מה נשאר מהמעבר ללמידה מקוונת בסגרים, שיכולה לסייע להתמודד עם המחסור במורים ולייצור עניין אצל התלמידים

799

בירוחם לומדים אנגלית בזום עם מורים מהודו, בתל אביב לומדים אנגלית מאפליקציות, אבל בגדול יש נסיגה משמעותית בלמידה מקוונת וחזרה כמעט מוחלטת ללימודים פיזיים. "חזרנו אחורה, ומהלמידה המקוונת לא נשאר כמעט כלום", אומר שחר אילן .

"השקענו 1.2 מיליארד שקל בתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל בקניית מחשבים לתלמידים. אבל אין תוכנית לאומית לקידום למידה מקוונת. צריך טכנולוגיה לפתרון המחסור במורים, ולא עושה רושם שמשרד החינוך מנהל את זה".

מקור

קרן רובינשטיין מבכה את נטישת הלימוד המקוון על ידי מערכת החינוך: "המערכת נשארה 150 שנה אחורה מבחינת שני כיסאות ושולחנות והוראה פרונטלית"

קרן רובינשטיין, מורה מחנכת מחדרה, חושבת שמערכת החינוך צריכה לעבור כמו מקצועות אחרים ללמידה היברידית – שלושה ימים בבית ספר ויומיים למידה באמצעות מחשב מהבית. לדבריה, "המערכת נטשה את הלימוד המקוון וזה היה פספוס. אנחנו אמורים לעבוד כמו ההייטקיסטים, הימים בבית ספר יוקדשו בעיקר לכישורים החברתיים שמאוד נפגעו בקורונה, וביומיים בבית הילד יבנה מול המורה פרויקט שיצר מתחילת השנה".

לדבריה, "הקורונה היתה אמורה להיות המקפצה הכי גדולה כי היא ניערה את האבק מהחינוך הכאילו מודרני שהוא הכי לא מודרני. מערכת החינוך נשארה 150 שנה אחורה מבחינת שני כיסאות ושולחנות והוראה פרונטלית. משרד החינוך היה אבוד, לא הבין, לא הכיל, עשה הכל בדלתיים סגורות. ילדים מצאו את עצמם מבודדים וניתבו את זה לאלימות".

היא מסבירה את נטישת הלימודים המקוונים על ידי המערכת בכך ש"יש הרבה מורות שאצלן הלימוד המקוון היה בלית ברירה. הרבה מורות היו צריכות להמציא את עצמן מחדש כי בכיתה הילדים קהל שבוי. אצלי הילדים לא הסכימו לצאת משיעורי הזום. המנהלת ביקשה שאנחה את המורות האחרות איך עושים את זה טוב יותר.

מקור

להאזנה לפודקאסט (קישור)

האם יש כאן התחלה של למידה היברידית מקוונת  בישראל ?

רן ארז,  יו״ר ארגון המורים,קיבל את דרישותיו ומורים בתיכונים יוכלו לעבור ללמד ארבעה ימים בשבוע ו-5 שעות מהבית, אך במו"מ הוחלט שעל מנהל התיכון לאשר זאת מראש. 

מקור

ימים יגידו !!

כאשר מדובר על למידה משולבת או בשמה האחר למידה היברידית, ניתן לומר שהיא כוללת בתוכה למידה מקוונת ובנוסף למידה של פנים מול פנים בכיתה. צורת הלמידה הזאת מקדמת את העצמאות של הלומדים ומזמנת בהתאמה אישית לכל תלמיד בהיבטי מקום, זמן, אופן וגם נתיב הלמידה.

ניתן לומר שלמידה מהסוג הזה מאפשרת למורה שלכם ליצור קשר אישי ומקצועי עם כל אחד מן התלמידים, תעזור בנושא חינוך למצוינות , לתכנן חומרים של למידה מגוונים ושונים בהתאם כמובן למאפיינים הייחודיים שלהם, ולספק משוב איכותי, מקצועי ומיידי.

למידה מקוונת, שהיא המרכיב העיקרי של הלמידה ההיברידית, אפשרית לביצוע בבית הספר או במסגרת אחרת בסגנון למידה מרחוק. מורה אשר מנהל למידה מרחוק יכול לבחור שיעורים שבהם כלל התלמידים פעילים בה באותו זמן כמו מפגשים סינכרוניים, ובנוסף להוסיף שיעורים אל המרחב הדיגיטלי הכיתתי שאליו כל תלמיד יכול להיכנס בפשטות בזמן אשר מתאים לו וללמוד בקצב האישי, זאת אומרת שיעורים א-סינכרוניים. כאמור הדרך האפקטיבית ביותר היא כמובן לשלב בין הסוגים של הלמידה השונים, מה שנקרא Blended Learning.

 מקור

ביפאן חלק גדול מבתי הספר ממשיכים ללמוד מרחוק במתכונת היברידית ,   משרד החינוך שם פיתח פלטפורמה מקוונת היברידית המאפשרת לתלמידים לא רק ללמוד בצורה מקוונת אלא גם פעיליות חברתיות , מיפגשים חברתיים וטיולים וירטואליים . היפאנים מודעים לכך שלא ניתן רק לשנע תכנים בלמידה מרחוק אלא צריך גם ליזום פעילות הפוגתית לתלמידים באינטרנט .

ארגון אונסק"ו הבינלאומי גיבש לאחרונה מסמך עקרונות לתכנית לימודים היברידית עבור בתי ספר בעולם. התכנית שפורסמה באתר אונס"קו ידועה בשם HLCF והיא מצביעה על הכיוון שהעולם החינוכי צועד בעשור הקרוב .

התכנית הופצה לכל משרדי החינוך והתרבות בעולם . המסמך מדגיש את היסודות והמימדים הבאים שצריכה לכלול תכנית לימודים היברידית לבתי ספר בכל מדינה ומדינה

לסקירה המלאה בעברית

אנשים חושבים שלמידה היברידית או מרוחקת קשורה לשימוש במחשב. אבל בפועל הנקודה היא לא רק שילוב חוויות פיזיות ודיגיטליות, אלא שילוב שיטות לימוד וקונספטים – כמו שילוב של צפייה בווידאו, עם השתתפות בהרצאה פיזית, למידה דרך פרויקטים, רפלקציות אישיות עם המחנך, או לעשות מדיטציה בכתה. הטכנולוגיה פשוט תאפשר את כל זה לאנשי חינוך. זה ידרוש מהם לאמץ דרכי לימוד חדשניות, וזה מסע שאני חושב שהתחלנו במהלך תקופת הקורונה".

מקור : ראיון עם אנתוני סלסיטו, סגן נשיא במיקרוסופט העולמית שמוביל את תחום החינוך בחברת הענק,( קישור)

איך יוצרים מודל טוב ללמידה היברידית?

"הסוד הוא באיזון בין למידה פרונטלית ללמידה עצמית ובגיוון של המשימות שניתנות לתלמידים. לא צריך להעמיס על התלמידים למידה פרונטלית מרחוק ותרגולים — אלא לאפשר למידה מבוססת חקר עצמי, למידה בקבוצות ולמידה מבוססת פרויקטים. החוכמה היא לעשות את זה נכון. היכולת של המורה לשלב בין תרגול, רכישת מיומנויות, למידת חקר, למידה עצמית ולמידה קבוצתית היא חשובה מאוד".

לראיון המלא (קישור)

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *