חלקנו נוטים לקשור למידה דיגיטלית עם ניכור ופסיביות אך מחקרים מצביעים על כך שלמידה דיגיטלית במיטבה יכולה דווקא להעלות את מעורבות הלומדות והלומדים, זאת אפילו בדוגמה פשוטה בה משווים הרצאת כיתה לעומת מפגש זום.
בחינה שבוצעה בדנמרק על 282 הרצאות לימודיות וכללה גם 15 ראיונות קבוצתיים הצביעה על העדפה ברורה לשאילת שאלות בצ'ט, בהיקפים שלא מתרחשים בכיתה הפיזית.
בהרצאות רבות דווח על קרוב ל- 100 שאלות בצ'ט בהרצאה אחת.
ודאי אי אפשר היה לדמיין הרצאה פרונטלית בה נשאלות 100 שאלות בחדר.
מעורבות כזו בחדר הרצאות נראית דמיונית ולא סבירה, אך דווקא בפלטפורמה דיגיטלית המופעלת כהלכה, הלומדים מתעוררים לחיים ובאים לידי ביטוי.
החוקרים מסבירים שהכל מתחיל בציפיות שהסביבה משדרת למי שרוצה ללמוד.
בחדר הרצאות גדול יש אווירה של "שיח בכיוון אחד", החדר ממש בנוי בצורה שמעודדת חד כיווניות כזו.
שאילת שאלות בחדר הרצאות הומה אדם עלולה להיות מביכה עבור אלו שמבקשים להבהיר משהו או להעלות רעיון חדש.
היא קוטעת את רצף המפגש, כך שיש לחכות לשלב של הפוגה בהרצאה כדי לברר משהו.
בפלטפורמה הדיגיטלית לעומת זאת, הצ'ט ממש מזמין אותנו לשאול שאלות באופן מיידי, מבלי לקטוע את רצף הלמידה, כולל אפשרות לשאול את המרצה באופן פרטי או לשאול את העמיתים מבלי שהדבר ייחשב להפרעה.
מדוע אם כך לא כל הזומים כוללים צ'ט תוסס?
כי צריך לדעת להזמין יפה
כדי שיהיו הרבה שאלות בצ'טים, צריך לעודד התייחסויות שוב ושוב, לעצור אחת לכמה דקות ולעבור על עיקרי השאלות שעלו ולהוקיר כל מעורבות או תרומה של הקהל.
בהרצאות רבות משתתפים מומלץ לשלב עוד דמות ייעודית שתצטרף למנחה בערוץ הצ'ט, תרכז את השאלות, תשיב על חלקן תיקח חלק בשיח.
החזרה לכיתות פרונטליות היא הזדמנות לבחון מחדש כיצד למידה פיזית מעוררת מעורבות ולא הופכת את הלומדים לפסיביים.
הרגלי הזום גרמו לחלק מהנחות והמנחים שחזרו אל חדר ההרצאות, להפעיל יישומי צ'ט ולעודד שאילת שאלות במקביל להתרחשות הפרונטלית.
