חשבתם שאיבדתם את יכולת הקשב שלכם? תתעוררו, גנבו לכם אותה

555

הקדמת עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית" , עמי סלנט

מצאתי לנכון להביא את עיקרי הדברים של הכתבה שפרסם לאחרונה העיתונאי המעולה גדעון לב בעיתון " הארץ", על בעיית הקשב נוכח הצפת המידע הדיגיטלי .

בהמשך לכתבה ריכזתי כמה סקירות על בעיית הצפת המידע הדיגיטלי ולמידה וגם כמה דרכי התמודדות עבורנו וכיצד להנחיל זאת לתלמידים ולסטודנטים.

מאת : גדעון לב , עיתון " הארץ"

עיקרי דברים מתוך המאמר של גדעון לב :

חוקר האתיקה של הטכנולוגיה ד"ר ג'יימס ויליאמס, מסביר כי אובדן יכולת הקשב האנושית היא בעיה "מסדר ראשון", כלומר כזו שכל יתר הבעיות הן משניות לה, ומכאן חשיבותה העצומה.

ויליאמס מוסיף כי יש כמות מוגבלת של שעות ביום וימים בחיים, וכי להתמסרות לגירויים מסביב יש מחיר: "ואנחנו משלמים עם כל הדברים שיכולנו להיות קשובים להם, ולא היינו, עם היעדים שלא השגנו, הפעולות שלא ביצענו, וכל מי שיכולנו להיות אלמלא התמקדנו בדברים אחרים". 

בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה נחוץ שינוי אישי – כלומר התגברות של כוח הרצון האישי – ויליאמס ומומחים נוספים מדגישים כי נחוץ שינוי מערכתי-חברתי כדי לשבור את המגמה העולמית.

ויליאמס, כיום חוקר באוקספורד ומרצה על קשב ברחבי העולם, סיפר שבתור איש צעיר לא חשב שבעידן הליברלי הגלובלי עוד נותרו בעיות ומאבקים פוליטיים גדולים, כפי שהיו לבני הדורות הקודמים. "כמה טעיתי!", אמר בשיחה עם "הארץ". "כיום אני סבור ששיחרור הקשב האנושי הוא אולי המאבק המוסרי והפוליטי המכריע של ימינו". 

המצב האנושי שוויליאמס מתאר הופך במהירות לחוויית החיים המשותפת למרבית האנושות. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, חמישה ורבע מיליארד בני אדם, בדיוק 66% מאוכלוסיית העולם, הם בעלי גישה לרשת, והמספר הולך וגדל. ויליאמס מכיר כמובן ביתרונות העצומים שהטכנולוגיה הביאה לאנושות, אך מעביר בשיחה עמו מסר ברור לפיו לא ניתן לאפשר לדברים להמשיך להתנהל כפי שהם. 

החוקר מאוקספורד לא תמיד התעניין בהשלכות האתיות של הטכנולוגיה. למעשה, הוא התחיל את דרכו בצד השני של המתרס, מה שהופך אותו לבעל ידע רב על דרכי הפעולה של המערכת. ב-2005 הוא הצטרף למשרדי גוגל בסיאטל, מיד עם פתיחתם. הוא נחשב לעובד מצטיין ואף זכה בפרס הגבוה ביותר של תאגיד הענק – "פרס המייסד" – עבור הישגיו בפיתוח מוצרים וכלים פרסומיים.

עם הזמן הבין ויליאמס שעבודתו אינה משרתת את המשתמשים, תוך שהיא מביאה אליהם את המידע הרלוונטי ביותר עבורם, אלא שכמו בגישות פרסומיות שקדמו לעידן האינטרנט, מוצריו מנסים לתפוס כמה שיותר זמן ותשומת לב. רק שהפעם הם עשו זאת באמצעות הכלי רב העוצמה ביותר שהאנושות אי-פעם פיתחה לתפיסת זמן ותשומת לב.

כך למשל, כדי לתפוס כמה שיותר מתשומת לבנו, מפתחי אפליקציות ופלטפורמות טכנולוגיות משתמשים בהטיות קוגניטיביות שהתפתחו באבולוציה לאורך עשרות אלפי שנים בתנאים שונים מאוד מאלה הקיימים היום.

הספר החדש של יוהאן הארי

בספר חדש ומדובר שנכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס – Stolen Focus – סוקר העיתונאי יוהאן הארי מגוון סיבות לאובדן הקשב, בהן הצפה במידע, מניפולציות שנעשות על המשתמשים בטכנולוגיות החדישות, וגם המתח המאפיין את החיים המודרניים. לצד כל אלו הוא מפנה זרקור לבעיות של ירידה בכמות שעות השינה, בקריאת ספרים ואפילו בתזונה בריאה. הארי מדגיש שהבעיות הן מערכתיות, ונובעות מהשיטה הקפיטליסטית עצמה, שמספקת תמריצים למי שמצליח לפגוע במידה הרבה ביותר בקשב של כמה שיותר אנשים. משום כך הארי טוען שלא איבדנו את יכולתנו להתרכז – אלא שלמעשה היא נגנבה מאתנו. הספר החדש נסמך לא מעט על עבודתו של ויליאמס, אותו תיאר הארי כ"פילוסוף הקשב החשוב ביותר בעולם המערבי".

בפשטות, אומר ויליאמס, בני האדם משלמים ביוקר. עבור הפניית הקשב לעוד סיבוב של משחק בטלפון אנחנו משלמים בשיחה שלא תתקיים עם בן הזוג, או עם הילד. עוד כמה מטרים וירטואליים של גלילה ברשת החברתית יכולים לעלות בטיול בטבע שלא יצא לפועל, או בדקות שינה שלא יחזרו. מבחינת החוקר מאוקספורד, שאלת הקשב נוגעת לחירות שיש לבני אדם לנווט את חייהם בדרך שהם מבקשים ושתיטיב עמם, בכל ממדי החוויה האנושיים.

הזמן דוחק

ראשת מעבדת הקשב וראשת החוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' לילך שלו-מבורך, הביעה דאגה מההשפעות ארוכות הטווח של המגמות העולמיות. היא ציינה כי בגלל שעוצמת הגירוי בסביבה עולה, אנשים פחות ופחות מוכנים לעסוק במשהו שכבר עשו בעבר. "זה משפיע על היכולת לפתח מיומנויות שדורשות חזרה ואימון", אמרה. "למשל קריאה וכתיבה – אלה מיומנויות שכדי לשלוט בהן ברמה גבוהה, יש צורך בפיתוח וחידוד שלהן, ואנחנו הרבה פחות מוכנים לזה".

למרות ההשפעה העצומה של הטכנולוגיה על חיי האדם, המחקר בתחום עדיין מצוי בשלבים ראשוניים, ציינה שלו-מבורך. "קשה לבדוק את התופעות האלה ואת השפעתן באופן אמפירי כי קשה מאוד לשלוט בסביבה", הסבירה החוקרת. "זה לא מפתיע שאם יש טלפון לידך אתה פחות מרוכז ופחות יעיל, אבל זאת לא שאלה שמקדמת את ההבנה שלנו לגבי מקור ההשפעות או מה המאפיינים של אנשים שפגיעים באופן מיוחד לפגיעה בביצועים. אין כמעט בכלל מחקרים מסוג זה, מוזר ככל שזה ישמע".

אחת הבעיות היא עצם השכיחות של התופעה. כמו שאמרה שלו-מבורך: "במדינות מערביות קשה למצוא אוכלוסייה שלא חשופה לזה. אפשר לייצר בקלות במעבדה תנאים מלאכותיים של היעדר גרייה. העניין הוא שאנשים מושפעים באופן מצטבר מהשגרה היומיומית שלהם".

למאמר המלא בדף הפייסבוק של  עוזי נבות (קישור)

לא כולם מוטרדים מהבעייה , לדעת כמה מההאנשים , שקראו את המאמר של גדעון לב:  "בני-האדם עוברים הסתגלות והתאמה לחיים ברשת, והרשת נבנית ומתפתחת באופן שתתאים לבני-האדם."

"הקשב האנושי מותאם לאופן הגרייה ברשת, שהוא שונה מהגרייה בסביבה הטבעית.

הכול אבולוציה! אבל אבולוציה תרבותית"

בכל מקרה , צריך ללמד את הילדים (בבית ובבית הספר) להיות מודעים לכך ולסגל ולהטמיע אצלם דרכי התמודדות !!.

ראו גם : סקירה שפירסמתי לפני שנה על למידה מתוקשבת ועומס קוגנטיבי

כבר לפני 8 שנים עקבתי מקרוב אחרי לומדים בסביבה מתוקשבת וקורסים מקוונים ( לרבות הקורסים המקוונים שאני העברתי) וכתבתי על כך סקירה המתייחסת לבעיית העומס הקוגניטיבי  של הלומדים  בסביבה מקוונת (קישור) , מתוך הסקירה:

המעברים המהירים של הלומדים בין סוגי מדיה שונים במהלך הלמידה המתוקשבת יוצרים עומס קוגניטיבי על הלומדים ולכן מומלץ על ידי החוקרים לבנות מערכי שיעור ללמידה מתוקשבת שהם ביסודם פחות מורכבים ממעברים בין אנימציות וקבצי קול . סביבה מתוקשבת המורכבת מדי מבחינת המדיות ( קבצי קול, וידאו , אנימציות) עשויה בסופו של דבר להיות לרועץ לתהליכי למידה.

בסקירה יש ממצאי מחקר וגם הסבר על התיאוריה של עומס קוגנטיבי

התיאוריה של עומס קוגניטיבי בלמידה מורכבת משני נדבכים עיקריים: צבירת מידע פיסיולוגית ועיבוד מידע קוגניטיבי שהיא ביסודה פעולה תרבותית של התמודדות עם קליטת מידע ותכנים.

עומס קוגניטיבי ולמידה בסביבה מקוונת: תמונת מצב  2021 ( קישור)



ראו גם :

  סקירת הספר של מיכה גודמן על ידי  אלון שלו :

מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון / מיכה גודמן
תרומתו העיקרית של הספר לשיח על אודות מקומם של העזרים הדיגיטליים והמרחב הווירטואלי בחיינו היא המשגת הנושא באמצעות משאב "הקֶשֶׁב". העולם הדיגיטלי יצר תופעה כלכלית חדשה: כלכלת הקשב. גורמים שונים, בעיקר מפרסמים, מתחרים על הקשב האנושי. העולם הווירטואלי, במיוחד הרשתות החברתיות, הוא תעשייה של קשב: מערכת שנועדה לנתב את משאב הקשב המוגבל שיש לכל אחד מאתנו אל גורמים אחרים, ממש כפי שתעשיית הפרסום מיועדת לניתוב משאב הכסף המוגבל שלנו אל ספקי מוצרים ושירותים. אלא שהקשב הוא משאב מוגבל בהרבה מהכסף; איננו מחזיקים אותו בארנק או בחשבון בנק, והוא חומק מאיתנו מבלי משים; וההשלכות של אובדנו – כפי שגודמן מתאר בהרחבה לאורך הספר – חמורות יותר. את קריאתו של גודמן ניתן לנסח כך: אל תנהגו בהפקרות בקשב שלכם; אל תבזבזו אותו; הקדישו לו תשומת לב, ועשו בו שימוש. לכל הפחות, אל תנהגו בו בפחות רצינות מכפי שאתם נוהגים בכסף.
גודמן, כפי שכותרת ספרו מעידה, טוען שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה. כל המהפכות – גם הטובות, שהיטיבו עם האנושות באופן קיצוני, כמו מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית – בתחילתן יוצרות הרס וכאוס. תמיד ישנו שלב ביניים מסוכן מאוד בין הרגע שבו העולם עובר שידוד מערכות לבין השלב שבו האנושות כבר הסתגלה למצב החדש ופיתחה אסטרטגיות המייצבות ומאזנות אותו. על פי גודמן, אנו מצויים בעיצומו של שלב הביניים המסוכן הזה. הנזקים מצטברים במהירות מבהילה, ועלינו להזדרז בהתאקלמות שלנו.

שני חלקיו הראשונים של הספר מוקדשים לתיאור נזקי הביניים העיקריים של מהפכת הקשב. החלק הראשון, להשפעתה על החיים הפוליטיים. הכוונה לתופעת הקיטוב החברתי והסגירות המחשבתית שהרשתות החברתיות מעודדות. הדברים ידועים ומדוברים מאוד, ועדיין, גודמן מיטיב להציג את הבעיה ולהסבירה בפשטות ובתמצית. החלק השני, הארוך ביותר בספר, עוסק בנזקים הפסיכולוגיים. מדובר בסוגיה שאינה מדוברת דיה, וכאן תרומתו החשובה של הספר. גודמן מציב תמרורי אזהרה חשובים בהדגישו את הדרכים שבהן דילול הקשב שלנו והתקת נתחים גדולים מהפעילות האנושית שלנו למרחבים וירטואליים על חשבון אינטראקציה אנושית פוגעים בנו, ובעיקר – בבני נוער.
דרכי התמודדות 

מינימליזם דיגיטלי?

מה זה מינימליזם דיגיטלי?

"מינימליזם דיגיטלי היא פילוסופיה שעוזרת לך להטיל ספק ולבחון לעומק איזה כלים דיגיטליים (וההתנהגות סביב אותם כלים) מוסיפים הכי הרבה ערך לחיים שלך. היא מונעת מהאמונה שניקוי מודע ואגרסיבי של רעש דיגיטלי מיותר, ואופטימיזציה של השימוש שלך בכלים  הדיגיטליים המשמעותיים עבורך, יכולים לשפר את חייך משמעותית."

קאל ניופורט, סופר מדע פופולרי אמריקאי ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, כתב את הספר Digital Minimalism, מעין מארי קונדו לאדם המוצף במסרים ואפליקציות. ניופורט מציע תוכנית 'גמילה' בת 30 יום, בתחילתה יש להיפטר מכל אפליקציה שאינה חיונית לחיי היום יום. בשבוע הראשון יש לבלות בכל יום שעה בנפרד מן המכשיר, לבדכם. אפשר להשתמש בשעה הזו לפעילות גופנית, יצירה או בריינסטורמינג לגבי בעיה שמטרידה אתכם. בשבוע השני אין להשתמש באפליקציות ב"זמן מת", אלא רק לצורך עבודה או תקשורת מאוד מכוונת עם אחרים.

בשבוע השלישי יש לשבת ולכתוב רשימה של ערכים שחשובים לכם בחיים, ולאחר מכן לבחור אפליקציה אחת בלבד שמייצגת כל ערך. אחת לתקשורת, אחת לתוכן, אחת ליצירה וכדומה. בשלב הבא - וכאן ניופורט מתחיל להדהד את מארי קונדו - יש להשתמש בכל אפליקציה כזו רק באופן מכוון, שחשבתם עליו מראש. כל שימוש באפליקציה חייב To Spark Joy (ניופורט אומר - להיות בעל משמעות). יש לאצור את החוויה הדיגיטלית שלכם, ולא לטבוע בה. בכל האפליקציות יש לכבות התראות, ולא להגיב בהכרח מיד. 
 מקור : גלי וינרב 

תובנות  והמלצות חשובות של משה וולפסון באתר SLOW

הרשת החברתית הפכה זה מכבר לצומת מרכזית בחיינו, הן הרגשיים והן העסקיים. חברות גדולות, עסקים קטנים, עצמאיים, בלוגרים, עיתונאים, פעילים חברתיים – כל "מישהו" שרוצה לקדם "משהו" (או סתם לחלוק תמונה מארוחת הבוקר ביוטבתה בעיר) כבר לא באמת יכול לוותר לגמרי על שירותיה. זהו כלי אינטרנטי שכיום קשה לדמיין את החיים בלעדיו. ועדיין, מרביתנו לא מביאים בחשבון את עלויות השימוש – זמן ויכולות ריכוז.

באופן אישי, לקח לי שנים עד שהצטרפתי לרשת החברתית,  וגם אחרי שעשיתי זאת התנתקתי ממנה שוב למשך קרוב לשנה. כאשר חזרתי, עשיתי זאת בעיקר על מנת לקדם את הבלוג אותו אני כותב בנושא טיולים, ומסיבה זאת ממש אני לא קורא להתנזרות מוחלטת מהאינטרנט אלא לשימוש מושכל בו.

להלן שלושה עקרונות שאימצתי על מנת להפחית את עלויות השימוש בעבורי:

השאירו את הגלישה בפייסבוק למחשב הביתי בלבד

בחרו סיסמה רנדומלית דרך האתר הזה תנו למחשב הביתי שלכם לזכור אותה אבל לא לפלאפון או למחשב בעבודה. באופן זה תקטינו בצורה משמעותית את הנגישות שלכם לפייסבוק.

נראה כמעט מיותר לציין אבל מעולם לא טרחתי להתקין אפליקציה של פייסבוק על הפלאפון. אני לא צריך עדכונים 24/7. שום דבר לא יקרה אם אכנס לחשבון שלי רק פעם ביום. האמת, שום דבר גם לא יקרה אם אכנס רק פעם בשבוע.

