למידה מרחוק : תובנות פרקטיות של המורים ובתי הספר, מרץ-יוני 2020

6312

ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר "ידע וסקרנות דיגיטלית"

גרסה מס' 34 , 22 ליוני 2020

כמה תובנות מתוך הממצאים :

  •  להוראה מרחוק, יש פוטנציאל גדול להבנה מחודשת של מהי כיתה או למידה. המציאות משתנה, ואיתה נולדה גם הזדמנות לעדכן חלקים מרכזיים במוסד הנקרא בית ספר. 
  • "מערכת החינוך פעלה בשבועות האחרונים בשני יקומים מקבילים: מצד אחד המציאות בשטח עם יוזמות מורים ואוטנומיה פדגוגית מלאה, ומצד שני העולם של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובמשרד האוצר". 
  • בזכות האוטנומיה הפדגוגית המלאה (שחרור מכבלי הפיקוח , ממנהלי החינוך בעיריות , ומהנחיות משרד החינוך) מורים רבים נרתמו בכל כוחם ומרצם ללמד מרחוק , השקיעו בלמידה עצמית , עשו לילות כימים בפיתוח השיעורים המקוונים והתאמתם לתלמידים בבית .
  •  מי שזז בקצב המהיר ביותר הם המורים, שנאלצו להסתגל בזריזות לתנאים החדשים והמאתגרים. "ביום-יום יש נטייה ללמד 'על אוטומט'. עכשיו, כשצריך לבנות הכל מחדש, פתאום חושבים על כלי העבודה, על מה עובד מול התלמידים ומה לא" (אורית גור כהן).
  •  עקומת הלמידה של המורים היתה מהירה יחסית . הם למדו בעצמם כיצד להתקין ולהפעיל יישומים חינוכיים מתוקשבים והיו בקשר עם התלמידים באמצעות יישומים מתוקשבים אלו (כגון לוח שיתופי מקוון מסוג PADLET ).
  •   "כשנותנים למורים משימה וחופש לבצע אותם כראות עיניהם חוזר להם הניצוץ לעיניים ואתה מקבל תוצאות מעולות".
  •   אוטונומיה למורים, מגוון ובחירה לתלמידים. זה חשוב תמיד, אגב, ולכל התלמידים, לא רק למחוננים. אבל בלמידה מקוונת זה הכרחי עוד יותר מהרגיל (רחל ארליך).
  •  "פרץ היצירתיות של המרצים והמורים ראוי לשבח ולציון, הערבות ההדדית, והרצון הכן לתמוך בתלמידים ובסטודנטים מראה שכל העבודה של העשור לא הייתה לשווא, מה שווירוס קטן ובלתי נראה יכול היה לעשות במאה ה-21: לגרום לנו להיות יצירתיים יותר, מעורבים יותר, להתמודד עם חוסר ודאות, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, להנגיש למידה אחרת משמעותית יותר וכל זה מבלי לשים את רגלינו בין כתלי בתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה (פרופסור שמעון עמר).
  • חדר מורים לומד. החוזק של בית ספר תהיה ביכולת לייצר חדר מורים לומד מרחוק. למידה שתכלול גם עיסוק בקשיים, גם בלמידה טכנית ושליטה בטכנולוגיות השונות וגם באופן ניהול כיתה ולמידת חומר מרחוק (ליאת פלד).
  • למידה של מיומנויות וכלים חדשים. זה הזמן לתרגל למידה של מיומנויות וכלים שהיו פחות נדרשים בכיתה הסטנדרטית. לדוגמא, לומד עצמאי – לסמוך על התלמיד, ללמד אותו לשאול שאלות ולפנות כאשר נתקל בקושי או כשנדרשת הכוונה, תיאום מראש אלו תוצאות והספקים מצופים ממנו באותו שבוע/ תקופה. עבודת צוות אונליין – דיון, חלוקת משימות, תיאום ויצירת תוצרים במסמכים משותפים (ליאת פלד).
  • הדרכה פדגוגית של משרד החינוך ללמידה מקוונת נאלמה , בעיקר, כזו שתשאל – מה בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק, מה בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני ואיך בוחרים איזה מהם נכון לכל יחידת לימוד (רחל ארליך).
  •  בתי ספר החליטו לייצר למידה דיפרנציאלית מרחוק, תלמידים בוחרים ללמוד דרך חוזקות שלהם, לומדים תוך כדי על כלים דיגיטליים, מתלהבים, משתפים. בקיצור בתי ספר שהחליטו לנסות להעז וללכת על הלא מוכר … היה חשש בהתחלה אבל הוכיח את עצמו.
  • "ה'זוּם' הוא רק אופציה אחת", "יש מורות שבוחרות לכתוב שיעור או מטלה כקובץ וורד, ואז לשלוח אותו במייל או בוואטסאפ לתלמידים, ויש מורות שמשתמשות בטפסים של גוגל בשביל לעשות מעין מבחנים שצריכים לענות עליהם. ועדיין, הרבה מורים בוחרים להתחיל במפגש מקוון של עשר דקות בזום, גם כדי לשמוע ולראות את התלמידים, וגם כדי לתת פתיחה כללית לשיעור שאחריה שולחים מטלות ) ".הדר ברקת, מחנכת ומורה ולספרות בתיכון גימנסיה בירושלים ).
  •  מטלות רלוונטיות למצב המטלטל : "לא היינו צריכים את הקורונה כדי לדעת שמשימות מעניינות ורלוונטיות לחיים של הילדים עדיפות על מטלות משמימות ומנותקות. אלא שעכשיו, כשהילדים הפכו ל"משתמשי הקצה" שלנו, הצורך להתאים את עצמנו אליהם גדול מתמיד." (יעל ביבר אביעד ועומר בקרמן).
  •  יש בתי ספר אשר משלבים את תלמידי השכבות הבוגרות בהוראה וזו התפתחות החינוכית חשובה במציאות הנוכחית (רגינה אבירם, מנהלת ביה"ס  יגאל אלון (יסודי א'-ח') בגבעתיים).
  •  הממצאים מלמדים כי הכנת שיעור מקוון ע"י מרבית המורים בארץ ,שאינם מיומנים בהוראה מקוונת , מצריכה השקעת זמן רבה , לעתים כפולה מהכנת שיעור רגיל . כאשר המורים יצברו ניסיון בהוראה מקוונת השקעת הזמן צפויה להתאזן.
  • הקושי העיקרי של הוראה מרחוק הוא של מורי המתמטיקה : הקושי העיקרי של המורים המלמדים מרחוק הוא כיצד יוכלו להעריך את למידת התלמידים (53%). בנוסף, 48% מהמשתתפים בסקר מתקשים לארגן את השיעור מרחוק ו-48% נוספים מתקשים לנהל דיון שיאפשר למידה פעילה של כל התלמידים. 40% חווים קשיים עם בחירת הכלי המתאים ללמידה אונליין ו-36% תוהים איך מכינים את התלמידים למבחנים מרחוק (מקור)
  • "מה שהתחיל כמתנה שמצילה חיים, הופך במהירות למטלה שממררת את החיים. עייפות זום".
  • יש הרבה קולות על כך שצריך לעשות הדרכה לצוותי חינוך על הטכנולוגיה הנדרשת. אבל לדעת לתפעל זום זה לא העניין, העניין הוא להבין ששיעור פרונטלי לפי כל המחקרים לא עובד יותר מעשר דקות — אז ברור שאי אפשר באונליין. לפני ההדרכה הטכנית חייבים להבין את האינטראקציה הדיגיטלית".(יעל ביבר־אביעד, מנהלת בית הספר היסודי אלונים בראשון לציון).
  • למידה מקוונת דורשת פיתוח של פדגוגיה אחרת. מי שחושב שלימודים אונליין זה לקחת את השיעור שהיית מעביר עם לוח וגיר מול הכיתה, ולעשות אותו במשך שעה מול הזום, טועה בגדול. זה ממש לא אמור לעבוד ככה. פרקי הזמן של הוראה מרחוק הם עד 15 דקות כי אין קשב, ולכן צריך לשלב בה מטלות ודברים אחרים. ניהול הזמן פה מורכב יותר. ברור שהמורים יצטרכו לעבור תהליך של למידה. זה קשה אבל אפשרי ( פרופ׳ מנואל טרכטנברג).
  • "המורים יודעים שכאשר הם נמצאים בבתי הספר, התלמידים הם קהל שבוי, אבל במקרה של למידה מרחוק הם פשוט יכולים לסגור את הווידאו וללכת לישון. זה שם את המורים במצב שבו הם חייבים לעניין את הילדים ולהיות אינטראקטיבים. כדי לעשות את זה הם חייבים לצאת מאזור הנוחות שלהם, לחשוב על משימות אקטואליות שנוגעות לכאן ולעכשיו, להדליק את הדמיון והרגש של התלמידים ולהפעיל אותם. אם הם יצליחו, יכול להיות שבסוף נקבל מורים חדשים שצמודים פחות למערכי השיעור ולתוכניות הלימודים. יש להם הזדמנות להיות יצירתיים ולהמריא, ללמד דברים שמעניינים אותם בדרכים שמעניינות אותם". (פרופסור יורם הרפז)
  • שיחות הזום הוסיפו לנו משתנה חדש שמביא עימו עוד צורך בתשומת לב – הפנים שלנו", מסבירה הפסיכולוגית איריס ישראלי. "אם בשיחה רגילה אנחנו מורגלים בבחינת התגובות של הצד שמולנו, כעת אנחנו רואים כל הזמן – ממש מול העיניים – את הפנים שלנו. כך שכל רגע בשיחה אנחנו מנתחים פעמיים, גם כיצד הצד השני הגיב וגם כיצד אנחנו הגבנו, או איך אנחנו חושבים שאנחנו נראים או נתפשים. זה בהחלט רובד נוסף שיכול להוביל לתשישות נפשית גדולה ומהירה יותר". (איתן לשם) .
  • מחנכות יכולות להיות מאוד יצירתיות בדרכי ההוראה שלהן וצריך לשמר את הדבר. באופן "מוזר" דווקא העובדה שלא היתה תוכנית מוגדרת סדורה הוציאה מהמורים שפע של יצירתיות (דורית לאור , רכזת פדגוגית)  .
  • פערים בלמידה מרחוק : הפער הוא לא רק טכנולוגי אלא גם פדגוגי- מורים ותלמידים שיודעים ״ללמוד לבד״ לעומת מורים ותלמידים שהיו מורגלים בלמידה פרונטלית. האחרונים התקשו בלמידה מרחוק .
    עוזר מאוד לילדים שההורים שלהם תומכים בלמידה מרחוק. לא רק ברמת הרעיון אלא ברמת הביצוע, ההכוונה , העזרה… וכאן יש פערים משמעותיים בין משפחות של הורים משכילים לבין אלו שלא… (Gitit Ellenbogen)

הממצאים

הערה : ראו בסוף הסקירה  את רשימת האיסוף עליה התבססנו

תוספות ועדכונים מחודש יוני 2020

המורה אורית אריה לגבי אפקטיביות של למידה מרחוק בחודשי הסגר של הקורונה

אורית אריה

"לגבי למידה בכיתות היסודי אצלנו צוות א-ב הבין די מהר ששיעור זום ל30 ילדים הוא לא אפקטיבי. לכן, חילקו את הילדים לקבוצות וכל קבוצה קיבלה כל יום שיעור של כחצי שעה שמותאם לה .
חוצמזה, היה מפגש יומי חברתי.

יכול להיות שמבחינת ההורים הם ראו שהילד קיבל רק חצי שעה ביום, אבל המורה עבד 3 שעות בנוסף לזמן שהקדיש לבנייה והכנת השיעור. זה היה הרבה יותר יעיל.
אני לימדתי בכיתות ו'. נתנו משימות שכללו הסבר קצר של רבע שעה בזום , שלחנו אותם לעבוד במשך כל השבוע ובסוף עשינו מפגש להעלאת תוצרים וסיכום .

ההורים אולי ראו סה"כ שעה במערכת עבור הפרויקט,. אבל אני הקדשתי לפחות שעתיים לבניית המצגת עם ההסבר של המשימה, לפחות 5 שעות לבנייה של משימה מותאמת בכמה רמות ואופנים , לפחות 10 שעות לליווי תלמידים בווצאפ, שיחות וידאו , גוגלסלייד וכו , עידוד וחיזוק ילדים, יצירת קשר עם כאלה שלא הגישו כדי לדרבן אותם.

הגענו ל99 אחוזי ולתוצרים מהממים. אני לא חושבת שההורים מודעים לכמה שעות זה דרש ממני ואני תוהה האם הם יודעים על השיחות האישיות והליווי הצמוד והתוצרים המדהימים. גם אלה שיודעים שלוויתי את הבן שלהם, אני לא בטוחה שהם מבינים שעשיתי אותו דבר עם עוד 38 ילדים…. כבר לא נשאר לי כח לשווק ולייחצן… אבל אני יודעת שהלמידה מרחוק היתה סופר אפקטיבית וילדים עברו תהליכים מדהימים ממש "

זה שמורה נואם בכיתה 45 דקות , לא אומר שהילד למד 45 דקות… וזה שמורה העביר 5 שעות בזום לא אומר שהילד אכן למד 5 שעות… זה אולי נראה טוב ובייביסטר שווה ומקל על רגשות האשם של ההורים כי הילד לא סתם בזמן מסך אלא "לומד" , אבל זה לא אפקטיבי. ואולי אם היה אמון במורים , לא היו סופרים להם דקות, אלא מבינים שהוראה זה פרופסיה. וכמו שלכולם ברור שעו"ד לוקח כסף גם עבור שעות הכנה ולא רק על הדיון בבית משפט , ככה גם מורה…. אני מרגישה שהדיון בזה הוא עמוק הרבה יותר מדיון על למידה מרחוק, אלא בכלל על תפקיד המורה, על אמון וכו ( המורה אורית אריה , 21 ביוני 2020 )

מתוך המחקר של ד"ר צבי לירז :

עשינו מחקר קטן אצל עשרים וחמישה מורים בשמונה תכניות, ובארבע כיתות. 101 תלמידים, ייצא השבוע. הנה מעט ממה שאומרים תלמידים:

"למידה מאוד ממוקדת ולא חופרת, חומר לא חוזר על עצמו, בעקבות הקורונה התנהלות הלמידה השתנתה., מצאתי שיש לי יותר זמן ללמוד ולהתרכז בחומר הלימוד וגם בתחביבים שלי,הרבה פחות לחץ של מבחנים ויותר תכנון של זמן." (תלמיד).

"למדתי המון על עצמי, הגעתי לרמה גבוהה יותר מבחינה לימודית ועשיתי דברים ותחביבים שלא יצא לי לפני. נהנתי מאד ואני חושב שזאת הייתה תקופה מדהימה. הם מתיחסים אליך יותר ,שהמורה יכולה לעזור, פתאום למורה שלי היה יותר זמן בשבילי כשלא הבנתי משהו.
ראיתי את היכולת של המורים לתקשר עימי ולהעביר עוד שעות פרטניות שזה מאוד עזר לי ובדרך יותר נוחה וכיפית (תלמיד) . "

מקור

לסקירה המלאה של קבוצת המחקר של ד"ר צבי לירז

https://bit.ly/2BpM52G

תמונה מורכבת ביחס לתלמידים מתקשים

 חלק מהמורים סיפרו שדווקא לתלמידים מתקשים סייעה הפלטפורמה המקוונת להתמקד ולהתארגן. כך למשל דווחו מורים שונים: "הלמידה מרחוק גורמת לתלמידים בעלי קשב וריכוז להיות ממוקדים וקשובים. הרעש הטבעי בכיתה לא קיים", "תלמיד שמסיים את המטלה יוצא, ותלמידים מתקשים יכולים להישאר ולשאול" מורים רבים הצביעו על הקושי ביצירת קשר אישי: "אני לא רואה את פני התלמידים וקשה לי לזהות הבנה או אי הבנה של החומר". בסקר חזרה התייחסות לחוסר במחשבים ולתלמידים המתמודדים עם קשיים אישיים. "זה מצוין לתלמידים חזקים, עם בית מאורגן, ציוד ושקט. החלשים הולכים לאיבוד." כתב אחד המורים. האם הלמידה מרחוק מגדילה את הפערים או מאפשרת סיוע פרטני מותאם למתקשים? זו שאלה שיש לבדוק לעומק"

מקור : נטע שפירא, מנהלת המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית, אפריל 2020

הזמנים מתקצרים

בשיעור זום הקשב נמוך הרבה יותר ולכן שיעור טוב מחולק לשלושה חלקים מבחינת קשב:

  1. זמן חסד: 90 שניות עד חמש דקות, אשר נועד ליצירת ענין, מוטיבציה, מחויבות ועיקר ההקניה.
  2. מזניקי קשב: כל מספר דקות להפעיל סרטון, מוזיקה, שאלה לתלמידים, מעבר לאפליקציה חיצונית, תרגול, משחק. אקטיביות ושיתופיות הם שם המשחק.
  3. סיכום שיעור: מה למדנו?

 מקור:  יעל דביר פרי , מה למדנו מהחודשים האחרונה על ניהול שיעור מקוון יעיל ואיכותי?

שנינו יחד תחת מטריה אחת

כלמידה סינכרונית, תוכנת זום מאופיינת בתגובה מיידית לשאלות מהמורה, מהתלמידים ומהמערכת. היתרון הגדול בלמידה סינכרונית הוא היכולת לתת מענה לטעויות ביתר קלות ולהעניק יחס אישי. עם זאת, יש תלמידים שלימוד עצמי מתאים להם יותר ולכן כדאי לשלב מתודות. לדוגמה, הקניה לבד לפני השיעור ("כיתה הפוכה") ואז ווידוא הבנה ותרגול בשיעור ביחד בזום או הקניה בשיעור זום ואז לשלוח את התלמידים לתרגול. הגיוון מאפשר מתן בחירה ואוטונומיה גבוהה יותר לתלמיד.  

יש לחשוב על תוכנית ההערכה מראש. האם אנו מענישים את מי שלא נכנס לשיעור בשעה הייעודית, האם יש מקום בהערכה לסקרנות ולחיפוש, אולי למי שעונה על שאלה תוך כדי שיעור זום ניתן בונוס בניקוד בתרגול?

 מקור:  יעל דביר פרי , מה למדנו מהחודשים האחרונה על ניהול שיעור מקוון יעיל ואיכותי?

משוב חיובי באימייל קצרצר

מרחוק: כשכולנו נמצאים רחוק כל כך זה מזה והכל מוגש ברשת, אך טבעי לשלוח אימיילים קצרצרים בני שתי שורות על כל מטלה קטנה, ולהדגיש משהו ספציפי שעבד היטב. אני שולחת אימיילים כאלה בשיקול דעת, כדי שלא אבלה נצח במתן ציונים למטלות מהירות. עם זאת, אני רוצה שהתלמידים שלי יידעו שראיתי את עבודתם וחשבתי עליהם.

מקרוב: הייתי שמחה להמשיך בכך גם בכיתה, גם אם מדובר בדקה אחת בזמן השיעור כשהתלמידים עובדים על משהו אחר. זו עשויה להיות הזדמנות לתת משוב קבוע ופרטי יותר מאשר להגיד משהו בקול רם בכיתה.

מקור : שרה קופר , אסטרטגיות ההוראה מרחוק שהייתי רוצה לקחת איתי גם לכיתה

כרטיסי יציאה כהערכה מעצבת

מרחוק: בשיעורים מרחוק, השתמשתי בכרטיסי יציאה מקוונים – פעילויות קצרות לסיכום השיעור – למטרות שונות, כמו לבקש מהתלמידים לסכם את התקדמותם בפרויקט קבוצתי או לכתוב מה לדעתם הופך פודקאסט מסוים לרב עוצמה.

מקרוב: בחדר הכיתה לא השתמשתי בכרטיסי היציאה באופן עקבי, אך כעת הייתי שמחה לעשות זאת. המידע שהם מספקים מעצב את האופן שבו אני מבינה את התלמידים שלי, ועוזר לי לתכנן את השיעור הבא.

כשנחזור לכיתה, עליי לחשוב כיצד להשתמש בהם באופן הטוב ביותר בהתאם לשיעור באותו יום. ניתן להשתמש בטפסים של גוגל, שמאפשרים לאסוף, להעתיק ולשמור מידע בקלות. ניתן להקרין שיחת צ'ט על הקיר, שבה יספרו התלמידים מה לדעתם היה מעניין בנושא השיעור ולפעמים אפשר פשוט להשתמש בפתקי הנייר הישנים והטובים, שמאפשרים קבלת משוב אנונימי ומיון הרעיונות השונים לפי קטגוריות.

מקור : שרה קופר , אסטרטגיות ההוראה מרחוק שהייתי רוצה לקחת איתי גם לכיתה

ההסתגלות ללמידה הווירטואלית אורכת זמן

"הבוקר של טליה פרסט, תלמידת כיתה ח' מרמת גן, נפתח בימים האחרונים בשיחת ועידה שמעבירה מחנכת הכיתה שלה. שלא במפתיע, אתמול (ראשון) נסובה השיחה על נגיף הקורונה. "דיברנו על איך אנחנו מרגישות עם המצב", היא סיפרה. בסיום השיחה היא ובנות כיתתה נפרדו אחת מהשנייה, סגרו את אפליקציית שיחות הוועידה "זום" ונכנסו לחשבון האישי שלהן ב"גוגל קלאסרום", שם חיכו להן שלוש מטלות: עבודה לקראת חג הפסח, עבודה בתלמוד ועוד אחת במתמטיקה.

פרסט בת ה-13 וחברותיה רגילות ללמוד מהבית. בבית הספר שלה, התיכון הדתי "פלך" בתל אביב, התלמידות לומדות מדי יום שישי מהבית בשיטה הזו בדיוק. "זה התחיל מקושי טכני", אומרת תמר אברמסון, מחנכת כיתה י"ב שייסדה  יחד עם המנהלת חנה פרידמן את פרויקט הלמידה הווירטואלי. כמחצית מהתלמידות מתגוררות מחוץ לתל אביב, ונסיעה ממרחק ליום לימודים קצר של ארבע שעות בלבד נראתה לצוות בית הספר מסורבלת ויקרה. מה שהחל כאילוץ הפך בהמשך להזדמנות. "הבנו שזו הכנה מצוינת לעתיד – גם מבחינת הבקיאות הטכנולוגית שהתלמידות יסגלו, וגם מבחינת היכולת לנהל דיאלוג ועבודה מרחוק", אמרה אברמסון.

הפרויקט נמשך כשלוש שנים. בימי שישי מתחברות תלמידות חטיבת הביניים באותה השעה לשיעור בפרשת השבוע שמעבירה המנהלת, ד"ר חנה פרידמן. אחר כך הן מתבקשות למלא דף עבודה קצר וממוחשב, ומשם כל אחת פונה לאפליקציית "קלאסרום" לפי הכיתה שאליה היא משתייכת, שם מחכות לה מטלות בהתאם למערכת השעות של אותו היום – מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה ועוד. את המטלות עליהן להגיש עד לשיעור הפרונטלי הבא באותו המקצוע. "זה יום שמצד אחד לומדים בו, ומצד שני זה בסביבה יותר נוחה לנו", אומרת פרסט, "אפשר להחליט מתי נוח לעבוד על המטלות, אנחנו שולטות בלוח הזמנים שלנו וזה נחמד

ההסתגלות ללמידה הווירטואלית אורכת זמן. "בשנה הראשונה לא היה קל", אומרת אברמסון, "בחרנו בממשק לא נוח לתפעול, מורות התלוננו שהכנת המטלות לשיטה החדשה גוזלת הרבה זמן". עם הזמן התגבשו שם תובנות. הממשק הוחלף, והמטלות הותאמו לסיטואציה הביתית. "כמה שיותר דברים שדורשים שיתוף בין התלמידות, ושיהיה מתוך העולם שלהן", הסבירה אברמסון, שמספרת על מטלה מקוונת שנשלחה בווטסאפ. "התלמידות ענו למנהלת. כשזה מותאם לעולם שלהן, הן משתפות פעולה". מצד שני, היא מספרת שלווטסאפ יש גם חיסרון, בהיותו "רועש מדי, הכל קורה שם

ללא קשר להתפרצות הקורונה, בהנהלת בית הספר החליטו להכשיר את כל צוות בית הספר להוראה מרחוק כבר לפני כמה שנים. "חשבנו על ימים שבהם מעט תלמידות מגיעות לבית הספר – כמו נטיעות ט"ו בשבט, שאז כל מי שחברה בתנועת נוער נעדרת מהלימודים, או בתקופת בגרויות", אמרה אברמסון. "החלטנו שנפעיל למידה מרחוק ונוכל לנצל את היום לטובת ישיבת צוות". המיומנות התגלתה כמועילה גם בעתות משבר. כשבוטל לאחרונה המסע השכבתי לפולין, "כינסנו שיחת ועידה של הכיתה באותו ערב והן חיזקו אחת את השנייה" ( שירה קדרי עובדיה , 2020).

הקושי התפיסתי של המורים

"כל בית ספר ומצבו הוא, אין משהו אחיד", אומרת אורית גור כהן, מנהלת בית ספר וממקימי ארגון "מנהיגים" – ארגון מנהלי בתי הספר. "לזכות משרד החינוך ייאמר שהם דרשו בהיבט הזה לפני כמה שנים רכז תקשוב, אז בכל בית ספר יש לפחות אדם אחד שאמון על זה, עבר הכשרות ואמור להכשיר את המורים האחרים, לפחות בסיסית. עם זאת, בתרגילי החירום התלמידים הם אלה שנבדקים ועכשיו פעם ראשונה שמי שנבדק זה המורים", אומרת גור כהן ( מקור) .

לדבריה, "שלב התכנים הוא השלב המורכב. יש מאגרים של מערכים וכדומה שמשרד החינוך התחיל לייצר, אבל בסוף זה מאוד תלוי באיזה מצב לימודי אתה, ובמורה. קשה לעשות שיעורי לייב, ויש לנו מגוון מורים – טכנולוגיים יותר ופחות. רובם לא העבירו שיעור לייב דיגיטלי קודם, ויש קושי תפיסתי, איך אני אדע שכולם נמצאים, מה רואים בצד השני, ומה נכון להעביר. אנחנו הזמנו את המורים ולימדנו אותם איך משתמשים באפליקציה ברמת שלב-שלב. לחלק מהמורים זה מאוד פשוט ולחלק זה מאוד מורכב. בנוסף, לימוד מקוון דורש מהמורים המון עבודה, לייצר תכנים מסוגים חדשים, ולבצע בדיקות והערכה כל הזמן". ( מקור) .

שיטות לימוד מיושנות בבתי ספר תיכוניים הם לרועץ ללמידה מרחוק

"ההוראה והלמידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית היא כרוניקה של כישלון ידוע מראש. משרד החינוך ניסה להטמיע את הלמידה מרחוק, אך לא ברצינות, כיוון שלא הושקעו בכך מספיק משאבים", אומר מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים. לוי סבור כי "צריך להכין את המורים ללימוד מרחוק, וכיוון שלא הייתה הכנה מספקת בתשתיות ובתכניות שהן באחריות בתי הספר, מהפך כזה הוא לא עניין של ימים או שבועות, אלא של שנה".

לדבריו, חוסר היכולת של מערכת החינוך להתכונן למצב, נובעת משיטות לימוד מיושנות הנהוגות במערכות החינוך בישראל כיום: "הכישלון של משרד החינוך בהטמעת הלמידה מרחוק גם בעבר וגם בהווה, נובע ממודל בחינות הבגרות המיושן. מודל בחינות הבגרות מבוסס על מודל הוראה פרונטלית של מורים, ודחיסה של תוכניות לימוד והחומרים במוחות התלמידים על ידי המורים. משרד החינוך נהנה להתהדר בכך שלמנהלים ולמורים יש אוטונומיה פדגוגית מלאה אך בשטח זה לא נכון ותכניות הלימוד מוכתבות מירושלים".

לדבריו, "כיוון שהכל מוכוון לכיוון של בחינת בגרות קלאסית, גם כשהמורים מכינים לימוד מרחוק, המורים מקליטים את עצמם מלמדים שיעור של עצמם, והתלמידים צופים בשיעור. כלומר, שאין כאן למידה והוראה מרחוק אמיתית. אני לא רואה שום סיכוי שכרגע מערכת החינוך שהתרגלה כבר מאה שנה ללמד וללמוד בצורה מסויימת תצליח – בתוך יומיים-שלושה או שבוע-שבועיים, לעשות את המהפך הזה (מקור). ".

למידה דיפרנציאלית מרחוק

Einat Mor Barak : "שמחה לספר על בתי ספר שלקחו את המצב כהזדמנות למנף ולעלות על גל לא פשוט , עברו להתנהלות על מרחבים שיתופיים שמאפשרים: שמירה על קשר, משובים ופידבקים תוך כדי למידה ושיח על חומרי הלימוד מורה-תלמיד. בתי ספר החליטו לייצר למידה דיפרנציאלית מרחוק, תלמידים בוחרים ללמוד דרך חוזקות שלהם, לומדים תוך כדי על כלים דיגיטליים, מתלהבים, משתפים. בקיצור בתי ספר שהחליטו לנסות להעז וללכת על הלא מוכר … היה חשש בהתחלה אבל הוכיח את עצמו. השאלה שלי היא מה יהיה כשיחזרו לשגרה…. האם יעבירו את ההתנסות הזו למרחב הבית ספרי? האם יאמינו שאם אפשר מרחוק, אז מקרוב "

"השטח קיבל הרבה חופש בתקופה הזו", מציינת גם אורית גור כהן, מנהלת קריית החינוך גינסבורג ביבנה, "כל בית ספר התאים את המושג הכללי 'למידה מרחוק' לקהילה הספציפית שלו. המורים שלי, למשל, לא לימדו באותן שיטות של בית הספר הסמוך". החופש נולד מתוך כורח, לאחר שמערכות הלמידה מרחוק של משרד החינוך קרסו בימים הראשונים של המשבר, אך היא סבורה שהוא גם המפתח לכל שינוי שצריך להתרחש במערכת החינוך. "אין חינוך ב'העתק הדבק'. אם המשרד יבין שכך זה צריך להיות גם בעתיד – עשינו את שלנו"(מקור).

שיטות ההוראה בכיתה לא יעבדו ב"זום"

מי שזז בקצב המהיר ביותר הם המורים, שנאלצו להסתגל בזריזות לתנאים החדשים והמאתגרים. "ביום-יום יש נטייה ללמד 'על אוטומט'. עכשיו, כשצריך לבנות הכל מחדש, פתאום חושבים על כלי העבודה, על מה עובד מול התלמידים ומה לא", אומרת גור כהן. בעיניה, "המשבר הוכיח שכאשר נותנים במורים אמון, קורים דברים טובים. יש פרץ של יצירתיות ורעיונות חדשים". היא אומרת כי מורים ותיקים נוטים להיצמד לשיטות הוראה מוכרות ובטוחות, "והנה הם נדרשו לעשות משהו אחר וחדש. זה רענון אמיתי ומשמעותי. קורה פה דבר נפלא".

כל אנשי החינוך מספרים כי הבינו מהר מאוד ששיטות ההוראה בכיתה לא יעבדו ב"זום": אחרי שיעור או שניים פרונטליים בני 45 דקות הבחינו המורים כי התלמידים מכבים את המצלמה ונעלמים במחשכי המסך. "כשנמצאים בכיתה, לתלמידים יש יכולת להביט במורה ב'עיני עגל', כאילו הם איתך. עכשיו המורים נאלצים להבין שהתלמידים לא נמצאים איתם", אומרת גור כהן. בבית ספרה התחילו להשתמש יותר ויותר ב"ביצועי הבנה", מטלות קטנות שמטרתן לוודא שהתלמידים עוקבים אחר החומר הנלמד: שאלונים וירטואליים, חידונים ממוחשבים ומשחקים. "המורים לומדים כל הזמן כלים חדשים", היא אומרת, ומשוכנעת שהללו ישמשו את המורים גם עם שובם לכיתות (מקור).

למידה מקוונת דיפרנציאלית בבית ספר עתיד ברמת גן (א'-ח' )

"מתקיימים שיעורים בתחומי הדעת השונים המשלבים מענה דיפרנציאלי לתלמידים. גם כאן צוות המורים שלנו גיוון בדרכי הלמידה ועבד בפלטפורמות השונות בוואטסאפ, ב zoom, בקהילה לומדת, במשו"ב, ביחידות תוכן דיגיטליות בהתאמה לתחומי הדעת השונים, ביישומונים השונים וגם בספרי הלימוד. התכנים מגוונים וכן משימות הערכה שמקבלות משוב מצוות המורים.

משימות ייחודיות בשיעורי שפה המשלבות למידה דיפרנציאלית על ידי חלוקה לקבוצות ב zoom כאשר המורה המנחה עוברת בין הקבוצות ונותנת מענה דיפרנציאלי.

שיעורי מתמטיקה מלווים על ידי יישומונים כגון גאוגברה, דסמוס ועוד ומשולבות משימות מקוונות במהלך השיעור התלמידים מחולקים לקבוצות עבודה ומקבלים מענה דיפרנציאלי למשימות על ידי חלוקה לחדרים במשוב.

בשיעורי היסטוריה התלמידים מכינים מצגות שיתופיות (ורד בן דור) .

 הפדגוגיה המקוונת נאלמה בפרסומי משרד החינוך

"ביום חמישי שלח המשרד ניוזלטר לעובדי הוראה. כותרתו היא "הדרכות מקוונות – כלים ללמידה מרחוק" והוא מציע, תחזיקו חזק: הדרכה טכנית לתוכנת zoom, הדרכה טכנית לתוכנת webex, הדרכה טכנית לתוכנת caltura והדרכה טכנית לסביבת Google classroom.
מה שאין בשום מקום בניוזלטר הזה הוא הדרכה פדגוגית. כזו שתשאל – מה בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק, מה בין שיעור סינכרוני לשיעור א-סינכרוני ואיך בוחרים איזה מהם נכון לכל יחידת לימוד.
אין ספק שהמשרד מתאמץ, השאלה היא אם זה בכיוון הנכון (רחל ארליך).

מנקודת המבט של מורי בתי הספר

"הוראה מרחוק היא לא עוד שיעור מקוון שבו המורה מדבר והתלמיד כותב או מקשיב", מספר איל שלמה, מורה למתמטיקה מבאר-שבע. "בעיניי מדובר בשינוי תפיסתי שאומר שהלמידה מתקיימת גם, ובעיקר, מחוץ לכותלי הכיתה, כאשר התלמיד נמצא בבית וזקוק לסיוע, להשלמת פערי ידע או לתרגול נוסף".

איך מצליחים לעשות את זה מרחוק?

"אפשר לשמור על רצף למידה מרחוק באמצעות כלים טכנולוגיים. החל משימוש בוואטסאפ, דרך שיעורים מקוונים בפלטפורמות תקשורת כמו זום, Hangouts, או הכיתה הווירטואלית של משו"ב, וכלה במטלות דיגיטליות: מבדקים ממוחשבים, סרטוני Youtube, מצגות אינטראקטיביות ועוד. אגב, השיעור לא בהכרח מתרחש אונליין בזמן אמת. פעמים רבות אפשר ליצור 'שיעור הפוך', שבו התלמידים מופנים לחומרי לימוד ברשת, מתרגלים ופותרים מטלות מקוונות, ורק לאחר מכן מתקיים שיעור כדי לענות על שאלות ולסכם את הנושא הנלמד". (מקור).

משבר הקורונה הוליד אתגרים חדשים – בייחוד כשמדובר בבחינות בגרות. "בהכנה לבגרות על המורה יש לחץ גדול לסיים את הקניית החומר ולדאוג שהתלמידים יבינו את הנלמד וידעו ליישמו. אך כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית התלמידים חייבים להיות פעילים ולא רק קשובים", אומרת חגית חריטן, מורה למתמטיקה.

"לדעתי הבעיה הכי גדולה שיש לנו כרגע זה המשימות מרחוק. בניגוד למשימה אישית או מבחן שניתן בכיתה ויש לנו פיקוח מלא שהתלמיד עושה אותו לבד וללא עזרה, כאן אין לנו שליטה. התלמידים אומנם מגישים משימות אישיות, אך לרוב הן מועתקות או שנעשו בעזרת חבר, מורה פרטי או גוגל. כשמכינים תלמידים לבגרות בצורה כזו אין אפשרות להעריך ולדעת באמת מה התלמידים קלטו מהחומר", היא מספרת (מקור).

השתלטות על החומר הלימודי היא רק ההתחלה. "עם כמה שהטכנולוגיה מתקדמת, בלתי ניתן להתעלם כי בלמידה מקוונת ישנם מספר איומים – בהם הפגיעה בפרטיות", אומרת סופיה אילזרוב, גם היא מורה למתמטיקה. "השימוש באמצעים כמו מיקרופון ומצלמה במהלך היום, עלול להוביל לחשיפת פרטים אישיים שלא במכוון בשל חוסר תשומת לב. גם הפיקוח בעת ההוראה המקוונת הוא דל עד בלתי אפשרי. ייתכן שיהיו 27 תלמידים מחוברים לשיעור, אבל בפועל רק שלושה באמת איתך בעוד אחרים גולשים בפייסבוק, באתרי קניות או בכלל לא במגע עם המחשב".

אז איך מתמודדים עם זה?

"אפשר לפנות לתלמידים בשמותיהם ולבקש מהם לענות על השאלות. כמו כן, בסוף השיעור אפשר לבקש מתלמידים לצלם את מחברותיהם ולהעלות את צילומיהם לסביבת הלמידה עם החומר הנלמד באותו השיעור. חשוב לתת הגדרות זמנים ברורות: זמן להעתקת התרגיל, זמן המאפשר התמודדות עצמית של התלמיד עם השאלות והצגת הפתרון".

לצד האתגרים יש כמובן גם יתרונות שקשה להתעלם מהם: "בלמידה מקוונת יש את האפשרות לשיעורים אישיים, כך תלמידים שהבינו את החומר מתחילים לתרגל, והמורה ממשיך להסביר לתלמידים מתקשים", אומרת לירון בוקי, מורה לערבית ולשון. "בניגוד ללמידה בכיתה, בה התלמידים שהבינו את החומר נאלצים להקשיב בשנית להסברים מכיוון שהם לא יכולים לצאת מהמסגרת הכיתתית, בהוראה מקוונת יש לתלמידים יותר אפשרויות להתקדם בקצב שלהם".  (מקור).

הכנת שיעור מקוון דורשת הרבה יותר זמן,

על דבר אחד כולם מסכימים: הכנת שיעור מקוון דורשת הרבה יותר זמן, תכנון, גמישות ויצירתיות. העובדה שמדובר בתחום חדש עבור כולם, מייצרת סיטואציות מפתיעות ואפילו משעשעות. "קרה שהעברתי שיעור במשך רבע שעה, דיברתי בהתלהבות רבה", מספרת סופיה, "עד שקיבלתי הודעה מאחד התלמידים עם השאלה 'מתי תתחילי להסביר?'. מסתבר שעד אותו רגע לימדתי רק את עצמי, הייתי עם מיקרופון סגור".

"אני מגישה שתי כיתות לבגרות במתמטיקה", מספרת חגית, "ומתברר שבשעה 15:00 חלק מהתלמידים רק מתעוררים, והלמידה נעשית כשחלקם עוד במיטות או בדיוק סיימו לצחצח שיניים. היו לי גם שיעורים עם אורחים מפתיעים: ילדה בת 3 – אחות של תלמידה שהצטרפה, או אמא שצפתה מהצד בשיעור. היה לי גם תלמיד שלא הספיק להגיע הביתה והתחבר לשיעור בזמן נהיגה".

הטיפ המרכזי שלהם – לאמץ את המצב החדש, להסתגל לשינוי כמה שיותר מהר ולהצליח לזהות את ההזדמנויות שהוא מאפשר. "הטכנולוגיה הביאה איתה ברכה גדולה", מסביר איל, "תלמידים יכולים היום ללמוד ולתרגל לקראת בגרות בדרכים שאני לפני 20 שנה לא חלמתי עליהן. הזמינות וההיצע גדולים מאוד, ועושר התכנים מאפשר כמעט לכל תלמיד בכל רמת לימוד למצוא את מבוקשו. בכל זאת, חשוב להדגיש שאין, ובעיניי לעולם לא יהיה, תחליף לחום האנושי ולצורך של תלמיד במורה בשר-ודם, שיסתכל לו בעיניים, יכוון אותו ויעודד אותו, ירגיע אותו ויתמוך בו. כל קורא יכול בוודאי להיזכר במורה שהראה לו את הדרך, שנתן לו יד, לא הרפה ולא וויתר עד שהצליח – ובנקודה הזאת החשיבות של המורים אדירה. חומר הלימוד קיים בשפע, אבל את התיווך המיוחד, את מלאכת המחשבת בהתאמת שיטת הלימוד לתלמיד הבודד יכול לעשות אך ורק מורה". (מקור).

א', מורָה למקצוע מדעי נדרש, מספרת על חלק מהאתגרים בהוראה מרחוק. "הונחינו להכין מערכי שיעור מהיום למחר, קיבלנו כל מיני הודעות שמדברות על חשיבות הקשר עם התלמידים ועל כך שאנחנו לא צריכים ללמד חומר חדש, אלא בעיקר להיות שם בשביל הילדים בתקופה הזאת. מה זאת ההנחיה המוזרה הזאת? מה אני אמורה להבין ממנה? אחר כך הבהירו שרצוי לעשות שיעורים סינכרוניים ולא רק לתת מטלות. בסוף, כל מורה עשתה מה שהיא רואה לנכון. הכינו מערכת מיוחדת עם שלושה מקצועות ביום לכל שכבה, בלמידה רוחבית, כלומר שאם את מלמדת כמה כיתות בשכבה, את צריכה ללמד אותן באותה שעה. לא ברור איך אני אמורה לדבר עם 100 תלמידים בצורה מקוונת בחלון זמן של שעה וחצי. בפועל ישבתי מעל ארבע שעות להכין שיעור א-סינכרוני לשלוש כיתות". (מקור).

לפני שעצמתי עין עוד שמעתי את ציוץ הציפורים שמתעוררות לעוד יום,

"אז ככה… בשביל ההתחלה- סקירה קצרה של 24 השעות האחרונות שלי. אתמול עוד ישבתי מול המחשב עד השעה 2.30 לפנות בוקר. הכנתי את השיעורים להיום. אתה יודע… אני מורה מתוקתקת. מגיעה לשיעורים שלי מוכנה. תמיד מתכוננת לפני (מפליא אותך, נכון?). בניתי לי מצגות מעולות שאני טורחת בכל פעם מחדש לשכלל, לשדרג, לחדש, לעדכן. אבל עכשיו זה לא מספיק… למידה מרחוק דורשת התארגנות אחרת. אי אפשר להשאיר מקום לספונטאניות. לך תלמד ייצוג גרפי של מעברי אנרגיה בתהליכים כימיים מרחוק. בכיתה יש לוח. לך תסביר מבנה שניוני של חלבונים מול מצלמה. במעבדת הכימיה יש לי מבנים של מולקולות להדגמה. אני משתמשת בכל הגוף כדי להדגים קשרים כימיים שגורמים לקיפול של חלבונים. בלמידה המקוונת צריך למצוא דרכים יצירתיות חדשות כדי להסביר, להדגים, להבהיר. להיות משמעותית. להשאיר את התלמידים איתך. לוודא שאף אחד מהם לא הלך לאיבוד מבלי לראות להם בברור את העיניים, את שפת הגוף, את מה שהם עושים מתחת למצלמה. אז אתמול, כאמור, ישבתי עד 2.30 להכין שיעור שיזרום, שיתקתק, שיהיה אפקטיבי, איכותי ומעניין. את המחשב כיביתי לא לפני ששלחתי לכל הכיתות שלי קישורים למפגשים של היום. אתה מוזמן לבוא ולבדוק אצלי. אנחנו בעידן הטכנולוגיה. הכל מתועד ומתוקשב. ההודעה במייל נשלחה אליהם בשעה 02.22. AM למקרה שלא הבנת. לפני שעצמתי עין עוד שמעתי את ציוץ הציפורים שמתעוררות לעוד יום, וזמן לא רב אחר כך כבר התעוררתי לעוד יום של "50% עבודה, בינינו, זה גם לא 50%…"  (המורה לכימיה,  אסתי זמלר ).

ענבל לוי כהן : "מלבד תוכנית שבועית מלאה הכוללת את כל מקצועות הליבה ושיעור העשרה, אני מלמדת שיעורים סינכרונים בקבוצות קטנות, משמע שעל מנת שההוראה תהיה איכותית אני חוזרת על כל שיעור מספר פעמים, אני נותנת משימות א- סינכרוניות ויושבת לבדוק אותם וחוזרת לכל תלמיד ותלמיד באופן אישי. אני דואגת לפעילויות הפגתיות וחברתיות, ובכל שבוע משוחחת בטלפון עם כל תלמידיי!! קבוצת הווטצאפ שלי עם הילדים פעילה יומם וליל וגם בשבתות כלומר, חופש אין לי! דקה עם הילדים הפרטיים שלי אין לי! וכמו שאתה מבין בחופש אני בטח לא נמצאת"

קשר ווירטואלי דיאלוגי בין מורה לתלמיד

הרשתות החברתיות מייצרות מבנה חברתי חדש – עולם מקביל, הנשלט ברובו על ידי מתבגרים. היום, כשרבים מהמורים במערכת החינוך נמצאים אף הם במציאות הווירטואלית הזו ומנהלים תקשורת בפלטפורמות דיגיטליות שונות, הרשתות החברתיות הופכות לפלטפורמה המובילה והמרכזית המאפשרת באמת שמירת קשר רציף של בית הספר ושל המורים/ות עם תלמידיהם. גם בתקופת בה בית הספר סגור (whatsapp ועוד Facebook Inatagram, Tiktok).

אולם, קשר ווירטואלי דיאלוגי בין מורה לתלמיד/ה לא יתאפשר בלי אמון. במילים אחרות, אין קשר חינוכי בלי אמון. פרונטאלי, ווירטואלי, שיעור סינכרוני או שיעור א-סינכרוני זה לא עובד בלי אמון. האפשרות הטובה ביותר לבנות, לחזק ולממש תקשורת חינוכית וירטואלית מתאפשרת נוכח האמון הנרקם ביחסים לאורך השנה בין התלמיד לבין מוריו. כאן שורש הבעיה של מעבר מערכת החינוך בישראל להוראה מרחוק. כאשר ישנו אמון בין תלמיד למורה, הדבר מייצר תחושת ביטחון, תמיכה, שיתוף, הקשבה, התנהלות אפקטיבית והשפעה. בלי אמון זה לא מצליח!

בתהליך אימוץ הטכנולוגיות החדשות ככלי לניהול תקשורת בין מורה לתלמיד, אנו מגדילים את המרחב הדיאלוגי בין מורה לתלמיד, משנים את המציאות החינוכית ומציעים תפיסה חינוכית חדשנית. כניסתם של אנשי חינוך לזירת המדיה החברתית מייצגת בעיני את מהפיכת הדפוס של העידן הנוכחי – בשיח החינוך וביחסי מתבגר מבוגר (מקור , יוסי שפרבר).

"הנה סדר יום של מורה אחת לאנגלית שהיא אני:
שולחת מטלות ל70 תלמידי כיתה ח שלי. שולחת מטלות לכיתה יא חנמ. נכנסת לאתר זום.
נאבקת בתוכנה ובנפילות האינטרנט ולאט לאט מצטרפים תלמידים.
 11.30 רק חלק מהתלמידים מגיעים לכיתה הוירטואלית. אחד לא מצליח להתחבר ואחר לא מוצא את כפתור הקול. אחד רוצה ללכת לאכול ואחד סבלני דווקא. הרוב לא התעוררו.
ממשיכים בוטטסאפ. מסכמת את מה שהיה בזום. שולחת קישורים עם שתי מטלות.
עוברת לבדיקות העבודות ששלחו כיתות ח'
השעה 12.00- הואטסאפ מפוצץ בעבודות. כל תלמיד רשם איך הוא מרגיש. מה סדר היום שלו. משהו נעים וכיפי שהיה לו אתמול. משפטים באנגלית שדורשים ממני הסבר ותיקונים באופן פרטי לכל תלמיד. קבוצת הזום מתחילה להתעורר ולשאול מה היה ומה צריך לעשות.

השעה 14.40. לא זזתי מהואטסאפ. ממשיכה לקרוא. קוראת מה שלומו של כל תלמיד. מי שכותב שהוא בלחץ מתכתבת איתו. מתייחסת למשפטים. מתקנת אותם לפי הכללים שלמדנו. מבקשת שישלח מתוקן. ממשיכה לבדוק.

תיקונים מתחילים לזרום. מסמנת ביומן השמות כל תלמיד שהמטלה הוגשה. מעלה במשוב ציון . צריכה לסיים עד שלוש וחצי ולמלא טופס לבית הספר. מה למדו? איך למדו? כמה תלמידים הגישו מטלה?
הסוללה נגמרה. מחברת למטען וממשיכה.
 15.30 זמן למלא טפסי הגשת מטלות. עדיין בודקת ועדיין מקבלת מטלות ועדיין לא ממלאה את הטופס.
16.20 ממלאה טפסי כל הכיתות. מה לימדתי. האם היו מטלות. כמה תלמידים יש לי. כמה הגישו.
16.40 מסיימת לתקן להגיב ולחזק את כל מי שכתב שהמצב מלחיץ. מסיימת לקבל מכולם מטלות מתוקנות. תלמידי התיכון מקבלים זמן הגשה עד תשע בערב והטלפון יצטרך טעינה נוספת.
סיכום: מתוך 70 תלמידי חטיבת ביניים, למדתי ש:
המצב מוזר להם. קשה לא להתראות עם חברים. חסר להם בית הספר. הדבר הטוב מבחינתם זה לראות אחים גדולים שבדרך כלל עובדים. לבלות זמן איכות עם ההורים. הרבה תלמידים מבשלים יחד עם הוריהם. כולם מתחילים את היום בלמידה. ועם המורים ועם המטלות ועם שיעורי הבית ואז שאר היום.

האם הימים הקודמים נראו שונה? לא. בשעות אחהצ המאוחרות מתחילה הלמידה שלי . איך עובדים עם זום? איך עובדים עם גוגל קלאסרום? איזה אתרים מעניינים מתאימים ללמידה מרחוק? משתתפת בובינרים מיוחדים למצב ואיך לעורר בתלמידים מוטיבציה ללמוד. קוראת מאמרים על איך להתמודד עם בני נוער במצבי חרדה בצל הקורונה. (יכולה להעביר חוברות מקוונות לכל דורש). מכינה מצגות לכל כיתה לכל שיעור. נעזרת במורים טכנולוגיים כשנתקלת בקשיים. עוזרת למורים אחרים עם מה שלמדתי.
והיום? האם סיימתי להיום? ממש לא.
למחר אכין חומרים לכיתה יוד בשלוש רמות שונות. לתלמידים למשל שבלי הקראה לא יכולים לעבוד באופן עצמאי להקליט את עצמי מקריאה. לכניסה לכיתה וירטואלית להכין הסברים פשוטים לתלמיד. להכין מצגת מעניינת. להמשיך לקבל מטלות מהתיכוניסטים עד לשעה תשע. לבדוק ולהעלות ציונים במשוב. להפגש בתשע בלילה עם מורה באתר זום שתלמד קבוצת מורים על גוגל פורממס.
אני ממש רוצה לסדר קצת את הבית. אני חולמת על לצייר קצת על חלוקי נחל. הייתי שמחה להיות פנויה קצת לחברים לראות מה שלומם. לספר מה שלומי. בסוף כל יום כזה, אין לי כוח לכלום.
וכשאני שומעת בתקשורת את ההשמצות נגד המורים. אני נעלבת.
בואו לואטסאפ שלי. תראו מאיזו שעה עד איזו שעה עבדתי היום. תראו כמה סבלנות. כמה מקצועיות. כמה השקעה. ולפי זה תשלמו לי. בכיף. משמונה בבוקר עד חצות כל יום. זה יהיה מושלם.

בכלל לא מלינה על השעות ועל ההשקעה אז אין מה לומר לי: את לא חייבת. מורה הוא מורה והוא ממלא את תפקידו מהקרביים בלי חשבון וכמה שצריכים אותו.
ככה אני. מורה שאכפת לה. מורה שמלמדת מכל הלב. שאוהבת מכל הלב. שבנתינה מכל הלב " (המורה לאנגלית , סיגל שיר).

בבית הספר יסודי (כיתות א-ח) יגאל אלון בגבעתיים הלמידה מרחוק זימנה הגשמת חלום.

רגינה אבירם מנהלת בית הספר מסבירה את הרציונל: של מודל למידמרחוק. "המודל פותח ע"י צוות בית הספר במטרה להוות אי של שגרה ויציבות עבור קהילת בית הספר – תלמידים, הורים ומורים – וכן עוגן פדגוגי ורגשי לתלמידים שלנו".במערכת יש למידה סינכרונית ואסינכרונית
דוגמה למערכת שבועית של כיתה ז3

כל בוקר נפתח בבדיקת נוכחות וקריאת ספר ונערך מעקב נוכחות וביצוע משימות.
מעקב ביצוע משימות כיתתי

מעקב נוכחות בית ספרי נערך באמצעות קובץ שיתופי: תמונה בית ספרית.

 הלימודים מתחילים בשעה 09:30 – 10:00

  • כיתות א-ד זום ראשון 10:00-09:30, כיתות ה-ח זום ראשון 11:00

נבחרו ערוצי התקשורת 

  • התקשורת המרכזיים של בית הספר: וואטסאפ, זום, Classroom
  • ניהול הידע מתבצע באמצעות דרייב שיתופי בו מרוכזים ואליו מועלים כל העת כל חומרי הלימוד, פעילויות ההפוגה, תמונות, סרטונים, מערכות השעות טפסים ומסמכים שיתופיים ועוד.
  • שיעורי חינוך גופני שכבתיים מתקיימים פעמיים בשבוע.

משלבים את תלמידי השכבות הבוגרות בהוראה

  • תלמידים שכבות ז-ח ומספר מורים עברו יחדיו סדנה לבניית קורסים מבית "בית הספר ההוליסטי" של מיכל זק, ועמלים על הכנת קורסים שישולבו במערכת השעות הבית-ספרית בשבועות הקרובים.
  • מנטורים תלמידי שכבות ז-ח מהמייקטק הבית-ספרי מעבירים קורסי תכנות לתלמידים ומורים, שבסיומם יודפסו התוצרים במדפסות תלת מימד שבמייקר ספייס שלנו.

מקור וקרדיט : המרחב הפדגוגי של משרד החינוך

  • ·  "מועדון הספר הטוב": בכל השכבות מתקיימת שעת קריאה דו-גילית: 4-3 מורות בכל צוות (=2 שכבות) מקריאות ספר (כל אחת ספר אחר) 3 פעמיים בשבוע בשעת רוחב. כל התלמידים מצטרפים לקבוצת הקראה כזו לפי בחירתם.
  • עבודות חקר בזוגות או שלשות לתלמידי בית הספר.
    התקיימה סדנה בה המורות למדו כיצד להנחות עבודת חקר באופן אחיד בשכבות.
    לכל מחנכת הוצמדה מורה מקצועית לעזרה.
    תלמידי כל כיתה התחלקו לקבוצות חקר והמורה המלווה פוגשת את הקבוצות למפגשים פרטניים.
  • ביום השואה נערכו טקסים כיתתיים בהשתתפות הילדים

מחנכות יכולות להיות מאוד יצירתיות בדרכי ההוראה שלהן

דורית לאור : "מהחוויה שלי כרכזת פדגוגית בתקופה זו מצאתי פערים מאוד גדולים בין מחנכות ברמת השליטה בשימוש טכנולוגי. נקודה שיכולה להפתר די בפשטות. דבר נוסף הוא שמצאתי שמחנכות יכולות להיות מאוד יצירתיות בדרכי ההוראה שלהן וצריך לשמר את הדבר. באופן "מוזר" דווקא העובדה שלא היתה תוכנית מוגדרת סדורה הוציאה מהמורים שפע של יצירתיות אבל באותה מידה גם פיזור של ההוראה באופן לא סדור ומובנה. נקודה שלישית- ילדים צעירים מתקשים רגשית עם החיבור במדיה. נקודה רביעית- ישנו פער בשליטה טכנולוגית בין הבתים ובציוד הטכנולוגי הקיין בבתים.
למידה מהבית מזמנת הרבה יותר למידה עצמית ועבודת חקר ודמיון."

מאפייני שימוש של תלמידים בלמידה מרחוק

הערת העורך : המידגם כאן , לדעתי, לא מייצג את כלל תלמידים , אבל הוא היחידי שמצאנו בכתובים.

נתונים שנאספו על כ־50 אלף תלמידי תיכון מראים כי רק 28% מהם עשו שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה. במהלך הלמידה מרחוק התלמידים נדרשים גם להשתתף בקבוצות דיון (פורומים), ועל פי הנתונים, רק 11.5% מהתיכוניסטים עשו זאת. גם במשרד החינוך יודעים כי המפתח להצלחה הוא תרגול, אלא שרק 43% מתלמידי התיכון העידו כי הם פותרים תרגילים במתמטיקה או באנגלית באמצעות המחשב. גם בכיתות הנמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, התלמידים אינם מנוסים דיים בלמידה מרחוק. על פי הנתונים, רק 32% מתלמידי חטיבות הביניים עושים שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה, ורק 36% מתלמידי היסודי. רק 15% מתלמידי חטיבות הביניים משתתפים בקבוצות דיון לימודיות באתר בית הספר או במערכת הממוחשבת – דבר שמצופה מהם לעשות כעת במסגרת הלמידה מרחוק, ורק 27% מתלמידי היסודי עושים זאת. ובכלל, חצי מתלמידי חטיבות הביניים (50%) העידו כי אינם עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה, ורק 57% מתלמידי היסודי עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה ( מקור).

הנתונים מתבססים על שאלונים שהועברו בינואר-מארס 2019 ל־146,581 תלמידי כיתות ה'-ט' ול־47,110 תלמידי כיתות י'-י"א – כך שכולם עדיין תלמידים במערכת החינוך, ועל כן מדובר בנתוני אמת שלמשרד החינוך קשה להתנער מהם. 

ליאור, תלמידת כיתה י' בבית ספר תיכון באזור המרכז: "כולם מדברים עכשיו על למידה מרחוק, אבל בשגרה ובכל השנים שלמדתי במערכת החינוך נדיר למצוא שמנסים לשלב טכנולוגיה. המורים מתחברים לצורה מאוד מקובעת של למידה – מורה, לוח ותלמידים – אז לא פלא שזה תפס את משרד החינוך לא מוכן. רוצים שכל המערכת תעבור מ־0 ל־100. הלמידה בזום היא למידה לא אפקטיבית, זה גם נראה להם נורא ברור בגלל שאנחנו דור ה־Z שזה ילך חלק, אבל האמת היא שזה ממש קשה. לא רק לנו התלמידים קשה, גם לא כל המורים רוצים ויכולים ללמד מרחוק, לחלקם יש קושי להסתגל לשימוש בטכנולוגיה". 

לדבריה, בניגוד לתלמידים רבים אחרים, יש לה מחשב אישי: "זו פריבילגיה שאני מברכת עליה, אין את זה לכל אחד וזה מגביר את הקושי ללמוד. אנחנו התלמידים מנסים לעזור אחד לשני, לסכם עבור חברים ולסייע בלמידה" (מקור).  

מטלות מתוקשבות לתלמידים , מאפיינים

הבוקר של מיילי פרידמן, תלמידת כיתה ג' בבית הספר רמת החייל בתל אביב, נפתח בשבוע האחרון מול המחשב. אחרי צחצוח שיניים וארוחת בוקר חיכו לה מדי יום משימות אחרות באתר בית הספר. "היום למדנו שפה, חשבון ואנגלית, אתמול מדעים ואמנות", היא מספרת. כך, המורה לאמנות שלחה קישור להדרכת קיפולי אוריגמי והיא עקבה אחריו וביצעה בבית. בפעם אחרת המשימה היתה חופשית יותר — להכין יצירה בנושא "חלומות". היא צילמה את התוצרים ושלחה למורה באמצעות דואר אלקטרוני. המחנכת שלה התקשרה מדי פעם השבוע להתעניין בשלומה, ובנוסף קיימה שיחת וידאו עם כל הכיתה באמצעות האפליקציה "זום".

גם אחיה הגדול של פרידמן, שלו בן ה–12, הקפיד לבצע מדי יום את משימות הלמידה שהטילו עליו המורים. הבוקר נפתח בבדיקת נוכחות באתר בית הספר, שם חיכו לו המשימות לאותו היום — בעיקר תרגילים בחוברות עבודה וירטואליות. חוץ מזה הוא חבר בקבוצת ווטסאפ כיתתית שבה חברה גם המורה, שמתעניינת בשלום התלמידים ושומרת על קשר עמם (שירה קדרי-עובדיה).

עם פרוץ מגיפת הקורונה , בתי ספר תיכוניים בישראל התחילו בלמידה א-סינכרונית , אך בהדרגה עברו לשילוב בין הוראה מקוונת קצרה וממוקדת באמצעות פלטפורמת  זום עם מטלות להגשה ע"י התלמידים במתכונת  כמעט מלאה של למידה א-סינכרונית , כמו שניתן לראות בדוגמא כאן של תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב.  

בית ספר אונליין" מאפשר חלוקה אחרת של הסדירויות והמשאבים,

הקצאה חדשה של משאבי בית הספר (במעבר מ-"אופליין" ל-"אונליין")

לצד הצרכים הפדגוגיים  יש לנו הזדמנות לחשוב מחדש גם על חלוקת המשאבים. בבית ספר "אופליין" יש בכל שעה קבוצת ילדים, בדרך כלל כיתה, שעליה אחראית מורה. אחראית מבחינת השגחה, (הציניים יגידו "בייביסיטר") ומבחינת ההוראה – אחראית שתרחש למידה. המורה היא זאת שעושה את ההקניה או מנהלת את הדיון בשיעור, מכינה את הפעילויות והמטלות הלימודיות, והיא גם זאת שבודקת אותן ומגיבה עליהן.

"בית ספר אונליין" מאפשר חלוקה אחרת של הסדירויות והמשאבים, והתנאים בהם מצאנו את עצמנו מחייבים זאת – מידת הפניות של מורות עם ילדים צעירים בבית שונה מאד ממשאבי הזמן שיש למי שלא נדרשת לטפל בילדיה שלה. זה מאפשר לנו לשבור את המבנה של כיתה ולהקצות מטלות לפי שכבת גיל או אפילו לפי רמת מורכבות, אנחנו יכולים להפריד בין מי שמכין או מעלה את המטלות למי שמגיב, לילדים ששואלים שאלות או משתפים בחוויה שלהם במהלך העבודה במרחב הלמידה הוירטואלי. 

איך אנחנו עושים זאת באלונים

בית ספר אלונים נפתח לפני 4 שנים בראשון לציון, במודל ייחודי, כבית ספר המכוון למאה ה-21. בית הספר מושתת על למידה עצמאית בשילוב עם למידה מבוססת פרויקטים. יש בו אוכלוסיה מגוונת מאוד מבחינה סוציו-אקונומית הנעה בין מספר משמעותי של ילדים ממשפחות הנתמכות על ידי הרווחה לאוכלוסיות חזקות שהופכות עולמות כדי שילדיהם ילמדו בבית ספר התואם את גישתם המתקדמת בחינוך. כשליש מהתלמידים בו אינם דוברי עברית כשפת אם.  נציג מספר דוגמאות לאופן שבו התחלנו ליישם את עקרונות "בית הספר אונליין", ביתר שאת עם תחילת הסגר והמעבר ללמידה מרחוק.

בחירת סביבת הלמידה: דגש על פלטפורמה המאפשרת שיח א-סינכרוני עשיר ושוטף

בחרנו בפלטפורמה "גוגל לכיתה" (Google Classroom) זו פלטפורמה שמאפשרת צבירה וארגון משימות למידה, וכוללת ממשק אינטראקטיבי לקיום שיח שוטף בין המורים המנהלים את הקורס לבין התלמידים. ההחלטה על כניסה ל-"גוגל לכיתה" לכל ילדי בית הספר, מכיתה א',  דרשה אומץ. לילדים הצעירים לוקח זמן עד שהם מצליחים לעבוד בה באופן עצמאי (האתגר הגדול ביותר הוא הצורך להקליד את שם משתמש באנגלית). החלטנו לקפוץ למים האלו מתוך הבנה שהמוטיבציה העיקרית של ילדים להיכנס ללמידה מרחוק נוגעת לאינטראקציה שהיא מאפשרת להם. ממרחק של שלושה שבועות אפשר להגיד בוודאות שזאת היתה החלטה נכונה.

העבודה עם "גוגל לכיתה" מאפשרת תקשורת סביב משימות הלמידה. הילדים מעורבים במשימות ומבצעים אותם ואז משתפים את המורה וחבריהם במחשבות, תובנות, תשובות. הם יכולים גם להגיב זה לזה, והמורה, כמובן, מתייחסת לתגובות שלהם. כך נוצר שיח א-סינכרוני ושיתוף תקשורתי. אתמול קיבלו תלמידי כיתת ד' (דקל) משימה לערוך ניסוי העוסק במצבי צבירה. הבוקר אפשר היה לראות את תגובות הילדים, המתארים אחד לשני בזמן אמיתי את תוצאות הניסוי, ואת ההתייחסויות של המורה שלהם (מקור : יעל ביבר אביעד ועומר בקרמן).

זום הוא לא מערכת אינטראקטיבית, אלא משחזרת את שיטת הלימוד בכיתה המסורתית.

"יש הרבה קולות על כך שצריך לעשות הדרכה לצוותי חינוך על הטכנולוגיה הנדרשת. אבל לדעת לתפעל זום זה לא העניין, העניין הוא להבין ששיעור פרונטלי לפי כל המחקרים לא עובד יותר מעשר דקות — אז ברור שאי אפשר באונליין. לפני ההדרכה הטכנית חייבים להבין את האינטראקציה הדיגיטלית".

איך מנגישים משימות? הרי כולן ניתנות בזום.

"הזום באמת לא מיועד לכך. חשוב למצוא סביבת למידה המתאימה לעבודה עצמאית. לא כל הילדים בכיתה א' וב' יודעים לקרוא, ולכן כדי לאפשר להם להבין את המשימות אנחנו מקליטים אותן, במקום שיישארו כתובות וההורים ייאלצו להקריא אותן. מצאנו אפליקציה טובה להקלטות ואנחנו משתמשים בה. גם הילד יכול להקליט את עצמו, נניח במשימת קריאה, והמורה יכולה לשמוע את זה ולתת משוב".

קצת מסובך לתת משוב בזום. רוב המורות מעדיפות לשים את הילדים על השתק כדי שיוכלו להעביר את החומר.

"נכון, זום הוא לא מערכת אינטראקטיבית, אלא משחזרת את שיטת הלימוד בכיתה המסורתית. אני הבנתי שהדבר הכי חשוב לילדים הוא התגובה".

הבעיה היא שיש כל כך הרבה פלטפורמות שהילדים נאלצים לתפעל: גוגל לכיתה, זום, וואטסאפ, האתר של משרד החינוך. זה מייצר בלאגן גדול.

"אנחנו משתמשים באפליקציה אחת: גוגל לכיתה. שם רואים את הילדים והם יכולים להגיב. גם למיקרוסופט יש פלטפורמה כזאת. אלה סביבות מותאמות מבחינת רמת האבטחה והן חינמיות". (יעל ביבר־אביעד, מנהלת בית הספר היסודי אלונים בראשון לציון)

מטלות רלוונטיות למצב המטלטל

לא היינו צריכים את הקורונה כדי לדעת שמשימות מעניינות ורלוונטיות לחיים של הילדים עדיפות על מטלות משמימות ומנותקות. אלא שעכשיו, כשהילדים הפכו ל"משתמשי הקצה" שלנו, הצורך להתאים את עצמנו אליהם גדול מתמיד. ימי הקורונה הראשונים התאפיינו בהמון משימות "כיפיות". המוני תמונות של "בוקר טוב" מחפצים בבית, שלטי "ביחד נעבור את זה" וקבלות שבת בזום רצו בקבוצות הווטסאפ של הורים וילדים. אבל אם אנחנו מתייחסים ללמידה הוירטואלית ברצינות חשוב שנעשה את החיבור המתבקש לתחומי הליבה. בנוסף, הדרמטיות של הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים מזמנת התייחסות, וחיונית גם כדרך לעבד את החוויה המטלטלת שכולנו עוברים, הנוגעת בהיבטים רבים כל כך של הקיום.

ההמלצה שלנו היא ליצור חיבור בין העיסוק בתחומי הליבה למצב הייחודי . באלונים בכיתות ג' הילדים מתרגלים כתיבה באמצעות כתיבה יומית של יומן הקורונה שלהם, ובכיתות ב' כשיצרנו חיבור לשיר "הגן שלנו סגור" ביקשנו לכתוב תיאור קצר של ילד/ה שמגיע/ה לבית ספר סגור ואז תיאור של ההגעה לבית הספר כאשר הוא כבר פתוח(מקור : יעל ביבר אביעד ועומר בקרמן).

כשנותנים למורים משימה וחופש לבצע אותם כראות עיניהם חוזר להם הניצוץ לעיניים ואתה מקבל תוצאות מעולות . המנהלת הבהירה שהדבר החשוב כאן הוא שגרה של למידה לשם שגרה של למידה ולא הבגרות שאין לנו מושג מה יהיה איתה. זה שחרר אצל כל הצוות המוביל את שסתום הלחץ והוביל לפרץ של יצירה. שיעורים קצרים, מטלות שמנסות מצד אחד לתרגל לקראת בגרות שתגיע מתישהו ומצד שני לעניין ילדים שיושבים מול מסך וילדים בצד השני שאשכרה נהנים ללמוד (וידוי של כיתת החינוך שלי). זה לא נכון לכל המורים. אבל זה נכון לכל המורים שצריכים להיות מורים. העגל רוצה לינוק – בחיים לא חיכו לי תלמידים כמו שחיכו לי בכיתה מקוונת. הם היו סקרנים לראות מה קורה, הם חיכו להפעיל קצת את המוח ואני מרשה לעצמי להגיד שברמה האנושית הם אפילו קצת התגעגעו למורים שלהם ( אלון ארד).

"ה'זוּם' הוא רק אופציה אחת"

המעבר למרחב המקוון לא מציב רק קשיים, אלא גם הזדמנויות חינוכיות מגוונות שאינן קיימות בשיעור בכיתה. "זה שהשיעורים באפליקציה, פנים מול פנים, מרגיש לתלמידים יותר מסודר, כך שיש פחות הפרעות ובעיות משמעת", מספרת הדר ברקת, מחנכת ומורה ולספרות בתיכון גימנסיה בירושלים, שמחלקת את זמנה בשבוע האחרון בין לימודי הוראת ספרות וחינוך הכיתה, ומתמודדת עם עומס עבודה כפול מבשגרה. "המורה מדבר, התלמידים מקשיבים, ואם כמה תלמידים ידברו בו זמנית אי אפשר יהיה לשמוע שום דבר. התלמידים מבינים את זה, ומנסים להקשיב. זה שיש מטלה בסוף כל שיעור גם יוצר רף שאומר: 'צריך להקשיב'".

ברקת מספרת שיום הלימודים המקוון בבית הספר בו היא מלמדת מחולק למספר משבצות, בנות שלוש שעות כל אחת, בהן המורות יכולות להעביר את השיעורים במגוון דרכים, כל עוד נשמרת האינטראקציה בין המורה לכיתה. "ה'זוּם' הוא רק אופציה אחת", היא אומרת על אפליקציית שיחות הווידאו שהפכה בשבוע האחרון לכיתה, הלוח והמקרן של כל המורות בישראל, "יש מורות שבוחרות לכתוב שיעור או מטלה כקובץ וורד, ואז לשלוח אותו במייל או בוואטסאפ לתלמידים, ויש מורות שמשתמשות בטפסים של גוגל בשביל לעשות מעין מבחנים שצריכים לענות עליהם. ועדיין, הרבה מורים בוחרים להתחיל במפגש מקוון של עשר דקות בזום, גם כדי לשמוע ולראות את התלמידים, וגם כדי לתת פתיחה כללית לשיעור שאחריה שולחים מטלות". (מקור).

דגש על מיומנויות והנחיה במקום למידה

אורית אריה, מורה בבית הספר הממ"ד "אריאל" ברעננה. בין השאר היא מלמדת הסטוריה בכתה ו', שעה שבועית, כיתה עמוסה בלמעלה מ-35 תלמידים. היא קראה את אחד הפוסטים הקודמים והתקשרה להתייעץ: לא מתאים לה, אמרה לי, להמשיך ברצף החומר: הנושא הבא שהיא צריכה ללמד הוא חורבן בית המקדש השני, והיא לא רוצה לעסוק בחורבן בימים אלה. לאחר התלבטות החליטה על תירגול מיומנויות בלמידה עצמאית: היא נתנה לתלמידים מאגר מגוון של קישורים לאירועים ודמויות היסטוריות – קטעי מידע, פודקטסטים וסרטונים. הם התבקשו לבחור אירוע או דמות, לנסח 5 עובדות חשובות ולהכין תוצר כמו חידון, משחק, סרטון, ציור, קומיקס – שיספר על מה שלמדו למי שלא מכיר. את  התוצרים הם התבקשו להעלות ללוח שיתופי (padlet). השעה השבועית הפכה לשעות של תמיכה, עזרה, משוב על הטיוטות… שלא לדבר על המשובים האישיים.

כך כתבה המורה אורית לתלמידיה עם השלמת הלוח השיתופי המקוון

כל הכבוד ל — (וכאן היא מפרטת, שלושים ומשהו תלמידים – אני נותנת דוגמיות):
ל', שחקר את מלחמת המפרץ והכין מצגת וחידון בלרגו; י', מכינה סרטון ומשחק מתוקשב בטריוינטי – שני תוצרים מקסימים ומאתגרים גם טכנולוגית; ח', שלמד על הסארס וחיבר שאלות חשובות. הידעתם שהסארס הוא נגיף מהמשפחה של הקורונה שפתאום נעלם לו ?! הלוואי שזה גם מה שיקרה עם הקורונה…וכן הלאה.

וכך היא כותבת להם, לסיום המשוב:

"אני כ"כ שמחה לקבל הודעות מילדים שכותבים לי שהיה להם כיף להכין את העבודה, שהם נהנו ללמוד נושא חדש, שהם שמחים שיכלו לבחור מה להכין ועל מה, שמבינים עכשיו שהם מסוגלים להתמודד לבד עם חומר ומשימה חדשה.
זה הכל בזכותכם!
זה קרה משום שהתייחסתם ברצינות למשימה, שלא פחדתם לנסות דברים חדשים, ששאלתם אותי וביקשתם עזרה ושהייתם מוכנים לתקן עד שהגעתם לתוצר מעולה".

אורית מעידה שהיה שווה כל רגע. מה שאי אפשר לעשות בשעה שבועית בכיתה, כמו בדיקת טיוטות וכתיבה-מחדש של התלמידים, היא הצליחה לעשות בפעילות חד-פעמית מקוונת כזאת (מתוך הבלוג של רחל ארליך) .

ראו גם : הצעות לפעילויות מקוונות לקראת יום העצמאות ( רחל ארליך).

זהירות : הצפת מידע מקוון

יש הצפה של מידע מקוון שנשלח לתלמידים ולהורים, על אתר כזה או אחר המציע שלל שיעורים במקצועות שונים. זה נפלא ומעניין. אך בואו נשאל רגע שאלה מקוונת ונבדוק את מספר המצביעים: כמה מהילדים נכנסו לאתרים הללו כי מעניין אותם סתם לבדוק מה יש שם? והתשובה: בודדים. מישהו שואל למה? להלן התשובה: אין מורה שמנחה אותו, שמדריך אותו, שמקשר בינו לבין המידע, ואין את סביבת החברים, שדרכה הילד בוחן את עצמו ביחס אליהם. קוראים לזה תהליך החִבְרות ושייכות לקבוצת השווים. פדגוגיה היא תורת החינוך, ופדגוג הוא מי שמוביל את הילד בדרכי החינוך. ההובלה היא שם המשחק. זה לא מספיק להציף את הילדים באינספור אתרי מידע, צריך את מי שיחבר בינו לבין המידע ויבחן את הבנתו. את זה לא מבינים מקבלי ההחלטות. כמו שמדי ערב מנחים אותנו במסיבות העיתונאים בהחלטות חדשות, כך ניתן גם את ההחלטה הזו לשנות, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם (מקור, ד"ר אורית מילר כתב ).

הוראת המתמטיקה מרחוק : הצפה של כלים וטכנולוגיות

אחד הדברים המרכזיים שעלו מן הסקר הוא כי המורים חווים כעת הצפה של תכנים וחוסר סדר בין האופציות הפתוחות בפניהם. 42% מהמורים מרגישים צורך במאגר של כלי טכנולוגיה חינוכית. 56% מהמורים דיווחו על תחושת ההצפה.

"כמדריכה, אני מדברת עם הרבה מורים ומאוד מהר הרגשתי שהם מוצפים", מוסיפה שלומית דוידוביץ. "גם אני הרגשתי שאני מאבדת את הידיים ואת הרגליים".

"מאוד חשוב למקד את המורים כרגע ולא להשאיר להם לעשות את כל הבחירות", אומרת ריטה טריפונוב. "חשוב שיבוא מומחה שמכיר את כל האפליקציות והאופציות העומדות לרשותנו, יארגן אותן ויעביר את האופציות לרכזי המתמטיקה, אשר יעבירו הוראות ברורות למורים. אל תשאירו את הבחירה למורים כי ריבוי האופציות מבהילות והרבה מורים פשוט מתייאשים ומוותרים".

לפי הסקר, 30% מהמורים מרגישים צורך בפורטל שבו מורים ישתפו בטיפים, הצלחות וקשיים. 30% נוספים היו שמחים לקבל מאגר של חומרי למידה על המתמטיקה של הקורונה ( הילה יגאל-איזון , אתר הגיע זמן חינוך ).

הוראת המתמטיקה מרחוק : איך נעריך את התלמידים?

מהסקר ניכר כי הקושי העיקרי של המורים המלמדים מרחוק הוא כיצד יוכלו להעריך את למידת התלמידים (53%). בנוסף, 48% מהמשתתפים בסקר מתקשים לארגן את השיעור מרחוק ו-48% נוספים מתקשים לנהל דיון שיאפשר למידה פעילה של כל התלמידים. 40% חווים קשיים עם בחירת הכלי המתאים ללמידה אונליין ו-36% תוהים איך מכינים את התלמידים למבחנים מרחוק.

"דרך הזום קשה לי מאוד לדעת אם התלמיד איתי ואם הבין", אומרת שלומית דוידוביץ. "וגם, מאוד קשה היום למדוד את הלמידה. לדעתי, חשוב שימצא פתרון להערכת למידה ומבחנים".

"יש לי גם תלמידים שפשוט לא נוכחים כי המצב קשה להם", מוסיף אייל שלמה. "הם פשוט לא פנויים רגשית או שהמצב בבית לא מאפשר התחברות, ההורים בחרדה כלכלית וכולם יחד בדירה קטנה ולפעמים גם אין להם בכלל מחשב להתחבר ממנו".

"במתמטיקה זו מכה כפולה", אומרת מג'דולין ח'יזראן. "כי אנחנו מאוד מקדשים במקצוע את עניין התהליך ולא רק את התוצר הסופי ועכשיו אנחנו לא רואים את זה. ניסיתי את כל הטכנולוגיות ועדיין חסר לי משהו. חסר לי לראות את התלמיד, את הטעויות שהוא עושה. צריך לחשוב איך לעשות למידה מרחוק שתתאים למקצוע. לראות איך יוצרים שיח, כי בזום זה כרגע לא קורה. אפילו בכל המשימות המתוקשבות אני עדיין לא רואה את ה-100%"  ( הילה יגאל-איזון , אתר הגיע זמן חינוך ).

היערכות עירונית ללמידה מרחוק

ענן עירוני באופיס 365

בלה דיעי : "לכל בתי ספר בפ"ת יש ענן עירוני נהדר באופיס 365 של מייקרוסופט, זו סביבת למידה נהדרת. בכיתה הורטואלית, השתמשנו בעיקר בTeams :
בשיעורי לייב עם התלמידים כחלק ממערך הלמידה, בנוסף יש צא'ט שניתן לצרף את סוגי הקבצים, הדובדבן לדעתי הוא המטלות ומחברת הכיתה (זה לפוסט נפרד) ,שהמורה נותן מטלה התלמיד משיב במטלה (לכל אחד נפתח הקובץ שלו בלי לשמור ולהעלות שוב ) המורה מקבל את המטלות ,יכול להשיב ואם רוצה נותן ציון הנשמר בטבלה מסודרת .
יתרונות נוספים:  1 .שהכל מתאפשר ומונגש לתלמיד במקום אחד, 2. הסביבה מאוד מאובטחת .
אנו מדריכות התקשוב של בית ספר תמכנו ברכזים ובמורים נהדרים, שלמדו וכל פעם התפעלו מיכולות הסביבה.
בביהס שאני רכזת תקשוב- נצח ישראל ,ניתנה מערכת מראש לכל צוות ( יש יומן ) והתלמידים ידעו מה מתוכנן ובאיזה תחום דעת כגון: הלכה יומית, ספורט, תאטרון,אומנות -בסרטונים שהוכנו ע"י המורים עם משימות שהועלו לטימס, וגם מפגשים בלייב ולאחר מכן היו מטלות הקשורות לנלמד במפגשכג :קבלת שבת לחצי ביהס עם המנהלת והרב, שיעורי חשבון, עברית ,כישורי חיים,פסח.
היתה למידה אמיתית ומאוד משמעותית, התלמידים שמחו לראות אחד את השני וללמוד כמו בשגרה רק מרחוק…"

יוזמות ותושיה של מורים, מחנכים  ורכזי תקשוב בבתי הספר

אורית אריה : "בכיתה ו' בניתי משימה ובה נתתי לילדים מאגר מקורות מידע של אירועים היסטורים ( טקסטים, פודקטסטים, סרטונים ) , הם התבקשו לבחור נושא וללמוד אותו, לכתוב עליו 5 עובדות חשובות. להכין תוצר שמראה הבנה כמו – סרטון, חידון, משחק, ציור, קומיקס… ולשתף בלוח פדלט . בסוף היה שאלון רפלקציה בגוגל כרום.
במפגש זום הראתי איך עושים והסברתי ונתתי זמן לשאלות.
יהיה מפגש סיכום להצגת תוצרים וילדים שילמדו ילדים איך להכין סרטון אנימציה, משחק בטריונטי וכו.
היו להם 3 ימים להגשה.
זה הצריך ממני ליווי של הילדים בווצאפ לעזרה ותיווך גם מבחינת מיומנויות שפה – הבנה, סיכום…וגם טכנית. היה לי חשוב שלא יטרידו את ההורים ולכן ממש הייתי מגוייסת.
היה מרתק ויצאו תוצרים נפלאים . צריך לקחת בחשבון שזו משימה ארוכה שדורשת מהמורה הרבה זמן . בעיניי, שווה כל רגע."

חגית להב , מורה לאנגלית: "התארגנתי יופי על מסמך גוגל רגיל בטבלה מסודרת לתוכה מוזנים כל הקישורים לתכני הלמידה, מעקב נוכחות, קישורים מוקבצים ולינקים לתירגול ושיעורים" .

Hila Gani Marx : "פתחתי תיקיית דרייב, בתוך התיקייה תיקיות יומיות בכל תיקיה יומית סדר יום של אותו היום וקבצים קשורים לסדר היום, הפוגה ספורטיבית, דפי עבודה, קטעי קריאה.
הילדים נכנסו כל בוקר לתיקיה הנכונה ועבדו באופן עצמאי.
חוץ מזה היו מפגשים מקוונים של קבוצות קטנות, כל הכיתה ולפעמים מפגשים שכבתיים"

Rami Hadad  : "אנחנו העלינו את כל החומרים הפדגוגים על פלטפורמה סגנון Moodle שבנינו בעצמנו (פשוט כי לא הסתדרתי עם Moodle וחבל, אני מעדיף כן לעבוד בקוד פתוח) אבל מפגשי הלמידה היו מפגשי הנחייה! והתלמידים התקדמו כל אחד בקצב שלו שאני טיילתי בין המחשבים שלהם ויכולתי לשאול כל אחד על התהליך שהוא עושה, וחלק מהזמן עניתי על שאלות טכניות, רוב מוחלט של הזמן הם התקדמו במשימות המוגדרות בקצב האישי שלהם….."

Rami Hadad : "אני מרצה על זה כבר לפני שנה, הרבה לפני עידן הקורונה, פיתחנו פלטפורמה ניהול למידה Wiki.itecedu.co.il שפתוחה לכל מי שרוצה להכניס קורסים, וכמובן חינמית, (כי פשוט לא הסתדרתי עם מודל) והבסיס ללמידה מרחוק הוא שני ראשים, פלטפורמה מאוד נגישה וקלה עם המידע בצורה מאתגרת (קשה אך אפשרי) ומועדים קבועים ככל הניתן שהמנחה (התפקיד שלו הוא לא ללמד, הלמידה תתקיים בלעדיו, התפקיד שלו להנחות בשביל שהלמידה תהיה נכונה ושל דברים טובים, של יהיה ייאוש מהתהליך) את הנחייה אפשר לעשות בזום או וובקס הכל בסדר…"

Anat Shifrony : "אנחנו מעבדים את חומרי ההוראה שלנו ומתאימים אותם לעבודה בסביבת ZOOM וזה לוקח המון זמן…גם מערכי שיעור משתנים…אצלנו בבית הספר הוחלט לחלק כל כיתה לקבוצות קטנות ולתת מפגשי זום של כ-30 דקות לקבוצה-כי לילדים ביסודי לוקח זמן להתארגן ולהיכנס למפגש. ואז בעצם משך הפעילות כ-20 דקות. וזה נהדר – אני עושה להם שיעורים מבוססי פעילות אינטראקטיבית-ושיח ויש לתלמידים גם אפשרות להתבטא בקבוצה הקטנה. הם ממש רוצים את הקשר הזה. בנוסף, השיעור מבוסס תמיד על פרויקט שהתלמידים צריכים לבצע. ואז יש לי המון עבודות לבדוק ולשלוח גם משוב מתאים לכל תלמיד…ולדבר עם הילדים שצריכים עזרה…בקיצור…אנחנו מאוד עמוסים. אבל בכיף-לדעתי תקופה ממש מאתגרת……

Ortal Israel : "לכל כיתה יש מרחב כיתתי בקלאסרום, לאחר כל שיעור בזום (התלמידים הגיבו נהדר, ואפילו ביקשו שגם בשגרה נשלב את הזום בלמידה) העברתי את המצגת וסרטון רלוונטי בקלאסרום עם שאלה או שתיים לוודא הבנה. תלמידים שלא נכחו בשיעור נדרשו לבצע עבודה יותר מעמיקה על הנושא הנלמד. לדעתי זה נהדר."

Nurit Ahrak :  שילוב של כיתה הפוכה: שולחים שאלה וחומר אותו יש ללמוד עם משימה לקראת המפגש, במפגש דנים בשאלה, מראים תוצרים וסיכום/תרגול/המשך הלמידה בבית

Aviva Shalev : "אני מנהלת שעורים לקראת בגרות בתנ״ך 2 יחידות לימוד , לקבוצה של 8 תלמידים מכיתה י״ב של החינוך המיוחד, אנחנו נפגשים כל יום למשך שעתיים, וביחד לומדים בהתמדה כבר כשלושה שבועות את החומר לבגרות דרך הזום, הצלחה כבירה, השתתפות מלאה, כולל דיונים , התלמידים מדווחים על ריכוז טוב יותר, הבנה של החומר ושביעות רצון, גם אני מרגישה שנוח לתלמידים, הם משתתפים פעילים, יש הבנה טובה של החומר וההתקדמות טובה אפילו יותר מאשר במסגרת הרגילה, הם אפילו בקשו להמשיך ללמוד כך. הם מרוצים ואני יותר"

לימור גל אסייג : א"ני מתחילה ומרכזת את כל השיעור סביב מצגת שאני מכינה. שיעור אינטראקיבי דורש הפעלת התלמידים. לכן – במהלכו אני משלבת לפחות הפעלה אחת. בזום יש אפשרות פשוטה מאוד לפיצול לחדרים. מכינה משימה קטנה, מוודאת שהיא ברורה לכולם ואז מחלקת לחדרים. כן. הם עובדים או מפטפטים ביניהם בחדר. אני מציצה לרגע. מזכירה שיש מטלה. ואחרי מספר דקות מזמנת אותם בחזרה לכיתה הגדולה."
מטלה יכולה להיות להעלות שקף למצגת שיתופית או אף לדון בנקודה מסוימת  

Ayelet Harel Ezer : " אני מכירה היטב את 2 הסביבות ( מוודל וגוגל קלאסרום) ועובדת בשתיהן במקביל.
הקלאסרום פשוטה יותר. שם יתרונה וגם חסרונותיה..
המוודל מאפשרת הרבה יותר, אך מורכבת יותר לעבודה.
במידה והתלמידים כבר שולטים במוודל,(וגם הצוות) הייתי ממשיכה לעבוד שם.
אפשר לשלב עבודה בסביבת גוגל עם העבודה במוודל."

סיגל מזרחי- לביאן : "בטימס  של מיקרוסופט את יכולה ליצור תיקיות ובתוכן לפי סדר מה שאת צריכה עם מדרג והררכיה.
יש  לך גם את הענן one drive שבו את יכולה לפתוח תיקייה ובה להכניס גם קישורים ולשתף את מי שאת רוצה.
בייחוד לתלמידים שיש להם כניסה דרך משרד החינוך."

המורים בונים בעצמם אתרי לימוד לתלמידים , כמו זה בתיכון שוהם לקראת יום השואה

הוראת השואה מרחוק

שרון קיבורניק ואביטל אשר בנו אתר הוראה בנושא השואה עבור תלמידי יא האתר מיועד לתוכנית ההערכה החלופית שהם אמורים לבצע בסמסטר הזה. האתר מעניק לתלמידים מידע מלא על מה שהתרחש לפני ובמהלך מלחמת העולם השניה והשואה תוך הפניה למקורות כתובים וקישורים לעשרות סרטונים בנושא שממחישים לתלמיד את מה שקרה באותה תקופה והכל באתר אחד שנגיש לכל מחשב או טלפון.. מקור

חשיבות הלוח המקוון השיתופי

בביה"ס להייטק  ולאמנויות  ע"ש  שמעון פרס ובתי ספר של רשת עמל משתמשים רבות  בלוח מקוון שיתופי ,  הנה קישור לדוגמא .  

לכל כיתה יש דף שיתופי מרוכז של כלל המורים, המחנך/ת והתלמיד/ה אשר ירכז את המטלות השבועיות ומועדי ההגשה. אתם ההורים תוכלו לעקוב אחר דף זה אשר יתעדכן בכל יום ראשון בבוקר ( ביה"ס התיכון המקיף עומר).

למידה מקוונת מרחוק- תיכון גבעת ברנר (לוח שיתופי מקוון)
בית ספר חמ"ד בראשית רחובות

למידה עצמית היא אחת מאבני היסוד של בית ספרנו- מכוונים ומעודדים את התלמיד כיצד ללמוד נכון. המורה הוא המנחה.
בכיתה ב׳ יצרו לוח שיתופי בנושא אליעזר בן יהודה. כל תלמיד שיתף בלוח משהו קטן שלמד על אליעזר בן יהודה (באופן עצמאי) והיום כל תלמיד הסביר בכיתה  ( עכשיו  גם  (ONLINE את מה שכתב ולתלמידים מאגר מידע שהם יצרו על אליעזר בן יהודה
מצורף הלוח לעיונכם

רכזי תקשוב , מחוז המרכז יוזמה של : ‎ Orit Tati‎  התקשוב במרכז

"להלן לוח padlet שיתופי שיצרנו במיוחד בשבילכם ולשימושכם בימים אלה. נשמח אם כל אחד מכם יכנס וישתף בקצרה במנגנוני למידה מרחוק הקיימים בבית הספר שלכם, כך נוכל ללמוד אחד מהשני בזמן קצר ובצורה יעילה."

קישור  

תשישות זום

"מה שהתחיל כמתנה שמצילה חיים, הופך במהירות למטלה שממררת את החיים. עייפות זום".

Revital Keinan  : "לגמרי. מעייף אותנו, מצריך מאיתנו הרבה משאבי פענוח, השלמות, סבלנות והילדים.. הילדים נרתעים מהרעש, מהניתוק מהאינטראקציה הרחבה ומהקונטקסט, מהמצלמה והחשיפה. אבל מכריחים אותם כי תוכנית הלימודים נשענת על 3-4 זומים ביום וביניהם הם נדרשים למטלות קצובות בזמן, ללא זמן התאוששות."

"משרד החינוך מנסה לדחוף בכוח את כל מה שקורה בבית הספר לתוך תשתית טכנולוגית, כמו זום", אומרת נילי אבינון. "זה לא טוב לאף אחד. התלמידים מכבים את הווידאו והמורים מוצאים את עצמם מתמודדים לאורך שעות ארוכות עם טכנולוגיה שלא מאפשרת להם להביא לידי ביטוי את עצמם ואת היחס האישי לתלמידים. שני הצדדים יוצאים נפסדים לחלוטין. צריך לדבר על למידה מקוונת ולא על למידה מרחוק. לקחו את המאה ה–19 ודחפו אותה בכוח למאה ה–21".

יש פתרון אחר?

"יש המון פתרונות דיגיטליים זמינים כבר היום, שמאפשרים למורים לעשות תיווך אישי לחומר, ולהתאים את הלימודים לצרכים של כל ילד. זה פספוס אדיר שבמקום להיחשף אליהם ולהשתמש בהם, כולאים אותם בזום. המורים לא חייבים לשדר לתלמידים שיעורים במשך שעות, הם יכולים לתת לכל אחד מהם לעשות תרגילים שמתואמים להם באופן אישי, לתת להם זמן לתרגל וללמוד, לחזור אליהם מאוחר יותר ולתת להם משוב ילי אבינון, יזמת בתחום החינוך).

הוראה בזום קשה הרבה יותר מהוראה מול כיתה", מודה ליעד נוקד וינדר, מורה בתיכון שמבלה את זמנה כעת בזום במסגרת הלמידה מרחוק של משרד החינוך." מעבר לכך שתמיד יש קשיים טכניים, ומורה נדרש להשתמש במחשב אישי בבית עם ילדים, ללא שקט מסביב ותוך כדי הפרעות תמידיות, יש גם קשיים פדגוגיים לא מבוטלים. צריך לדבר בקול רם, לחלק קשב, להיות מולטיטסקינג לחלוטין. רוב המורים בצוות שלנו מדווחים על עייפות וכאבי ראש לאחר שיעורים". 

נוקד וינדר מבהירה שגם התלמידים עצמם נמצאים במצב לא אידיאלי, כשרובם ללא מחשב נייח, תוך כדי רעשי רקע של אחים, לרוב במצב משפחתי לחוץ ולא ברור. "המורים לעיתים נאבקים בהחזקת ילדים ש'לא שם' מבחינה נפשית", היא מסבירה, "כך שמדובר על עבודה קשה מאוד, עם תפוקה לימודית קטנה ממצב שגרתי".

"שיחות הזום הוסיפו לנו משתנה חדש שמביא עימו עוד צורך בתשומת לב – הפנים שלנו", מסבירה הפסיכולוגית איריס ישראלי. "אם בשיחה רגילה אנחנו מורגלים בבחינת התגובות של הצד שמולנו, כעת אנחנו רואים כל הזמן – ממש מול העיניים – את הפנים שלנו. כך שכל רגע בשיחה אנחנו מנתחים פעמיים, גם כיצד הצד השני הגיב וגם כיצד אנחנו הגבנו, או איך אנחנו חושבים שאנחנו נראים או נתפשים. זה בהחלט רובד נוסף שיכול להוביל לתשישות נפשית גדולה ומהירה יותר". (איתן לשם) .

המורה שמאחורי הZoom

ניר אברבנל (32) מצרעה הוא מחנך כיתה ח' ומורה בכיתות י' וי"ב בבית הספר הניסויי בירושלים. "יש לי חדר עבודה שבו יש שולחן כתיבה ליד הטלוויזיה, אבל לפעמים אני מעביר את השיעור במרפסת, זה תלוי מה קורה בבית. יש לי שתי בנות. לפעמים אני מעביר את השיעור תוך כדי שאני מנענע את הילדה להרדים אותה, וקרה גם שהעברתי שיעור עם הילדה על הידיים.

"יש לזה גם ערך חינוכי, אני מאמין בלהוריד מסיכות, לבנות אמפתיה. הזום שובר משהו, אתה באותה 'משבצת' כמו התלמידים. אתה גם רואה את הילדים בבית שלהם, פתאום שומע את אמא צועקת, את האחים מעצבנים אותם. אני לומד מהמפגש הזה המון והייתי שמח אם זה היה חלק מהשגרה, אבל לא כל השגרה, זה לא כמו המפגש בכיתה.

"כשמתכוננים לשיעור בודקים שהכל ברקע של הצילום מסודר, וצריך להיזכר באיך אתה נראה. השיעור מתחיל בעשר דקות של 'מה המצב', צחוקים, תדליקו מצלמות. אני תמיד מכין כמה אופציות לשיעורים ומשתמש במה שנראה לי יותר מתאים. אני משתדל להיות משחקי, בודק כל הזמן מה עובד ומה לא. אני פותח לעצמי מלא חלונות במחשב שמוכנים לפני השיעור. אנחנו רואים כתבה, קוראים משהו ואז אני נותן להם משימה או שואל שאלה. לאחרונה התחלתי לחלק אותם ל'חדרים' בזום שמאפשרים להם לדבר בזמן העבודה אחד עם השני בקבוצות קטנות".

מקור וקרדיט : כתבה של ניצן צבי כהן , דבר1 , 8 למאי 2020

הפערים בלמידה מרחוק

Gitit Ellenbogen : מסכימה עם כל מה שנאמר על כך שלמידה מרחוק היא הפתרון המתבקש ל״זמן קורונה״ ורוצה להוסיף :

  • יש מדינות שבקלות רבה (כמו בקליפורניה) השאילו לבתים מחשבים ניידים מבתי הספר ומתרומות של חברות הייטק כמו גם הספקת רשת WiFi לבתים שלא היתה קיימת בהם רשת. דרך אגב, לא היה צריך להסביר למה .. פשוט לבוא ולקחת.
    ב. הפער הוא לא רק טכנולוגי אלא גם פדגוגי– מורים ותלמידים שיודעים ״ללמוד לבד״ לעומת מורים ותלמידים שהיו מורגלים בלמידה פרונטלית. האחרונים התקשו בלמידה מרחוק .
    ג. הדבר העיקרי- עוזר מאוד לילדים שההורים שלהם תומכים בלמידה מרחוק. לא רק ברמת הרעיון אלא ברמת הביצוע, ההכוונה , העזרה… וכאן יש פערים משמעותיים בין משפחות של הורים משכילים לבין אלו שלא

Sharona Levy : "תלמידה שלי סיימה את כל הנושאים לבגרות בתוך חודש מהסגר, ואי אפשר להגיד שהיא למדה לפני כן במיוחד. אחרת למדה נושא שלם לבד בבית..חודשים היא לא הגיע ללמוד לפני הסגר. מחר אמורים לחזור והם לא ממש בעניין, רוצים ללמוד מקוון מהבית. מנגד, יש תלמידים שהריחוק עשה להם רע והם משוועים לכיתה פיזית. מה שבטוח, דברים הולכים להשתנות"

אפשר גם אחרת

מי היישום המוביל בלמידה מרחוק אצל מורים ?

למידה מקוונת בזמן כּוֹלֶרָה (קורונה) : תמיד חוזרים לPADLET

הנהירה העצומה לעבר  ZOOM מתעלמת מכך כי מדובר במודל פדגוגי מיושן  של למידה פרונטלית 

מקורות המידע

הכתבות של שירה קדרי – עובדיה בעיתון "הארץ"

דף הפייסבוק של עידן טל

הדף של רחל ארליך בפייסבוק

הפוסטים של המורים בקבוצת הפייסבוק, כלים קטנים גדולים – קבוצה להתייעצות  ,

הפוסטים של רותי סלומון בקבוצת הפייסבוק , "חינוך 2020 – למערכת חינוך אפקטיבית יותר"

הדיווחים בקבוצת הפייסבוק חדשנות טכנולוגית בחינוך

 הדיווחים בקבוצת הפייסבוק טכנולוגיות חדשניות בחינוך ( קהילת עושים ח"יל )

הדיווחים בקבוצת הפייסבוק של ד"ר ארז פורת , טכנולוגיות הוראה ולמידה

פורטל האינדקסים : למידה מרחוק

אתר ידע וסקרנות דיגיטלית

המרחב הפדגוגי בפורטל עובדי הוראה של משרד החינוך

אתר הגיע זמן חינוך


תגובות

  • תודה עמיקם עוקבת ונתרמת כבר שנים מכל שיתוף שלך,מסכימה אתך ש zoom זאת רק אופציה אחת, למרות שבתקשורת זה מוצג כחזות כל הלמידה מרחוק ב"עידן הקורונה", וכן שיש להיזהר מהצפה..

    אורלי קוסובר 25 באפריל 2020 6:17
  • אני חושב שכל מערך הלימודים צריך להיות דיגיטלי, מסיבות רבות ושונות, למידה מרחוק היא אחת מהם אבל גם כדי לעזור בהבנה של החומר הנלמד ורצוי גם להשתמש בהדמיה תלת מימד כדי לתת המחשה ויזואלית במיוחד בתחומים כמו היסטוריה,גאוגרפיה ,תנ"ך
    זה יעזור לכלל ובמיוחד לאלה הנדרשים לתופעת הקשב וריכוז ייתכן כנוסף ללמידה פיזית/פרונטלית או ככלי עזר לה

    פיני גורן 25 באפריל 2020 7:25
  • תודה עמי על הסקירה המקצועית והמעניינת. נותנת נקודת מבט מאד חשובות

    סמדר בר-טל 26 באפריל 2020 0:52
  • תודה עמי, סקירה מאירת עיניים עם תובנות חשובות. יהיה נפלא אם מידי פעם תנקוט ב"מורות" (אפשר מורות ומורים) לאור שיותר מ 70% מכוח ההוראה אלה נשים.
    תבורך.

    ענת קדם 26 באפריל 2020 0:59
  • סקירה נפלאה, מעלה הרבה מאוד סוגיות פדגוגיות, טכנולוגיות וארגוניות נדרשות.
    וכמו ש"אמרו את זה קודם לפני, לא משנה"- מורים צריכים אוטונומיה, הריכוזיות של משרד חינוך עיף לא תורמת לעשיה רלוונטית ועשירה כמו זו המתוארת כאן. צריכים מנהלים ומובילים בעלי חזון, וצריכים להניע את ההרגלים הישנים כדי למצוא את הדרך ואת המינון המתאימים ביותר, כל הכבוד לעושים במלאכה!!!

    ד"ר תמר שמיר ענבל 26 באפריל 2020 1:48
  • לא ראיתי מספיק תמיכה הדדית בין מורים, בין בתי ספר שונים, משהו כמו https://www.khanacademy.org/. אין סיבה שבמצב התקשורת של היום כל מורה יכין את השיעור לבד. שיהיו לו מספר אופציות לבחור מהם את מה שמתאים לו ולכיתה שלו. יש ריכוז של כל העבודה של כל המורים שהכינו שיעורים לתלמידים שלהם כדי שתהיה למידה הדדית בין המורים ושלא יצטרכו להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. דבר נוסף: זה שאין לכל תלמיד מחשב משלו זו תקלה מערכתית. לא יכול להיות שבמאה ה 21 יהיה דבר כזה !

    אמיר טויסטר 23 ביוני 2020 7:29

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *