למידה מרחוק מנקודת מבטם של התלמידים

732

התבונן וסיכם : עמי סלנט , עורך האתר "ידע וסקרנות דיגיטלית"

עכשיו כאשר התלמידים מתחילים לחזור ללמוד בבתי הספר , זו אולי השעה לסכם מה התלמידים חושבים על למידה מרחוק בשנה האחרונה והאם הם באמת כה משתוקקים לחזור לבית הספר ?

יצא לי לראיין כמה וכמה תלמידים מכל שכבות הגיל במהלך השנה ומהם למדתי כמה דברים על עמדות ותחושות התלמידים לגבי הלמידה מרחוק .

יש, כמובן , הבדלים מהותיים בגישה על פי גילאים . מרבית התלמידים בבתי הספר היסודיים איבדו את יכולת הריכוז מול מסכי הזום , אך תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים גילו כושר הסתגלות ללמידה מרחוק ובמקרים לא מעטים אפילו עניין .

משתנה נוסף המשפיע על עמדת ותחושות התלמידים הוא סוג הפלטפורמה ודרכי ההעברה של המורים בפלטפורות המקוונות . כך , לדוגמא , תלמידי תיכון אשר עברו מההוראה ולמידה באמצעות  זום לפלטפורמת MICROSOFT  TIMES  הרגישו נינוחים יותר בהשוואה לאותם תלמידים בכיתות בהם עיקר ההעברה היתה סינכרונית באמצעות זום. בדומה לכך ,שמתי לבי כי תלמידים שלמדו באמצעות פלטפורמת גוגל קלאסרום לא הביעו תסכול ולא התנגדו להמשך הלמידה מרחוק מהבית.

המשתנה השלישי שהשפיע על עמדת ותחושת התלמידים כלפי הלמידה מרחוק הוא כמות המטלות המקוונות ואיכותם . מורים שהמטירו על התלמידים כל הזמן מטלות מקוונות בלי הרף רק גרמו לתסכולם של התלמידים ולתחושת דחייה כלפי הלמידה מרחוק. התופעה הזו רווחה במיוחד בחודשים הראשונים של הקורונה אז המורים עוד לא הבינו כיצד להחזיק תלמידים בלמידה מרחוק :

מרבית המורים שיעתקו  אז את ההוראה שלהם לזום והגבירו את כמות המטלות, שהומטרו על התלמידים ללא הרף. התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק. 

ככל שסגרי הקורונה נמשכו , צברו גם המורים עקומת למידה מבחינת ההעברה בלמידה מרחוק ושינו בהדרגה את גישתם. הפחיתו את כמות המטלות המקוונות וגם כתבו משימות מתוקשבות מותאמות לאינטרנט וגם מרתקות יותר.

אפשר גם אחרת

תלמידי חטיבת ביניים שראיינתי סיפרו כי המורה שהעבירה בחודשים האחרונים שיעורים מקוונים  ארוכים בזום במשך כל היום , שינתה את דרכי ההעברה והעבירה שיעורי זום קצרים מאוד של רבע שעה ובשאר הזמן  יצרה צוותי למידה מקוונים משותפים של תלמידים שלמדו באמצעות פורומים מקוונים בצורה אסינכרונית . המורה ביקשה כל פעם מצוותי הלמידה להיפגש יחדיו בפורום ( ומאוחר יותר אחרי החיסונים גם בבתים) .

 לשאלתי , האם יסכימו ללמוד במתכונת כזו גם בשנה הבאה , הופתעתי לשמוע תשובות חיוביות.  

הכלים הדיגיטליים המקוונים וסגנון הלמידה של התלמידים

 ביקשתי גם לבדוק את התחושה של התלמידים ללמידה באמצעות שפע הכלים הדיגיטליים  וסרטוני הוידאו שמיהרו המורים לשלב בשיעורים המקוונים  וגם חדרי בריחה מקוונים  ועוד ….ומתברר כי התלמידים לא ראו בהם גורם למוטיבציה .  התלמידים גם בביה"ס גם בלמידה מרחוק בבית (וגם באוניברסיטה!!) רואים בלמידה כורח ומעדיפים ללמוד בדרכים מסורתיות כגון סיכומים וכדומה.

