הקדמת העורך , עמי סלנט
לסקירה זו 2 חלקים:
חלק א': מבוא פדגוגי אודות למידה היברידית
חלק ב' : תיאור 2 בתי ספר בהם מתקיימת למידה היברידית
חלק א' : מבוא פדגוגי
מה זאת למידה היברידית?
למידה היברידית היא למידה שיודעת לעבור בין למידה פנים אל פנים ללמידה מקוונת, סינכרונית או אסינכרונית, בצורה חלקה, כך שהלמידה תהיה מיטבית. זה לא או- או אלא גם- וגם
למידה היברדית – סינכרונית ו-א-סינכרונית, מציעה למעשה שילוב בין שתי שיטות הלמידה. כלומר; בחלק מן הזמן התלמיד נמצא באינטראקציה עם מורה מרוחק, ובחלק מן הזמן באינטראקציה עם חומרי למידה ברשת. במהלך השיעור הסינכרוני יכול התלמיד לקבל מטלה וללמוד בפלטפורמה אסינכרונית (כגון פורום מקוון או ספרייה דיגיטלית ) באופן עצמאי, מתוך חומרי הלמידה ברשת, ולאחר זמן מה לחזור וללמוד שוב במסגרת הכיתה הווירטואלית עם הכיתה בצורה סינכרונית , כלומר באותה נקודת זמן.
בלמידה אסינכרונית המורים נשארים בקשר מקוון (לא רציף) עם התלמידים לסיוע ותמיכה בלמידה באמצעים דיגיטליים כמו צ'אט או שיחת ווידאו. אמצעי הקשר יכולים להיות פורום מקוון , קבוצה סגורה בפייסבוק או לוח שיתופי מקוון כגון PADLET .
למידה היברידית אמיתית דורשת לשנות את תוכניות הלימודים ואת הכשרת המורים. למשל, להחליט שבמשך יום בשבוע התלמידים לומדים מרחוק – מהבית או ממעבדת מחשבים בבית הספר או מהספרייה. למידה היברידית לא מסתמכת על שימוש בזום, אלא על משימות חקר והעשרה..
חלק מהמיומנויות הבסיסיות הנדרשות למעברים חלקים כאלה היא גמישות ויכולת התאמה מיטבית לתנאים בשטח.
"בכל מקרה, התלמידים יצטרכו לרכוש כישורים של למידה מרחוק ולמידה עצמית, בעיקר תלמידים בגילי חטיבה ותיכון. כשהם יגיעו לאוניברסיטאות ולמקומות העבודה, הם ייתקלו במצבים שבהם הם ייאלצו ללמוד לבד תוך שימוש באינטרנט. יש מחקרים שאומרים שגם סביבת העבודה העתידית תהיה היברידית, ולכן כדאי להתחיל להכשיר את התלמידים למציאות החדשה".
כישורים לחיים
כבר ב–2012 פירסם OECD מסמך שקבע ששילוב של למידה היברידית בבתי הספר עשוי לסייע לתלמידים לרכוש כישורים נחוצים לחיים ולשוק העבודה. בשנה שעברה קבע ארגון החינוך של האו"ם, אונסק"ו, שלא ניתן להתעלם מלמידה היברידית, ויש לשלב אותה כחלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר בעולם. בכל זאת, המודל לא נקלט בארץ.
איך יוצרים מודל טוב ללמידה היברידית?
"הסוד הוא באיזון בין למידה פרונטלית ללמידה עצמית ובגיוון של המשימות שניתנות לתלמידים. לא צריך להעמיס על התלמידים למידה פרונטלית מרחוק ותרגולים — אלא לאפשר למידה מבוססת חקר עצמי, למידה בקבוצות ולמידה מבוססת פרויקטים. החוכמה היא לעשות את זה נכון. היכולת של המורה לשלב בין תרגול, רכישת מיומנויות, למידת חקר, למידה עצמית ולמידה קבוצתית היא חשובה מאוד".
כיתה הפוכה ולמידה היברידית
בחירת התלמידים בלמידה היברידית : מה שיפה הוא שניתן להוסיף עבודה שנעשתה על כל אפליקציה לתלקיטים של Wakelet – מה שנותן לתלמידים הזדמנות לבור כיצד הם יוצרים, מציגים ומשתפים את הלמידה העצמית שלהם.
דרך מעשית נוספת להשתמש ב-Wakelet היא להפוך את הלמידה של התלמידים. במקום ללמוד רק בכיתה, התלמידים לומדים גם בבית באמצעות אוספים דיגיטליים ומשאבים ששיתפתם איתם וכשהם מגיעים לכיתה הם עוסקים בפעילויות, דיונים ומתרגלים את מה שלמדו בבית.
ראו גם : ארגון תוכן רשתי : wakelet יצירת תלקיט
ראו גם :מודלים היברידיים לבית-הספר העל-יסודי (education.gov.il )
השילוב והמינון הנכון בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני : המפתח ללמידה מקוונת מועילה
הפדגוגיה של למידה היברידית חשובה הרבה יותר ממצלמות ופלטפורמת זום
בתי ספר החוזרים ללמוד יום בשבוע בלמידה מרחוק ועמדות התלמידים
חלק ב' : למידה היברידית הזניקה כמה בתי ספר בישראל 20 שנה קדימה
מאת אריאל שנבל
בכל העולם עדיין מרגישים את השפעות הקורונה, ובייחוד בכל הנוגע לקשרים האישיים. בבתי הספר השונים החליטו למנף את האילוצים של אביב 2020 ולבנות תוכניות לימודים המשלבות את יתרונות הלמידה מרחוק, בלי להפסיד את הקשר החי עם התלמידים
באולפנת אמי"ת נגה בבית שמש, החל מכיתה ט' התלמידות נשארות בבית ביום לימודים אחד בכל שבוע. הן לא מקבלות ימי חופש באמצע השבוע, אלא לומדות מרחוק. האם יש כאן מעין שרידים של הקורונה? מרים קורן, מנהלת האולפנה בצוותא עם איריס אליהו, מסבירה: "יום הלמידה הזה בשבוע מהבית הוא חלק מהתפיסה החדשנית שאנחנו מנסות להחיל אצלנו. במסגרת התפיסה הזו של שבירת היררכיות וניסיון לפרוץ פרדיגמות חינוך שיתאימו למאה ה־21, אנחנו גם יושבות כנהלות במרחב פתוח ושקוף ולא בחדר סגור כפי שהיה מקובל".
"התפיסה היא להעביר את הלמידה לתלמידות", עונה קורן, "לא עוד מורה שעומד אקטיבי והתלמידים פסיביים, אלא התלמידים אקטיביים. כשאני מסתכלת על כיתה בתור מנהלת, פחות מעניין אותי מה המורה עושה ויותר מה התלמידות עושות. אם הן לומדות, חוקרות, מתעניינות ומסתקרנות – מבחינתי זו למידה. אם המורה עומד ומלמד, בדרך כלל זה אומר שהתלמידים לא איתו. יש מעט מאוד מורים ומורות שופעי כריזמה שאפשר לשמוע אותם דקות ארוכות, ורובנו לא כאלה. העניין הזה מתחבר להיברידיות, כי ביום למידה מהבית האחריות ללמידה עוברת אליהן. בבית הספר תלמידה יושבת בכיתה באופן פסיבי, אבל בבית האחריות שלה – מהדלקת המסך ועד השתתפות בלמידה וביצוע התרגילים. הן מפתחות כך מיומנויות של למידה עצמאית וגם של אחריות, ניהול זמן וניהול עצמי. אלה יכולות שמכינות אותן לעולם שבחוץ".
זו תפיסה מבוססת טכנולוגיה ואוריינות טכנולוגית. היא לא מגדילה פערים בין בנות חזקות לבנות חלשות מבחינה סוציו־אקונומית?
"כיוון שאנחנו בית ספר לא ממיין בבית שמש, יש לנו פערים כאלה בבית הספר. כבר כשהתחילה הקורונה הבנו את המצב ומִחשבנו את כל הבנות. איתרנו תקציבים, והתלמידות רכשו מחשבים מעולים במחירים זולים מאוד. בדקנו גם שלכולן יש תשתיות. מעבר לכך, לדעתי טכנולוגיה דווקא סוגרת פערים מבחינה פדגוגית. יש מיומנויות בכיתה שבהן החזקה שורדת: מי שמשתתפת, מי שמרימה אצבע, מי שמדברת. רוב הכיתה לא כזו, וקצת נדחקת לאחור. הבית נותן דווקא שוויון הזדמנויות שאינו בולט כל כך במרחב הפיזי. והכי חשוב – מרחב דיגיטלי לא מחליף מרחב אנושי. מה שלמדנו בקורונה הוא שילד צריך לגדול בקבוצת השווים שלו ולא להיות לבד. אני מחזיקה בית ספר שבאים אליו ארבעה ימים בשבוע, אבל היום האחד הזה מהבית נותן הזדמנות לבנות לא מעטות שחסרות את ההזדמנות הזו
היום הזה מחזיר את התלמידות לתקופת הסגרים?
"מתחילים אצלנו ללמוד מהבית רק בכיתה ט'. בכיתות ז'־ח' עדיין אין מיומנויות ללמידה כזו, ואני לא רוצה שזה ייתפס כיום חופש. אכן, יש אחוז מסוים שקצת יותר קשה לו ללמוד מהבית, בעיקר בנות שגרות במושבים שבהם יש רק תלמידה אחת מהכיתה, וקשה לה להישאר וללמוד בבית, כי אין סביבה חברות. יש גם כאלה שמבחינה פדגוגית יותר מתאים להן ללמוד בבית הספר. אבל כמובן יש גם מקרים הפוכים, ולכן שילוב ואיזון הוא המעשה הנכון – סוגי למידה שונים לסוגי תלמידים שונים".
ואיך לדעתך תיראה הלמידה מהבית בעתיד?
"כרגע, יום אחד בבית נראה לי המינון הנכון. אבל לדעתי השאלה היא לא הכמות אלא האיכות, כלומר איך לומדים. המוקד צריך להיות ידע, מיומנויות, יצירה וחקר – וצריך להודות שמערכת החינוך עדיין מנסה למצוא את הדרך לאופן הלמידה הזה. אנחנו מצידנו עושות את המאמץ לדייק עד כמה שאפשר במסגרת החקירה הכללית".
בסוף נדמה שכולם מחפשים את נקודת האיזון בין הלימוד הפרונטלי לווירטואלי.
"לא לקחת את היכולות שקיבלנו בקורונה, בעיניי זו טעות. הן נרכשו במחיר גבוה, אבל מבחינות רבות זינקנו 10־20 שנה קדימה. מצד שני, לחזור אחורה למרץ 2020 יהיה חבל. אסור להתמכר להוראה המקוונת ולחשוב שהיא מחליפה דברם אחרים. כל מורה יגיד לך כמה חשוב לראות את הפנים של התלמידים. זה קריטי להצלחת המהלך החינוכי, אנחנו לא האוניברסיטה הפתוחה. אבל יש אופציות נפלאות לאיגום משאבים או לחיזוקים שנותנת הלמידה מרחוק, כמו זום ערב לפני מבחן. הדבר הנכון הוא לקחת מדרך הלמידה הזו את הדברים הטובים, שלמדנו באופן שנכפה עלינו".
להמשך הכתבה של אריאל שנבל (קישור)
ימי למידה היברדיים בעיר רחובות
העיר הראשונה בישראל שהחלה כבר לפני שנתיים לפתח למידה היברידית לכל בתי הספר היא העיר רחובות , היוזמת והמובילה היא גלית לוי
מה שהתפתח בעיר רחובות הוא המודל גמיש (Flex Model) של הלמידה ההיברדית מודל שבו רוב הלמידה נעשית באופן אישי על ידי התלמידים באופן מקוון. המורים במודל זה מספקים תמיכה אם היא נדרשת בלמידה בקבוצות קטנות או בהדרכה אישית.
בתיכון בויאר, למשל, כבר מיישמים כמה מהתוכניות החדשניות שפותחו, המשלבות בין פדגוגיה לטכנולוגיה. זה נעשה בעזרת הכלים של גוגל: GOOGLE APPS FOR EDUCATION – GOOGLE CLASSROOM. גם כאן המורים מדווחים על שינוי משמעותי בתהליכי הלמידה.
המורים שמובילים את תהליכי התקשוב ומתנסים באופן יומיומי בשינוי בדרכי ההוראה, צריכים להבין לעומק את תהליכי השינוי שהמקצוע שלהם עובר וגם התלמידים. אבל זה לא מבטל או מייתר אותם חלילה בעידן הדיגטלי. ההיפך! תפקידם של המורים כמעצבים ומגבשים את תהליכי הלמידה החדשים הוא מרכזי. המורים הם למעשה המגשרים והמתווכים בין שני העולמות, ותפקידם הוא ליצור עבור התלמידים את הנתיב שיוביל לחדשנות בתהליכי הלמידה, תוך ניצול יתרונותיה של הפדגוגיה הדיגיטלית.
אחת התוכניות שנוסו שם, מדברת על שילוב בין הוראה בכיתה ובין הכיתה הווירטואלית. רוב המורים בבית הספר משלימים את ההוראה בכיתה בעזרת תהליכי למידה בסביבה הווירטואלית, המתקיימת מחוץ לשעות השיעור. בדרך הזאת הלמידה מקבלת אופי שיתופי והיא לא מוגבלת רק למפגשים בכיתה. מצד שני נוצר מצב שאין ממש הפרדה בין שעות הלימוד בבית הספר לחיים הפרטיים שלהם ושל התלמידים אחרי הצלצול. ההסבר לשימוש בשיטת הלמידה הזאת נעוץ בעובדה, שבמרחב הווירטואלי המורה יכול להקצות משימות לתלמיד בודד, או לקבוצות תלמידים, לקיים דיונים שיתופיים ולנהל אינטראקציה עם התלמידים. כך הוא גם יכול לזהות את התלמידים המשתמשים במרחב ליצירת ידע חדש, לשמירה על ידע שנוצר במהלך דיונים בכיתה ולהעשרת מקורות המידע.
כך למשל, במסגרת ההערכה החלופית בלימודי ההיסטוריה, חקרו תלמידי בית הספר תיכון קהילות יהודיות, ובמסגרת עבודת המחקר שלהם, הם גם בנו אתרים לקהילות יהודיות שנכחדו בשואה.
תלמידי מגמות ההיסטוריה למשל, מקיימים למידה שיתופית, אשר כוללת מצד אחד יצירת ידע קבוצתי ומצד שני שיתוף בידע קיים, בעזרת המחברת השיתופית בסביבת google classroom. מדובר באפליקציה שפותחה על ידי חברת גוגל ומשמשת כמערכת ניהול לימודית.
כיתות ד' במגדל העמק לקראת מעבר ללמידה היברידית
תלמידי כיתות ד' ממגדל העמק – תתחדשו! 280 תלמידים ברחבי בתי הספר היסודיים בעיר קיבלו בשבוע שעבר מחשב היברידי חדש לשימוש בבית ובכיתה במסגרת התכנית "מחשב לכל הכיתה" – תכנית משותפת של המיזמים "מחשב לכל ילד" ו"סיסמה לכל תלמיד", שעיקרה שילוב והטמעת המחשב בתוכנית הלימודים ויצירת רצף למידה בין הכיתה לבית התלמיד. התוכנית, שפועלת זו השנה השמינית ברציפות, כוללת הדרכה לתלמידים ולצוות החינוכי, פלטפורמה דיגיטלית, קידום אוריינות טכנולוגית ותוכן חינוכי-ערכי, והיא מיועדת להמשיך בכל שנה עם המחזור החדש של כיתות ד', כך שתרומתה לקידום מערכת החינוך ביישוב רבת ערך
אז גם בעולם שאחרי הקורונה, המודל יהיה של חינוך היברידי יותר?
"בהחלט, למידה היברידית תהפוך לדעתי ל'נורמלי החדש'. תהליך המעבר הזה התרחש גם לפני הקורונה, אבל בקורונה דברים שהיו בתכנון, הפכו להכרח. אם נרצה שתלמידים יחזרו עכשיו לחשוב שהזמן בו הם לומדים הוא רק הזמן בו הם בכיתה – זה צעד ענק אחורה. האפשרות ללמוד בכל זמן, מכל מקום, היא פרדיגמה רחבה בהרבה עבור אנשי חינוך, שיכולים לתמוך ולנווט את התלמידים שלהם בתוכה. כבר אימנו את השריר שמאפשר לנו לשתף פעולה, וללמוד מעבר ליום לימודים של 6-8 שעות, וזה משחרר חיים שלמים של למידה משמעותית בהרבה. לצורך זה נצטרך לספק משאבי לימוד דיגיטליים לתלמידים, מה שלא רק יהפוך אותם לזמינים יותר, אלא גם יחסוך עלויות בטווח הארוך. בנוסף נצטרך הרבה יותר דאטה כדי לספק תובנות שיעזרו לבצע התאמה אישית של תהליך הלמידה וגם יעזרו לאנשי החינוך למצוא כלים שונים עבורם".
"בעולם שבו הורים עובדים מהבית, למידה מרחוק זה קל, וכשהורים עובדים בחוץ וילדים נשארים בבית זה לא יעבוד. אבל כשאני מדבר על למידה היברידית, זה לא בהכרח במהלך יום הלימודים", הוא מדגיש ומסביר – "הקונספט של למידה הפוכה יהפוך ליותר נפוץ – במקום שיעורי בית, אולי בשעות שאחרי יום הלימודים, תלמידים יצפו בהרצאה מקוונת, או ילמדו דרך קורס דיגיטלי. למחרת, הם יגיעו ללימודים מלאי אנרגיות ממה שלמדו, ויעבדו על פרויקט בצוות או ישתפו ברגשות שלהם. אנשים חושבים שלמידה היברידית או מרוחקת קשורה לשימוש במחשב. אבל בפועל הנקודה היא לא רק שילוב חוויות פיזיות ודיגיטליות, אלא שילוב שיטות לימוד וקונספטים – כמו שילוב של צפייה בווידאו, עם השתתפות בהרצאה פיזית, למידה דרך פרויקטים, רפלקציות אישיות עם המחנך, או לעשות מדיטציה בכתה. הטכנולוגיה פשוט תאפשר את כל זה לאנשי חינוך. זה ידרוש מהם לאמץ דרכי לימוד חדשניות, וזה מסע שאני חושב שהתחלנו במהלך תקופת הקורונה".
מקור : ראיון עם אנתוני סלסיטו, סגן נשיא במיקרוסופט העולמית שמוביל את תחום החינוך בחברת הענק,( קישור)
