שישה אלמנטים פסיכולוגיים להנעת תלמידים ולהגברת מעורבתם

הקדמה

המאמר של מייק אנדרסון , נחשב בשנה האחרונה , כמאמר מכונן והוא הופץ למרבית המורים בארה"ב

לדעתי , סעיף מס' 1 ( עצמאות ) וסעיף 3 ( מסוגלות ) רלוונטיים במיוחד למורים בישראל . והיישום של סעיף 3 , מעבר לתיאוריה , מחייב , ללא ספק , ניסיון רב בהוראה וזה מה שהופך מורה טוב מן השורה למורה מעולה !!

 על הכותב :

מייק אנדרסון הוא מחנך כבר יותר מ-25 שנה במערכת החינוך האמריקאית . מורה לשעבר בבית ספר יסודי ובביה"ס תיכון בארה"ב , כעת הוא עובד כיועץ  פדגוגי ומנחה מורים ברחבי ארצות הברית ומחוצה לה. בשנת 2004 הוענק לו פרס המורה המצטיין  Milken Educator . בשנת 2020 הוענק לו פרס המנהיג החינוכי המצטיין על ידי NHASCD על עבודתו כנחה מורים בארה"ב.

אנדרסון כתב תשעה ספרים מעולים על הוראה ולמידה . הוא מתוגרר בדרהאם, ניו המפשייר.

Anderson, M., (2021). Six intrinsic motivators to power up your teaching. Educational Leadership, 79, 4, 19-26

סיכום המאמר לעברית באדיבות צוות פורטל מס"ע של מכון מופ"ת

באמצעות מענה על ששת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים המוצגים להלן, מורים יכולים להפיח רוח חיים בשיטות ההוראה שלהם, לחזק את המוטיבציה הפנימית של תלמידיהם, לעורר את סקרנותם ולהניעם למעורבות.

1) עצמאות – תלמידיכם צפויים להתלהב יותר כאשר הם שולטים (במידה מסוימת) בחומרי ובשיטות הלימוד, כאשר אפילו שינויים קטנים יכולים להעצים את תחושת העצמאות. נסו להגביר את יכולת ההכוונה העצמית שלהם בדרכים הבאות:

1. הציעו לתלמידים להציג את תוצרי הפרויקטים האישיים בדרכים חדשניות, כגון: בלוג, מצגת, מערכון, סרטון, ניסוי, פוסטר ועוד;
2. אפשרו תלמידים לבחור את מקום הלימוד המועדף עליהם: בחצר, בקפיטריה, במגרש המשחקים וכדומה;
3. גלו את התופעות המדעיות שמסקרנות את התלמידים וחקרו אותן בשיעורים המדעיים.

2) שייכות – רצונם של בני אדם להימצא בקשרים אנושיים ואף להתחבב על הסובבים אותם הינו צורך פסיכולוגי חיוני, טבעי ועמוק. לכן, חשוב וכדאי לעודד תלמידים לקחת חלק בפרויקטים קבוצתיים, בצוותי מעבדה, במועדוני קריאה, בדיונים פילוסופיים ובשיעורי בית בזוגות או בשלשות.

עם זאת, חשוב לזכור שאין די בחלוקה לקבוצות. התלמידים זקוקים להכוונה ברורה ולא כולם ניחנים במיומנויות הרגשיות, הקוגניטיביות או החברתיות הדרושות לכך. לכן, יש לוודא מראש כי האווירה הכיתתית היא בטוחה ומכילה, להקצות לתלמידים זמן להכיר זה את זה בחודשים הראשונים של שנת הלימודים ולפצוח במשימות הקבוצתיות לקראת אמצע השנה.

3) מסוגלות – כאשר תלמידים ניצבים בפני אתגר בר-השגה או רעיון מעניין, המוטיבציה שלהם גוברת. במילים אחרות, כאשר הלמידה קשה מדי, היא מתסכלת. ואילו, אם היא קלה במיוחד, היא משעממת. לכן, על המורה למצוא את נקודת האיזון שבין השניים.

4) מטרה – במקרים רבים, התלמידים זונחים את מטלותיהם הלימודיות מפני שהם לא מבינים את הרציונל שלהן. אי לכך, על המורים להבהיר ולהצדיק את המאמץ וההשקעה המצופה מהתלמידים, להשיב לשאלות וטרוניות התלמידים בפירוט ובתבונה ולנקוט בפעולות הבאות:

1. עודדו תלמידים לחלוק את תוצרי השיעור, המטלה הקבוצתית או מיזם המעורבות החברתית עם בני משפחתם, חבריהם לכיתה או נציגי קהילה;
2. תלו את תוצרי התלמידים לתצוגה במסדרון בית הספר, בקיר הכיתתי או בלוח המודעות השכונתי;
3. הציגו את ממצאי הפרויקט האישיים בכנס פוסטרים כיתתי או שכבתי.

5) כיף – בית הספר לא צריך להיות מקום שכולו הנאה. אבל, האלמנט המשחקי יכול להגביר מוטיבציה ומעורבות בקרב התלמידים, ובה בעת לבנות ביטחון עצמי, לחזק מיומנויות חברתיות ולסייע בהתפתחות השפתית, באוריינות התקשורת ובוויסות העצמי. מלבד אפליקציות משחקיות-לימודיות כמו 

Kahoot!

אפשר לשלב תכנים פדגוגיים בחידונים ובמשחקי קובייה, קלפים וקופסה.

6) סקרנות – כדאי לקשר לשיעור את תחומי העניין האישיים של התלמידים, בין אם זה גיטרה, הארי פוטר, כדורגל, מחול, מחשבים או שחמט. כאשר המורה מוצא דרך לעשות כן, סקרנותם ומעורבותם של התלמידים גוברת. אפשר, למשל, להציג את גוף האדם בפריזמה של קבוצת כדורגל, רשת מחשבים, להקת רוק וכדומה.

לתקציר באנגלית

תודה לצוות פורטל מס"ע הנפלא במכון מופ"ת : שישה אלמנטים פסיכולוגיים להנעת תלמידים ולהגברת מעורבותם

הספר של מייק אנדרסן באמזון :

Tackling the Motivation Crisis: How to Activate Student Learning Without Behavior Charts, Pizza Parties, or Other Hard-to-Quit Incentive Systems

תוכן העניינים של הספר