הפכו את הפייסבוק למשעמם

אפשר לחלק את הפעילות שלנו באינטרנט לבעלת ערך גבוה ובעלת ערך נמוך. את החלוקה הזו צריך לעשות גם על מקורות התוכן בתוך פייסבוק. האם התועלת שאתם מפיקים מהאדם שאחריו אתם עוקבים או הקבוצה שבה אתם חברים עולה על עלות הזמן ותשומת הלב שלכם? עברו בתדירות גבוהה על הפיד ובטלו את המעקב אחרי כל אלה שלא עוברים את המבחן הזה (בתור בלוגר, עצם המחשבה על סינון שכזה מדרבנת אותי עוד יותר להעלות רק תכנים שאני מאמין כי יהיו בעלי ערך לקוראים). נכון להיום אני יכול לעבור בתוך דקות ספורות על כל העדכונים מהימים האחרונים, בזכות העובדה שהקטנתי אותם למינימום האפשרי. (טכניקה זאת יכולה להיות מיושמת כמובן גם על רשימות דיוור להם אתם מנויים).

Edward Hopper: People in the Sun, 1960

הגבילו את זמן הגלישה היומי שלכם בפייסבוק

אם הייתי מסתפק בלומר זאת לעצמי זה היה מועיל בערך כמו להגיד "תאכל פחות ג'אנק פוד ותעשה יותר פעילות גופנית". לפיכך, כשאני ממליץ להגביל את זמן הגלישה אני לא מציע שנשאיר את העניין לכוח הרצון שלנו ולמאבק פנימי כל יום מחדש. חלילה, במקום זאת אני מתכוון לעזרה של כוח עליון. ישות כל יודעת וכל יכולה, או במילים אחרות, לתוסף stayfocusd.

תוסף אינטרנטי זה נועד להתקנה על הדפדפן, והוא מאפשר לנו להגביל את זמן הגלישה לאתרים ספציפיים לפרק זמן אותם אנחנו קובעים. אני הגדרתי שסך זמן הגלישה היומי שלי לאתרים בעלי ערך נמוך יהיה עשרים דקות ביום. ההנחה שלי הייתה שפרק זמן זה יאפשר לי למצות את הערך שאפשר לקבל מהם, בלי לתת להסחת הדעת הזו להשתלט לי על כל היום.

גם כאן, עניין הערך והתועלת הוא סובייקטיבי למדי. אני למשל מוצא את היוטיוב כמקור תוכן מדהים ללמידה. החל מקונספטים מסובכים בפיזיקה וכלה במיומנויות בישול והכנת ציוד טיולים. יוצא לי לשרוף לא מעט זמן בצפייה, ועדיין זהו אתר שהגדרתי כבעל ערך גבוה מאוד. מנגד, אלכסון, אתר מרתק עם מגוון מאמרי עומק מקוריים ומתורגמים, היה גורם לי לבלות בו שעות ארוכות עד שהחלטתי לחסום אותו. לא בגלל שהערך שלו נמוך אלא בגלל שהוא מסיח את דעתי. קל לי מידי לוותר על הקשבה בהרצאה משמימה בסטטיסטיקה כדי לקרוא מאמר מעניין באתר.

הנקודה שאני מנסה להעביר היא שלמרות שלאתר יש ערך רב בפני עצמו, בבחינה של ההשפעה הכוללת שלו על חיי אני מבין שעדיף להגביל את הגלישה בו.

***

האופציה הגרעינית

ב- stayfocusd קיימת אופציה להפעיל מתקפה גרעינית: בשיטה זו ניתן לחסום לחלוטין את הגלישה באינטרנט למספר שעות מסוים. השתמשתי בה כדי למנוע מעצמי לגלוש החל בשעה 22:00 ועד 12:00. נשארות לי עשר שעות של גישה חופשית לאינטרנט, ובאופן זה אני מוודא כי התחברות לרשת לא תהיה הדבר הראשון שאני עושה כשאני מתעורר בבוקר, או הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני הולך לישון. מניסיוני, אלה השעות הטובות ביותר להניח למוח לתעות במחשבות, להגיע לתובנות חדשות, או סתם לאפשר לאירועי היום (או חלומות הליל) להתעכל באטיות.

[כדי ללמוד איך לעבוד עם התוסף אני ממליץ לצפות בסרטון היוטיוב הזה שמסביר את הנושא לעומק. בנוסף, חלק גדול מההשראה ליישום מינימליזם דיגיטלי נבע מהבלוג של Cal newport  בו הוא מציג פילוסופיית חיים מעניינת בנוגע לשימוש באינטרנט ולפיתוח אישי. מוזמנים לעקוב אחריו.]

***

לבלוג האישי של משה וולפסון The Backpacker

 מקור וקרדיט : משה וולפסון

ועוד תוסף מומלץ :

FocalFilter

· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר.