מיפגש מקוון ורב-שיח, 23 לספטמבר 2020
הפיקוח על הוראת ההיסטוריה ומורי המורים באוניברסיטאות ובמכללות להוראת היסטוריה
10:00-11:00
דוגמא מס' 2 תוך שיעור שהועבק בהשתלמות מקוונת למורים בקבוצת פייסבוק ע"י עמי סלנט בשנת 2016( קישור )
המציג הראשון : אבי גרצמן , חטיבת שז"ר כפר סבא (המצגת כאן בקישור)
חלק ראשון של המיפגש בזום :
יוזמת מחברת מְחברת בפייסבוק
הכיתה היא מערכת חברתית, ובדומה למערכות אחרות מורכבת מתת-מערכות. בתוך הכיתה מתקיימות קבוצות קטנות שלחבריהן תקשורת פנימית השונה מהתקשורת עם חברי הקבוצות האחרות.
אסור למורה להתייחס לכיתה כאל מקשה אחת. עליו לנצל את אופייה המערכתי של הכיתה כקבוצה של קבוצות בכדי לקדם מטרות חינוכיות. גם כיום , בנסיבות של מגיפת הקורונה המורה בכיתה הוירטואלית הפועל ברוח משנתם של פרופסור שלמה שרן ופרופסור לזרוביץ יכול להצליח לגבש זהות קבוצתית הרבה יותר ברורה של הכיתה .
מקור : שרן שלמה והרץ לזרוביץ רחל (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, שוקן , תל-אביב.
יוזמת מחברת מְחברת מבקשת לאמץ את היתרונות הרשת החברתית ועל בסיס זה לפתח פדגוגיה חדשנית. היוזמה מאפשרת לקדם למידה שיתופית בסביבה בה חברי הכיתה מקושרים אחד לשני ולמורה.
בסביבה השיתופית תוצרי הלמידה של החברים זמינים לכולם ופתוחים למשוב, תגובה וחיבור של ידע. הלמידה ברשת החברתית הופכת את התלמידים לפעילים יותר. הסביבה הנוחה לשימוש מאפשרת לתלמיד לבחור את אופן הביטוי הנוח לו, לייצר תוכן מקורי או לאתר תוכן קיים ובעזרתו לקדם שיח חדש. אנחנו נוכל לראות שלל אמצעים בהם התלמידים יכולים לבטא את עצמם: טקסט, תמונה, וידיאו, סטורי, שיתוף, תגובה, או אימוג'י.
מה חושבים התלמידים על למידה בסביבת קבוצה סגורה בפייסבוק?
היוזמה מפותחת בחטיבת הביניים שז"ר בכפר סבא בשיתוף אגף מו"פ של משרד החינוך.
חלק שני של המיפגש
המציג השני: עמי סלנט , מידען והיועץ של בית החינוך הוירטואלי
1
מדוע עברתי בשנת 2011 מהוראה באמצעות MOODLE ללמד באמצעות קבוצת פייסבוק סגורה ?
במשך 22 שנים העברתי קורס מקוון מלא למורים משתלמים ומנהלי ביה"ס " להיות מורה מקוון " .
הקורס המקוון , הראשון מסוגו בארץ, נדרש להתמודד אז בו-זמנית עם חששות של מורים מעולם המחשבים ועם דרכי הוראה וכלים מתוקשבים המתאימים להוראה מקוונת.
הרעיון היה לעודד למידת עמיתים בין המשתלמים ואכן לא מעט מהפעילויות בפורום המקוון היו מנוהלות ע"י המשתלמים עצמם , המעירים הערות , נותנים משוב לחבריהם , מעודדים ואף עוזרים .
כל אחת מהמורות המשתלמות נדרשה גם ללמד אז בצורה מקוונת בביה"ס ולהעביר את רשמיה לגבי אפקטביות הכלי הדיגיטלי שנלמד בקורס ושיטת ההוראה שנבחרה
ב2011 החלתי לעבור מ"ספינת" המוודל לספינת קבוצת הפייסבוק והים לא נעשה סוער יותר , להפך , הגלים שככו .
2.
השיקול לבנות את הקורס המקוון בתוך קבוצת פייסבוק נבע מהנחת יסוד, שקורס מתוקשב , בניגוד לקורס מסורתי , נועד לעורר סקרנות ולא בהכרח רק להסתפק בהעברת חומר או תכנים .
3.
הסביבות הממוחשבות החדשות הכוללות טכנולוגיות אינטראקטיביות חדשניות , הפכו להיות מסקרנות יותר ופחות סטטיות והן מאפשרות לתלמידים, עניין , אינטראקציה וחופש תנועה, בניגוד לפלטפורמות של LMS כגון MOODLE או גוגל קלאסרום
4.
המשמעות של חופש תנועה דיגיטלית כיום פירושה שחררור מסירבול של מערכת ניהול למידה (LMS ) . הלמידה לא כבולה רק למטלות מקוונות אלא ליכולת לנוע בתוך ספריות דיגיטליות באינטרנט , להסתקרן וללמוד דברים חדשים .
5.
כיום בתוך קבוצת הפייסבוק הסגורה ניתן גם לייצור ספריה דיגיטלית למשתלמים ע"י יצירת TOPICS לפי נושאים
הנה דוגמא מקבוצת הפייסבוק : "היסטוריה ללא צנזורה"
6.
והנה דוגמא נוספת בקורס אחר בפלטפורמה יותר מתקדמת של פייסבוק , הנקראת Facebook for workplace
7.
והנה דוגמא לספריית הידע בקורס המתוכנן: למידה הבנייתית , גם הוא יילמד בשנה הבאה בפלטפורמת Facebook for workplace
8.
מבט כולל על ספריית הידע של הקורס הכולל , לרבות מנגנון המאפשר יצירת קישורים מהירים ושיחה 1:1 עם כל משתלם/משתלמת בצ'אט
קישור ישיר לספריית הידע הכוללת
לקריאה נוספת והרחבה
אפשר גם אחרת : רשתות חברתיות ולמידה מרחוק (4): Workplace של פייסבוק
9.
בקבוצת הפייסבוק הסגורה המסגרת המאחדת – הכיתה הוירטואלית הפורום המתוקשב המאפשר העלאת קבצי OFFICE ויצירת קישוריות פעילה, תגובות וגם דיון פורה . ולעתים גם מסעות חקר משותפים.
10.
אז מדוע זה רלבנטי במיוחד להוראת היסטוריה בסביבה מקוונת ?
תפקיד המורה להיסטוריה הוא לגרום ללמידה אצל התלמיד בהיבטים הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, הערכי וזהותי (כחלק מקולקטיב או כפרט) על סמך חומרים היסטוריים.
לצורך כך התלמידים זקוקים לסביבה מקוונת פתוחה שבה ניתן גם להציג חומרים היסטוריים מעניינים וגם להניע את התלמיד להסתקרן וגם להמשיך לחקור בעצמו בנושא , לגשת לספרייה הדיגיטלית של הקורס/מקצוע ולדלות שם חומרים נוספים או לשוטט באינטרנט וללמוד עוד על הנושא .
11.
קבוצת פייסבוק סגורה, הכוללת פורום מקוון, יכולה להועיל מאוד גם במקרים הבאים :
יצירת סקרנות ומעורבות באמצעות שאלה פתוחה ומעוררת. זאת שאלה שמנחה את השיעור ומשמש עמוד שדרה שלו, ציר מארגן. זאת שאלה שדורשת התייחסות ונקיטת עמדה לקראת סוף השיעור באמצעות דיון מסכם שבו התלמידים מנמקים. למשל: רוטשילד: נדבן או טייקון?; נפוליאון: כובש או משחרר?; מתי התחילה השואה? (ד"ר גדי ראונר) .
לקיים פעילות קבוצתית. המטלה צריכה להצדיק את הפעילות בקבוצה. הקבוצות צריכות להיות מורכבות מ- 4 תלמידים בלבד.
לקיים דיון מסכם במליאה בסוף השיעור. דיון שבו התלמידים יכולים לבטא את הרעיונות ואת העמדות שלהם לגבי הנושא שנלמד.
את הגישות הפדגוגיות האלו הרבה יותר קל ליישם בקבוצת פייסבוק סגורה מאשר בפלטפורמת LMS או זום.
״למידה אינה תוצאה של הוראה אלא של סקרנותו ופעולותיו של הלומד״
ג’ון הולט
John Holt
ג'ון הולט עבד כמורה בקולורדו, ולאחר מכן לימד בבוסטון. הוא פיתח פרויקט של תצפית בכיתה, יחד עם עמיתו לעבודה, ביל האל. אחד מהם היה מלמד והשני היה צופה בו ובכיתה. במהלך 11 שנות הוראה אסף הולט סיכומי תצפיות רבות, אשר הפכו להיות הבסיס לשני ספריו הראשונים: כיצד נכשלים ילדים (אשר יצא במהדורה עברית) וכיצד לומדים ילדים. ספרים אלו מכילים את הבסיס לפילוסופיה החינוכית של הולט.
12.
קבוצת פייסבוק סגורה מאפשרת בקלות להעביר שיעור בהיסטוריה סביב מדרש תמונה
מדרש תמונה הוא מסגרת התנסות שבה התלמיד מתפעל את הידע שלו בתוך סיטואציה נתונה. התמונה היא חומר חזותי המייצג את המעשה הקונקרטי המבטא מושג או אירע היסטורי .
מבחינה חברתית כאשר הפעילות נעשית במשותף בקבוצת תלמידים . התלמיד מוזמן לגלות שההתבוננות והתיאור שבה בעקבותיה הם סובייקטיביים. כמו כן הוא יגלה בהמשך העבודה במדרש התמונה שגם הפרשנות היא סובייקטיבית. ההכרה בכך שה"אמת" אינה מוחלטת, הינה שלב התפתחות חשוב להתפתחות תקינה של הילד בכל התחומים: שכלית, רגשית וחברתית .כל עבודה בקבוצות, בה ילדים יכולים לבטא את דעתם ועמדותיהם , בכל תחום ,מפתחת ומובילה את הילד צעד אחר צעד לכיוון התובנה הזו
קישור למאגר הצילומים ההיסטוריים של עמי סלנט בפייסבוק
13
יצירת פורטפוליו דיגיטלי ע"י תלמידים בפינטרסט
מומלץ לתת לקבוצת תלמידים בכיתה לבנות בעצמם מאגר צילומים היסטוריים קטן בנושא שהם למדו וחקרו ולהציגו בפני הכיתה. קל מאוד לבנות מאגר צילומי על פי נושאים בפינטרסט והתלמידים אוהבים זאת.
ראו גם :14 Ways Students Can Use Pinterest in the Classroom
הדרכה למורים כיצד להשתמש בפינטרסט The Guide to Pinterest for Educators
14.
מראיונות שקיימנו עם תלמידים למדנו כי :
ככל הפלטפורמה יותר דידקטית ( לדוגמא MOODLE או גוגל קלאסרום) אז רמת העניין שלהם יורדת כי הם מרגישים שהם ספונים ( או כלואים) בתוך ביה"ס דיגיטלי המחקה לגמרי את מסגרות ביה"ס האמיתי .
השאיפה שלהם הם ציינו היא ללמוד באינסטגרם או בטיק-טוק , אבל זה כיום בלתי אפשרי מבחינת המורה ולכן הפשרה היא ללמד אותם בקבוצת פייסבוק סגורה ואנו יודעים ממחקרים שונים כי זה מעורר אצלם עניין .
15.
ועכשיו בואו נראה, לכמה דקות , מה אומרים המחקרים :
יחידת הוראה בפייסבוק: "היסטוריה – לא מה שחשבתם"
ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
ענת אוסטר-לוינץ
המכללה האקדמית בית ברל
נאוה פוגלמן
המכללה האקדמית בית ברל
מקצוע ההיסטוריה נחשב קשה ולעיתים אף משעמם בקרב לומדים רבים, שאינם מוצאים בנושאי ההוראה נקודת אחיזה מוכרת שתאפשר להם לחוש קירבה, חיבור ועניין, כמו גם אפשרות לנתחו ולהסיק מסקנות. פיתוח יחידת הוראה בהיסטוריה במרחב מקוון ייעודי עשויה לאפשר ללומדים לגלות עניין וחיבור לפרדיגמת ההוראה-למידה ולתכנים המוצגים בה. יחידת ההוראה "היסטוריה – לא מה שחשבתם" פותחה במרחב מקוון ייעודי, פייסבוק, מתוך תפיסת עולם כי לימוד היסטוריה חיוני לכל תלמיד ויש ללמד היסטוריה על פלטפורמה המותאמת לבני הנוער ה- digital natives בעידן הנוכחי.
המטרה העיקרית בפיתוח יחידת הוראה ייחודית זו הייתה למזג בין האתגר של פיתוח לומד בעל הכוונה עצמית בסביבת למידה מקוונת ובין מתן דגש להנאה מלמידת חקר של נושאים מגוונים בתחום הדעת.
יחידה זו נלמדה בארבע כיתות ט' והמסקנות הראשוניות הן כי הלומדים שחוו ולמדו באמצעות פרדיגמת הוראה-למידה המשיקה לעולמם ונוגעת בם, גילו מוטיבציה גבוהה להפוך ללומדים בעלי הכוונה עצמית ואחריות אישית על למידתם וסגלו לעצמם את המיומנויות המורכבות הנדרשות במאה ה- 21 .
16
מיומנויות של חשיבה היסטורית וטיפוחן באמצעות פייסבוק
גלית כדורי וברוך שוורץ , "שימושים חדשניים של מורים מובילים ברשתות חברתיות " , בתוך : ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג וקריסטה אסטרחן (עורכים). חומות החינוך נפלו ברשת? מורים, תלמידים ורשתות חברתיות, ההוצאה: מכון מופ"ת , 2017
עבור יניב, מורה להיסטוריה ופריק של מחשבים המלמד כבר 14 שנה בתיכון, שילוב הפייסבוק בשיעוריו היה רק עניין של זמן. עבורו זוהי פלטפורמה נוחה לקידום דיאלוג בכיתה שבה דנים התלמידים בסיפורים היסטוריים ומגבשים עמדה עליהם, מציגים את פרשנותם ולומדים כיצד ידע היסטורי נבנה. לפני השיעורים יניב מטיל על תלמידים משימה באמצעות חשבון הפייסבוק הייעודי, ובה הם נדרשים לראות סרטון, לקרוא מאמר או פרק מספר או לגלוש באתר כלשהו ולצפות בתמונות.
כל אחד ממקורות המידע שיניב מעביר להם בפייסבוק מציע פרשנות או נקודת מבט אחרת על האירוע ההיסטורי הנלמד:
החשיפה למקורות שונים, ואפילו סותרים, מביכה את התלמידים. הם באים לשיעורים שלי ושואלים, ״אבל מהי האמת? מה באמת קרה?״ אני לא נותן להם תשובה ישירה. אני שואל אותם: ״מה אתם חושבים שבאמת קרה?״
שיתוף התלמידים במגוון של מקורות באמצעות פייסבוק מאפשר ליניב להכין את תלמידיו לדיאלוג פורה שהידע ההיסטורי נבנה מתוכו על בסיס שיתוף ודיאלוג. וכך הוא תיאר את התהליך הזה:
אני לא יכול ללמד יותר פרונטלית. הם דורשים ממני את הדיונים. הם מבקשים שאעלה לפייסבוק חומרי למידה. הם רוצים ללמוד לבד. לא אכפת להם ללמוד בבית. הם רוצים את הדיאלוג בכיתה. אני מאפשר להם לדבר, אני לא עוצר בעדם.
עבור יניב תפקידו של פייסבוק אינו להעביר ידע היסטורי בצורה מסודרת אלא ליצור את התנאים המתאימים להתפתחות שיח בין התלמידים. לצורך כך בוחר יניב במקורות שלעתים סותרים זה את זה, ובכך מעודד שיח ביקורתי בקרב תלמידיו. אפשר לדמות את המידע שיניב מעביר לתלמידיו בפייסבוק לחלקי תצרף (פאזל) שהתלמידים מביאים לכיתה כדי ליצור מהם יחד תמונה משמעותית וקוהרנטית. פיזור חומרי הלמידה מאפשר ליניב ללמד היסטוריה על פי מודל של ״כיתה הפוכה״, שבה תלמידים לומדים למידה עצמאית בבית ובאים לשיעורים מוכנים. כך מתפנה זמן בשיעורים ללימוד מיומנויות שונות, כגון כתיבת טיעונים בהיסטוריה, ניתוח שאלות, ניהול זמן, ניתוח ביקורתי של מקורות היסטוריים וניתוח תמונות.
חשבון הפייסבוק הכיתתי שונה מכל אתר מקוון ותלוי באופן השליטה של יניב בחומרי הלמידה: הוא מחליט באילו טקסטים, סרטונים ותמונות לשתף את התלמידים כדי להכין אותם לדיונים בכיתה. הגם שראינו כי החומרים שהוא מעלה לפייסבוק עשירים, מגוונים ואף סותרים, אין לנו עדויות באשר לאיכות הדיאלוג שמתפתח בכיתה. יניב עצמו מדווח על דיאלוגים פוריים, ואולם יהיה זה פזיז מצדנו לקבוע חד-משמעית שבכיתה שלו פייסבוק מקדם שיח שבו התלמידים מבנים יחד את הידע ההיסטורי. הפיתוי לראות במשימה המעוצבת היטב פדגוגיה שמגשימה מטרות חינוכיות נעלות גדול מאוד.
אמנם פייסבוק מאפשר שיתוף של מקורות מצוינים ומתן הוראות ברורות הנוגעות למשימות שהתלמידים נדרשים לבצע, אך אין מדובר אלא בהזדמנויות למידה.
בשיעורים של יניב ושל גלעד פייסבוק משמש כלי לקידום תקשורת פנים אל פנים בכיתה – שיח על אירועים היסטוריים במקרה של יניב, ושיח על אודות התנהגות אתית בפייסבוק במקרה של גלעד. הגם שהדיון פנים אל פנים דוחק מעט את פייסבוק אל מאחורי הקלעים, הרשת החברתית מבקשת לממש יעדים פדגוגיים חשובים: יניב מבקש לשתף את התלמידים במגוון של מקורות היסטוריים, המציעים נקודות ראות שונות ואף סותרות באשר לאירוע היסטורי נתון.
העיקרון הפדגוגי העומד בבסיס פרקטיקה זו הוא שתלמידים, ממש כמו היסטוריונים, צריכים להכריע ולבנות טיעונים בנוגע לאירועים היסטוריים מתוך מקורות שונים שלעתים אינם עולים בקנה אחד. הידע כאן הוא מעשי במובן זה שתלמידים לומדים לנתח מקורות היסטוריים, לפרש אותם ולהצדיק טיעונים.
