איסוף : עמי סלנט ,מידען ואיש חינוך , אפריל 2023 ( גרסה מס' 4)

רציונאל :   חובתנו המוסרית כמורים וכמחנכים לחשוף את התלמידים ולהפעילם בצורה מקוונת ללמידה חוויתית בנושאי השואה . המטרה : מטרת השיעור היא להציע למורים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת  חוויתית את נושא השואה בבתי הספר  ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים .  כל מקורות המידע שנאספו כאן  בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת.

סדר התחנות המקוונות אינו לינארי וכל מורה או איש חינוך יכול לבחור לו את התחנה המקוונת המתאימה לו למטרות השיעור

  מערך שיעור זה מופעל  כבר  12 שנה במאות  בתי ספר ומכללות בישראל ומתעדכן כל שנה 

תחנה ראשונה : שימוש במאגרי מידע להכרת נושאי השואה

אחד האלמנטים החשובים ביותר בלימוד והוראת השואה הוא אלמנט ההשתתפות והלמידה האקטיבית והעצמאית של התלמידים. במקום שהתלמיד רק יקבל מידע באופן פאסיבי, מטרת הלמידה האקטיבית היא לערב את התלמיד, לגרום לו לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה והמחקר, ליצור אצלו מחוייבות ועניין לנושא ולתת לו אפשרות להציג למעגלים רחבים את התוצרים של תהליך הלמידה והמחקר שלו. כיום, בעידן האינטרנט ומאגרי המידע המקוונים, אפשר להפוך את הוראת ולימוד השואה עבור הלומדים, לתהליך פעיל יצירתי ומרתק, המאפשר להם להתנסות במחקר היסטורי בעצמם ולהתחקות אחרי הסיפורים האישיים של קורבנות וניצולי השואה.

המאגר המקוון " ילדים בשואה" ( קישור) שנבנה  על ידי , עמי סלנט , כבר בשנת 2014 , כולל אלפי עדויות וסיפורי חיים רק על התלאות והיהשרדות של ילדים בשואה.

למאגר מידע ייחודי זה מנוע חיפוש מותאם ע"י גוגל וארגון כל הסקירות מבוסס על פי קטגוריות-נושאים.  ממליץ   במיוחד  לחשוף את התלמידים ( החל מכיתה ו' ועד ביה"ס תיכון) לשתי קטגוריות נושאים 

ילדים ביערות

ילדים בגטאות

 המשימה : כל תלמיד יחפש את סיפור החיים של ילד בשואה באחת מקטגוריות אלו  ויכתוב מדוע הוא בחר בסיפור חיים זה .

סוגיה מעניינית להפעלת תלמידים: כלבים וילדים בשואה

חקר מקרה 1 :

דב( ולדק) קורנבלום והכלב, שנתיים במחסן תפוחי האדמה

לסיפור החיים במיזם התיעוד  האינטרנטי " ילדים בשואה"

התלמידים יתבקשו לחפש במאגר המידע המרכזי על ילדים בשואה , סיפורי חיים נוספים על כלב וילד בשואה ולכתוב על כך או לספר בכיתה

קישור למאגר המידע המרכזי

מומלץ גם כי תלמידי חט"ב ותיכון יעלו את סיפורי החיים בהם בחרו באתר האינטרנט הזה (אופציה 1) לניהול קישורים ומידע שנאסף

אופציה 2 לאיסוף המידע וניהול הקישורים : WAKELET

לתלמידים הלומדים מדעי המחשב וגם מגמת מידע ונתונים

מסד הנתונים הראשי של "יד ושם" נסתר ממרבית המשתמשים אבל מבחינה מידענית הוא אוצר בלום .

בארגונים גדולים כמו " יד ושם ", עם כמויות נתונים גדולות וצרכים  ארכיוניים  הדורשים שימוש בכלים וטכנולוגיות מתקדמים, גדולים וחזקים יותר כגון בסיסי נתונים  הפליא לעשות הצוות הטכנולוגי של " יד ושם" והקים בסיס נתונים מעולה שמאפשר חיפוש רגיל וחיפוש מתקדם, כולל חיפוש מורפולוגי ,

לסקירה פורטל הספריות הדיגיטליות ( קישור)

https://tinyurl.com/4cxhu67v

תחנה שנייה : חיי יום יום בגטו לודז'

בשיעור שלפניכם, על חיי היום יום בגטו לודז', תמצאו הצעה לשיעור אקטיבי המשתמש במאגרי המידע המקוונים של יד ושם ובכלים של  Google. כלים אלו מאפשר לתלמידים לחפש מידע, תמונות, מסמכים, ועדויות הקשורות לגטו לודז'. השיעור למעשה נותן ללומדים הזדמנות להיות מעין "היסטוריונים" ולנסות ולהתחקות אחרי סיפור של תצלום מהגטו מתוך מאגר התצלומים המקוון של יד ושם.

קישור למסד הנתונים ביד ושם

כדי להרחיב את הסיפור ההיסטורי והאישי מאחורי התמונה, התלמידים יופנו גם למאגרי מידע ועדויות של ניצולים גם במאגר המידע " ילדים בשואה" ( באמצעות מנוע החיפוש של המאגר) .

מומלץ לעבוד בזוגות

מטרות:

• היכרות עם חיי היום יום בגטו לודז'.
• התנסות במחקר עצמאי בעזרת מאגרי המידע המקוונים.
• חווית למידה פעילה של התלמידים והצגת תוצרי המחקר בGOOGLE DOCS.

קישור למאגר המידע " ילדים בשואה

וילנה בתקופת השואה : חיי היום יום בגטו וילנה

תחנה שלישית : חיפוש מידע  על גטו טרזין

מכתבים מארנולד- ערכה חינוכית

הערכה החינוכית "מכתבים מארנולד" כוללת ארבעה מערכי שיעור שעוסקים במציאות המתוארת במכתביו של ארנולד לאחיו אדי בקיץ 1945. 

חשיבותם של המכתבים בהיותם עדות אישית ואוטנטית משש השנים שחוו ארנולד ובני משפחתו מאז הכיבוש הנאצי את צ'כוסלובקיה ועד חזרתו לפראג אחרי השחרור.

העדות האישית שבמכתבים מתארת את המאורעות בקרבת זמן התרחשותם, בטרם עומעם זיכרון המספר או נוספו לו פרטים וידיעות מאוחרות. מרחק הזמן בו אנו חיים מן המאורע.

קישור

ראה גם :

מאגר מאמרים בנושא גטו טרזין/מט"ח

ראה גם :פעילות לימודית – היכרות עם דמות מתקופת השואה

תחנה רביעית  : הפעלת תלמידים לחיפוש מקורות מידע בנושאי השואה באמצעות מאגרי פורטל הגורם האנושי

ההפעלה כאן נועדה לתלמידי תיכון  או מכללה להכשרת מורים ונועדה לאפשר להם לאסוף מידע על השואה בצורה תבניתית תוך לימוד העקרונות  המידעניים של חיפוש מתקדם וחיפוש מורכב של מנוע חיפוש המבוסס על עקרונות הלוגיקה הבוליאנית ( אוריינות מידע)  

שלב א': גשו למנגנון החיפוש המורכב/מתקדם במאגרי פורטל הגורם האנושי

קישור ישיר

בחלק ראשון של השיעור יש להסביר לתלמידים או הסטודנטים/סטודנטיות את העקרונות של חיפוש מידע עפ"י מילות מפתח ועפ"י שדות/קטגוריות.

חומר רקע מידעני

לוגיקת החיפוש המתקדם (אופרטורים בוליאניים) במאגרי מידע מקוונים

מיקוד החיפוש באמצעות שדה הכותר (Title)

שלב ב' : לתת לתלמידים או הסטודנטים כמה משימות של חיפוש מורכב , כגון

• עליכם למצוא סיפורי חיים של "ניצולי שואה" על  "גטאות"

עליכם למצוא "סיפורי חיים" של "יהודי גרמניה"

קישור ישיר

שלב ג' : להפעיל את התלמידים במטלות איסוף במנוע החיפוש של גוגל על נושאי השואה

רקע מידעני : מיקוד החיפוש באמצעות שדה הכותר (Title)

רקע מידעני ( 2) : אופראטורים מתקדמים לחיפוש בגוגל

הערה: הפעלות מקוונות אלו מתאימות לתלמידים הלומדים במסלולי המחשבים/טכ"מ/סייבר  בבתי הספר התיכוניים וגם לסטודנטים במכללות להוראה.

 עם זאת,  ההפעלה הזו הועברה גם בכיתות י"א וי"ב של כמה בתי ספר תיכוניים בהם התלמידים לא למדו מחשבים/טכ"מ  והתלמידים קלטו והבינו את עקרונות החיפוש המתקדם.

תחנה חמישית   : סביבות למידה ממוחשבות להוראת השואה

סביבות למידה להוראת היסטוריה והשואה : "עקבות של זיכרון" – קהילת יהודי סלוניקי

הסביבה החינוכית שפותחה ע"י צוות "יד ושם" היא אודות אחת הקהילות היהודיות מהעתיקות שבקהילות אירופה. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת סלוניקי כ- 55,200 יהודים, שהיוו שני שלישים מכלל יהודי יוון. את השואה שרדו 1,950 יהודים, כארבעה אחוזים מיהודי סלוניקי. סביבה חינוכית זו שפתחה ע"י צוות "יד ושם"  מציגה מקרה מבחן בעזרתו יוכלו מורים ותלמידים למצוא דוגמא כיצד ניתן לשחזר חיי קהילה בעזרת מגוון חומרים.  מיועד לתלמידי החטיבות העליונות.

עקבות של זיכרון" – קהילת יהודי סלוניקי

תחנה שביעית : למידה אקטיבית באמצעות מדרש תמונה

מדרש תמונה: חשיפת התלמידים בפני תמונות מקוריות מתקופת השואה וקיום דיון בפייסבוק ( יצירת קבוצת לימוד יעודית בפייסבוק לצורך יום השואה) .

קישור לתמונות

מומלץ מאוד מאד גם לתת תלמידים לחפש במאגר הצילומים אודות השואה של יד ושם ( קישור)

 הנחיות לפתיחת קבוצת למידה בפייסבוק

ניתן במסגרת ההפעלות המקוונות בקבוצת הפייסבוק לבקש מהתלמידים כי יאספו באמצעות מנועי חיפוש  (כגון גוגל וגם yahoo) תמונות נוספות על השואה ויעלו אותן לדף קבוצת הפייסבוק . ליד כל  צילום שהועלה לתת הסבר קצר בעברית על הרקע ההיסטורי של התמונה . 

תחנה שמינית : מאגר הקשר הרב-דורי: ניצולי שואה

סיפורי חיים של ניצולי שואה במאגר סיפורי מורשת של הקשר הרב דורי .

אחד ממפעלי התיעוד הביוגרפיים החשובים ביותר בישראל . מומלץ לחשוף את התלמידים לחלק במאגר שעוסק בניצולי שואה .

תחנה אחרונה וחביבה   : כתיבת בלוג חינוכי ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה

"רשימותי גיורא"- בלוג היסטורי חינוכי המהווה את שיאו של פרוייקט relationet

פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית  כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. חסיה טאובס ,ילידת וילנה, תלמידת גימנסיה "תרבות" חניכת "השומר הצעיר". הייתה פעילה במחתרת התנועה בעת שלטון הסובייטים בווילנה. כשווילנה נכבשה על ידי הגרמנים (1941) נכלאה בגיטו המקומי. היתה חברה במחתרת של ה- פ.פ.או. ובהמשך יצאהליערות רודניקי והצטרפה לגדוד הפרטיזני "מוות לפשיזם". חסיה השתתפהבפעולות קרביות: במארבים, מיקוש רכבות של האויב הנאצי ובחבלה בקווי טלפוןוגשרים. כן השתתפה בפעולות נקם נגד משתפי פעולה עם הנאצים. לאחר שהאיזור שוחרר שבה לפעילות במחתרת התנועתית – ציונית. פעלה ב"בריחה" ומילאה שליחויות שהוטלו עליה מטעם התנועה הציונית המרכז לגולה. בתחילת שנת  1946היתה חברה בקבוצת "נקם" שאורגנה על ידי אבא קובנר. עלתה ארצה ביולי 1946 .

"רשימותי לגיורא" הוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידיrelationet . הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה . קישור לבלוג

 רקע

רליישונט הוא מיזם בינלאומי הרותם את האינטרנט לאיתור ענפי משפחה שאיבדו זה את זה בזמן השואה. המיזם מנסה לנצל את חלון ההזדמנות האחרון העומדלרשות ההסטוריה – 5 השנים הבאות שבהן ניצולי שואה רבים עדיין חיים, והאינטרנט הוא כלי זמין בכל בית.
ניצולי שואה מייחלים לאתר קרובי משפחה. בעולם חיים כיום כ-300,000 ניצולי שואה רובם ככולם זוכרים את האירועים. חלק מהניצולים הם קרובי משפחה, שמשפחתם התפזרה עקב האירועים והם אינם יודעים זה על קיומו של זה.

 מזה שחמש שנים שמאות תלמידי כיתות י"א בבתי ספר באזור המרכז משתתפים במיזם המיוחד שפיתח המידען צביקה שוורצמן. באמצעותו, הם מראיינים ניצולי שואה, פותחים עבורם בלוגים, מעלים בהם את סיפורו של הניצול, את חוויותיו מתקופת השואה, תמונתו, תמונות של בני משפחתו שנספו בשואה, כתובות שבהן הוא, קרוביו וחבריו התגוררו בעבר ואף דפי עד רלוונטים, ממאגר גדול של כשלושה מיליון דפי עד מיד ושם.  "רשימותי לגיורא" הוקלד ע"י בנות אולפנת"צביה"  בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידיrelationet.

   הנה עוד כמה מיזמים של פרויקט רליישונט:

 שורשים משפחתיים'סיפור משפחת דב גליק'
בלוג, מפה דינאמית עם תמונות וסרטונים, סרטוני פוטוסטורי 3, תמונות, אילן יוחסין, יומן משפחתי משולב, פיקסה מוטמע.
http://nirfinkl.blogspot.com/

  'שיר לשניים' – ספרם של אסתר ושמואל גור
http://gurse.blogspot.com/

 יחידה 3 היסטוריה:
שת"פ עם המוזיאון של יהודי פולין בוורשה.
בלוג, צילומים על מפה, יו-טיוב, מסמכים מקוריים, תרגומים, שת"פ נוער ישראלי-פולני, גילוי חסיד אומות העולם ואישרורו ביד ושם, הכנת המסע לפולין.
http://sush12knpo.blogspot.com/

 מיזם השורשים המציע מערך הדרכה מקווןhttp://rpsm.blogspot.com/

  ראה גם :

"במסגרת התכנית מתעדים תלמידי כיתות י"א ומנציחים את קורות חייהם של ניצולי שואה ואת שעבר עליהם בתקופת מלחמת העולם השנייה.

התכנית פועלת זו השנה השנייה במחוז בערים כפר סבא, רעננה והוד השרון ובקרוב תחל לפעול גם בתיכונים בראשון לציון ובתיכון "אחד העם" בפתח תקווה.

 במהלך עבודתם, התלמידים חוקרים את נושא השואה תוך התוודעות עמוקה לחייו וקורות משפחתו של אחד הניצולים. הפעילות המידענית נפתחת בחיפוש מידע אודות מוצאם של הניצולים – סביבת מגוריהם בתקופת היותם ילדים וקורות חייהם מאז ועד היום. וכוללת גם ראיון ותחקור אישי של הניצולים. התלמידים חושפים קשרים משפחתיים ומגלים מידע רב על הקהילה של הניצול ועל משפחות יהודיות נוספות. התהליך כולו מתועד ביומני רשת (בלוגים) הנגישים לכל מנועי החיפוש, ומהווים מאגר מידע חשוב.

 יוזם התוכנית הוא המידען צביקה שוורצמן והמיזם משותף למשרד החינוך-מחוז מרכז ומכללת אפקה התומכת בו.

 מאות תלמידים מבתי הספר המקיפים בעיר רעננה שוקדים על איסוף מידע על החללים ממלחמת העצמאות שהוכרזו "נצר אחרון", בניסיון למצוא להם קרובי משפחה שעדיין בחיים. ההערכה היא שבסופו של התהליך יתברר שמתוך הרשימה הארוכה יימצאו לכמה עשרות מהם קרובים. לכל חלל שלגביו נאסף מידע חדש, מקימים התלמידים ברשת האינטרנט בלוג מיוחד ובו סיפורו, עם מרב הפרטים, בליווי תמונות. המחקר של התלמידים מלווה בהדרכה ובהנחיה צמודה של מר צבי שוורצמן, יוזם הפרויקט ושל מוריהם.

"מקור המידע : פורטל מס"ע