עמי סלנט , מידען , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית
ד"ר זהר שיינמן , ראשת תחום טכנולוגיות למידה, המכללה למינהל
גרסה מס' 6 , 6 ביוני 2020
בסקירה זו ניסינו ללמוד מה הלקחים שהופקו וכיצד הם תרמו להצלחה של ההוראה-למידה מרחוק בחינוך הגבוה , כאשר המדדים העיקריים הם ה-Engagement של הסטודנטים והמוטיבציה שלהם וגם תבחינים של פדגוגיה דיגיטלית. נבדקו באופן שיטתי מרבית מאגרי המידע בחינוך בארץ ובעולם , וגם המיפגשים המקוונים לסיכום תובנות ולקחים בחודש האחרון , תובנות ברשתות החינוכיות בארץ ובעולם וגם ראיונות עם כמה וכמה מרצים בארץ ובעולם.
הקדמה
הלמידה המקוונת לא הומצאה עם משבר הקורונה. היא קיימת בצורות כאלו ואחרות כמעט מאז המצאת האינטרנט. הראשונות לאמץ את האינטרנט לצרכי למידה מרחוק היו כמובן האוניברסיטאות הפתוחות. התפתחות משמעותית נוספת קרתה עם פיתוחם של המוקים (MOOCs – Massive Open Online Courses), לפני מעל לעשור. במסגרת זו הציעו האוניברסיטאות המובילות בעולם את מיטב הקורסים שלהן בחינם לקהל הרחב ללמידה אונליין. מעניין לראות כי הן באוניברסיאות הפתוחות והן המוקים מבוססים בעיקרם על למידה עצמאית א-סינכרונית:
באוניברסיטאות הפתוחות עיקר הלימוד מתבסס על ספרי הלימוד ומטלות להגשה, ובמוקים לרוב מדובר בהרצאות מוקלטות מראש, בהן צופים הסטודנטים בזמנם החופשי, ובינהן משולבים תרגילים ודיונים בפורומים.
כאשר פרץ משבר הקורונה והוחלט על מעבר ללמידה מרחוק, בחרו רוב המרצים דווקא במודל של למידה סינכרונית המבוססת בעיקרה על שיעורים חיים בזום. במקרים רבים היה מדובר בהעתקה של השיעור הפרונטלי מהמרחב הפיזי למרחב הדיגטלי. הדבר נעשה תוך כדי תנועה ונבע יותר מאילוצי המערכת מאשר מתכנון מושכל כלשהו. כיוון שההחלטה לסגור את הקמפוסים התקבלה ימים בודדים לפני תחילת סמסטר ב', לא היה למרצים שום זמן להיערך לשינוי. במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ עברו המרצים בליץ' של הדרכות לשימוש במערכת הזום, שהיו טכניות בעיקרן, ללא התייחסות ממשית לשינוי הפדגוגי הנדרש (לפחות לא בשלב הראשון). היענות המרצים להדרכות הללו היתה לא פחות ממדהימה, ובתוך פחות משבוע הוכשרו אלפי מרצים בכל רחבי הארץ, חלק בלתי מבוטל מהם טכנופוביים על פי הגדרתם, לשימוש בזום. הכשרה מסיבית כזו, והמרה מוחלטת של ענף שלם מהתנהלות פיזית לחלוטין להתנהלות מקוונת לגמרי לא נראה בשום ענף אחר במשק. באופן לא פחות ממופלא, הצליחו המרצים להציל את הסמסטר מאובדן מוחלט בכך שעברו בין רגע כמעט ללמד אונליין, עם מינימום הכנה מראש ( ד"ר זהר שיינמן).
עם זאת, לאחר שעבר ההלם הראשוני והדברים החלו להיכנס לשגרה, התחיל להתברר כמה מודל הלימוד הסינכרוני הוא בעייתי, לפחות באופן בו הוא נעשה עד כה. הסטודנטים החלו להתלונן על הקושי הרב להתרכז לאורך מפגשי הזום הארוכים. מעולם לפני כן הם לא נדרשו לשבת שעות ארוכות ברצף למול המחשב ולהאזין למרציהם מדברים עוד ועוד בזה אחר זה. המרצים מצידם התלוננו על הקושי שלהם לחוש את הקהל. סטודנטים רבים נמנעו מלפתוח את מצלמותיהם והמרצים מצאו את עצמם מדברים לריבועים שחורים מבלי יכולת לקבל את הפידבק אותו הם רגילים לקבל בעת הרצאה בכיתה.
האתגרים
רגע לפני שנצלול לעומק הסקירה, חשוב להדגיש את ההבדל הניכר בין למידה בשעת חירום ולמידה בשגרה. למידה בשעת חירום מאופיינת במצב של בניית התיבה תוך כדי המבול. המרצים מכינים את השיעורים שלהם משבוע לשבוע. עורכים בהם שינויים הכרחיים בלבד על מנת להכינם לפורמט הדיגיטלי ועושים פחות או יותר את מה שנדרש מהם כדי להישאר עם הראש מעל למים. למידה מרחוק בשגרה, אם היא נעשית כראוי, דורשת תכנון מחדש של הקורס כולו, כולל חשיבה פדגוגית מעמיקה לגבי האופן בו יש לחלק את הלמידה בין הרכיבים הסינכרוניים והא-סינכרוניים שלה.
לא לחינם פיתוחו של קורס מוק ממוצע לוקחת בין חצי שנה לשנה ולעיתים אף למעלה מזה. לאור כך, מי שחווה למידה מרחוק בחירום לא נחשף באמת ללמידה מרחוק איכותית ועל כן עשוי לגבש חוות דעת שלילית על למידה מרחוק בכלל, שלא בצדק.
אספקטים נוספים שצריכים להילקח בחשבון הינם רמת המגוייסות של המרצים והסטודנטים ללמידה, היכולת להתגבר על הסחות דעת והפניות ללמידה ולהוראה בשל הדרישה להישאר בבית. כל אלה יפחתו מן הסתם עם החזרה לשגרה. מצד שני, בתקופת הקורונה המרצים והסטודנטים לימדו ולמדו בתנאי לחץ וחרדה שאינם קיימים בשגרה. חלקם נאלצו להתמודד גם עם הסחות דעת שונות בבית, כגון טיפול בילדים קטנים, אשר גם הן פחותות במצב הרגיל.
חשוב לזכור גם כי בעת חירום, הברירה של למידה מקוונת הוערכה כנגד הברירה של השבתת מערכת הלימודים כולה, כשההשלכות של השבתה זו היו יכולות להיות הרסניות גם מבחינת המרצים וגם מבחינת הסטודנטים. בעת שבשגרה, הברירה של למידה מקוונת מוערכת כנגד הברירה של למידה בקמפוס, על יתרונותיה הנוספים, החברתיים בעיקר.
העובדה שהמרצים והסטודנטים התנסו בלמידה מקוונת בעת חירום, משליכה גם על איכות ההוראה המקוונת המשמשת מבחינתם מודל להצלחה. גם כאן, בעת חירום ובעת שגרה המדדים להצלחה הם שונים. בעת חירום, על המרצים היה להקדיש חלק מן השיעורים למתן מענה לצורך הרגשי של הסטודנטים בשיתוף במצב, ופחות לעמוד על קצב ההתקדמות בחומר, מתוך הבנה שפרק זה עשוי להסתיים בקרוב וניתן יהיה להשלים פערים. במצב שגרה על המרצים יהיה לעמוד בקצב ולהתאים את חומרי ההוראה שלהם טוב יותר למדיום המקוון. הסלחנות שאפיינה את המעבר מלמידה בכיתה ללמידה מקוונת בעת חירום לא תעמוד יותר לטובתם של המרצים, והסטודנטים ידרשו מהמרצים יתר מקצועיות בהוראה המקוונת. כלומר, הכנה של חומרי לימוד איכותיים, ושליטה באפשרויות המתקדמות שנותנות המערכות המקוונות ומכוונות ליתר אינטראקציה בין הסטודנטים ובין המרצים: ניהול דיון מקוון, שימוש בלוח שיתופי, שימוש בסקרים, בצ'אט, שיתוף מסכים, פתיחת חדרים לעבודה בקבוצות, שימוש בשתי מצלמות, שילוב עבודה בסביבות שיתופיות חיצוניות ועוד.
במיוחד מעניין מה יעלה בגורלה של למידה הא-סינכרונית, שהיתה המובילה עד כה בלמידה מרחוק והפכה זניחה בתקופת הקורונה. האם הלמידה הסינכרונית תמשיך לשלוט בלמידה מרחוק או שנראה חזרה למודלים הא-סינכרוניים ששלטו בהוראה האקדמית המקוונת בשנים האחרונות? האם המודל של למידה עצמית נעדרת מרצה המאפיינת את הלמידה בחלק גדול מהמוקים תוכל להמשיך להתקיים ולא תהיה ציפיה של הסטודנטים ליתר מעורבות סינכרונית וא-סינכרונית של המרצה? שילוב של אלמנטים א-סינכרוניים בתוך הלמידה המקוונת תהיה ללא ספק אחד האתגרים המשמעותיים שעימה תצטרך מערכת החינוך הגבוה להתמודד. מהלך זה ידרוש הרחבה מסיבית של הכשרת המרצים להוראה א-סינכרונית, כולל הקניית מיומנויות של פיתוח, הפעלה והערכה של תהליכי למידה מקוונים המשלבים בתוכם מיומנויות דיגיטליות מורכבות ומיומנויות פדגוגיות מורכבות לא פחות.
בשנים האחרונות האקדמיה עודדה את המעבר ללמידה מקוונת אך נתקלה בהתנגדות של מרצים
שלא נענו לאתגר וביקשו להמשיך במתכונת המוכרת. המחסומים שעמדו בפני הרחבת הלמידה
המקוונת באקדמיה נפרצו ללא כל ספק, אך המודל שצמח מתוך המצב המיוחד, אינו בדיוק
המודל אליו כיוונו מומחי הלמידה המקוונת. האתגר שעומד בפני האקדמיה כעת יהיה למנף
את הפתיחות שנוצרה ולנהל את ההטמעה וההתאמה של דגמי ההוראה המקוונת גם לימי שגרה ( ד"ר חגית
מישר-טל).
תובנות מהכינוס המקוון על למידה מרחוק ומבט מקרוב , 13 למאי 2020
- חקר משתמשים שביצעה יוליה ריינשמיד בחודש אפריל 2020 מגלה כי הסטודנטים הלומדים אינם אוהבים הרצאות מקוונות בפלטפורמות מקוונות שבהם המרצה מדבר המון זמן רצוף.
- מבחינת הלומדים בשיעור המקוון יש חשיבות למיגוון בלמידה מרחוק זאת על מנת לייצור חווית למידה , כלומר להציג דוגמאות ויזואליות שונים והפניות לאתרי אינטרנט .
- הלומדים אוהבים את הרב-ערוציות במהלך השיעור המקוון , כלומר אפשר להפנות אותם במקביל לאינסטגרם ועוד ערוצי מדיה מקוונים ( כגון יוטיוב).
- הלומדים , בעיקר הסטודנטים, אוהבים שנותנים להם עבודה קבוצתית , אך המרצים כמעט לא מפעילים אותם באופן מקוון שיתופי . הסטודנטים מתלוננים כי עבודה קבוצתית לא מתאפשרת מספיק .
- הלומדים , הסטודנטים, אוהבים שאפשר לשאול שאלות כל הזמן במהלך ההרצאה המקוונת , בדרך כלל באמצעות הצ'אט , אך המרצים במקרים רבים מתעלמים מערוץ הצ'אט וגם מהשאלות הנשאלות בו.
- הסטודנטים מעדיפים שיעור מקוון המבוסס על נרטיב , כלומר סיפור וסביבו העובדות והתכנים .
- רותי סלומון ממכון מופ"ת הציגה את החשיבות של מודל היברידי המשלב בין למידה סינכרונית ולמידה א-סינכרונית . המרצה צריך לדעת כיצד לעבור בין שני ערוצי למידה מקוונים אלו במהלך כל הקורס המקוון. כאשר יש עבודה קבוצתית לאורך זמן בקורס צריך לעבור מהערוץ הסינכרוני כגון ZOOM לערוץ אסינכרוני כגון פורום מקוון. בעיקר כאשר נדרשת מהסטודנטים פעילות של למידה עצמאית, כגון קריאת מאמרים.
- המרצה צריך להפגין נוכחות מקוונת במהלך השילוב של 2 ערוצי הלמידה . לבקר מדי יום או כמה ימים בפורומים המקוונים או בקבוצות הפייסבוקולענות על שאלות ולהבהיר דברים שלא היו ברורים בהרצאה המקוונת הסינכרונית.
- המרצה צריך לדעת להיכנס לנעלי הסטודנטים לראות שאין עומס תכנים ומידע באמצעות ביקורים יומיים ושאלות בפורומים המקוונים בערוץ הא-סינכרוני של הקורס.
- מתי לעבור לערוץ הסינכרוני ? כאשר נדרשת אינטראקציה בשיעורים המקוונים , דיון ושאלת שאילות ע"י הסטודנטים. כאשר רוצים ליצור פעילות של קבוצות למידה אז צריך לעבור לפיצול חדרים בערוץ הסינכרוני של ZOOM . כאשר רוצים לתת מענה מיידי ללומדים כגון שעת קבלה אז צריך לעבור לפלטפורמה סינכרונית כגון ZOOM.
- חשוב לחלק את השיעור המקוון הסינכרוני ליחידות תוכן קטנות ( מיקרו-תוכן) .
- חשוב לייצור מעורבות של הלומדים , כלומר , ENGAGEMENT באמצעות מתן אפשרות לשאול שאלות וגם באמצעות לוח שיתופי מקוון שבו הסטודנטים יכולים להגיב ולכתוב הערות שכל המשתתפים רואים זאת מייד גם במהלך השידור הסינכרוני בZOOM
- לקראת סוף שיעור מקוון בערוץ הסינכרוני המרצה צריךלהציג שתי שאלות מפעילות : א. מהו הדבר החשוב שלמדתם בשיעור הזה ב. מה לא היה ברור לכם ? הסטודנטים יענו מייד באמצעות הצ'אט או הלוח המקוון השיתופיאו באמצעות הפורום המקוון והמרצה יגיב ויבהיר את הטעון הבהרה ויוכל גם להעריך את רמת ההבנה של הסטודנטים מהשיעור המקוון .
כל המצגות של הכינוס המקוון כאן בקישור
חשיבות התכנון מחדש של הקורס בסביבה המקוונת
חשיבות שבירת הקורס מחדש
"תכננו מחדש את הקורס! שברו את השיעורים שתכננתם להעביר למקטעים קצרים, קצרים ככל הניתן. המחקר הקיים על למידה עצמית מראה יכולת קליטה טובה הרבה יותר של חומר שמפורק בצורה הזו. לא ניתן ללמד בפורמט זה כמו שלימדתם עד כה בכיתות ואתם חייבים להפנים את העולם החדש והאמיץ בו אנו חיים עכשיו… לכל נושא הגדירו מה מטרת המקטע, מה הכלי/כלים שאתם רוצים להעביר, עם מה הסטודנט צריך לצאת. זה ינחה אתכם אחר כך בתכנון החומר להוספה ובמה להדגיש בהוראה. ב. הלמידה של הסטודנטים בפורמט הא-סינכרוני היא למידה עצמית עם תמיכה שלכם כמרצי הקורס. האינטראקציה העיקרית מול הסטודנטים היא דרך אתר הקורס שלכם. אתר זה כבר מלא בחומרים שהעלאתם לסטודנטים בתחילת הסמסטר ותוך כדי התקדמותו. כרגע, חשוב מאד להעלות חומרים חדשים שיאפשרו התמודדות טובה יותר של הסטודנטים עם הלמידה העצמית אך גם יראו לסטודנטים שאתם עושים מאמץ מיוחד ומתאימים את הקורס למגבלות החדשות"
הרצאות מקוונות צריכות להיות קצרות
ההרצאות מקוונות צריכות להימשך 18 דקות ופחות: אין דבר יותר משעמם מאשר להקשיב או לצפות במישהו מדבר במשך 45 דקות או יותר בכיתה וירטואלית. מבחינת המרצה, זו הרבה עבודה להכין להרצאות ארוכות המשולבות גם עם מצגות . מבחינת הסטודנט, את רובן לא ייזכור . לא בכדי ישנה סיבה לכך שהרצאות TED תמיד אורכות 15-20 דקות בלבד .
מקור : Dr Ted Sun
המאמר המלא : How to create effective learning for students online
מיקרו-למידה
מה שאנחנו יודעים מניסיון של 30 שנה בלמידה מרחוק הוא כי יחידות לימוד קצרות יותר (עצמאיות – המסוגלות לעמוד בפני עצמן) עם קישורים למצבים אוטנטיים או מצבים אמיתיים הצליחו למשוך יותר סטודנטים ולמנוע נשירה משמעותית שלהם (Moore and Kearsley, 1996) מהקורסים המתוקשבים.
מבנה הקורס המתוקשב אינו חייב להיות סטאטי, רצוי לערוך שינויים בהרכבי החומרים המתוקשבים עוד במהלך הקורס באופן שיגבירו את הסקרנות של התלמידים.
Moore, M. G. & Kearsley, G. (1996). Distance education: a systems view, Belmont, CA: Wadsworth.
בארה"ב וגם באוסטרליה הבינו כי הצלחת הלמידה מרחוק מחייבת גישות חינוכיות אחרות ולא העתקת דפוסי ההוראה הפרונטלית באמצעות שעתוק הפלטפורמה של ZOOM .
באופן מעשי ומתוך תובנות עצמיות החלו מרצים בארה"ב ליישם את המודל של מיקרו-למידה בלמידה מרחוק ובלמידה מקוונת.
המונח מיקרו-למידה מתייחס לניסיון לתחום את הלמידה אל תוך יחידות קצרות וממוקדות, המותאמות לקשב הקצר של הלומדים. יחידת תוכן מסוג זה עשויה לכלול סרטון, מאמר קצר או סדרת שאלות המשקפות רעיון אחד ברור. תפיסה זו של למידה בטווחי זמן קצרים גם תומכת במגמת הלמידה בצורה מקוונת…
אז איך עושים מיקרו למידה?
בונים הרבה יחידות קטנות, טקסטואליות או בוידאו. אוסף של יחידות כאלו יכולים לכסות נושא באופן הוליסטי כך שניתן לעבור עליהן באופן לינארי כמו בקורס מובנה. התוכן עצמו מזוקק מאוד, מתמקד רק בעיקר והופך להיו תחליף לקורסים ארוכים. התוכן קצר ולכן הוא מעורר ורלבנטי,
ככל שהיחידה קצרה יותר (בודאי וידאו) כך יגדלו כמות האנשים שיכנסו ויצפו עד הסוף. ככל שמדובר ביחידה ארוכה יותר, כך גדלה הנטישה של הלמידה כבר בשלב מוקדם של הסרטון. דר' ערן גל ציטט לאחרונה את אחד המנחים בכנס בינלאומי בברלין, (היועץ הבריטי בן בטס), שאמר שוידאו באורך 4 דקות משאיר משתמשים בדף 9 דקות ויותר (ממשיכים לענות על שאלות לאחר הצפייה בסרט). לעומת זאת אם הוידאו באורך 9 דקות, המשתמשים נוטשים לאחר 40 שניות.. אין הוכחה גדולה מזה להתאמה שאנו נדרשים לעשות לעידן של קוגניציה ותרבות חדשה.
מיקרו למידה ולא רידוד תוכן
3 "אסורים" שכדאי לשים לב אליהם
🧼אסור לנו לוותר על חלקים הכרחיים בתוכן. לדוגמא, לא נוכל לוותר על
חלק של הבנת מושגים. בלעדיהם לא נוכל להסביר את תהליך העבודה, אלא אם כן מדובר ב common knowledge של קהל היעד או ששלחנו
אותו למשימת חקר מקדימה, שתעזור לו למפות את עולם המושג של תהליך מסוים.
🔵אסור לנו להפוך כל תוכן לרשימה שטוחה של "בולטים". הם
מסבירים את התהליך ללא הקונטקסט הרלוונטי ולא מאפשרים להבין את התמונה הגדולה יותר.
🔬אסור לנו לוותר על השימוש בדוגמאות רק בכדי לקצר את משך הלמידה. למידה דרך דוגמאות, עוזרת להבין תהליכי מחשבה, טעויות אפשריות ודרכי
התמודדות עם אתגרים לאורך הדרך.
MICROLEARNING IN THE INSTRUCTION OF TECHNICAL AND HUMANITIES COURSES
ראו גם :אפשר גם אחרת : מיקרו-למידה בלמידה מרחוק
פלפטפורמות LXP : הדור הבא של מערכות למידה מתוקשבות
חשיבות האינטראקציה בלמידה מרחוק : המודל של פרופסור גילי סלמון
Salmon בנתה מודל בן חמישה שלבים, האמורים להופיע בכל קורס טיפוסי של הוראה מרחוק:
א. גישה ומוטיבציה – בשלב הראשון יש לפתח מערכות למידה מרחוק ולאפשר גישה קלה אליהם. כמו כן, יש לספק ללומדים עידוד וחיזוקים מתמידים כדי להעלות את המוטיבציה שלהם לצורת למידה זו.
ב. חיברות – בשלב זה המשתתפים מבססים את זהותם ברשת ומוצאים לומדים אחרים עימם ניתן לתקשר. המשתתפים בקורס מקוון מתחילים לשלוח ולקבל מסרים למשתתפים אחרים וכך "בונים גשרים" ביניהם.
ג. החלפת מידע בין הלומדים באופן מקוון – בשלב זה מעבירים המשתתפים בקבוצת הלימוד רעיונות ודעות וכן תכנים הרלבנטיים לקורס. הלומדים מחפשים את המידע הנחוץ ומשתמשים בחומרי הלמידה לצורך ביצוע משימות.
ד. הבניית ידע – בין הלומדים בקבוצה נוצרת אינטראקציה שיתופית יותר. התקשורת תלויה במידת ביסוס ההבנה המשותפת. הצגת הנושא ממספר נקודות ראייה מקלה על קישורו לידע קודם ומאפשרת העמקה בהבנתו. הלומדים דנים אודות הנושא הנלמד, כאשר כל לומד מוסיף רובד נוסף ומקדם את תהליך הלמידה.
ה. פיתוח והתפתחות – הלומדים ינצלו את מערכת התקשוב מעבר לתכני הקורס לשם השגת מטרות אישיות. הלומדים ייפתחו לצורות למידה נוספות בתקשוב, יחקרו נושאים נוספים המתקשרים לנושא הנלמד ויבצעו רפלקציה על תהליך הלמידה שעברו. בשלב זה הלומדים יתמכו זה בזה, יסייעו אחד לשני בחיפוש מקורות מידע ובעיבוד המידע שנמצא.
Salmon טוענת, כי בכל תחילת קורס מקוון , לאחר התגברות על הקשיים הטכניים, יש לפתח חיברות בין הלומדים, לעודד אותם לשלוח מסרים זה לזה ולבסס את זהותם ברשת. שלב זה הוא חיוני ביותר לביסוס הוראה/למידה יעילה בהמשך. כמו כן, נמצא במחקרה כי מידת האינטראקטיביות בין הלומדים עולה ומתחזקת עם ההתקדמות בקורס., מגיעה לשיאה באמצעו ולאחר מכן יורדת ונחלשת עד סופו.
מקור : האתר של פרופסור גילי סלמון
דף הטוויטר של פרופסור גילי סלמון
Introducing online teaching as a response to COVID-19: Lessons from our experience
כלים ושיטות ליצירת אינטראקציה עם הסטודנטים
פעילויות מקוונות הן חשובות גם בקורסים אקדמאיים. פעילויות מקוונות הן כלי הוראה מועיל מאוד . לרוב הכלים הווירטואליים שמשתמשים בהם בקורס המקוון יש פונקציות כמו יצירת קבוצות, ביצוע סקר מהיר ולוח מקוון שיתופי. חידונים מקוונים באמצעות כלי מתוקשב כמו KAHOOT מאפשרים למרצה להעריך את מידת ההבנה של הסטודנטים לגבי החומר שהעביר.
Kahoot! הוא כלי המאפשר למרצה להשתמש בחידונים או סקרים על מנת לקבל מושג אודות הידע של הסטודנטים. השאלות מוצגות בממשק צבעוני, קצבי ובאווירה משחקית עשירה המחזקת את חוויית הלמידה בכיתה.החידונים מורכבים משאלות אמריקאיות (רב-ברירה) כאשר ניתן לבחור האם הפעילות תלווה בניקוד או לא.
מקור : תיק הכלים למרצה , המרכז הבינתחומי , הרצליה
Poll Everywhere
Poll Everywhere הוא כלי המאפשר קיום אינטראקציה עם הלומדים ע"י ביצוע של סקרי עמדה בזמן שיעור.
למידע נוסף : תיק הכלים למרצה , המרכז הבינתחומי הרצליה
כלים מתוקשבים נוספים ליצירת השיח והאינטראקציה
Annoto מאפשרת לגשר על הפער שנוצר במעבר מהכיתה הפיזית לסביבת הלמידה המקוונת (למידה מרחוק) על ידי מתן יכולות לניהול שיח על כל נקודת זמן במהלך ההרצאה המוקלטת, כמו גם יכולת לנהל מחברת אישית, ועוד יכולות מתקדמות נוספות להעשרת תוכן הסרטונים. (ניתן לעבוד גם עם שירותים סינכרונים מסויימים כמו Youtube live) ההתקנה פשוטה ומהירה.
כלי שיתופי אינטראקטיבי לקריאת מאמרים וספרים Perusall הינו כלי שיתופי אינטראקטיבי המיועד לקריאת מאמרים וספרים, תוך הוספת הערות, העלאת שאלות וניהול דיון מרובה משתתפים. באמצעות Perusall צוות ההוראה יכול לשלב משימות קריאה ) ספרים, מאמרים, קבצי pdf שונים ( וסטודנטים יכולים להוסיף הערות במהלך הקריאה, להגיב על הערות של עמיתים ולענות על שאלות, ולשלב את תגובותיהם במקומות המתאימים בטקסט. הכלי משולב במערכת ה Moodle של הטכניון וניתן להוסיף אותו מתוך תפריט "הוספת משאב או פעילות" ביחידת הלימוד הרלוונטית.
Perusall, הינו תוכנה חינמית שפותחה ע"י פרופ' אריק מזור מאוניברסיטת הרווארד
Mentimeter הוא כלי המאפשר יצירת מצגת אינטראקטיבית/סקר עם שאלות מסוגים שונים, וכך מתאפשרים שיתוף פעולה מתוקשב ומתן משוב מהתלמידים. השקפים העומדים לרשותנו: שקף מסוג חד ברירה, בחירת תמונה, ענן מילים, דירוג, דעה חופשית, ניקוד, דירוג בגרף, בחירת מנצח והבעת דעה. נוסף לכך אפשר ליצור בוחן, וכן ישנן תבניות ליצירת שקפים נוספים ללא פעילות. את התשובות ניתן להציג במגוון דרכים, למשל עמודות, ענן מילים ועוד. התשובות יוצגו על מסך המרצה . ניתן ליצור מצגת בשפה העברית, אך שפת הממשק היא אנגלית. הגרסה החינמית מאפשרת שלוש הפעלות בפעילות.
חשיבות קבוצה סגורה בפייסבוק להצלחת הקורס המקוון
מטרת המחקר שנערך ע"י פרופסור גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקביל לאתר הקורס באינטרנט , אתר לימודי מבוסס LMS
במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה.
ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( ..וגם מוטיבציה רבה ) בלמידה ההמקוונת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה מקוונת באקדמיה.
Gila Kurtz. "Facebook group as a space for interactive and collaborative
learning", Int. J. Social Media and Interactive Learning
Environments, Vol. 1, No. 4, 2013",
קבוצות פייסבוק בלימודים המקוונים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה
Callaghan, George; Fribbance, Ian. The use of Facebook to build a community for distance learning students: a case study from the Open University. Open Learning, Nov2016, Vol. 31 Issue 3, p260-272.
פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה באנגליה.
המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה באנגליה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית.
הנתונים כוללים מידע מספרי לגבי מספר הלייקים, נתונים דמוגרפיים לגבי סטודנטים המשתמשים בדף, ניתוח לגבי הסוג ואופי התגובות, ומובאות איכותניות נוספות מפוסטים הקשורים לשאלות אקדמיות. המאמר דן גם באתגרים ובקשיים בשימוש בכלי מדיה חברתית כאלה בסביבה אוניברסיטאית ומציע תחומים פוריים יותר למחקר עתידי.
עצות מעשיות להצלחה בהוראה אסינכרונית
הדרך הטובה ביותר להכין קורס א-סינכרוני היא באמצעות מצגת שכל המרצים או לפחות רובם המכריע מכירים, אלא שהפעם למצגת הקיימת ניתן להוסיף קול על מנת להפוך אותה לסרטון וידאו פדגוגי. השיטה המומלצת היא Voice over PowerPoint או קריינות מלווה מצגת פאוארפוינט. מדוע?
ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות להעדפת שיטה זו:
ראשית, בסרטון המורכב מקול ושקופיות פשוטות, יש פחות הסחות דעת לסטודנטים. השיטה רלוונטית ואפקטיבית ולכך מצפים הסטודנטים כיוון שכך הם יכולים ללמוד ולהטמיע את החומר באופן יעיל יותר מבלי ליצור עומס קוגניטיבי.
שנית, ההכנה היא קלה: כל מה שיש לעשות זה להקליט קול המלווה מצגת שקופיות.
שלישית, ולא פחות חשוב, השקעת המרצה: מרגע שעשיתם את המצגת בליווי הקריינות אתם משגרים אותה וחוסכים לעצמכם עבודה נוספת.
הנה כמה עצות כיצד לעשות סרטון וידאו על בסיס מצגת. עליכם להשתמש במצגת ה- PowerPoint שאתם מכירים ופשוט ללחוץ על Record Slide Show. מכאן ואילך השימוש הוא אינטואיטיבי. הנה כמה עצות מעשיות להכנה:
א. חלקו את נושאי הקורס, או השיעור, לתת נושאים כך שתוכלו לעשות מכל נושא סרטון קצר בין 5-10 דקות.
ב. תכננו את מצגת ה- PowerPoint כך שהיא תתאים לתוכן הדברים שאתם מתכוונים להגיד וכתבו את ההרצאה.
ג. כתבו מעט טקסט על כל שקופית, אם בכלל. אפשר להשתמש בשקופיות עם תמונה אם זו ממחישה את מה שאתם מתכוונים להגיד, אבל אם בכל זאת בחרתם להשתמש בטקסט- היו חסכניים. אם אתם כותבים על השקופית הרבה טקסט, הקריאו אותו בקול.
ד. השתמשו באנימציות להדגשת נושאי מפתח
ה. צרו שקופית אחת או שתיים לדקה ובכל מקרה, לעולם אל תשתמשו ביותר מ-20 שקופיות לסרטון.
ו. שלבו במצגת פעילות על מנת למשוך את הסטודנטים ולהגביר את מעורבותם. ניתן לעשות שאלון, חידון, לבקש מהם להגיב על סוגיות מסוימות בכתיבה, בפורום. ניתן לבקש מהם לקרוא חומר נוסף הנוגע למצגת אבל העיקר הוא להוסיף מטלה המתייחסת לחומרי השיעור שעברו בסרטון.
את המצגת המלווה בקריינות ניתן לשלוח לסטודנטים כשלעצמה, כסרטון שלם או לשלב בסרטון וידאו ארוך יותר. כך למשל, ניתן להקליט את המרצה עצמו מדבר, כך שהסטודנטים יראו את דמותו או דמותה המוכרת ולאחר מכן לשלב את מצגת בליווי קול. בסיום הסרטון ניתן שוב לחזור ולראות את המרצה. השיטה הזו טובה ביותר כיוון שהיא גם מספקת אלמנט אישי שעלול להיות חסר לסטודנטים, במיוחד בתקופת בידוד, ובמקביל היא אינה דורשת עריכה ארוכה כמו צילום סרטון שלם המתבסס כולו על "ראש מדבר" (talking head).
למאמר המלא באדיבות פורטל מס"ע במכון מופ"ת
הסטודנטים בישראל והלמידה מרחוק
דר אלון, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה:
יש כאלה שנחשפו רק בחודשים האחרונים ללמידה מרחוק. הסטודנטית דר אלון מודה כי בהתחלה היו לה ממש ספקות לגבי לימודים מרחוק. "אבל המרצים ממש סבלניים ומנסים להבין את המערכת ולעשות את הלימודים לכמה שיותר מעניינים", היא אומרת. "אתמול אחת המרצות עשתה לנו משחק טריוויה במערכת כדי לוודא שאנחנו איתה… הקושי המרכזי הוא שאין את השיח של הכיתה. ברגע שאין את ההפסקות הללו ,כשמתחיל שיח בין הסטודנטים למרצה בכיתה, אז המרצה מדבר יותר זמן ואז קשה לסכם, קשה יותר לעקוב. ברגע שגם אנחנו וגם המרצים הבנו שזו אחת הבעיות אז הם שינו קצת את סדר ההרצאה. הם מדברים לזמן קצוב ואז עושים הפסקה יזומה כדי שאפשר יהיה לקיים את השיח בינינו". מקור
נייר עמדה: תפיסות הסטודנטים על הוראה מקוונת בהשכלה הגבוהה לאור משבר קורונה: גורמים מקדמים ומעכבים
עיקרי הדברים:
נייר העמדה מציג ממצאים ראשונים של מחקר שנעשה בפקולטה לחינוך בשיתוף עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובוחן את תפיסות הסטודנטים על הוראה מקוונת
הסטודנטים מעריכים את יתרונות הלמידה מרחוק, אך הם גם ביקורתיים, ומתייחסים בעיקר (באופן חיובי ושלילי) למידת ההכשרה והמוכנות של המרצים
"הנחת העבודה כי לכל הסטודנטים יש את התשתיות והידע הנדרש לא בהכרח מתקיימת. כך גם בצד המרצים, כפי שחוו זאת הסטודנטים. בהקשר זה יש כמובן צורך בהערכות מראש, אלמנט החסר בסיטואציה שנוצרת בעקבות המשבר.
מאידך, למול האתגרים והקשיים, המעבר הכפוי ללמידה מרחוק הביא לידי ביטוי את היתרונות בלמידה זו ובשילוב הטכנולוגיה בה, ביניהם: הגמישות במקום ובזמן; היכולת לשלב את הלימודים בשגרת החיים; קצב למידה אישי וגיוון האמצעים וחומרי הלמידה; ואף מענה ללקויות למידה ולקשיים אישיים. יתרונות אלה גלומים בלמידה מרחוק מעצם טיבה, אך בתקופה זו הם קבלו משנה חשיבות בשל הנסיבות הייחודיות. הסטודנטים חוו אפשרויות למידה חדשות וטובות, תוך שהם מתמודדים עם החסמים השונים ולומדים להתגבר עליהם. יתרה מזו, מהתייחסויות הסטודנטים נראה כי חלק לא קטן מהמרצים הצליחו "לספק את הסחורה" ולעבור להוראה מרחוק באופן משביע רצון."
למאמר המלא באדיבות פורטל מס"ע של מכון מופ"ת
עיצוב אופטימלי של למידה מקוונת עבור ובהשראת דור הZ
מן המחקר עולה כי סטודנטים מדור ה-Z מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.
הסטודנטים הביעו שביעות רצון מהאפשרות להיבחן מהבית, לשלב למידה עצמאית עם למידה בקבוצה (אותה הם נוטים להשלים באמצעות אפליקציות כמו Skype Messenger ו- Zoom
הם יכלו ללמוד תחת לוח זמנים גמיש המאפשר להשלים מטלות בחלונות זמן מרווחים ולקבל גישה פתוחה לקורס מכל מקום.
עם זאת, הסטודנטים הודו שחשו חסך באינטראקציות חברתיות אמיתיות עם חברים לספסל הלימודים ועם מרצים. כמו כן, הם התלוננו על כשלים טכניים שיכלו להיפתר בעזרת מנגנון יעיל של תמיכה מרחוק או אפליקציות נוספות לשדרוג הקורס. זאת ועוד, הסטודנטים הודו כי הפלטפורמות המקוונות אינן מאפשרות להן לפתח מיומנויות מטא-קוגניטיביות, בינאישיות ותקשורתיות, על אף שלקחו חלק בקורסים שאמורים היו לחזק אלמנטים כאלו.
לסיכום המאמר באדיבות פורטל מס"ע ל מכון מופ"ת
חשיבות הנחיית עמיתים וירטואלית
נמצא שלצד ההנחיה הפורמלית של מנחי הקורס המקוון מתקיימת בפועל גם "הנחית עמיתים וירטואלית". כלומר , סטודנטים בעלי נסיון קודם בקורס וירטואלי ו/או שליטה טובה במיומנויות ההתקשוב הנדרשות, מציעים את עזרתם בפורום המקוון ועונים לפניות הסטודנטים לסיוע בקורס. הנחיית עמיתים וירטואלית, כזו, מסייעת רבות ללמידה ולכן חשוב במהלך הקורס המקוון לפתוח כמה פורומים מקוונים אם זה בMOODLE (מערך למידה מקוון הקיים בטכניון) ואם זה בקבוצות סגורות בפייסבוק ( מערך למידה מקוון מסייע הקיים במרכז הבינתחומי, הרצליה ).
תחושת שייכות לקהילה לומדת – סטודנטים החשים בנוח ביצירת קשרים בסביבה מקוונת נוטים להתמיד בשיעורים גבוהים יותר. אלו הם סטודנטים היכולים להשתתף בהצלחה בדיונים מקוונים ולעבוד עם סטודנטים אחרים שהם אינם מכירים או שלא פגשו בהם. תחושת ה"אחווה" בקרב סטודנטים בכיתה תורמת להתמדה.
חוקי הפורמט, המרצים והסטודנטים
ד"ר מתניה ידיד, מרצה באוניברסיטת בר אילן ובמכללת "אורות ישראל" לחינוך, מנקודת מבטו כמרצה, חושב שהדרך לשיעור וירטואלי מוצלח עוברת בשינוי מהותי של שיטות ההוראה. "בכיתה אפשר לשאול שאלה ולעורר דיון בין התלמידים, אבל בשיחת וידאו זה הרבה יותר מורכב. חייבים להתאמץ יותר, לעורר עניין", הוא אומר.
לדבריו, הוא נאלץ להכין מחדש את כל מערכי השיעור המוכרים לו כך שיתאימו לנסיבות החדשות: מצגות, חלוקה של השיעור להרצאה קצרה שאחריה התלמידים מתפנים לביצוע משימה עצמאית, כלים טכנולוגיים כמו סקר וירטואלי או שאלון שהתלמידים מתבקשים להשיב עליו במהלך השיעור כדי לעורר דיון. "ככה אני יודע שאני לא שואל שאלה בחלל האוויר, אלא כולם חייבים להגיב. זה יוצר מעורבות". הוא סבור שחלק מהמיומנויות האלה ימשיכו אתו הלאה, גם כשיחזור ללמד בכיתה. "גיליתי שאני יכול להפיק הרבה יותר מהשיעור", הוא אומר.
אולם לפי הסטודנטים, מרצים רבים לא התאימו את עצמם ללימוד מקוון. "לא היה שינוי בהוראה", אומרת יעל, סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. אך אין לה ביקורת כלפי המרצים, שנקלעו בעצמם לסיטואציה זרה. "קשה להמציא את עצמך מחדש בזמן כל כך קצר", היא אומרת. לצד זאת, היא סבורה שהאוניברסיטה לא הפנימה את הקושי הגדול שמולו ניצבו הסטודנטים, ושראוי היה להקל על העומס ובמקביל לחשוב על שיטות הוראה יצירתיות יותר. "אם רוצים שהתקופה הזו תהיה גם מקפצה לפדגוגיה – יש הרבה על מה לעבוד", הוא קובעת.
גם אדוה סטודנטית למדעי הרוח באוניברסיטת בן גוריון הרגישה שלא היתה התאמה של תכני השיעור לפלטפורמה המקוונת. "הפורמט נשאר של הרצאה רגילה, למרות שזה פחות מתאים מול המחשב", היא אומרת. "חייבים ליצור מעורבות של סטודנטים כדי לשמור על ריכוז, אחרת אי אפשר לשמור על קשב. כשנמצאים בבית תמיד יש הסחות דעת".
"מאוד מאוד קשה להתרכז ככה, זה יוצר עומס שאין ביום-יום", מסכימה יעל. "ביום לימודים רגיל עוברים בין כיתה לכיתה בכל שיעור, בין לבין אפשר ללמוד בספרייה. ועכשיו הכל קורה באותו המקום, מול המחשב". זהו הסמסטר האחרון שלה בתואר והיא ציפתה שיעבור בקלות, "אבל זה היה הסמסטר הכי קשה שהיה לי. אני מחכה שייגמר כבר". "הכל קורה בחדר: הלימודים, החיים", מוסיפה חן, "קשה ללמוד ככה, זה אפילו סיוט".
מקור וקרדיט : שירה קדרי-עובדיה , עיתון " הארץ" , 5 ליוני 2020
הסטודנטית לחינוך עדן בן אור , לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב
זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.
אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.
העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.
ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".
מנקודת המבט של סטודנטים מחו"ל ( לפני מגיפת הקורונה)
מחקר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. חמש מאות חמישים ושלושה סטודנטים נטלו חלק במחקר.
התגובות היו עקביות במהלך המחקר, אף על פי שנמצאו מספר הבדלים שצוינו ברמת שביעות הרצון של הסטודנט לאור ההתנסות שלו. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת שביעות הרצון בהתבסס על מגדר, גיל, או רמת הלימוד.
סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא.
"נוחות" היתה הסיבה המצוטטת ביותר לשביעות רצון.
"העדר אינטראקציה" היתה הסיבה המצוטטת ביותר לחוסר שביעות רצון.
ההעדפות לקורסים משולבים צפו על פני השטח בתגובות לשאלה הפתוחה ששאלה מה הפך את ההתנסות בקורסים מקוונים או בקורסים מקוונים באופן חלקי למשביעת רצון או ללא משביעת רצון.
ממצאי המחקר תומכים בספרות העכשווית ומחזקים את החשיבות של שביעות הרצון של הסטודנט להתמדה בקורס.
קידום מעורבות (engagement) בקורסים מקוונים: אילו אסטרטגיות אנחנו יכולים ללמוד משלושה קורסי MOOC מוערכים מאוד
מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב. תוך שימוש בגישה של שיטות מעורבות המשלבת תצפית על משתתפים עם ניתוח של נתוני רפלקציה מ-965 משתתפים בקורס, מאמר זה מבקש להבין את הגורמים העומדים מאחורי הפופולריות של קורסי MOOC אלו.
נמצאו חמישה גורמים המפורטים להלן, המדורגים במונחים של חשיבות:
- למידה הממוקדת בבעיה עם תיאורים מפורטים וברורים,
- נגישות ותשוקה של המנחה/מרצה בקורס המקוון
- למידה פעילה בקורס המקוון ולא רק הקלטות וידאו של ההרצאות .
- אינטראקציה בין הסטודנטים העמיתים ,בקורס המקוון
- מבנה חומרי הלמידה באתר הקורס המקוון , כלומר , שימוש נכון שעשו מפתחי הקורס המקוון במשאבי קורס מקוון מסייעים.
במאמר נידונות גם אסטרטגיות התכנון הספציפיות הקשורות לכל אחד מהגורמים. אסטרטגיות אלה יכולות לספק הכוונה מועילה עבור מנחים/מרצים בקורסים מקוונים מסוג MOOC וקורסים מקוונים רגילים .
מקור:
Khe Foon Hew. "Promoting engagement in online courses: What strategies can we learn from three highly rated MOOCS", British Journal of Educational Technology. Mar2016, Vol. 47 Issue 2, p320-341.
לאופיין של המטלות המקוונות והפרויקטים בקורס המקוון
בקורס המקוון , מומלץ להטיל משימות הבנויות ממספר חלקים במקום משימה אחת גדולה, וזאת כדי לאפשר למספר גדול יותר של סטודנטים חברי הקבוצה לעבוד על חלקים מהמשימה.
הגדרת מטרות העבודה השיתופית ומטרות לימודיות מצופות בקורס מקוון גם היא בעלת חשיבות.
נמצא כי עבודה שיתופית בקבוצות קטנות בקורס המקוון מאפשרת הבנה טובה יותר של הנלמד ותרומה שוויונית יותר של חברי הקבוצה .עבודה של סטודנטים בקבוצות קטנות בקורס המקוון תרמה ללומדים חוויית למידה טובה יותר מלמידה פנים אל פנים .סטודנטים מעדיפים עבודה בקבוצות קטנות על־פני עבודה בקבוצות גדולות בקורס מקוון כי הלומדים נוטים ללכת לאיבוד.
הסטודנטים בקורס המקוון העדיפו את העבודה בקבוצות קטנות, ואת תחושות הנראות והשייכות הגבוהות יותר בקבוצות כאלה.
ממצא נוסף שעולה מהמחקר מתייחס לכך שתחושות השייכות לקורס המקוון ותחושות הנראות של הסטודנטים על ידי עמיתים ועל ידי המרצים גבוהה יותר בקבוצות הקטנות בהשוואה לסטודנטים שלמדו בקבוצה הגדולה.
מקור : מיקי קריץ, תמי זייפרט ואורנה פליקס " דפוסי הוראה מיטביים בקורסים מקוונים מרובי משתתפים" , החינוך וסביבו , מ' , תשע"ח , 2018
ערוצי הקשר בין המרצה ללומדים בקורס המקוון
יש חשיבות לבלוג המרצה בקורס מקוון
בקורסים מקוונים בהם המרצה כותב בלוג נוצרת אחדות מטרה טובה יותר בין המרצה ובין הסטודנטים כאשר הם מקבלים תמונת מצב שוטפת וגם השלמות לשיעור המקוון . תפקיד ההודעות של המרצה בבלוג או בלוח המודעות המקוון הן לכוון את הלמידה של הסטודנטים, ולכן הן חשובות לסטודנטים הלומדים בקורס המקוון
המרצה : "החלטתי לנסח פסקאות סיכום שהתפרסמו בפורומים ובבלוג, ולפרסמן בתום השיעור בבלוג הקורס המקוון לכל יחידת לימוד, ביחד עם פרסום יחידת הלימוד החדשה".
מקור : מיקי קריץ, תמי זייפרט ואורנה פליקס " דפוסי הוראה מיטביים בקורסים מקוונים מרובי משתתפים" , החינוך וסביבו , מ' , תשע"ח , 2018
ראו גם : המלצת יחידת הלמידה להוראה מקוונת באוניברסיטת לונדון :
Using Blogs in your teaching
צוברן החדשות וההודעות של הקורס המקוון
אתר הוויקי של הקורס והבלוג האינטגרטיבי המרכזי שלו (הצוברָן הייחודי של הקורס הנושא את השם Daily יומון) . זהו בלוג או עלון חדשות המסכם בכותרות את יומני הרשת האישיים (הבלוגים) של המשתתפים, את הדיוורים של הטוויטר ואת דיוורי הדיונים מן היממה האחרונה. כל עלון Daily מכיל בערך עשרים כותרות וקישורים ליומני הרשת ודיוורים של דיון הכוללים את תגית הקורס #PLENK2010 ומספר כפול של ציוצים בטוויטר. אכן – אוסף מדהים של רעיונות, סיפורים, המלצות, שאלות (ד"ר דלית לוי, 2012 ).
ה'יומון' נוצר באופן אוטומטי באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של כריית נתונים שפיתח סטפן דאונס (Downes 2010). ה'יומון' עוזר הן בהצבת גבולותיה של קהילת הלמידה הווירטואלית על ידי צבירת התוכן מהקהילה המקוונת עצמה והן באפשור האינטגרציה של התוכן אל רשת הלמידה האישית של כל אחד ואחת מהשותפים לסביבת הלמידה הקהילתית בקורס המקוון מפר"ש(ד"ר דלית לוי, 2012 ).
חשיבות הלוח השיתופי המקוון במהלך הקורס המקוון
מפרוייקט מסכם בסוף הקורס לפרוייקטים במשך הסמסטר
בקורסים המקוונים במרכז הבינתחומי בהרצליה, בעקבות מתקפת הקורונה, הסטודנטים מקבלים במקום פרוייקט גדול בסוף הקורס , פרוייקטים קטנים משיעור לשיעור אותם הם מעלים ללוח שיתופי מקוון מסוג TRELLO .
כל שבוע, המרצה מעביר להם בסוף כל שיעור את המצגת המעודכנת עם ההערות של השיעור (כשכבה דיגיטלית נוספת) כמסמך PDF מסכם והם גם יכולים לשאול בפורום המקוון של הקורס בקבוצה הסגורה בפייסבוק.
ההספק מבחינת תכנים בלמידה מרחוק נמוך יותר והוא מגיע רק ל70 אחוז מהחומר הנלמד גם בגלל האינטראקציה הגבוהה של המרצים עם הסטודנטים בקבוצות הסגורות בפייסבוק (מקור : ראיון עם א.ס. מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה).
רקע על הפלטפורמה המקוונת של לוח מקוון שיתופי בה משתמשים מרצים במרכז הבינתחומי בקורסים המקוונים
ראו גם : ניהול קורס מקוון בסיוע תוכנת TRELLO
ועוד פלטטפורמה מקוונת חינמית ללוח שיתופי מקוון : פלטפורמת PADLET
היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מרצים וסטודנטים בכל זמן ובכל מקום. המרצה יכול ליצור מגוון משימות לסטודנטים , תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו.
אפשר ליצור לוח שיתופי מקוון ליצירת פעילות מקוונת של סיעור מוחין ביוזמת המרצה ובהשתתפות פעילה של התלמידים, לוח מקוון באינטרנט אשר באמצעותו הסטודנטים נדרשים לאסוף מידע ולהציג את תוצרי האיסוף בלוח המקוון .
פדלט הנו לוח שיתופי וירטואלי הדומה ללוחות השעם של פעם. הלוח מאפשר יצירה כיתתית וטוב במיוחד לסיעור מוחות, מיון והשוואה. היתרון של פדלט על היישום המקוון לינו-איט (פלטפורמה נוספת ללוחות שיתופיים) הוא קלות השימוש והתאימות הגדולה יותר למכשירים שונים.
מודל הכיתה ההפוכה מצליח דווקא בלמידה מרחוק
מתוך הראיון עם פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבית החולים הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית:
הקורונה שינתה את לימודי הרפואה?
בהחלט. הדבר הראשון שקרה מדהים, וזה השינוי בצורת ההוראה.
בזום?
בשנתיים וחצי שבהן אני משמשת דיקן ניסיתי לשנות, כי ברור ששיטת ההרצאות הפרונטליות, לפחות בחלקה, כבר לא מתאימה לכמות המידע האדירה שיש כיום ברפואה. לפני עשר שנים היה אפשר לדחוס את החומר על לוקמיה חריפה, למשל, בשעתיים, אבל כשבאים ללמד את זה היום, עם אינסוף מידע חדש, לעמוד שעתיים ולדבר על זה כבר לא עובד. ניסינו לעבור לשיטות חדישות של הוראה מתוקשבת, מה שנקרא "כיתה הפוכה" — קודם נותנים לסטודנטים ללמוד את החומר בבית, ואז מדייקים ומעמיקים בקבוצות קטנות. וזה היה קשה, כי רוב המורים היו רגילים ללמד אחרת.
וכמאמר הקלישאה — ואז הגיע הקורונה?
כן. כשהסמסטר היה אמור להתחיל וכבר היה ברור שהקורונה כאן, אז האוניברסיטה נערכה לכך שכל הלימודים יהיו מתוקשבים. ההיענות של הצוות ושל הסטודנטים היתה נס, כי בעצם אנחנו מלמדים בצורה רציפה את כל הלימודים בשנים הפרה־קליניות (השנים הראשונות והתיאורתיות) — ברפואה, סיעוד, ריפוי בעיסוק וגם רוקחות, וזה עבד בלמידה מקוונת מצוין. ביום ראשון אנחנו חוזרים סוף־סוף להוראה קלינית פרונטלית ולמעבדות.
ראו גם :
מודל "הכיתה ההפוכה" בלמידה מרחוק במכללה להנדסה עזריאלי בירושלים
"חייבים להפעיל אותם ולערב אותם יותר, לתת להם מטלות ולקיים דיונים נוספים בקבוצות קטנות. אנחנו מיישמים גם מודל שנקרא 'כיתה הפוכה' – הסטודנטים קוראים את החומרים לפני הפגישות וחלק גדול מהלמידה נעשה באופן עצמאי. אחת המטרות שלנו היתה להפוך את הסטודנטים ללומדים עצמאים ולהכשירם ללמידה לכל אורך החיים, וההמצב החדש שבו אנו נמצאים מקדם את המטרות האלה".
מקור : פרופ' רוזה אזהרי, נשיאת המכללה להנדסה עזריאלי בירושלים,
כלי עזר לטובת הלומדים מרחוק : השימוש במפות חשיבה
" קרה לכם שסיימתם לקרוא פרק או מאמר ונשאר לכם "כאוס" בראש? או שיצאתם מהשיעור והרגשתם שהסטודנטים מבולבלים ולא ממש מבינים את הקשרים בין הנושאים השונים שלימדתם אותם? אם השבתם בחיוב לאחת מהשאלות הללו ואם אתם אוהבים להכיר כלים חדשים ולהתנסות בהם, הסדנה הזו מיועדת לכם. בסדנה נציג, נדגים ונתרגל את הכלי המארגן שנקרא מפות חשיבה. מדוע כדאי להכיר אותו? זהו כלי עבודה שמסייע לייצר סדר ובהירות, מאפשר לראות נושא מסוים מ"מבט-על' ועל ידי כך להבין טוב יותר את הקשרים בין החלקים של אותו נושא (ראשי פרקים ותת- פרקים). השימוש במפות חשיבה מאפשר לעבד ולזכור טוב יותר את הפרטים המקושרים זה לזה במבנה שנשמר היטב בזיכרון. השימוש במפות חשיבה יסייע לכם גם להקנות תכנים לסטודנטים בצורה מאורגנת ובהירה ויקל על ההתמצאות שלהם בחומר הלימוד. לאחר הצגת הכלי והדגמתו תוכלו להתנסות בו על מחשב באמצעות תוכנה ידידותית מאוד למשתמש וחינמית! חישבו על הנושא המסורבל ביותר להוראה שבו נתקלתם כדי לאפשר יישום עליו של הכלי המועיל הזה." (מקור).
המערכת הממוחשבת של מפות חשיבה בה נעזרים הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הלומדים מרחוק
סיכום
מאחר שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת ללומדים במאה ה-21 – ואפילו מאלצת אותם – ללמוד באופן שונה מאוד ובקצב שונה מאוד מכל מה שידעה ההיסטוריה עד עתה, עולה הצורך במבני הוראה חדשים, ברשתות חדשות ובכלים מקוונים חדשים של ידע דיגיטלי ואינטראקציה . על המבנים האלה להתאים ללמידה מורכבת של הידע המופץ ברשת האינטרנט (ד"ר דלית לוי, 2012 ).
בהוראה באופן מקוון חשוב לאפשר לסטודנטים דרך למידה חקרנית, דיאלוגית וחווייתית כמו גם לחשוף את הלומדים לדוגמאות שונות ומעודכנות בסיכומי ביניים של כל כל שיעור מקוון . צריך להציע מגוון התנסויות והפעלות מקוונות לאורך הקורס המקוון ולא להסתפק רק בשידורי ההרצאה הסינכרונית בפלטפורמה המקוונת כגון הZOOM .
על קורסים מקוונים להיות מתוכננים כך שלסטודנטים תהינה אפשריות ליצירת קשר ולעבודה שיתופית מקוונת אחד עם השני. כאן צריכים להיכנס לפעולה מרצים המבינים את חשיבותה של תקשורת עם סטודנטים ואשר יוצרים עימם אינטראקציה מרצון במהלך הקורס.
תחושת שייכות לקהילה לומדת – סטודנטים החשים בנוח ביצירת קשרים בסביבה מקוונת נוטים להתמיד בשיעורים גבוהים יותר. אלו הם סטודנטים היכולים להשתתף בהצלחה בדיונים מקוונים ולעבוד עם סטודנטים אחרים שהם אינם מכירים או שלא פגשו בהם. תחושת ה"אחווה" בקרב סטודנטים בכיתה תורמת להתמדה.
קורסים מקוונים יעילים צריכים לדעת לשלב נכון בין למידה סינכרונית ולמידה אסינכרונית , כלומר ליצצור מרחבי פעולה מקוונים לסטודנטים ופעילויות מקוונות כהשלמה להרצאות הסינכרוניות המועברות בפלטפורמות כגון הZOOM .
למול האתגרים והקשיים, המעבר הכפוי ללמידה מרחוק הביא לידי ביטוי את היתרונות בלמידה זו ובשילוב הטכנולוגיה בה, ביניהם: הגמישות במקום ובזמן; היכולת לשלב את הלימודים בשגרת החיים; קצב למידה אישי וגיוון האמצעים וחומרי הלמידה; ואף מענה ללקויות למידה ולקשיים אישיים. יתרונות אלה גלומים בלמידה מרחוק מעצם טיבה, אך בתקופה זו הם קבלו משנה חשיבות בשל הנסיבות הייחודיות. הסטודנטים חוו אפשרויות למידה חדשות וטובות, תוך שהם מתמודדים עם החסמים השונים ולומדים להתגבר עליהם. יתרה מזו, מהתייחסויות הסטודנטים נראה כי חלק לא קטן מהמרצים הצליחו "לספק את הסחורה" ולעבור להוראה מרחוק באופן משביע רצון (אלה ברונשטיין , ענת כהן).
מקורות מידע להרחבה
How to create effective learning for students online
Teaching Remotely: What Works?
הנחיות היחידה לפיתוח הלמידה באוניברסיטת מיין בארה"ב
Teaching Remotely : הנחיות היחידה לפיתוח הלמידה באוניברסיטת הרווארד
המלצת יחידת הלמידה להוראה מקוונת באוניברסיטת לונדון :
קורונה – פורטל מס"ע
אינטראקציות בלמידה מרחוק – פורטל מס"ע
פורטל למידה מקוונת ולמידה מרחוק : אינדקס נושאים ומיפוי מאגרים
