ד"ר ליאת אייל על בינה מלאכותית בחינוך
• קוראים פחות, גוללים יותר: איך נרתום את הטכנולוגיה ללימודי לשון?
• המורים שמלמדים באמצעות טיקטוק: "טבעי לפגוש שם את התלמידים"
אוטונומיה בחינוך
אוטונומיה בחינוך עובדת אם תתנו לה באמת לעבוד
"אוטונומיה" זו מילה גדולה. מעין buzzword תומכי הביזור משתמשים בה כדי לבקר את כל מה שלא עובד כמו שצריך, כל מה שלא "יעיל" (עוד מילה אהובה) באופן בו מדינת ישראל הריכוזית פועלת. "צריך לתת אוטונומיה לרשויות המקומיות", "רשויות אוטונומיות מטרופוליטניות בתחבורה הן כורח המציאות", "אוטונומיה פיננסית לרשויות המקומיות", "אוטונומיה למשרדי הממשלה", ועוד ועוד קריאות להפחתת הכוח של השלטון המרכזי.
תחום החינוך איננו שונה. גם בו, כבר שנים לא מעטות, מחלחלת הבנה לפיה אוטונומיה היא מילת הקסם הבאה, היא זו שתזניק את מערכת החינוך קדימה. גם אני נשביתי בקסמיה. אך אם אודה על האמת, מאחר ובישראל תחום האוטונומיה, בייחוד האוטונומיה התקציבית של בתי הספר לא ממש נחקר, חשתי לא לגמרי בנוח עם הצהרותיי בתחום. אמנם נשענתי על גדולים ממני שחקרו את הנושא ברחבי העולם אך בישראל כמו בישראל, שום דבר איננו ממש דומה לעולם, גם מערכת החינוך.
שינסתי מותניים ויצאתי לדרך, במסגרת עבודת התזה בלימודי התואר השני בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' רענן סולציאנו-קינן. המטרה – לבדוק האם אוטונומיה תקציבית היא דבר טוב וחיובי לבתי הספר בישראל כמו בעולם, או שמא בישראל אנחנו צריכים לעבוד אחרת.
במסגרת המחקר בדקתי את ההשפעה של שיעור התקציב הגמיש בחטיבות העליונות על אחוזי הזכאות לתעודת בגרות. כאן המקום לעצור ולהעיר – אין ממש תקציב גמיש לחטיבות עליונות בישראל, לפחות לא באופן רשמי, וזאת, אני משער, גם הסיבה בגינה הנושא הזה לא ממש נחקר לעומק. אבל בישראל, כמו בישראל, יש את השטח ויש את מתחת לפני השטח. ומתחת לפני השטח, כמי שמכיר את המערכת היטב, ידעתי שישנם אי אלו תקציבים גמישים שמנהלים מוכשרים יודעים להשיג ולנצל.
לבסוף, אספתי נתונים על 462 חטיבות עליונות בישראל והנה התוצאה: אכן, לשיעור התקציב הגמיש יש השפעה חיובית על אחוז הזכאות לבגרות. ובמספרים: עלייה של 1% בלבד בשיעור התקציב הגמיש תוביל לעלייה של 0.3% בזכאות לבגרות. לדוגמא, אם שיעור התקציב הגמיש יעלה ב-40% אחוז בבית ספר המציג במצב רגיל 80% זכאות לבגרות, אז שיעור הזכאות יעלה ל-92%.
למאמר של טל לוריא , אפריל 2023
אוטונומיה בית-ספרית במפגש עם הפיתוח המקצועי של מורים
המתח הקיים בין גמישות לבין משילות של מנהל בית הספר
ד"ר רונית אדם
מדריכה ארצית – אגף מדעים משרד החינוך
מדריכה בלמדע – פיתוח והובלת השתלמות, מרכז מורים
ארצי למדעים, אוניברסיטת תל אביב ronitadam3@gmail.com
בנייר עמדה זה אציג תחילה את הסוגייה של מתן אוטונומיה וגמישות למנהלי בתי הספר. בהמשך אבחן את הסוגייה הזו מנקודת מבט מיקרו פוליטית על הארגון הבית-ספרי. אציג את המתח הקיים במפגש שבין הגמישות הניהולית של מנהל בית הספר בבחירת התכנים של הפיתוח המקצועי לבין הגורמים האנושיים העוסקים במלאכת החינוך
מנהיגוּת של מורות ומורים
כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?
מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.
קראו עוד >>מקור וקרדיט: לשכת המדען הראשי , משרד החינוך
בחיפוש אחר מודל חדש לתעודת הבגרות
"הצגנו את המודלים למזכירות הפדגוגית ויש כוונה (בהצהרה) להמשיך בפיתוח ביחד, נקווה שיקרה."
קבוצת פיתוח של מנהלות ומנהלי בתי ספר ובעלי תפקידים נוספים פעלה השנה בחיפוש אחר מודל חדש לתעודת הבגרות. העקרונות שגובשו בקבוצה מתאימים ליישום לא רק בבגרות, אלא בכל מהלכי ההערכה, ביסודי, בחטיבה ובתיכון.
הערכה יכולה להיות הוגנת – בכך שלא תהייה ממיינת; הערכה יכולה להיות מצמיחה – בכך שתספק ללומד מידע מפורש מה הוא יכול לעשות להבא; הערכה יכולה להיות מקיפה – בכך שתתייחס לכל כישורי האדם ולא רק להיבט הקוגניטיבי; והערכה יכולה להיות מעודדת למידה בכך שתתייחס למיומנויות וליכולות: מה ניתן לעשות עם מה שלמדנו.
תוכניות ייחודיות בחינוך
תוכנית 'המרחב השלם'
המושגים 'חינוך פורמלי' ו'חינוך בלתי פורמלי' מככבים הרבה בכל הנושא החינוכי בעיריית ירושלים ובמנח"י. הקישור ביניהם, מאפשר למעשה לייצר עבור כל תלמיד ותלמידה רצף פעילויות חינוכיות גם מעבר לשעות הלימודים וזהו מקור לגאווה גדולה, גם מבחינת לארי.
בין התוכניות הבולטות שמשלבות את החינוך הבלתי פורמאלי נמצאת תוכנית 'המרחב השלם'. "זה פיילוט שהתחיל בקרית מנחם עם יוצאי 8200, שהרעיון שעומד מאחוריו הוא שכל ילד וילד הוא לא רק תלמיד, אלא חבר בקהילה שבה הוא חי", . המרחב השלם בעצם לוקח את כל העשייה של התלמיד ומערב פעילות בתנועות נוער, חוגים, התנדבות במד"א ובמקומות אחרים ומחבר ביניהם".
התוכנית הזו מוצלחת ביותר", מוסיף לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים,
"ואנחנו רוצים להרחיב אותה לכל בתי הספר בעיר, בדגש על בתי הספר הפחות יוקרתיים והלא פחות טובים. הסטטיסטיקה שיש לנו מראה שרבים מהתלמידים שמשתתפים ב'מרחב השלם', מגיעים ליחידות העילית והסייבר בצבא. אנחנו רוצים לתת לכולם את ההזדמנות להשתלב בחיים ברמה הגבוהה ביותר, ביחידות הנחשקות והנחשבות ביותר, במוסדות האקדמיים הנחשבים ביותר ולא רק לתלמידי בתי הספר המובילים. המשתתפים בתוכנית מקבלים סל תמיכה וצמיחה מקיף. המערכת מקבלת עליהם תמונה רחבה של כמעט 24/7 ומשלבת עבורם תוכניות חינוכיות שלא נלמדות בחינוך הפורמלי, אך הן חשובות להכשרה לעתיד".
"אני גאה בתוכנית ה'מרחב השלם', היא מאוד ייחודית, חדשנית ומאפיינת את ירושלים. יש בה שיתוף פעולה בין כל היחידות – השירות הפסיכולוגי, המינהלים הקהילתיים, תנועות הנוער, שהן מצוינות בפני עצמן, התנדבות ועוד. הנושא הקהילתי-חברתי חשוב מאוד, ובתי הספר מעודדים השתתפות בתנועות הנוער ובחוגים שונים. השורה התחתונה היא שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ובסופו של דבר כל ילד, כולל ילדים חלשים, זוכים להצלחה בלתי רגילה".
מול המחסור במורים, ראשי המכללות לחינוך לא מאבדים תקווה
נשיא האקדמית חמדת פרופ' חיים שקד אומר כי המחסור במורים במערכת החינוך לא נוצר ביום בהיר אחד. "הדבר התבשל מתחת לפני השטח במשך כמה שנים, אבל ההרגשה היא שזה התפרץ בבת אחת וכולם מדברים על זה עכשיו. למרבה הצער זה גם לא ייפתר ביום אחד, כיוון שגם אם נביא המון סטודנטים ללימודי חינוך, ייקח זמן רב עד שהם ילמדו וייכנסו למערכת, ובשנים הקרובות אנחנו צפויים להתמודד עם משבר גדול".
ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש בית הספר לחינוך אפרתה, מסכימה עם הדברים ומספרת כי המצב מורגש בשטח. "מספר הסטודנטיות בירידה כללית. יש הבדלים בין חוג לחוג, והדבר תלוי בעוד גורמים כמו התקצובים שמגיעים ממשרד החינוך לתחומים השונים, אבל באופן כללי אנחנו מרגישים שפחות סטודנטים מעוניינים ללמוד הוראה היום. לצערנו זה לא מפתיע".
לשאלה מדוע ישנה ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים והמורים במערכת החינוך יש תשובה שנמצאת בקונצנזוס ותולה את המצב באטרקטיביות ההולכת ויורדת של מקצוע ההוראה ובדימוי המורים שספג פגיעה אנושה בשנים האחרונות.
ד"ר רוזמרין מציינת עוד סיבה למצב החמור בתחום ההוראה – התערבות ההורים בעבודת המורים. "יש למורים והגננות התמודדות אינסופית עם הורים. לפעמים הורים חזקים יותר מהמנהלים. הם פונים לערכאות, משתפים כלי תקשורת ושולטים במקום שהם לא צריכים, ולמורים אין גיבוי מהמנהלים, מהמפקחים וממשרד החינוך. המנהלים לא רוצים לאבד תלמידים ולכן מבחינתם ההורים תמיד צודקים. אנחנו בתחרות מתמדת להשיג תלמידים, ואם המנהלים יהיו נחמדים יותר להורים, ההורים ירשמו את התלמידים לבתי הספר שלהם. אם לא, יגיעו איומים מצד ההורים שהם יוציאו את הילדים והחברים שלהם מהמוסד החינוכי".
פרופ' חיים שקד: פעם כשהיית אומר שאתה מורה, אנשים היו אומרים שאתה ערכי ועושה עבודה חשובה, היום בזים למורים ואומרים שהם לוזרים. אף אמא לא תשלח את הילדים שלה ללמוד חינוך
"היום אנחנו במצב שהמדינה לא מצליחה להביא ללימודי ההוראה ולמערכת החינוך את האנשים שהיינו רוצים לראות שם, ופשוט חסרים מורים", אומר פרופ' שקד שמכהן גם כיו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך, ומציין כי המחסור מורגש קודם כול במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מיפוי של משרד החינוך מצא כי יש מחסור של 1,495 מחנכים בבתי הספר היסודיים, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו־352 מורים למתמטיקה.
ד"ר גלית אגם בן־ארצי, מרצה וחוקרת בחינוך מיוחד וראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מבקשת לציין עוד כמה גורמים למצב הקשה של מספר המורים בישראל, ולכולם מכנה משותף – דרישות תפקיד תובעניות. "תחת הכותרת הזו אפשר לציין את מספר התלמידים הלומדים בכיתה אחת, הגדול ביחס למדינות אחרות בעולם, ואת הרכב התלמידים ההטרוגני והכולל גם כאלה עם לקויות למידה ומוגבלויות, דבר הדורש מהמורה לשלוט במיומנויות ובאסטרטגיות של הכלה שאין לו הכשרה בהן. במקביל, המורה מתמודד עם לחץ מצד ההנהלה ומצד הפיקוח להוביל את הלומדים להישגים לימודיים גבוהים ועם הלחץ של ההורים להצלחת ילדיהם בתחום האקדמי ובתחום החברתי".
משרד החינוך מתמודד כיום בכמה דרכים עם מצב החירום בבתי הספר: הראשונה הוא תוכניות להסבת אקדמאים שיגדילו את היצע המורים בשוק. את הדרך השנייה הציע לא מכבר על ידי שר החינוך הנכנס יואב קיש – להכניס חיילים מחיל החינוך לתוך בתי הספר. ההצעה ספגה לא מעט ביקורת מקרב אנשי המערכת והמומחים בתחום.
"במקום לשפר את האטרקטיביות של המקצוע כדי למשוך אנשים טובים יותר פנימה, המדינה ומערכת החינוך בוחרות לפתוח את הדלת האחורית ולהכניס כל מיני גורמים חסרי הכשרה לתוך המערכת כדי לסתום את החורים", אומר פרופ' שקד. "שר החינוך יואב קיש הציע להכניס חיילים לתוך מערכת החינוך, כמו שבשנות ה־50 מורות חיילות בלי שום הכשרה לימדו בבתי ספר. כיום אנחנו רואים את ההוראה כמקצוע שצריך ללמוד אותו, אבל באותה החלטה אנחנו חוזרים עשרות שנים אחורה, כי זה הפתרון הקל להתמודדות עם המחסור. דרכי ההתמודדות של משרד החינוך ובתי הספר ברמה הארצית והמקומית הן בעייתיות מאוד ולפעמים גם מזיקות מאוד. הם לוקחים מורים שלא הוכשרו, מעבירים מורים למקצועות שהם לא מספיק טובים בהם או נותנים למחנכת אחת להיות עם שתי כיתות. אין לי שום טענה כלפיהם, הם חייבים לגלגל את העסק איכשהו".
מקור וקרדיט : מאת ישי אלמקייס
מוטיבציה של תלמידים
כיצד ניתן לקדם מוטיבציה פנימית ללמידה בקרב תלמידים?
מאמר זה מציג סקירה מטא-אנליטית, המשלבת נתונים ממספר רב של מחקרים כמותניים, במטרה לזהות מה הם הגורמים התורמים למוטיבציה פנימית ואטונומית ללמידה בקרב תלמידים. נמצא כי הגורמים המשפיעים ביותר הם תחושת המסוגלות של התלמידים, וכן תמיכה בבחירה החופשית שלהם מצד המורים.
בבחינת ההשפעה של ההורים והמורים על מוטיבציה אוטונומית, נמצא כי התמיכה באוטונומיה של התלמידים מצד המורים הייתה בעלת חשיבות והשפעה על המוטיבציה האוטונומית שלהם. במילים אחרות כאשר המורים אפשרו לתלמידים בחירה רבה יותר בתכני הלימוד ודרכי הלימוד שלהם, התלמידים פעלו יותר מתוך הנאה מהלמידה ועניין בה, וראו חשיבות רבה יותר בחומר הנלמד. לעומת זאת פעילויות תומכות אוטונומיה מצד ההורים לא השפיעו באותה צורה על המוטיבציה של התלמידים.
בוראו ועמיתיו מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של תמיכה באוטונומיה מצד המורים למוטיבציה האוטונומית של התלמידים. בהתחשב במחקרים הרבים המראים השפעה חיובית של מוטיבציה אוטונומית על הצלחה אקדמית, רווחה בבית הספר, התמדה בלימודים ועוד, ראוי לחקור את הדרכים בהן מורים יכולים לתמוך באוטונומיה של התלמידים, וכן לבחון כיצד המערכת יכולה להתאים עצמה על מנת לאפשר למורים לתמוך בה.
מקור וקרדיט : לשכת המדען הראשי , משרד החינוך
טכנולוגיה בחינוך
קוראים פחות, גוללים יותר: איך נרתום את הטכנולוגיה ללימודי לשון?
כולנו, צעירים ומבוגרים, חיים בעידן של הצפת מידע מערוצי המדיה השונים. אז עם כל גירויי הטכנולוגיה המהירים, איך מתמודדים עם טקסטים מורכבים? מה שנקרא – If you can't beat them, join them
שרון שני
המורים שמלמדים באמצעות טיקטוק: "טבעי לפגוש שם את התלמידים"
"ניסיון העבר שלנו עם רשתות כמו פייסבוק ווואטסאפ מראה, שככל שמתרחב השימוש ברשת חברתית באופן כללי, גם השימוש לצרכי למידה והוראה תופס בה מקום, וזה בדיוק מה שהופך אותה למעניינת עבורי", מספרת ל-mako ד"ר מור דשן, שחוקרת את תחום הרשתות החברתיות בכלל, ובאופן ספציפי כערוץ ללמידה והוראה.
דע את ה"אויב": בתי הספר שאימצו את הבינה המלאכותית
"התלמידים יגיעו לבינה המלאכותית בכל מקרה, איתנו או בלעדינו, אז עדיף שזה ייעשה בהסכמת ההורים ובבית הספר בצורה מפוקחת”, אומרת רפאלה בלס, אחראית פיתוח תוכן ופרויקטים ברשת בתי הספר "עמל" ומורה בתיכון "עמל" להייטק ואמנויות ע"ש פרס בתל אביב. "כך הם ילמדו להשתמש בה בצורה נכונה וטובה. אני קוראת לזה לימודי ‘אוריינות בינה מלאכותית’”.
במסגרת תפקידה יזמה בלס יחד עם קולגה שלה, המורה ללשון תומר קרודו, תוכנית שמנגישה לתלמידים את כלי הבינה המלאכותית (AI). “אנו נותנים לתלמידים משימה מסקרנת ומעוררת מוטיבציה ובשביל להשלים אותה הם נעזרים בשורה של כלים”, היא מתארת. “בסוף הם מגלים שהם יודעים לשלוט בכלי הבינה המלאכותית”.
התוכנית שיזמה בלס נקראת “מחולל תמונת עתיד רצוי”. “אני מנסה לגרום לתלמידים להגיע לתמונת העתיד המקצועי הרצוי שלהם וממנה לגזור לאחור את התהליך”, היא מתארת. “בשלב הראשון הם נכנסים למחולל תמונות ומייצרים בעזרת בינה מלאכותית את התמונה שמייצגת אותם כיום. בשלב השני הם מבררים את התכונות שלהם, במה הם חזקים. בשלב השלישי הם נכנסים לסביבה וירטואלית ומייצרים לעצמם כרטיס ביקור עתידני שכולל תמונה של עצמם, והגדרת המקצוע של עצמם. בשלב הרביעי הם אמורים לחשוב איך הם מגיעים מההווה לעתיד המדומיין: הם מדברים עם אפליקציית הבינה המלאכותית ומבקשים ממנה לבנות תוכנית עבודה שתביא אותם ליעד”.
הבינה המלאכותית , מנקודת מבט מחקרית
ועכשיו , אחרי ההיסחפות ההמונית אחרי הבינה המלאכותית מתחילים להתפרסם המחקרים ומגלים כי הבינה המלאכותית עלולה גם לשבש את היצירתיות של הכותב , ממצאים של עבודת דוקטורט
קישור
מהן המגבלות של טכנולוגיית GPT בחינוך?
למרות היתרונות הפוטנציאליים שלה, לטכנולוגיית GPT יש מספר מגבלות בתחום החינוך.
- ראשית, טכנולוגיית GPT אינה מסוגלת לספק משוב משמעותי לתלמידים. היא יכולה להעריך את תשובות התלמידים, אבל לא יכול לספק שום תובנה משמעותית לגבי תהליך הלמידה של התלמיד.
- שנית, טכנולוגיית GPT אינה מסוגלת לתת מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד. זה יכול לנתח את צרכי התלמידים, אבל לא יכול להתאים אישית את חווית ההוראה לצרכים האישיים של כל תלמיד.
- לבסוף, טכנולוגיית GPT מוגבלת ביכולתה להסתגל לשינויים בסביבת הלמידה. הוא יכול לספק דרך חכמה ויעילה להוראה, אך אינו מסוגל לבצע שינויים בסביבת הלמידה לפי הצורך. מגבלות אלו מקשות על ניצול יעיל של טכנולוגיית GPT בתחום החינוך. לכן, חשוב לקחת בחשבון את המגבלות הללו כאשר בוחנים את היתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיית GPT בתחום החינוך. בעוד שטכנולוגיית GPT יכולה לספק כמה יתרונות, חשוב להיות מודעים למגבלות על מנת להבטיח שימוש יעיל ויעיל בטכנולוגיית GPT.