הנה מה שכתב  על כך המורה והמנחה קידום למידה איכותית – במרחב הכיתתי, הקהילתי והדיגיטלי.  תומר ברץ :

עדיין, גם בשנת 2021, רוב התלמידים בטוחים שכדי ללמוד לבחינה מכל סוג שהוא (ברבי מלל בעיקר) – כל מה שצריך הוא סיכומים.

למה?

כי ככה זה מרגיש שהם לומדים. מקסימום לתרגל שאלות בגרות.

לא משנה העובדה שעבור רבים מהם השיטה הזו לא משיגה תוצאות,
לא משנה שהם מכריחים את עצמם לשבת ללמוד ככה למרות שיש כל כך הרבה תכנים שיכולים לסייע – סרטונים קצרים, פודקאסטים, משחקים, תרגולים, סדרות.

הם יושבים ללמוד 10 שעות, 15 שעות, 30 שעות – ועדיין מרגישים שהם לא זזים. משם קצרה הדרך למחשבה שאולי משהו לא בסדר איתם, לתחושת מסוגלות נמוכה.

ואולי זה בכלל סגנון הלמידה?

הבוקר שאלתי את כיתה י' המקסימה שאני מלמד היסטוריה את השאלה הזו. עניין אותי לדעת כמה יכתבו "אחר". אז אקצר: 1 מתוך 29.

רוב מוחץ – סיכומים זה העיקר. אני גם יודע משיחות איתם שקריאה של החומר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם היא שיטה נפוצה גם.

תקופת הקורונה היא זמן מצוין לארגן חומרי למידה מגוונים ככל האפשר.
כיתה י' (ואולי כל כיתה) בזמן הקורונה היא הזדמנות מצוינת לצאת למסע גילוי סגנון הלמידה האישי של התלמידים.

בואו, צריך להגיד, בתקופה הזו כשכולנו קצת יותר עייפים פיזית ונפשית זה קשה יותר – אבל בתכל'ס, אם נתמקד בתקופה הזו בארגון הידע המגוון, נוכל – כשנחזור במהרה בימינו ללמד – להקדיש יותר זמן כדי לצאת למסע גילוי הלמידה האישית.

כל תלמיד וסגנונו, כל תלמידה וגישתה.
מקור וקרדיט : תומר ברץ

סוגיית המשוב שהתאדה בלמידה מרחוק

"בגלל הצורך להאיץ את הלמידה מרחוק, מורים ומרצים מיהרו לפלטפורמות כמו זום והקליטו קטעי וידאו ותכנים שהיו רחוקים מלהיות מאתגרים. היו מורים שניסו לעורר עניין על ידי שאלות מנחות או משימות מקוונות, אבל מה שחסר לפעמים זה פידבק טוב".

משוב הוא שמן הסיכה של ההוראה והלמידה, עם זאת בלמידה מקוונת הוא לעתים התאדה (קישור).

מצלמות הזום והתלמידים

 מצלמות הזום אינם בהכרח מקור למוטיבציה עבור התלמידים , הנה כמה ראיונות עם תלמידים שערכה נירית צוק בחודש ינואר 2021 .

"פתיחת מצלמה תלויה בסוג השיעור, באיזה מידה הוא חשוב עבורי וברמת הריכוז באותו היום. בנוסף, אם השיער שלי לא מסתדר, אין סיכוי שאפתח מצלמה", אומר יותם מוהל (16), ומוסיף: "חשוב לציין שאני דווקא כן מהתלמידים שפותחים מצלמות ברוב השיעורים ושאני גם משתדל להקשיב בכל השיעורים, אבל ככל שהלמידה בזום נמשכת בלי סוף הייאוש גובר. לבסוף גם אני ואפילו התלמידים הטובים ביותר כבר חסרי כוחות וללא מצלמות (מקור) .

