במבט כולל ובמבט לעתיד : מה ההישג הגדול של הלמידה מרחוק בשנה האחרונה ?

795

ליקט וגיבש , עמי סלנט , עורך האתר

במהלך השנה האחרונה עקבתי כל הזמן אחרי תחומי הלמידה מרחוק בישראל ובארה"ב וכתבתי לא מעט סקירות על ההיערכות , השיטות והכלים הדיגיטליים והפלטפורמות המקוונות . תחום הלמידה מרחוק קרוב לליבי כבר 28 שנים מאז שהעברתי קורסים מתוקשבים בישראל ובארה"ב.

 בעקבות כמה סקירות ביקורתיות שלי על היישום בפועל  בלמידה מרחוק ( לדוגמא : הכשל העיקרי בלמידה מרחוק ) שאלה אותי מיכל זק באחת מקבוצות הפייסבוק שאלה מצויינת : מה ההישג הגדול בלמידה מרחוק בשנה האחרונה ?

 אדפטציה עתידית : למרות עייפות הזום הן של מורים והן של תלמידים הרי במבט כולל ניתן לומר כי שנת הקורונה סיגלה הרגלים חדשים של למידה מרחוק שיישארו אתנו לאורך שנים אחרי שהנגיף ימוגר . מורים בעתיד יהיו מסוגלים להעביר שיעורים מקוונים בימים מקוונים ללא חשש וללא מורא עם יכולות וניסיון טוב בנושא למידה מרחוק ( עמי סלנט).  

מעניין אם הקורונה הייתה יותר ברכה או קללה למערכת החינוך ?

 בנושא חדשנות ופתיחת אפשרויות ודלתות אין ספק שהיא האיצה תהליכים שהיו לוקחים שנים במקרה הטוב (Avi Shalom).

 לדעתי , היא הייתה ברכה כי מורים ומורות רכשו  במהירות  ובלמידה עצמית מיומנויות תקשוב והוראה מקוונת , תהליך שהיה לוקח עשור לפחות ( עמי סלנט).  

בהשתלמויות המורים שהעברתי בעשור האחרון כמעט מחצית ההשתלמות הייתה מוקדשת להקניית מיומנויות תקשוב כגון  חיפוש מושכל באינטרנט , ניהול מידע וארגון מידע והנה כאשר הגיחה לפתע הקורונה, כמעט כל מורי ומורות ישראל השתלטו תוך חודש ימים על תחומי התקשוב החינוכי והפגינו יכולות בהחלט טובות ( עמי סלנט).  

כאשר התחילו הסגרים אז התברר  כי ההדרכה פדגוגית של משרד החינוך ללמידה מקוונת נאלמה , בעיקר, כזו שתשאל – מה בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק, מה בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני ואיך בוחרים איזה מהם נכון לכל יחידת לימוד (רחל ארליך).

"פרץ היצירתיות של  המורים בשטח ראוי לשבח ולציון, הערבות ההדדית, והרצון הכן לתמוך בתלמידים ובסטודנטים מראה שכל העבודה של העשור לא הייתה לשווא, מה שווירוס קטן ובלתי נראה יכול היה לעשות במאה ה-21: לגרום לנו להיות יצירתיים יותר, מעורבים יותר, להתמודד עם חוסר ודאות, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, להנגיש למידה אחרת משמעותית יותר וכל זה מבלי לשים את רגלינו בין כתלי בתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה ( פרופסור שמעון עמר).

"כשנותנים למורים משימה וחופש לבצע אותם כראות עיניהם חוזר להם הניצוץ לעיניים ואתה מקבל תוצאות מעולות".

מחנכות יכולות להיות מאוד יצירתיות בדרכי ההוראה שלהן וצריך לשמר את הדבר. באופן "מוזר" דווקא העובדה שלא היתה תוכנית מוגדרת סדורה הוציאה מהמורים שפע של יצירתיות (דורית לאור , רכזת פדגוגית)


"השטח קיבל הרבה חופש בתקופה הזו", מציינת אורית גור כהן, מנהלת קריית החינוך גינסבורג ביבנה, "כל בית ספר התאים את המושג הכללי 'למידה מרחוק' לקהילה הספציפית שלו. המורים שלי, למשל, לא לימדו באותן שיטות של בית הספר הסמוך". החופש נולד מתוך כורח, לאחר שמערכות הלמידה מרחוק של משרד החינוך קרסו בימים הראשונים של המשבר, אך היא סבורה שהוא גם המפתח לכל שינוי שצריך להתרחש במערכת החינוך. "אין חינוך ב'העתק הדבק'. אם המשרד יבין שכך זה צריך להיות גם בעתיד – עשינו את שלנו (מקור)

שיטות ההוראה בכיתה לא יעבדו ב"זום"

מי שזז בקצב המהיר ביותר הם המורים, שנאלצו להסתגל בזריזות לתנאים החדשים והמאתגרים. "ביום-יום יש נטייה ללמד 'על אוטומט'. עכשיו, כשצריך לבנות הכל מחדש, פתאום חושבים על כלי העבודה, על מה עובד מול התלמידים ומה לא", אומרת גור כהן. בעיניה, "המשבר הוכיח שכאשר נותנים במורים אמון, קורים דברים טובים. יש פרץ של יצירתיות ורעיונות חדשים". היא אומרת כי מורים ותיקים נוטים להיצמד לשיטות הוראה מוכרות ובטוחות, "והנה הם נדרשו לעשות משהו אחר וחדש. זה רענון אמיתי ומשמעותי. קורה פה דבר נפלא".

למידה של מיומנויות וכלים חדשים ע"י המורים הייתה מהירה ומרשימה , כך לדוגמא , מורים התמודדו עם כלים דיגיטליים חדשים , לדוגמא,   מחוללי תכנים מקוונים כגון  genial.ly. אלפי מורות ומורים  הקימו קהילה בפייסבוק ולמדו בעצמם באמצעות המורה נועה בו חמו את השימוש במחולל התכנים  genial.ly.

יכולת  עצמית של יצירת חומרי למידה מקוונים : אלפי מורים ומורות  גילו את יכולתם להפיק תוכן חינוכי המותאם ללמידה מרחוק.  מנהלת בית ספר נופים בתל אביב, סמדר מורס, אומרת ש"כשהתחיל הסגר הראשון ראינו שמורים מייצרים בעצמם את התכנים הלימודיים ולא פונים לפתרונות של משרד החינוך (כלומר לאתר של מטח, ג"ה). אם היה מצב שבו משרד החינוך או הספקים שלו היו נותנים מענה, המורים לא היו צריכים להמציא את עצמם מחדש". 

 מבחינת התלמידים:  בתקופת הקורנה  הואץ תהליך אימוץ הטכנולוגיות החדשות ככלי לניהול תקשורת בין מורה לתלמיד, אלו איפשרו להגדיל  ולהעמיק את המרחב הדיאלוגי בין מורה לתלמיד, לשנות את המציאות החינוכית ולהציע תפיסה חינוכית חדשנית. כניסתם של אנשי חינוך לזירת המדיה החברתית באינטרנט היא לטווח ארוך יתרון גם לתלמידים מבחינת שיח מתבגר-מבוגר.

מעבר לבדידות של התלמידים בבית ולעייפות הזום הרי בסופו של דבר התלמידים הסתגלו למתכונת הלמידה מרחוק והם יהיו מוכנים בעתיד ללמוד חלקית ( יום בשבוע ) בלמידה מרחוק. כל הסימנים מצביעים כי בעתיד הלמידה מרחוק לא תיעלם והיא תיושם במשולב עם למידה  פנים אל פנים.

 "מסתבר שדווקא משבר הקורונה הוא הגורם המרכזי שעוזר לילדינו לרכוש את אותן יכולות שבלעדיהן יתקשו להשתלב בעולם המחר

למערכת החינוך תפקיד מרכזי בפיתוחה של היכולת ללמידה עצמית ושיתופית לאורך זמן. היא יכולה וצריכה לגדל לומדות ולומדים עצמאיים שמבינים מהו הידע הנדרש להם, מוכנים לקחת על עצמם את הלמידה של תחום חדש עד כדי התמחות, וממשיכים ללמוד דברים חדשים לאורך כל החיים.

ההבנה כי חשוב לטפח לומד עצמאי, שאחראי ללימודיו, מודע ליכולתו ולכיוון התפתחותו וחושב ופועל מתוך מכוונות עצמית, אינה חדשה. ובכל זאת, התרגום שלה למציאות חינוכית בבתי הספר מצומצם. תוכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים שהונהגו במערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו, אך עד כה לא חל שינוי רחב דיו בנושא זה.

תקופת הקורונה מהווה עבור מערכת החינוך הזדמנות לקפיצת מדרגה בפיתוח לומדות ולומדים עצמאיים. למידה מהבית, כשהמורה לא בסביבה, שונה בתכלית ממה שהכרנו בעבר. לאור הנסיבות, המורות והמורים משאירים בימים אלה את ההחלטה האם ועד כמה ללמוד אל התלמידות והתלמידים, וכך הופכים אותם הלכה למעשה ללומדים עצמאיים. ( פרופסור חיים שקד , נשיא המכללה האקדמית לחינוך "חמדת הדרום" בשדות נגב)

 

·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *