מאת: עמי סלנט , מידען ואיש חינוך האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות
הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה
בסקירות ניתן דגש רב לפרקי הדרכה למורים ואנשי חינוך !!
מתוך 3,500 המאמרים וסרטוני הוידאו בחינוך אשר מערכת האיסוף הממוחשבת שלנו גילתה השבוע בחרנו רק 12 והם מוצגים כאן בלקט החדש .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים:
בניגוד למה שהרבה ישראלים חושבים, היום בשוודיה יש את אותן בעיות כמו בישראל".
האם להציב בפני התלמידים ציפיות מתונות, גבוהות או אולי בכלל לשאוף לכוכבים?
מה מורים צריכים לעשות כשתלמידים או הורים דורשים ציון טוב יותר?
אינגליש נו גוד: מאות אלפי תלמידים ניגשים לבגרות באנגלית – רק 30% מהמצטיינים שולטים בה
איך אפשר ליצור סוכנים בג'ימיני ולהתחיל כבר היום להשתמש בהם בתוך הקבצים שלנו בתוך גוגל דרייב!
בבית הספר "הגבעה" באופקים הותקנה מעבדת דמיון
3 דרכים לפדגוגיה חדשנית עם NotebookLM (התכונות החדשות)
מחברת גוגל NotebookLM לקראת מבחנים- הדרכה על החידושים האחרונים
יצירת מצגת בקלות עם גאמה
כשאפשר "לזייף" ידע עם AI – מתי מתחילה הלמידה האמיתית?
בניגוד למה שהרבה ישראלים חושבים, היום בשוודיה יש את אותן בעיות כמו בישראל".
אנה וידר היא מורה לאנגלית, להיסטוריה ולתרבות יהודית-ישראלית בתיכון ממלכתי בירושלים. אבל מסלול החיים שלה שונה מאוד משל רוב המורים בישראל.
היא נולדה בשבדיה, ובעקבות ההורים שלה – ששניהם למדו שפות – הלכה ללמוד לימודי מזרח תיכון ויהדות באוניברסיטה בברלין. שם היא התגיירה ועלתה לישראל. היא מכירה היטב את מערכת החינוך בשבדיה ובקשר עם הורי תלמידים שם.
אנ וידר : "אבל בניגוד למה שהרבה ישראלים חושבים, היום בשוודיה – ממה שאני קוראת ושומעת מקרובים שם – יש את אותן בעיות כמו בישראל: אוריינות נמוכה, כיתות קטנות והתערבות מוגזמת של הורים בעבודה של המורים. ילדים בני 13 הם בסוף די דומים בכל העולם, ובכל העולם יש להם קשיים שהדור שלי לא התמודד איתם."
לכתבה המלאה של אוריאל שכטר בעיתון דה-מרקר ( קישור)
האם להציב בפני התלמידים ציפיות מתונות, גבוהות או אולי בכלל לשאוף לכוכבים?
מורים ומחנכים שואלים את עצמם: האם להציב בפני התלמידים ציפיות מתונות, גבוהות או אולי בכלל לשאוף לכוכבים? האם עלינו להיות קפדניים ונוקשים? או, האם להעניק יותר תשומת-לב ואמפתיה? מחקר עדכני שנערך באוסטרליה משיב על השאלות הללו ומסביר כיצד תלמידי כיתה י' מעבדים ומיישמים את הציפיות הנתלות בהם.
לתקציר המחקר בפורטל מס"ע (קישור)
מה מורים צריכים לעשות כשתלמידים או הורים דורשים ציון טוב יותר?
ציון צריך לשקף, באופן מדויק ככל האפשר, את רמת ההבנה וההצלחה של לומד בבוחן, מבחן, מאמר, מיזם או קורס – באופן חף מהטיות. אבל, מה קורה כאשר תלמידים מערערים על הציון ועל סמכותו של המורה? או חמור מכך, הורים דורשים לקבל ציון אחר? המגמה הזו, נקראת נדנוד על ציון. היא נחשבת לשכיחה במיוחד, פוגעת בסמכותם של המורים וגורמת להם להרגיש נבגדים על ידי הממונים (שנוטים לצדד בתלמידים ובהורים).
29-04-2025
אינגליש נו גוד: מאות אלפי תלמידים ניגשים לבגרות באנגלית – רק 30% מהמצטיינים שולטים בה
למרות רפורמות והבטחות לחיזוק האנגלית, תלמידים רבים בישראל מסיימים את מערכת החינוך בלי יכולת בסיסית לדבר או לכתוב באנגלית • מחסור במורים מקצועיים, פערים בין יישובים וחוסר דגש על שפה מדוברת – מובילים לתוצאות מאכזבות בבחינות הבגרות, באקדמיה ובשוק העבודה
לכתבה המלאה ( עיתון " ישראל היום" )
איך אפשר ליצור סוכנים ב ג'ימיני ולהתחיל כבר היום להשתמש בהם בתוך הקבצים שלנו בתוך גוגל דרייב!
בסרטון אני גם מציג כמה פיצ'רים חדשים כמו:
• גרירה של קובץ לתוך הפאנל בצד בגוגל דרייב
• יצירה של סוכן בעזרת ג'מיני
• ייצוא של הפורמט של הסוכן לתוך קובץ Docs חדש!
וואו! תתחדשו!!!
בבית הספר "הגבעה" באופקים הותקנה מעבדת דמיון
בית הספר היסודי "הגבעה" באופקים הצטרף לתכנית "מעבדות הדמיון" החדשנית של קרן אתנה. מעבדת הדמיון היא מרחב למידה אימרסיבי ואינטראקטיבי המהווה כיתת לימוד חווייתית. מעבדת הדמיון מצוידת בטכנולוגיית הקרנה מתקדמת על גבי קירות ורצפה, ההופכת את חלל הכיתה לעולם תלת-מימדי סוחף המעצים את חוויית הלמידה ומשלב פדגוגיה חדשנית.
במעבדת הדמיון, התלמידים אינם רק לומדים את התכנים – הם חווים אותם. כך, למשל, שיעור היסטוריה יכול להפוך למסע בין רחובות עיר בתקופה היסטורית; שיעור גיאוגרפיה עשוי להזמין את התלמידים "לטייל" בין מדבריות, נהרות וערים בעולם; שיעור מדעים יכול לקחת אותם למסע בתוך מערכת השמש; ובשיעור ביולוגיה – התלמידים "משוטטים" בתוך מחזור הדם, ויש אין ספור דוגמאות נוספות.
הסביבה החדשנית מאפשרת לתלמידים לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, פתרון בעיות ויצירתיות – מיומנויות חיוניות למאה ה-21. במקביל, היא מעצימה גם את צוותי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה ככלי להוראה מעוררת השראה ומשמעות.
אורי בן-ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ציין כי "מעבדת הדמיון היא הרבה יותר מסביבת למידה טכנולוגית – היא פותחת לתלמידים צוהר לעולמות חדשים ומעודדת חקירה וסקרנות.
3 דרכים לפדגוגיה חדשנית עם NotebookLM (התכונות החדשות)
מאת" ד"ר לימור ליבוביץ
אחת ההבטחות הגדולות של הבינה המלאכותית בחינוך היא לאפשר למידה מותאמת, מעמיקה ויצירתית – מבלי להחליף את המורה, אלא להרחיב את הכלים שברשותה.
בפוסט הזה אני מציעה תהליך מתודי שמבוסס על NotebookLM המבוסס על Gemini לעיבוד מידע, חקר, עבודה יצירתית עם פודקאסטים, מיפוי רעיונות, הערכה עצמית של תלמידים וקידום למידה חווייתית ואפקטיבית בכיתה.
בדיוק כמו בתהליך חקר איכותני, עליו כתבתי קודם בבלוג, כל שלב כאן מבקש מהתלמידות והתלמידים להיות מעורבים בתהליך הלמידה, לבקר, לנסח ולהציע – מתוך חיבור אמיתי למה שהם לומדים.
מחברת גוגל NotebookLM לקראת מבחנים- הדרכה על החידושים האחרונים
מאת: ד"ר לימור ליבוביץ
יצירת מצגת בקלות עם גאמה
Gamma יישום ליצירת מצגות בקלות, עובד מצוין גם בעברית
מאת: ד"ר לימור ליבוביץ
https://www.youtube.com/watch?v=DuZJyaba2Sc
כשאפשר "לזייף" ידע עם AI – מתי מתחילה הלמידה האמיתית?
הנה חמש פרקטיקות שמתחילות להופיע בשטח, ושיכולות לעזור למורים, מנחים ואנשי למידה לעצב מרחבים חינוכיים שלא רק מתגברים על אתגרי הבינה המלאכותית – אלא משתמשים בה כהזדמנות:
1. מטלות שמבוססות על עריכה, לא על כתיבה
במקום לבקש מהתלמידים "לכתוב עבודה" – נותנים להם טקסט שנוצר על ידי AI, שכולל שגיאות מכוונות, הטיות לוגיות או הנחות סמויות.
המטלה: לזהות, להסביר ולתקן. כך, העריכה חושפת הבנה עמוקה, ביקורתיות, ויכולת ניסוח אישית – שלא ניתן לזייף.
2. למידה בשיחה – לא בטקסט גנרי
דיונים חיים, סמינרים סוקרטיים, סימולציות או ראיונות – אלה פורמטים שבהם החשיבה נוצרת בזמן אמת, ולא נכתבת מראש על ידי בינה מלאכותית. הם דורשים נוכחות, הקשבה, תגובה -והם קשים מאוד לזיוף.
3. פרויקטים שמחוברים לחיים האמיתיים
למידה מתוך החיים עצמם: ראיון עם שכן, חקירה בשטח, פרויקט קהילתי. במקום משימות תיאורטיות – תהליכים שמערבים את הלומד כאדם חושב, מרגיש ופועל.
4. שיקוף ורפלקציה אישית
לשאול לא רק מה למדת, אלא איך למדת. מה הפתיע אותך, איפה שינית כיוון, מה גירד לך בפנים תוך כדי הלמידה. רפלקציה היא לא רק כלי למידה – היא תעודת זהות פנימית.
5. למידה כמערכת יחסים, לא כמטלה
כשלומדים מתוך חיבור – למורה, לקבוצה, לנושא – נוצרת תנועה פנימית אמיתית. בינה מלאכותית לא יכולה לייצר קשר, אמפתיה או השראה. רק אנחנו יכולים.
למאמר של שרון גונן בבלוג המרתק שלה
