למד וסיכם : עמי סלנט ,מידען ואיש חינוך האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות.
כנס צ'ייס ה20 של האוניברסיטה הפתוחה נערך השנה ב19 לפברואר 2025 . היו לא מעט הרצאות מעניינות, מחדשות, וחשובות לאנשי חינוך . עניין אותי במיוחד השפעת הבינה המלאכותית על שיטות ההוראה מבחינת המורים והפעלת התלמידים בביה"ס , ובהחלט השכלתי .
הנה לקט ראשון של תקצירי הרצאות מעניינות ומחדשות בכנס צ'ייס ה20 באוניברסיטה הפתוחה .
תודה לד"ר איל רבין על ארגון והובלת הכינוס החשוב ביותר בתחומי החינוך בישראל והחוגג כבר 20 שנות חדשנות בחינוך .
חדשנות אמיתית גיליתי במושבי הפוסטרים , שנחבאים אל הכלים אך משמעותיים מבחינה חינוכית..
כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית יוצרת בחינוך על-יסודי ? תובנות מפעילויות למידה ראשוניות של מורים
לירון לוי-נדב ( האוניברסיטה הפתוחה)
פרופ' תמר שמיר-ענבל ( האוניברסיטה הפתוחה)
פרופ' אינה בלאו ( האוניברסיטה הפתוחה)
תקציר וממצאים עיקריים
מטרת המחקר היא לבחון את הפעילויות הלימודיות שמורים מבצעים עם תלמידים בכיתות הלימוד על מנת לתרגל את השימוש הראשוני בכלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י) . לשם כך בוצעו 17 ראיונות חצי מובנים עם מורים שהחלו להשתמש עם במ"י לצרכי למידה . כמו כן , נותחו 51 פעילויות למידה , אשר הניבו 174 היגדים , על פי מודל אוריינות בינה מלאכותית ( Long and Magerko, 2020 ) . המודל מאפשר סיווג של פעילויות למידה הקשורות בשימוש בכלי בינה מלאכותית לשתי רמות של שיקולים עיצוביים : 1. איך בינה מלאכותית עובדת? ו2. איך אנשים תופסים בינה מלאכותית ? בנוסף פעילויות הלמידה שביצעו המורים נותחו מלמטה-למעלה באמצעות ניתוח תמטי.
ממצאי המחקר מצביעים על 6 סוגים של פעילויות לימודיות שהמורים מבצעים עם התלמידים , החל מפעילויות של הכרת הכלים, הבנת היתרונות והחסרונות שלהם ושיח ביקורתי עליהם, דרך פעילויות המאפשרות לתלמידים עבודה אישית עם כלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י) , ביטוי אישי יצירתי , ומשימות רלוונטיות ועשירות .
סוגי הפעילויות הלימודיות שנמצאו במחקר תואמים את מודל אוריינות בינה מלאכותית , אך נראה כי יש להוסיף למודל ההפעלה יותר עיצוב פעילויות המאפשרות ביטוי אישי ( כתוב/חזותי/שמיעתי) של המשתמשים, ובכך להקיף בצורה טובה יותר את מגוון הפעילויות שיש לבצע על מנת לתרגל ולהעמיק את השימוש הראשוני בכלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י) .
מתוך ממצאי המחקר
גילויי יוזמה רבה של המורים ביישום בינה מלאכותית יוצרת בכיתה :
המורים בביה"ס התיכון בו נערך המחקר יזמו פעילויות לימודיות אשר לא נכללות באוריינות בינה מלאכותית וכוללות פעילויות שבהן התלמידים יכולים לבטא את עצמם באופן יצירתי . שימוש זה כולל בין השאר תרגול של כתיבה באנגלית , הפקת שער לעבודה ואיור סצנה מסיפור שנלמד. לדברי המורים , שימושים אלה , מאפשרים לקיים פעילויות המאתגרות את היצירתיות בקרב תלמידים שאצלם היכולות האמנותיות לא בולטות. המורים מציינים כי השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת חוויתי מאד עבור התלמידים אך לצד זה גם לימודי , מכיוון שהתלמידים נדרשים לכתוב את ההנחיה לכלי בצורה מדויקת ולהמשיך ולחדד אותה בהתאם לתוצאות המתקבלות.
נראה כי המורים החדשניים , אשר אימצו את השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י ) כבר בראשית הדרך , פיתחו פעילויות למידה המאפשרות להכיר את מגוון השימושים האפשריים לכלי במ"י ולתרגל אותם בכיתות הלימוד .
כפי שנמצא במחקרים קודמים , מורים בעלי ידע טכנולוגי לשימוש בכלי במ"י ( בינה מלאכותית יוצרת) הם בעלי הבנה טובה יותר של התרומות הפדגוגיות האפשרויות ששל כלי בינה מלאכותית .
שימוש חיובי נוסף שהמורים דיווחו עליו הוא עבודה אישית על צ'ט מבוסס בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י) . המורים מסבירים כי העבודה עם כלי במ"י , בעיקר מסוג צ'ט המשמש כסוכן שיחה , מאפשרת לתלמיד המשתמש ללמוד באמצעות אינטראקציה חברתית זו . בפעילויות מסוג זה התלמידים משוחחים עם הצ'ט ונעזרים בו כדי לבצע את משימות שהוטלו עליהם . המורים הסבירו כי כלים אלה יכולים לשמש כמדריך אישי עבור התלמידים , לענות להם לשאלות אשר מעניינות אותם ובכך לחסוך מהם הצורך בהמתנה למורה .
אפשרות זו בה כלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י ) נפוצה ביותר בספרות המחקר (Chen et al 2020 , Huang el al ) ונראה כי זו אחת המעלות הגדולות של השימוש בצ'טים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (במ"י ) . המחקרים מראים כי תלמידים מעדיפים לקיים אינטראקציה עם סוכני שיחה שיש להם יכולות חברתיות -רגשיות והשימוש בהם דומה יותר לשיחה אנושית. שימוש מסוג זה מקדם שיתוף פעולה , שיח וגורם להנאה בקרב התלמידים .
פן נוסף , המשמעותי ביותר בשימוש האישי של התלמידים בכלים , הוא הימנעות מהשתתפות בשיעור , בשל חשש משיפוט או ביישנות . העבודה האישית של התלמיד מול צ'ט-בוט מבוסס בינה מלאכותית היא נקיה מחשש שרגשותיו יפגעו מהערות של תלמידים אחרים . התלמידים לא צריכים להתבייש לשאול את הצ'ט שאלות אשר לא היו מעזים להעלות בפני הכיתה כולה , באופן זה , כלי בינה מלאכותית יוצרת ( במ"י) עשויים לקדם יצירה של סביבת למידה נוחה ונטולת שיפוט ומתחים עבור תלמידים.
השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת עשוי, לכן , לעודד את התלמידים לקחת חלק בפעילות לימודית אותה ציינו המורים כיתרון משמעותי בשימוש בכלים אלו .
לקראת סיום ההרצאה הדגיש המרצה , הממשיך לחקור את הנושא בביה"ס כי ההנחיות האחרונות של משרד החינוך לגבי שימוש בבינה מלאכותית בביה"ס ובכיתה לא תרמו לעידוד המורים , להפך הם הרגישו כי הכנפיים שלהם מקוצצות !!
עמדות וחסמים של מורות לגבי שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה בכיתות א'-ח' בישראל ובארה"ב
קרן גינצבוג ( HIT – מכון טכנולוגי , חולון )
גל דנון ( HIT – מכון טכנולוגי , חולון )
איל רבין ( האוניברסיטה הפתוחה , HIT – מכון טכנולוגי , חולון )
תקציר
ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, בתחום הבינה המלאכותית היוצרת ( במ"י) , משפיעה באופן עמוק על תחום החינוך ומעלה את הצורך להבין את הגורמים המשפיעים על שילוב של מורים את כלי הבמ"י בהוראה. אחד המודלים הפדגוגיים המרכזיים בהבנת שילוב טכנולוגיה בהוראה הוא מודל ה-TPACK , המשלב ידע טכנולוגי, פדגוגי ותוכני ( Mishra and Koehler, 2006), ומספק מסגרת לפיתוח כישורי שילוב טכנולוגיה בהוראה. מחקרים מראים כי רמת הידע משפיעה על האופן שבו מורים תופסים ומשלבים טכנולוגיה בכיתה ( Archambault and Barnett , 2020 ). עם זאת , קיימים חסמים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו במ"י ( בינה מלאכותית יוצרת ) בהוראה , הנובעים מחשש מעומס עבודה נוסף, חוסר תמיכה מוסדית ואתגרים אתיים ( Celik, et al , 2023 ) .
המחקר הנוכחי בוחן את העמדות והחסמים של מורות בבתי הספר היסודיים כלפי שילוב כל במ"י בהוראה , תוך התמקדות בהשוואה בין מורות מישראל למורות מארצות הברית .
המחקר כלל 47 מורות מישראל ו-34 מורות מארצות הברית , אשר מילאו שאלון בן 41 פריטים שכלל שאלות על הידע הטכנולוגי , הפדגוגי והתוכני בשילוב במ"י בהוראה וכן פריטים לגבי העמדות האתיות והחסמים לשילוב במ"י בהוראה . השאלון נועד לאפיין את רמות הידע של המורות בתחומים אלה ולבחון האם קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות של המורות מבחינת שילוב הבינה המלאכותית בהוראה ואת החסמים המרכזיים לשילובה .
הממצאים מצביעים על כך שקיימים הבדלים מובהקים בין מורות בישראל למורות בארה"ב ברמות הידע הטכנולוגי טכנולוגי-פדגוגי-תוכני ( TPACK) .
מורות מישראל דיווחו על רמות גבוהות יותר של ידע (TPACK) , במיוחד בתחום הידע הטכנולוגי הבסיסי והפדגוגי , מה שעשוי לנבוע מהמאפיינים הייחודיים של מערכת החינוך בישראל , אשר שמה דגש על חדשנות דיגיטלית ועל שילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה . לעומת זאת, מורות מארה"ב הציגו רמות גבוהות יותר של עמדות אתיות , מה שמדגיש את ההשפעה התרבותית והארגונית של המערכת האמריקאית המתמקדת במניעת פגיעה בפרטיות והיבטים מוסריים אחרים בשימוש בטכנולוגיות חדשות ..
בבחינת החסמים לשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה , המחקר מצא חסמים משותפים בשתי המדינות , כגון חשש מעומס עבודה נוסף, חוסר תמיכה סביבתית ותפיסות אתיות בעייתיות.
עם זאת, מורות בישראל נטו להדגיש יותר את החסמים הקשורים לתמיכה ארגונית ולמחסור במשאבים טכנולוגיים, בעוד שמורות בארה"ב הדגישו את החשש מפני השפעות שליליות ( Ferrara , 2023 ).
מסקנות המחקר מדגישות את החשיבות של הכשרה מתאימה לצוותי הוראה בשילוב כלים טכנולוגיים, בדגש על פיתוח ידע טכנולוגי ופדגוגי, לצד ההבנה האתית הנדרשת לשימוש מושכל בכלים אלה, תוך התחשבות בהבדלים תרבותיים וארגוניים בין מדינות.
רקע פדגוגי אודות מודל TPCK
התפתחות המודל הפדגוגי המשולב Technological Pedagogical Content Knowledge. תחום מושגי אינטגרטיבי זה שואב את יסודותיו הרעיוניים מתפיסתו העקרונית של פרופסור לי שולמן, הידועה בשם pedagogical content knowledge (PCK) לה נוסף נדבך של ידע מערכתי בתחומי התקשוב.
,Mishra and Koehler הפרופסורים שני מפתחי המודל של TPCK , הסבירו בכינוס באינטרנט ב2008 את ההדגשים העיקריים של המודל ואפשרויות היישום שלו מבחינת המורים בהוראה מתוקשבת. לדעתם, אחד היסודות המעצבים החשובים שיכולים להבטיח אימוץ נכון של TPCK בהוראה מתוקשבת הוא הרחבת השליטה והסמכות של המורים מבחינת תוכניות הלימודים ומבחינת שיקולי הדעת בתכנון ההוראה. מורים הצמודים למערכי שיעור סטאטיים והיצמדות מלאה לתוכניות לימודים וחומרי למידה אינם מתאימים לאימוץ מודל TPCK בהוראה שלהם. מורים גמישים יותר בתכנון ההוראה שלהם יהיו הנהנים העיקריים של מודל TPACK .