"הבעיה שלי היא לאו דווקא פתיחת המצלמה עצמה אלא מה שהמצלמה הפתוחה דורשת ממני", מסביר יהל חגי (18). "כשפותחים מצלמה מחוייבים להסתכל לתוך הריבוע הקטן שבו נמצא/ת המורה במשך כל הזמן. התחושה היא שבכל רגע שבו אתה לא מסתכל אל המצלמה המורה יכולה לפרש את זה כאי הקשבה.

"זה דורש ממני יכולת ריכוז והתמדה בהסתכלות על מקום אחד או בן אדם אחד, כלומר המורה, וזה קשה עד בלתי אפשרי. גם כשרואים סרטון ביוטיוב אתה לא מסתכל עליו כל הזמן. אתה מסיט את המבט, מסתכל סביב ומרגיש עוד דברים חוץ מאלו שמתרחשים בתוך המסך" (מקור) .

האם יש שיעורים שמעניין אותך לפתוח בהם מצלמה?

"אם אני כבר פותח מצלמה זה כי המורה מכריחה ומאיימת בחיסור או אם מגיעים למצב שהמורה ממש מתחנן ופונה באופן אישי לתלמידים בשביל שיפתחו מצלמות, ואז כבר לא נעים לא לפתוח. אגב, אני לא חושב שפתיחת מצלמה זה מה שיעשה את ההבדל בעניין מידת ההשתתפות בשיעור וההקשבה".

יש שיעורים שבהם אתם מרגישים שיותר נעים לכם לפתוח מצלמה?

גיא: "כן, בשיעורים קטנים יותר. בחלק מהמקצועות חילקו אותנו לקבוצות קטנות יותר, 15 תלמידים פחות או יותר, ואז יש תחושה אינטימית יותר. מה גם שמורים טובים שמעוררים חשק להשתתף בשיעור מעוררים גם רצון להיות נוכחים ולהדליק מצלמה. אצלי ספציפית אלו שיעורי פסיכולוגיה, ספרות ותולדות האומנות. בכולם יש פחות מ-20 תלמידים".

חגי מדגיש ש"לא בהכרח מבינים את החומר יותר טוב כשהמצלמה פתוחה ושלפעמים הרבה יותר נוח להקשיב למורה כאילו זה פודקאסט או רדיו ולהבין את הדברים בדרך הזאת". עוד הוא מוסיף: "לאחרונה עשיתי על עצמי ניסוי. בחרתי יום מסוים שבו הייתי למשך ארבעה שיעורים עם מצלמה פתוחה, ולמשך ארבעה שיעורים בלי מצלמה.

"בסוף היום שמתי לב שאיבדתי ריכוז בשיעורים שבהם הייתי עם מצלמה בדיוק באותה כמות שבה איבדתי ריכוז בשיעורים שבהם הייתי ללא מצלמה, אם לא יותר".

 "יום לימודים בזום זה שונה לגמרי. זה פשוט יום שלם שבו נכפית עלייך בדידות מייאשת. זה מאוד מתסכל. מה גם שמאוד קשה ללמוד דרך הזום, קשה לקלוט ואין אווירה של למידה. הכול מבולגן, תאריכים של בגרויות ומתכונות פתאום משתנים. הכול באוויר ואין במה להיאחז".

אותו תלמיד דווקא חושב שכדאי לשלב: "שילוב נכון של למידה בזום ולמידה בבית הספר יכול להפוך את מערכת שעות הלחוצה לנוחה יותר", הוא אומר, "כזאת שפחות לוחצת מבחינות שעות והסעות ומאפשרת לנו ללמוד גם בבית בסביבה נוחה יותר (מקור) .

 באילו דרכים היית משלב את הלמידה בבית הספר עם הלמידה מרחוק?

"מקצועות הומניים שדורשים הקשבה לחומר מעולים ללימוד בזום. אפשר להשתמש בהם בעזרים אינטרנטיים ואין באמת צורך פיזי במורה. הרעיון הבא תקף לכל המקצועות – במקום שכל מורה יעביר את אותו שיעור 1,000 פעם אפשר להכין סרטונים איכותיים של מורים חכמים וכריזמטיים שילמדו כל נושא ויוכלו להיות מוצגים לתלמידים בכל העולם.

"המורה של הכיתה יוכל להסביר בצורה מעמיקה יותר את החומר ולענות על שאלות בנושא. אפשר גם לשלב הרצאות של מרצים מובילים בעולם בכל תחום, בלי הגבלה של כמות משתתפים.

"אני התחברתי פעם להרצאה של מדען מנאס"א, דבר שלא היה קורה בצורה פרונטלית. האפשרויות הקיימות כיום ללימוד ממרחק הן אינסופיות, ולעומתן המציאות כיום מאוד מוגבלת" (מקור).

עדי קורן, תלמידת כיתה ח' בבית הספר הר וגיא, גרה בקיבוץ שניר

"בניגוד להרבה ילדים, לי לא קשה בזום. אני מצליחה להבין ולהכין עבודות והציונים שלי נשארו טובים, אבל בכל זאת יש המון הסחות דעת בבית, וזה מאוד מעייף לשבת כל היום וללמוד דרך המחשב. מאוד חסרה לי החברה שיש בבית הספר. אני מבלה המון שעות ביום מול מסכים. אני כן נפגשת עם כמה חברים, אבל לא המון. אני הרבה בבית יחסית. בקיבוץ יותר קל. אם הייתי בעיר כנראה הייתי הרבה יותר לבד והיתה לי תחושה של בדידות (מקור).

האם אפשר להקל על התלמידים באמצעות הפלפטפורמות המקוונות ?

חברת מיקרוסופט השיקה באחרונה כלי חדש בשם אינסייטס (Insights), שמתלבש על פלטפורמת הלימודים של החברה – Teams for Education – ואמור לספק תובנות לגבי רמת המעורבות של התלמידים, עומס המטלות ובהמשך גם על המצב הרגשי של התלמידים והמורים. הכלי פותח במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל.

ענת אלדר, מנהלת מוצר בקבוצת החינוך במרכז המו"פ של החברה, הציגה לפני כמה חודשים את היכולות של הכלי בוועידת החינוך של TheMarker. "בנוגע לרמת המעורבות והמחוברות, המערכת מראה מיהם התלמידים שלוקחים חלק בפעילויות ומי לא. האם התלמידים מתקשרים אחד עם השני? מה איכות הפעילות בשיחות? האם הם משתפים פעולה? האם התלמיד והמורה מתקשרים בניהם? באמצעות התובנות האלו אפשר במהירות לזהות תלמידים שזקוקים עכשיו ליותר תשומת לב", היא הסבירה (מקור).

לדבריה, "אנחנו מנטרים גם את מדד עומס המטלות. המערכת איפשרה לדוגמה לאנשי החינוך להבחין שבתקופת הקורונה היה זינוק משמעותי בכמות המטלות המקוונות. כתוצאה מכך, התלמידים הרגישו מוצפים, והתקשו בניהול הזמן, וגם המורים התקשו לבדוק את כל המטלות ולתת משוב מעמיק ובזמן. המערכת התריעה בפני אנשי החינוך, ועזרה להם להבין מתי הם מפסיקים להיות אפקטיביים".

בימים אלה מפתח הצוות של אלדר יכולות שיאפשרו להפיק תובנות על המצב הרגשי של התלמידים והמורים, ולזהות מי זקוק לתמיכה. "אם בעבר ההסתכלות היתה בעיקר על ציונים, כיום, לאחר שהתנסינו בלמידה מרחוק, יש הסכמה רחבה שאבני היסוד שמכריעות את איכות הלמידה הן מעורבות ומחוברות, עומס המטלות, והמצב הרגשי של התלמידים ושל המורים. אנחנו מניחים שגם אחרי הקורונה, סביבת הלימודים תהיה היברידית ולא רק פיזית   (מקור).

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *