למידה הבנייתית בסביבה מקוונת ולמידה מרחוק

23916

מאת ami

9 שנים לפני

ב כלים ושיטות ללמידה מתוקשבת · מידענות , מאגרי מידע, וניהול תכנים

גרסה מס' 10 , 14 באוקטובר 2022

ריכוז והתאמה: עמי סלנט

בְצוֹק הָעִתִּים כתבתי מחדש את הסקירה שלי למורים אודות הפעלת תלמידים בלמידה מרחוק ובגישה הבנייתית . היתרון של הגישה המוצגת כאן הוא בכך שהתהליך לא תלוי בכלים מקוונים סינכרוניים ובשרתי אינטרנט עמוסים לעייפה שמרגיזים את המורים והתלמידים (קישור) .

כל פרקי הסקירה נכתבו בגישה מעשית לטובת המורים הנדרשים עתה ללמד מרחוק באינטרנט .

מבוא

ד"ר Amnon Glassner מדגיש כמה תובנות חשובות החשובות גם ללמידה מקוונת : "נגמרה עונת ההקנייה- הגיע הזמן לעונת ההבניה: ידע כולל אוריינות מבנים ובונים ולא מקנים או קונים. זה לא הבדל סמנטי- זה הבדל בתפיסה וגישה ללמידה והוראה של אנשים (מבוססת מחקר רב ומתמשך). מטפורת ההטמעה מייצגת פעולת החדרה של מסרים רעיונות ופרקטיקות מלמעלה למטה- היא כבר לא עובדת יותר- רק יוצרת התנגדות, ניכור וריחוק. צריך לשנות את השפה והשיטה " .

מקור וקרדיט : ד"ר אמנון גלסנר, Amnon Glassner

העקרונות של למידה הבנייתית

הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי מדגיש את הפן האינדיבידואלי, האישי והאידיוסינקרטי ביצירת הייצוגים הקוגניטיביים של התנסות האדם. כל אדם חייב לרכוש את הידע שלו על העולם ולארגן אותו בכוחות עצמו. יחסי גומלין עם הסביבה הפיזית והחברתית הם הכרחיים כמובן, אך לבסוף נדרש האדם עצמו להיות אקטיבי: לבחור, לסנן, לעבד, לפרש, ליישב סתירות ולארגן את הידע שלו. באדם טבועה מלידה היכולת לכוון בכוחות עצמו את התפתחותו הקוגניטיבית, כאשר גורמים אחרים – כמו המורה או החברה שמסביבו – יכולים לעזור, לזרז ולספק תנאים הולמים, אך אינם יכולים להוות תחליף לתפקיד הפעיל של הלומד (לביא, 1993).

מקור וקרדיט : ליבמן, צ' (2013)." קונסטרוקטיביזם בחינוך". בתוך : צ' ליבמן (עורכת), ללמוד, להבין, לדעת: מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית (52-13). תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.

לעיקרי הדברים במאמרה של פרופסור ציפי ליבמן

ראה גם : פיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי בזיקה לטיפוח תהליכי חשיבה ולמידה של מורים ותלמידים בבית הספר היסודי

מחבר: ד”ר יעל נבו

כלים דיגיטליים להבניית ידע בלמידה מרחוק

מפות מושגים דיגיטליות , מאגרי סימניות, כלים דיגיטליים לבניית אתר לימודי יכולים לסייע לתהליכי הבניית ידע בלמידה מרחוק, הן בלמידה אישית והן בלמידה שיתופית במגוון תחומי דעת

התפיסה של המורה והמחנכת נעמי פורת

"הביטוי "מיומנויות המאה 21" הפך לסיסמא השגורה בפינו, ואני לא ממש בטוחה שכולם יודעים מה בעצם כוללות מיומנויות אלה, יתרה מזאת, מעת לעת (ודי מהר) משמעות מיומנויות אלה משתנות ומתעדכנות (על כך בפוסט אחר :). אני יודעת שאחת הדרישות במסמך מיומנויות המאה 21 הינה "ניהול מידע אישי", אולם מה הוא כולל? איך עושים זאת? במה יש להתמקד? בשטח אני מרגישה כי למורים קל יותר לעסוק בדרישות האחרות, כגון כלים שיתופיים, איתור מידע, חשיבה ופתרון בעיות, מיומנויות תקשורת ועוד סיסמאות.המסקנה שלי בעקבות ההכנות לכנס היא שחייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתי ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות.
לדעתי, ארגון וניהול המידע צריך להיות הראשון במעלה, עליו מתבססת כל העשייה שלנו בהמשך.
ניהול המידע הינו סובייקטיבי… האדם (ובמקרה שלנו, התלמיד) נדרש למצוא את הדרך המתאימה לו, ולכן על המורה לאפשר לתלמידים להחשף לדרכים שונות, להבין ולמצוא את היתרונות והחסרונות שבכל דרך ומכאן להתנסות בכך. והכי חשוב להיות מודע לצורך בארגון המידע האישי."
למאמרון של נעמי פורת

ראו גם :

הבניית ידע בסביבה דיגיטלית פדגוגית : כלים דיגיטליים לארגון תוכן רשתי , כולל המלצות (קישור לסקירה בעברית)

Wakelet הוא יישום מקוון מועיל ביותר (וגם חופשי) לארגון תוכן רשתי . הוא מאפשר לשמור ולארגן את פריט המידע הדיגיטלי בצורה ויזואלית לאוספים מקוונים . כך לדוגמא , תוכלו להעתיק את הכתובת של סרט וידאו ספיציפי מיוטיוב לתוך אוסף מקוון נושאי של Wakelet, כאשר הוא מוטמע ומאפשר לתלמידים או הסטודנטים לצפות בסרט הוידאו מבלי לעזוב את האתר של האוסף המקוון הנושאי שבניתם . אפשר להוסיף לאוסף המקוון שאצרתם את כל סוגי הפריטים הדיגיטליים (מאמרים , מסמכים וגם תמונות) .

ה Wakelet מאפשר פריסה של כל הפריטים הדיגטליים שצברתם בתצורות שונות ( מבנה רשת , מבנה עמודות ועוד).

לסקירה המלאה בעברית אודות Wakelet כאן באתר (קישור)

העקרונות של למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת הוצגו לראשונה בשנת 2011 בישראל ע"י ד"ר ליזי כהן :

"‫הבניית ידע בלמידה פעילה – "הלומד מבנה ידע‬ ‫והבנה בתהליך אקטיבי המערב חקר וגילוי,‬ ‫פרשנות ונקיטת עמדה, תוך שכלול הידע הקודם".‬

‫למידה בהקשר חברתי ותרבותי – "הלומד מבנה‬ ‫ידע והבנה בלמידה שיתופית, תוך דיאלוג עם‬ ‫מומחים ועם עמיתים‬"

‫למידה מבוססת חשיבה מסדר גבוה – "הלומד‬ ‫מבנה ידע חדש, תוך הפעלת חשיבה אנליטית,‬ ‫פתרון בעיות, חשיבה אנליטית , פתרון בעיות , חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית "למצגת המלאה של ד"ר ליזי כהן

מקור וקרדיט : ד"ר ליזי כהן

למידה הבנייתית בחינוך הגבוה

המובילה בישראל ( וגם בעולם) בתחומי הלמידה ההבנייתית היא ד"ר שרון גבע

מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה

במסגרת קורס בנושא היסטוריה של נשים בישראל של ד"ר שרון גבע בחוג להיסטוריה כותבות וכותבים הסטודנטיות והסטודנטים ערכים לויקיפדיה על נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשולי התודעה הציבורית. הסטודנטיות והסטודנטים, פרחי הוראת היסטוריה, יוצאים ויוצאות מכותלי האקדמיה במטרה לנתב את מה שלמדו לטובת הכלל, להעלות מודעות למקומן של נשים בחברה בישראל ולקדם תודעה פמיניסטית.

הפרויקט החל בשנת הלימודים תשע"ב (2011-2012). שם הפרויקט משלב שני פעלים, מעלים ומחזירות, במטרה לשקף את זהות המשתתפות והמשתתפים בו, נשים וגברים, ולבטא את הערכים העומדים ביסודו: שיתוף ושוויון.

הפרויקט עורר הדים ותגובות ויש לו ערך אישי בעבור המשתתפות והמשתתפים בו, שרובם מצאו בו השראה להשפיע על מציאות חיינו, להאיץ שינוי בנרטיב ההיסטורי ולקדם העלאת תודעה פמיניסטית בקרב התלמידות והתלמידים שלהן/ם.

מס' הערכים שנכתבו ע"י הסטודנטים/יות : 110

מקור

למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו .

Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני . הסברים קצרים אלה, במקום להיות על נייר, ניתן להבנות בכלים טכנולוגיים שונים באינטרנט כך שהתלמידים יכולים גם לשתף פעולה, ובסופו של דבר להסיק מסקנות מהקריאה שלהם. לתהליך זה מאפיינים קוגניטיביים ברורים של העמקת הלמידה.

מלבד הבניית ההסברים בכלים דיגיטאליים בתהליך של annotexting התלמידים או הסטודנטים יכולים לחשוב באופן ביקורתי ולהתמודד עם נקודות מבט שונות. במקום לעבוד באופן עצמאי לקרוא, להבין ולנתח טקסט annotexting יש בו כדי לאפשר לתלמידים ליצור גם אינטראקציה עם עמיתים בצמידות למטרה לימודית מורחבת.

התהליך הלימודי המוצע במאמר מתאים במיוחד להוראת אנגלית אך ניתן ליישום גם בתחומי דעת אחרים.

בסוף המאמר מומלצים כמה כלים דיגיטאליים באינטרנט כגון iAnnotate או GoodReader app.

למאמר המקורי באנגלית

"זה רעיון יפה, אבל התלמידים שלי לא יודעים לעשות את זה"

מחבר: חובב יחיאלי

"אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים.

יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה" ( חובב יחיאלי , 2013) .

למאמר של חובב יחיאלי

מאגר סימניות כיתתי או צוותי

כחלק אינטגרלי מתהליך הקניית מיומנויות לאיסוף מידע התלמידים צריכים לבנות מאגר סימניות שיתופי שבו הם מתייגים את פריטי המידע הדיגיטליים שהם אספו ובחרו.

היתרון באתר בוקמרקינג הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים.

תלמידים – יכולים ליצור רשימות מועדפים אישיות, לשתף אותן ולהעשירן, ובכך להרחיב ולהעשיר את סביבת הפעילות ברשת.

כיתה או קבוצה העובדת על נושא מסויים יכולה ליצור לעצמה רשימת קישורים הרלוונטית לנושא, על מנת להיעזר בה בשלבים שונים של העבודה ( אביב צמח, 2011 ).

כלים טכנולוגיים מומלצים ללמידה הבנייתית בסביבה מקוונת ללמידה מרחוק

אני ממליץ, מניסיוני, על 5 כלים טכנולוגיים מתאימים וולמידה הבנייתית :

Diigo

Draggo

Raindrop.io

Wakelet

וגוגל KEEP

השימוש החינוכי בWakelet ע"י מורים ותלמידים הוא כיום הנרחב ביותר בעולם , וגם בתי ספר בארץ כבר עושים בו שימוש להבניית מידע דיגיטלי. לכן , אני ממליץ בחום להתחיל תמיד עם Wakelet.

היתרון של diigo הוא היכולת לכתוב בעברית הערות בירור וגם ליצור קהילת עמיתים סביב פרויקט או מרכז משאבים.

השיפורים האחרונים ביישום המקוון של DIIGO לאצירת תכנים וניהול תכנים הופך אותו לכי מקוון ידידותי מאד המעניק חוויית משתמש משופרת.

DIIGO הוא כיום אחד הכלים המתוקשבים היעילים ביותר לאיסוף תכנים ולארגונם במתכונת של מאגר מקוון של פריטי מידע .

בגרסה של Diigo 6.0 ניתן לארגן עץ-נושאים -knowledge trees)

בגרסה Diigo 6.0 ניתן לקטלג רשומה של פריט מידע בצורה הרבה יותר ידידותית וקלה, עם אפשרות שיוך לעץ-נושא נבחר או למאגר ידע קבוצתי.

מילות-המפתח ( נושאי המיתאר של הפריט) מופיעים בבירור בראש כל רשומה וגם כרשימה בצד ימין .

קישור ישיר למאמר באנגלית

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת , Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

Draggo הוא כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ). היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים.

Draggo : השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי. מגדירים קטגוריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי . ניתן לכתוב ערכים וסייוגים בעברית . מומלץ ביותר .

קישור ליישום

דוגמא ללוח סימניות שמבוסס על DRAGO

DRAGO : סרט הדרכה למורים ביוטיוב

Google Keep יוצר חווית משתמש טובה יותר ומתאים לתלמידי חטיבות ביניים וביה"ס תיכון .

היישומון מאפשר לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות, ליצור הערות / רשימות לערוך ולשתף אותן ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש.

השימוש יכול להיות אינטרנטי או כתוסף לדפדפן.

חידושים ביישום לניהול המידע : Google Keep

כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי : Google keep אחרי שנה

פרקי הדרכה : איך משתמשים ב-Google Keep – מחשב

פרקי הדרכה : Google keep לניהול רשימות מבוסס ענן – ליאורה מרום

פרקי הדרכה פדגוגיים :7 Ways to Use Google Keep in Your Classroom

סרט הדרכה ביוטיוב

Google Keep – הערות ורשימות – אפליקציות ב-Google Play

Raindrop.io

Raindrop.io כלי עזר חדשני לניהול מקורות מידע , מבחינת הפיתוח הוא בחזית הטכנולוגיה ונותן מענה מידעני מעולה לניהול מקורות מידע . להערכתי , מתאים יותר למטלות מקוונות שרוצים לתת במכללות ובאוניברסיטה לסטודנטים. אני משתמש בו ויש גם אלפי משתמשים בעולם.

פרקי הדרכה בייוטיוב לגבי RAINDROP

סרטון הדרכה על Draggo (עברית)

Draggo Join and Add link (אנגלית)

יצירת תערוכות מקוונות על ידי תלמידים

זהו מודל פדגוגי חשוב כיום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) ובחירת הפריטים שיוצגו בכל חדר. בתערוכה המוגמרת ניתן "לשוטט" או "לסייר" במסלול אקראי או במסלול שנבחר/הוגדר מראש על פי המטרה הלימודית.

ניתן לעבור בין החדרים, להתמקד בתמונות מסוימות, לקרוא הסבר על כל תמונה ועוד. גם כאן ניתן להכין את המשימה בעבודה שיתופית. מבחינה טכנית היא מחייבת היכרות עם התוכנה ליצירת התערוכה ועם תוכנה לעריכת תמונות. דוגמאות: תערוכת יצירות של צייר (חלוקה לפי תקופות/סגנונות), חייה של אישיות היסטורית, תערוכה על מדינה או ארץ, תערוכת ספרים (על פי סופר, ז'אנר, תקופה), סיור בתקופה היסטורית ועוד. תלמידים יכולים לבנות תערוכה מקוונת באמצעות Google site וגם באמצעות Raindrop.io הידידותי יותר.

תערוכה מקוונת ומיומנויות הלומדים

יצירת תערוכה מקוונת פירושה השבחת מיומנויות קוגניטיביות אצל הלומדים , התמודדות עם תחקיר ועם חיפוש מידע מושכל , תוך כדי איסוף הם לומדים לקבל החלטות על סינון , כלומר קבלת החלטות לגבי בחירת פריטי המידע הנכונים , קבלת החלטות לגבי זכויות יוצרים של פריטים ויזואליים . קיטלוג וקביעת תגיות להבניית התערוכה המחדדים אצלם בחירת נושאים מוגדרת באמצעות קביעת נושאי משנה , תת-נושאים ונושאים קשורים ( Macie Hall, 2014)

ראו גם:

"תערוכה וירטואלית" כסוגה להפעלת תלמידים באינטרנט (קישור לסקירה המלאה )

אז באיזה כלי מקוון לבחור לצורך מטלות מקוונות לתלמידים ?

כל חמשת כלי העזר המקוונים לניהול מקורות מידע הם מעולים .

לתלמידי חטיבת ביניים היה נותן להתנסות בDraggo וגם Wakelet.

לתלמידי תיכון הייתי נותן להתנסות באחד משני כלי העזר הבאים : Diigo , Wakelet. google -keep

ולתלמידי כיתות ו' הייתי נותן להתנסות בPINTEREST , עליו תוכלו לקרוא כאן למטה ( פינטרסט מתאים גם לחטיבות ביניים וכיתות י' ).

עמיתי , המידענים , אנשי החינוך , ומנהלי התוכן הדיגיטלי באנגליה ובארה"ב המליצו גם על :

LiveBinders – מעין "קלסר" דיגיטלי עם חוצצים, אליהם ניתן למיין את המועדפים. ייחודיותו של יישום זה בכך שהוא פותח את המועדפים באותו החלון, כך שלא נוצר ריבוי חלונות בדפדפן. דוגמה לשימוש בכלי זה, הכוללת כלים מתוקשבים שונים,

מדריך מועיל ושימושי למורים : כיצד להשתמש בLIVEBINDERS

יצירת לוחות השראה ויזואליים של תלמידים באינטרנט : (Pinterest) פינטרסט

כלי מתוקשב להמחשה ויזואלית של תוכן הוא Pinterest. הוא נעשה פופלארי כרשת חברתית ויזואלית . פינטרסט היא רשת חברתית המיועדת לשיתוף תמונות.

פינטרסט Pinterest היא רשת חברתית שמאפשרת לך לשתף תמונות, קליפים ואתרים ולרכז אותן בלוחות על פי תחומי עניין, להגיב על תמונות של אחרים ולשתף מחדש , לארגן לוחות לפי נושאים שלך ולשתף ברשת החברתית פייסבוק וטוויטר. היקף המשתמשים בפינטרסט בעולם גדל בצורה משמעותית ומגיע כיום כבר ל74 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

פינטרסט מציעה אתר מעניין ויזואלית, מצויד בערימות של תמונות, צבעים, טקסט, תכנים וכדומה .

האתר הזה הוא רשת חברתית שכל כולה מלאה בלוחות השראה / לוחות אתרים מועדפים מכל התחומים, כל לוח מכיל המון המון דפי אינטרנט שאנשים בחרו לשמור לפייבוריטס בצורה ויזואלית. אפשר לשוטט באתר שעות ולנעוץ עוד ועוד דברים שאהבתם אצל אחרים, או שמצאתם בעצמכם ברשת.

אלו הם לוחות מחולקים לפי נושאים, אני בוחר או מגדיר את הנושאים. בכל נושא אני שומר בקלות את התמונות שאספתי באינטרנט .

מה בעצם הרעיון מאחורי פינטרסט ? כל לומד כול בעת שיטוטיו ברשת לשמור לעצמו באתר תמונות וסרטוני וידאו (מדריכים, שיעורים , מוסיקה) של מה שאסף באופן ויזואלי על פי קטגוריות. ניתן אף להעלות תמונות מתוך המחשב האישי. היתרון באתר בוקמרקינג הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים. משמעות השם Pin לנעוץ + Interest עניין .

יש מורים לגיאוגרפיה בארה"ב ובקנדה המבקשים מהתלמידים לבנות לוחות מסווגים על מדינות בעולם , כל קבוצת תלמידים יוצרת ובונה לוח השראה בפינטרסט על מדינה מסויימת בעולם , כאשר לצד כל פריט ויזואלי ( צילום , תרשים וכדומה ) כותבת התלמיד תיאור קצר על הפריט ושיוכו למדינה.

לסקירה המלאה

מדריך ליצירת לוח בפינטרסט

סרטוני הדרכה לפינטרסט – YouTube

ראה גם : How to Create a New Board in Pinterest

16 Ideas For Fostering Student Learning on Pinterest

10 Ways to Use Pinterest in the Classroom | TeachBytes

Using Pinterest in the Classroom | Technology Pursuit

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

נקודת המוצא כיום להערכת מקורות מידע באינטרנט היא הבנייתית , כלומר, התלמידים לא רק מעריכים את איכות מקורות המידע והרלבנטיות שלהם , אלא גם יוצרים הבנייה ברורה של המקורות על ידי סייוגם התכני ותימצותם בטבלה מסכמת . המאמרים הבאים מציעים גישה מעשית להערכת מקורות מידע בגישה מעשית של הבנייה :

Evaluating Internet-based Information: A Goals-based Approach

מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט.

בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים.

ראה גם : Critical Evaluation – Kathy Schrock's Guide

ראה גם :

לאופייה של המטלה המקוונת כיום: מה בין איה למאיה?

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין.

שתי המורות מלמדות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט.

קובץ המטלה המלא …online assignments 2015 aya and maya

למידה הבנייתית בחינוך הגבוה ובהכשרת מורים

ההיסטוריונית ד"ר שרון גבע, החלה בשנת 2012 לרתום את הסטודנטים שלה ממכללת סמינר הקיבוצים לפרויקט מחקרי ראשון מסוגו ויוצא דופן. בשביל ליהנות מפירותיו לא צריך לטרוח ולפקוד את הספרייה הציבורית הקרובה. מספיק להקיש בגוגל את שמותיהן של 65 הנשים שזכו להיכלל בפרויקט עד כה, כדי לקבל את הערכים החדשים, המלאים והמעודכנים שלהן בוויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת הגדולה בעולם.

מי שכתב את הערכים האלה הם התלמידות והתלמידים של גבע, שבמקום מבחן או עבודה רגילה, נדרשים בסוף הסמסטר לכתוב ערכים בוויקיפדיה על נשים שעשו היסטוריה. "הרעיון לפרויקט עלה כשהתברר שהנשים שעליהן למדנו בכיתה לא מוכרות מספיק לציבור הרחב ואף נעדרות מחומרי הלימוד במערכת החינוך", אומרת גבע. "חיפוש בגוגל לימד שהנשים האלה נעדרות מהמרחב הווירטואלי. אין להן ערך — תרתי משמע". או אז החליטה גבע לרתום את הסטודנטיות והסטודנטים למטרה פמיניסטית מוצהרת: קידום מעמדן של נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשוליים התודעתיים.

כדי להחזיר את הנשים למקום הראוי להן ולמנוע את שקיעתן בתהום הנשייה, נדרשים הסטודנטים של גבע לעבוד קשה. הם לא יכולים להסתפק בחיפוש פשוט בגוגל — שבמקרה הזה לא מספק את הסחורה — אלא נדרשים לעשות תחקיר היסטורי מלא, שכולל שימוש במקורות ראשוניים ומשניים.

הם מעיינים בארכיונים, מראיינים קרובים ומכרים של הנשים שהם כותבים עליהן, ומנגישים פיסות מידע מספרים ומעיתונים ישנים, המשולבות כמקורות בתוך הערכים החדשים בוויקיפדיה.

קישור ישיר לבלוג של ד"ר שרון גבע

ראה גם :

מיומנויות מידע לתלמידים: הערכת מקורות מידע והפתרון של אוצרות דיגיטלית

אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת: שיטות ודרכי פעולה | עמי סלנט

הקניית מיומנויות חיפוש מידע לתלמידים: תמונת מצב 2012 | עמי סלנט

איסוף מידע על ידי תלמידים , דוגמא מהשדה

קהל יעד: כיתות ז-ח, מקצוע: היסטוריה

כל תלמיד אוסף מידע על ההתבצרות של הקנאים במצדה לאחר חורבן בית שני. פריטי המידע נצברים באחד מכלי הצבירה הבאים : Google Keep, DIIGO
כשהיהודים במצדה מבינים שהרומאים יפרצו למחרת בבוקר למצדה עומדות בפניהם 3 אפשרויות:
א. להילחם בהנחה שהם יפסידו (אין להם כוח מול הצבא הרומי המיומן).
ב. להיכנע (ולהניח שימכרו לעבדות).
ג. להתאבד (עם המשפחות).
התלמיד בוחר מה היה "מצביע" אילו היה נוכח במצדה, וכותב נאום בו הוא מנסה לשכנע את חבריו בהצבעתו.
התלמיד או צוות התלמידים מציגים את מסקנותיו בלוח שיתופי מקוון מסוג PADLET. הלוח המקוון מסוג PADLET הוא כיתתי וכל תלמיד יכול לכתוב את מסקנותיו.

ראו גם : סערה על הלוח! (לוח הכיתה עובר ל-Padlet)

מאגרי מידע בעברית לצורך איסוף מידע ע"י תלמידים

"כמה אלפי ספרים.

הספרייה המקוונת של ישראל

לרגל המצב, אנו פותחים את ספריית כותר, עולם שלם של ידע ומידע, ספריית העיון המקוונת הגדולה ביותר בישראל, לחודש שלם ובחינם!!!
כן, כאן תוכלו למצוא ספרי הדרכה פורצי דרך, ספרי העצמה משנה חיים, סקירות היסטוריה מרתקת, ספרות חושנית, מחקרים מסעירים במקרא, כלכלה מקורית, שירה מרגשת, ביוגרפיות מעוררות השראה ומאמרים מדעיים כמעט בכל תחום הנוגע לתרבות העברית. הקישו על הקישור המצורף ותכנסו לעולם שלם של ידע וחוויות.
כדי לגשת אל ספריית כותר מכל מקום ובכל שעה שתחפצו. כל שעליכם לעשות זה לייק לדף, לשתף פוסט זה, לכתוב בתגובות ששיתפתם, והקוד ישלח אליכם."
שיהיה לכולנו סופ״ש רגוע ורק בריאות!
https://kotar.cet.ac.il/

הספרייה הדיגיטלית כותר של מט"ח , פרקי הדרכה