שינוי קוגנטיבי מהותי בדפוסי הקריאה וההבנה במעבר מדפוס לדיגיטל אצל ילדי דור המסכים

355

מאת חגית להב

Hagit Lahav

WhispeR2Reading Hagit.Lahav

הדברים נכתבו בתגובה לסקירה : האוריינות הדיגיטלית של העובדים בישראל נמוכה בהשוואה לעולם

בפוסט שלי מלפני שנתיים התייחסתי למונח הזה, אבל לא כפי שהוא מובא כאן (מה שכאן יותר עונה להגדרה "מיומנויות מחשב/ תיקשוב" להבנתי. להלן התייחסותי:

מה מלמדת אותנו ספרות המחקר על קריאה בעידן הדיגיטאלי? אתייחס למשל, למחקרו של Liu Ziming , אשר השווה בין דפוסי קריאה בעשור האחרון של אנשים בגילאי 30-45. הוא מצא, כי חל שינוי משמעותי בדפוסי הקריאה. לא רק זאת, אלא ששינוי זה חייב ללמד אותנו על התלמידים שלנו הקוראים בעידן המעבר מדפוס לדיגיטל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה (מצ"ב הלינק למחקר בסיפא של פוסט זה). קריאה מדפוס הינה לינארית, מעמיקה, מערבת רישום הערות שוליים ומירקור. קריאה מהדף גם מערבת קשב מוגבר ומתמשך, ומאופיינת בקוראים שנוטים לקרוא קריאה אינטנסיבית. משמעות intensive reading הינה, שקוראים שוב ושוב את אותו הספר ובאופן מעמיק. זאת, בניגוד לקריאה ממסכים extensive reading . נוטים לבלבל בין " extensive reading " לבין קריאה מעמיקה במערכת החינוך, ונשמעות הרבה סיסמאות של הגברת הקריאה והעמקת האוריינות תוך שימוש במושג extensive reading , אבל מושג זה כלל לא מעיד על קריאה מעמיקה.

קריאה ממסכים מתאפיינת כקריאה חד פעמית, מהירה וממשיכים הלאה. קריאה של "גלילה" scrolling . בקריאת מסכים לרוב לא "הופכים דף", ומסתפקים בעמוד שבו העין ממוקדת לקריאה. לא מדפדפים -flipping אלא סורקים scanning .

Businesswoman wearing casual shirt sitting at desk and looking latest business news on digital tablet in the office

בקריאה ממסכים הקורא משקיע יותר זמן בבהייה במסך וסריקה, מאשר בקריאת עומק. הוא גם לא נע לינארית- non-linear reading והוא קורא באופן מפוזר, תוך התעלמות מקטעי טקסט מרובים. העין מתמקדת באיתור מילות מפתח key-word spotting . קוראים מדווחים כי הנוהג של annotation –  רישום הערות, לא נוח ומסורבל וקשה מול מסכים, בעודו קל ונגיש כשמחזיקים ספר וביד אחת מרקר או עט ומסמנים ורושמים הערות.

הדבר מוביל את החוקרים ואותנו לחשיבה על מידת העומק של החשיבה שיכול להיות מופק מקריאה ממסכים, לעומת קריאת מספר מודפס. הממצאים מלמדים, כי הקריאה הדיגיטאלית מתאפיינת בדפוס מאוד ספציפי שנקרא Z-Pattern או F- Pattern . מה משמעות הדבר? הקורא ניגש וסורק עם העיניים את הטקסט בצורת האותיות Z/F.

אם ננסה לדמיין זאת, ונחשוב כמה מידע ומילים יקרות הסופר/ משורר או כותב המאמר/ יצירה השקיע וארג בתוך הדף. כל אלו הולכים לאיבוד בדפוס הקריאה Z/F. כל פעולה שמצריכה השקעת מאמץ אקסטרה ילדי דור המסכים לא יעשו. חשוב לקחת זאת בחשבון כשאנו מלמדים. מה זה אומר על כל המורים של המקצועות רבי המלל? מה יעשו? אולי צריך לחשוב על הדפסת טקסטים בצורות שמתאימות לדפוס הסריקה שהמוח של דור המסכים מתאים עצמו אליו אל מול מסכים? אחרי הכל, דפוס הקריאה המרפרף הזה שאנו נוטים לפסול בזלזול ולחשוב שהוא מאפיין דור שאין לו קשב וריכוז וסבלנות- הוא בעצם שינוי אבולוציוני של תרבות הקריאה של חברה אוריינית שהאוריינות שלה משתנה ועוברת אבולוציה. אנו בשלב מעבר מעידן הדפוס לעידן הקריאה ההיפרטקסטואלית. יתרה מכך, קוראים מבוגרים (וקל וחומר ילדי דור המסכים), מדווחים על אובדן הסבלנות לקרוא עד הסוף, והדפוס הזה של skimmimg – ריפרוף, שכיח מאוד בקריאה ממסכים.

ממצא מחקרי נוסף הוא, שהקואורדינציה של יד- עין hand eye coordination הינה טבועה במערכת העצבים שלנו למצב בו אוחזים ספר ביד והעין קוראת בו, אבל אינה משרתת אותנו בקריאה ממסך שמונח על שולחן. מה שאומר, יותר מאמצים ומן הסתם עייפות וחוסר חשק לקרוא הרבה ולזמן ממושך.

כשחושבים על זה, כשמכניסים לכיתות לימוד מחשבים ניידים או התקנים ניידים סגנון הישיבה של הילדים נשאר אותו דבר (כסא, שולחן לוח), הגם שהוא לא משרת את אותה מטרה עוד והוא לא נחוץ ואף פוגם. יתרה מזאת, יש השלכות בריאותיות לקריאה מרובה ממסכים כגון: יובש בעיניים, כאבים בצוואר וכו'… מי שרוצה להעמיק ולקרוא או לרשום הערות לרוב מדפיס את הטקסט שעל המסך. הקוראים לא מנסים להטמיע הערות במסמך ממוחשב אותו הם קוראים (למעשה זה קשה עד בלתי אפשרי). המסקנות הן, שאמנם פחות מדפיסים עיתונים לקריאה חופשית, אבל ספרים ימשיכו להיות מודפסים, ואנשים מדווחים כי ימשיכו להדפיס בכדי למרקר או לרשום הערות.

מסקנה חשובה וקריטית לילדים שאנו מלמדים- יש למצוא דרכים להגדלת קשב מתמשך increasing sustained attention בתהליכי קריאה בסביבה דיגיטאלית. החוקר מסכם ואומר, מה שכבר עולה ממחקרים נוספים על קריאה בעידן הדיגיטאלי – המיומנות לקרוא מדפוס לא עברה לדיגיטל. זו מסקנה מאוד משמעותית. זה אומר שיש לייצר למידה והוראה שונה לחלוטין, ושהדרכים של הלמידה והקריאה והוראת הקריאה שהיו נכונות לעידן הדפוס כבר לא יתאימו למוחם של הקוראים החיים בעידן הדיגיטאלי. 

הקישור וההפנייה למחקר ולמאמר :

Reading behavior in the digital environment: Changes in reading behavior over the past ten years

ראו ם :

קריאה ממסכי מחשב/טאבלטים – האם הפתרון ההבנייתי יעיל?

· ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *