ספר חדש : הקברניט – מר חינוך  (ד"ר שמשון שושני)

278

הקדמת עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית" , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

מכל המנכ"לים של משרד החינוך , ד"ר שמשון שושני היה הנועז ביותר, מהפכן וגם הכי חדשן . נכון הוא היה סמכותי מאד , אבל מכל המנכ"לים של משרד החינוך הוא זכור לי כבולדוזר האמיתי שקידם בהצלחה רפורמות בחינוך באופן מעשי . הוא לא הסתפק רק במילים אלא חתר לביצוע וביצע בדיקות מעמיקות לפני כל מהלך של שינוי או רפורמה . בשתי הקדנציות הראשונות שלו במשרד החינוך עבדתי כמידען באגף למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך והוא הפעיל אותי כל הזמן , לבדוק מה קורה במערכות חינוך בעולם , לבדוק מה קורה עם תוכניות מיחשוב ותקשוב במדינות שונות באירופה ובמחוזות החינוך בארה"ב .

הוא לא שכח אותי גם בקדנציה השלישית , הייתי אז כבר מידען ראשי של מכון מופ"ת , שוב ושוב ביקש לבדוק , מה קורה עם תוכניות תקשוב ברחבי העולם , מה הכיוונים החדשים בפדגוגיה הדיגיטלית ? האם הצליחו רפורמות שונות במדינות העולם ?

הרבה לילות לא עצמתי עין כי לוחות הזמנים שלו היו קצרים , אבל מנהיגותו החינוכית הייתה מעל ומעבר בהשוואה לכל דמות חינוכית אחרת בשנים 1988-2014 ולעניות דעתי, גם לא עד היום. .

הוא לא סיפר לאיש כי היה ילד יתום ממלחמת העצמאות ורק בקריאת הספר גיליתי זאת :

" בלילה נשמעה דפיקה בדלת בביתנו בנהריה. בפתח עמדו שני נציגי קצין העיר שהכרנו " נפתלי נפל בקרב" . אינני זוכר את תגובת אמי שנשארה אלמנה עם שני ילדים קטנים. למחרת , י"ב בתמוז תש"ח , 19 ביולי 1948 , הובא אבא לקבורה, אני לא הלכתי ללוויה בבית הקברות הצבאי בנהריה. הייתי בן עשר , תלמיד העולה לכיתה ח'" . "אבי נהרג מפגיעה ישירה של פגז בקרבות לכיבוש הכפר תרשיחא, בתקופה מאוחרת יותר נודע לי על קרב קשה והשארת גופות חיילי בשטח וניסיונות לכבוש את הכפר מחדש. גם בנו של מנהל ביה"ס היסודי שלי , ד"ר שלמה רילף , נפל במלחמה זו " .

סופות כבר היו  ושבע תחזורנה,

אתה על המשמרת קם

אמיץ היה וזכור נא:

כי את האמיצים אוהב הים

לדרך ספן, הים לפניך,
הרוח על המים קם.
עוגן הרם,
הגה כוון,
עוגן הרם,

נתן אלתרמן , " שיר הספנים"

"את האמיצים אוהב הים", כתב נתן אלתרמן. סיפור חייו של שמשון שושני הוא סיפור של ילד אוהב ים במושבה הקטנה נהריה, שבגר והפך לאחד מעמודי התווך של מערכת החינוך בישראל. בנו של נפתלי שושני, שנפל בקרב על תרשיחא במלחמת השחרור, לא הניח לנסיבות ילדותו הקשות לעצור אותו.

שמשון שושני למד מקרא וספרות לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן וגם חינוך לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. במשך כמה שנים עבד כמורה לתנ"ך והכין בהצלחה תלמידים לבחינות בגרות.

כל חייו נמשך שמשון שושני אל עולם החינוך, התמקד בו בלימודיו האקדמיים ועסק בו בשלל תפקידים כקברניט וכמנהיג. שושני לא ראה סתירה בין מונחים כמו שוויון הזדמנויות בחינוך וטיפוח המצוינות ושאף לשלב אותם ולמצוא את דרך המלך ביניהם. זה גם היה נושא עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת באפלו במדינת ניו יורק.

מהפכות בתחום החינוך נקשרו בשמו. בהיותו ראש אגף החינוך בעיריית תל אביב-יפו הוא הוביל את הקמת חטיבות הביניים והאינטגרציה החברתית, שהיו כרוכות במאבקים ציבוריים ממושכים. בד בבד שם שושני דגש על מעורבות ההורים במערכת החינוך, והיה מעורב בהקמתם של בתי הספר הייחודיים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לאמנויות, ולטבע, סביבה וחברה.

את מה שלמד בעיריית תל אביב-יפו יישם ד"ר שמשון שושני בשלוש תקופות כהונתו כמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט. קשה להפריז בערך החותם שהטביע בתמורות שהתחוללו בעשרות השנים האחרונות בתחום החינוך במדינת ישראל. בייחוד זכורה לטוב מהפכת האקדמיזציה של המכללות, שהבטיחה השכלה אקדמית לרבים בפריפריה, שבלעדי המכללות לא היו זוכים לה. עוד קידם את רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר העל-יסודיים ואת שיפור ההישגים הבינלאומיים של תלמידי ישראל.

גם בגיבוש עתידו של העם היהודי היה שמשון שושני מעורב, בשליחות בקהילה היהודית בדרום אמריקה, כמנכ"ל הסוכנות היהודית, וכמייסד פרויקט "תגלית" המביא מאות אלפי צעירים וצעירות יהודים לישראל וחושף אותם אליה.

את העניין שלו במצוינות בחינוך הביא שושני גם ל"מרכז מדעני העתיד" המעודד תלמידות ותלמידים מצטיינים בתחומי המדעים ומפתח את המודעות שלהם כקבוצת איכות מובילה ופורצת דרך במדע, בביטחון, בטכנולוגיה, בכלכלה ובחברה.

חינוך, חינוך, חינוך – אומר ד"ר שמשון שושני, ומי ייתן והדברים ייפלו על אוזניים קשובות.

 הוצאת ידיעות  ספרים , מאי 2024

כמה פכּים קטנים מתוך פרקי הספר המרתק!!

 ילדות : סירות מעץ , אנשים מברזל

 הימייה

כילד ונער  בנהריה , הקשר של שמשון שושני לים היה חזק. כבר בכיתה  ד' הוא הצטרף למועדון הימייה בנהריה  והתחיל באימוני חתירה.  הוא נעדר לא מעט מביה"ס לצורך השתתפות פעילה במועדון הימייה בחוף נהריה. " בביה"ס  היסודי ובתיכון הבינו את החשיבות החינוכית הגדולה הטמונה בימייה, ולא פעם איפשר לנו להמשיך בפעילות גם על חשבון הלימודים. כשפרצה סערה והיה צורך להעלות את הסירות לחוף , אפשר לנו לכיתות שלמות לצאת מבית הספר ולעזור בהעלאת  הסירות לחוף – אתגר לא פשוט. גם מנהל ביה"ס התיכון בנהריה העלים עין  מהיעדרויות שלנו כאשר קרה   שיצאנו להפלגות בימי שישי, ולא תמיד מזג האוויר אפשר לנו לחזור לחוף עד חידוש הלימודים ביום ראשון . "  בתוך שנים מעטות בגיל 15 , שמשון שושני סיים קורס מפקדי סירות במכמורת וגילה כישורי מנהיגות חיוניים כאשר לאחר שנה הצליח להציל כמה פעמים את צוותי הסירה שהתהפכה הרחק בים . " כותב שושני בפרק מרתק זה :  " קשה להפריז בחשיבות  הערכים שלמדתי בימייה בנהריה  שמלווים אותי כל חיי."

בצבא הוא שירת כלוחם בגדוד הנח"ל 50 והיה חניך מצטיין בכל הקורסים, שם גם הכיר את רעייתו יעל  שהייתה קצינה, מפקדת פלוגה בנח"ל . הוא הצטרף לגרעין  בקיבוץ נחשולים ועסק בדייג וגם בפיקוד ובניווט של ספינות דייג.

הרפורמה בחינוך : הקמת חטיבות הביניים והאינטגרציה החברתית

הסתדרות המורים בראשות ד"ר שלום לוין המשיכה כל השנים בהתנגדותה להקמת חטיבות הביניים , וכן נתקלה ההחלטה שאושרה בכנסת ב1968 בהתנגדות התנועה הקיבוצית והרשויות המקומיות.

כותב ד"ר שמשון שושני בפרק זה: "בראשית דרכי כמורה הייתי מעורב אישית בוויכוחים בחדרי המורים, בעד ונגד הרפורמה, עקב עמדת הסתדרות המורים פרשתי ממנה ועברתי לרגון מורי בתי הספר העל-יסודיים, וכאשר ניהלתי את בית הספר העל-יסודי המקיף בעיר אילת, פתחתי את חטיבת הביניים  הראשונה בעיר."

דרומה לאילת : בית הספר המקיף

באילת ניהל שמשון שושני את  את בית הספר התיכון המקיף ע"ש  גולדווסר. זה היה  אחד מעשרות בתי הספר המקיפים שהוקמו ב1970  במספר יישובים וזאת על מנת  להימנע  מההפרדה בין בתי הספר העיוניים למקצועיים מתוך כוונה חינוכית  להקים בית ספר אחד, מקיף שיכלול תחת קורת גג אחת את כל  תלמידי היישוב בנתיב העיוני ובנתיבים המקצועיים  כאחד. המיפגש ביניהם נועד להיות בעיקר מפגש חברתי, בהפסקות ובפעילויות החברתיות השונות. 

כותב  שושני בפרק מרתק זה : "אך מה שהיה יפה בתיאוריה לא היה קל  ליישום בשטח. הניסיון בבית הספר המקיף הצליח מן הבחינה הארגונית  והמנהלית, אבל נכשל מבחינה חינוכית. גילתי שמדובר למעשב בשני בתי ספר נפרדים תחת קורת גג אחת, כיתות עיוניות סלקטיביות  וכיתות מקצועיות  נפרדות, ואוכלוסיית תלמידים שכמעט אינה  משולבת במסגרת חבראת תלמידים אינטגרטיבית , בייחוד אמורים היו הדברים ביישוב קטן כמו אילת. "

לצד תפקידו כמנהל ביה"ס ביקש ד"ר שמשון שושני ללמד את  כיתה ז'. זו הכיתה הראשונה שצורפה לחטיבת הביניים הראשונה באילת. למרות בטחונו הרב בכך שתלמידים יבינו כפי שהיה שהכין תלמידים לבגרות בתנ"ך, הוא הופתע לראות את ההבדל  התהומי . כותב ד"ר שמשון שושני בספרו המרתק :"

למדתי את בין שיטות  ההוראה השונות המתבטא בצורך להתאים אותן  לתלמידים ולצורכיהם. כיתות חטיבות הביניים היו הטרוגניות וקלטו את בוגרי כיתות ו' מכל העיר.  ללא כל מיון . בפעם הראשונה הבנתי את  משמעות המושג "כיתה הטרוגנית"

להיות מנהל ביה"ס בעיר קטנה כמו אילת: " לאחר הוצאת בנו של מנהל בית המרקחת  היחיד ביישוב מבית הספר, לא יכולתי להיכנס לשם לקניית תרופות, וקרה שסגן ראש העיר דרש לפטר מורה שנתן לה ציון לא מספיק ."

 מה למדתי  בתל אביב-יפו

1978 – ראש עיריית תל אביב שלמה להט ( צ'יץ') קורא לשמשון שושני להיות ראש מינהל החינוך של עיריית תל אביב . תפקיד חדש  בתל אביב . האתגר הוא עצום . הוא נדרש לאחד ולמזג 2 אגפים יריבים : אגף החינוך  והאגף לתרבות , נוער וספורט .

כותב שמשון שושני בספרו  :

"כיצד ממזגים  אגפים מתחרים ויריבים זה לזה? כאן עמדה לי מורשת הימייה והניסיון המצטבר – בלי שיתוף פעולה ועבודת צוות וגיבוי אין סיכוי. "

ד"ר שמשון שושני שיתף את נציגי ועד העובדים בכל ישיבות המיזוג והארגון מחדש ובכך זכה לתמיכתם של העובדים. הוא נעזר רבות במומחה לפיתוח ארגוני , גדי ברייר שהיה תלמיד מצטיין שלו בביה"ס התיכון , ושהייתה לו חברה  לפיתוח ארגוני – עניין לא מקובל באותם ימים -והוא הקים צוות  פעולה שסייע רבות במיזוג האגפים בעיריית תל אביב.

ד"ר  שמשון שושני כותב בספרו המרתק  כיצד לראשונה בתולדות תל אביב היה לעיריית תל אביב דריסת רגל  בבתי הספר היסודיים : " הבנתי שאין מנוס, אני חייב להשיג שליטה גדולה הרבה יותר במתרחש בבתי הספר היסודיים בתל אביב, בעיקר במינוי מנהלים ובשיבוץ מורים. מניסיוני  הקודם כמנהל המחלקה לבתי ספר מקיפים במשרד החינוך . ידעתי , בית ספר קם או נופל על העומד בראשו. מנהל טוב אינו רק זה המגיע להישגים הפורמליים. אלא כזה שזוכה לתמיכת המורים, התלמידים וההורים. אחרי עשרות שנים הגיעה השעה לרענון השורות . אך אלה לא מיהרו לפרוש. כינסתי את מנהלי בתי הספר היסודיים  של תל אביב בבניין העירייה. בזה אחר זה נכנסו המנהלים לחדר  והביעו תמיהה. " זו הפעם הראשונה שלנו כאן" , אמרו. " מה יש לנו לחפש בעירייה" "  אתם אינכם המעסיקים  שלנו ושל המורים. תפקידכם רק לדאוג לבניינים ותחזוקתם, לציוד, לריהוט , למפעל הזנה ועוד כיוצא באלה"

 "ראשית " , השבתי , " הייתי מנהל אגף מוסדות החינוך במשרד החינוך עד לאחרונה. מי שלא ירצה לשתף פעולה- נדאג שמקומו לא יהיה בעיר" .

פרצה מהומה. מנהלים אחדים קמו ויצאו בזעם. הבנתי לליבם. למנהלי בתי הספר שנשארו  ( פחות ממחצית) אמרתי בטון רך יותר : " רבותי , משרד החינוך עומד בפני תקופת קיצוצים קשה. לקראת פתיחת שנת הלימודים אנחנו מקבלים עשרות מכתבים על גגוןת דולפים, על מבנים מוזנחים, על מחסור בכיסאות ובשולחנות תקנים. אני מודה לכם : מי שישתף פעולה עם עיריית תל אביב נדאג לשדרג לו את בית הספר בכל המובנים, נעניק שעות עזר לתלמידים נזקקים בבית ספרו ונעזור בכל מה שאתם צריכים כדי לקדם את ההישגים הלימודיים" ..

המהומה לא שככה. בתוך שעות קיבלתי טלפון מטליה פלדמן , מזכירת סניף תל אביב של הסתדרות המורים. " באיזה זכות אתה מכנס את המנהלים ?"  תבעה לדעת . גם אברהם ירון, מנהל המחוז מטעם משרד החינוך, ביקש הסברים, ואני לא הרפיתי. " אסור לי לערוך כינוס? הרי על פי חוק חינוך ממלכתי, אנחנו שותפים ואחראים ברשות המקומית על המבנים ועל אספקת הציוד. אחרי שלוש שנים כאחראי על בתי הספר המקיפים, באתי להיות הלבלר של המנהלים ? אסור לדבר פדגוגיה וחינוך?" אברהם ירון היה בעברו מנהל אגף החינוך בכפר סבא. הוא הבין ללבי ותמך בי. "

שמשון שושני צירף למאבקו גם את ועדי ההורים החזקים בתל אביב שתמכו בו.

כותב ד"ר שמשון שושני בספרו המרתק : " בסופו של דבר הצלחתי . בתוך שלוש שנים הוחלפו כמעט שני שלישים ממנהלי בתי הספר, חלקם פרשו לפנסייה מוקדמת – שנה או שנתיים לפני שהגיעה שעתם – ואת מקומם תפסו מנהלים  חדשים (ולא שחוקים) שנבחרו בקפידה. "

הלהט של צ'יץ' ( ראש העיר כמנהל וכמנהיג) 

"מערכת היחסים שלי  עם ראש עיריית תל אביב צ'יץ' ( שלמה להט)  לא החלה ברגל ימין . הוא היה מוקף באנשי צבא. מה שאפיין אותם היה שכולם אמרו " כן המפקד" על כל מילה שלו, ואילו אני , היחיד שלא הגיע מהצבא, התווכחתי ועמדתי על דעתי. לא רק על דעותי חלקנו, גם על הופעתי . אני התהלכתי במכנסיים וחולצה ונעלתי סנדלים. המראה הזה לא התאים ללהט היקה, איש הצבא. באירועים עירוניים  היה לובש חליפות ועונב עניבות., ובקי. חולצות מגוהצות ומעומלנות. ." אלי לא נכנסים בסנדלים" ! הודיע לי , ואני הבטתי בנעליו המבריקות ומאותו יום הקפדתי לנעול נעליים. למדתי ממנו להקפיד על לבוש אסתטי, עם עניבות וחליפות ונעליים מצוחצחות. "

"לפחות פעמיים בשבוע , בשש בבוקר היינו יוצאים לסיורים עם כל המנהלים הבכירים בעירייה. בכל פעם שהיתה עוצרת אותו אישה ומתלוננת על משהו שקרה לילד שלה בבית הספר, הוא היה אומר לי : " שמשון , תרשום ותטפל בעניין הזה בבקשה"

יצויין כי כי בכל הרפורמות החינוכיות החשובות במערכת החינוך שיזם ויישם ד"ר שמשון שושני, כגון מיחשוב בתי הספר , הקמת בתי ספר ייחודים ועוד  הוא זכה לגיבוי מוחלט וסיוע תקציבי  של צ'יץ' , ראש עיריית תל אביב

בתי ספר ייחודיים 

בין ההישגים המשמעותיים של ד"ר שמשון שושני  כראש מינהל החינוך היה יזום וייסוד בתי הספר הייחודיים בעיר תל אביב בשנת 1984.  בית הספר לאמנויות הוקם על בסיס תלמידים נבחרים מבית ספר "אוסישקין"  ואליהם צורפו תלמידים גם מבתי ספר אחרים . אחר כך , הוקם  בדרום תל אביב גם ביה"ס  לטבע סביבה וחברה . בתי הספר האלו נתנו מענה לקבוצות תלמידים שהיו בעלי כישורים מיוחדים, שלא באו לידי ביטוי במסגרות החינוכיות שהיו קיימות באותה תקופה. בתי הספר הסלקטיביים האלה הכניסו אלמנט של תחרות חיובית בין בתי הספר בעיר תל אביב ,  ואכן בתי ספר אחרים בעיר החלו גם הם ליזום יוזמות פדגוגיות מעניינות נוכח התחרות מול בתי הספר היייחודיים.

 מיחשוב מערכת החינוך בתל אביב – הטכנולוגיה בשירות החינוך 

אחרי העיר יבנה , תל אביב הייתה אז החלוצה בשילוב המחשבים בבתי הספר.  נבחרה אז מערכת תוא"ם של מט"ח  אף שהמיחשוב שלה היה המיושן ביותר.. מט"ח שילבו את המחשב בבתי הספר בתל אביב כחלק מחבילה פדגוגית שלמה הכוללת  את מערכת תוא"ם ואת ההוראה היחידנית  המותאמת.. נערכו השתלמויות מורים להטמעת כל התוכניות המתוקשבות. מערכת המחשוב  שבנה מט"ח נשענה על  תפיסתה החינוכית והפדגוגית  של אסתר חכם .

לד"ר שמשון שושני הייתה חשובה אז התפיסה החינוכית הכוללת, של הוראה יחידנית. אפילו תכנון הכיתה שונה. התלמידים לא ישבו על כיסאות ושולחנות פרונטליים, אלא על ריהוט מותאם. זו הייתה פריצת דרך באותה תקופה. עיריית תל אביב קנתה כ-30 מערכות תוא"ם לבתי הספר.  מה שהציל את מט"ח מקריסה כלכלית , שכן בתי הספר ברשויות אחרות העדיפו מחשבים נוצצים ושמות גדולים יותר. בגלל העלויות  העדיפו הרשויות האחרות להנהיג חדרי מחשבים נפרדים בבתי הספר , ולא להציב מחשבים בכיתות.

כותב ד"ר שמשון שושני בספרו המרתק: "עם השנים גילינו שההישגים הלימודיים של יחידים  בכיתות ובבתי הספר בתל אביב , השתפרו מאד עם הכנסת המערכת . לא היה מדובר בהתרשמויות מצדנו , אלא בנתונים שהתקבלו מדי חודש  בחודש. "

משרד החינוך : קדנציה ראשונה ( 1986-1989 )

יצחק נבון , שזה עתה סיים את תקופת כהונתו כנשיא מדינת ישראל  נבחר לשר החינוך והתרבות. הוא מינה את ד"ר שמשון שושני למנכ"ל משרד החינוך.

שינוי ארגוני במשרד החינוך והתרבות , יוני 1988 

ד"ר שמשון שושני  ביצע לראשונה מזה עשרות שנים ארגון מחדש של מטה משרד החינוך. הוא איחד את כל שלוחות משרד החינוך שהיו מפוזרות ברחבי ירושלים אוחדו ורוכזו בבניין חדש , בניין לב-רם.

בתקופתו של ד"ר שמשון שושני כמנכ"ל משרד החינוך חוזקה המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך . בוצע  שינוי מהותי שקבע שהמזכירות הפדגוגית היא הזרוע להתוויית המדיניות, לתכנון אסטרטגי ולפיקוח על ביצוע המדיניות החינוכית  ולידה יקום מינהל פדגוגי שאגפי הגיל שבו ישלבו בין פדגוגיה למינהל. כל אגף גיל  יעסוק בתחומו בהכוונה פדגוגית , ביישום חידושים  וניסויים חינוכיים, ויינתנו לו שיניים תקציביות להפעלת הגיל שעליו הוא מופקד.

הוקמו שלושה אגפים בכפיפות למנהל המינהל הפדגוגי – האגף לחינוך קדם-יסודי , האגף לחינוך יסודי והאגף לחינוך על-יסודי. לכל אגף נקבעו כמה מחלקות בתחום אחריותו. כמו כן הועברו למינהל החינוך הפדגוגי יחידות שהיו כפופות ישירות למנכ"ל , כגון השירות הפסיכולוגי -ייעוצי ( שפ"י)  והאגף למדע וטכנולוגיה..

אחת הבעיות הייתה מספרו של היחידות במשרד החינוך -36- הכפופות  ומדווחות ישירות למנכ"ל. בעקבות השינוי צומצם מספרן ל23. שינוי זה אמור היה להקל על המנכ"ל את תהליכי קבלת ההחלטות, את זרימת המידע בין היחידות השונות במשרד החינוך  ובין עצמן, ובין יחידות המשרד למחוזות החינוך ולרשויות המקומיות.

ד"ר שמשון שושני יזם גם הקמה של אגף לניהול מערכות מידע שבאמצעותו הנהלת משרד החינוך יכלה  לקבל החלטות על בסיס נתונים עדכניים ושליטה על מאגרי נתונים שסייעו רבות  לגבש בקרה ניהולית מחד , ותכנון הצרכים הפדגוגיים מאידך גיסא.

לא היה  תקדים  לשינוי ארגוני בהיקף ובבעומק כזה בשירות הציבורי בישראל.

הצעה לשינוי מבנה מערכת החינוך בישראל

שינוי מערכתי כולל , אם הוא נעשה בצורה מקיפה ומהירה, משמש בדרך כלל גורם  מניע  ומאיץ שינויים התנהגותיים , תפקודיים  ותוכניים.  פרופסור יוסי באשי , המדען  הראשי של משרד החינוך , אמר בוועדה שכינס ד"ר שמשון שושני , מנכ"ל המשרד,   "כי מוטב לסלול כביש חדש שעלותו תהיה נמוכה מלתקן חורים בכביש מדי פעם בפעם."

על עפי ההצעה המהפכנית שגובשה, הלימודים יתחילו בגיל 4 ויסתיימו בגיל 19 , חובת הלימוד תהיה עד גיל 16, אז ייבחנו התלמידים והתלמידות בבחינות הגמר והבגרות. בשלוש השנים  שלאחר מכן הם ילמדו לימודי רשות במסגרות על-תיכוניות.

המבנה החינוכי החדש היה אמור להיות מנוף לשינוי בכל מערכת החינוך.

כותב ד"ר שמשון שושני בספרו המרתק :  כאשר חזר שר החינוך יצחק נבון מסיורו בארצות הברית , הגשתי לו את המסמך באחת מארוחות יום השיש שלנו . הוא קרא את המסמך שהוצאנו מתחת ידינו והסתייג. שעות ארוכות ישב עם אנשי לשכתו ולמד את התוכנית, ולבסוף הגיע למסקנה , שלא יוכל לאמץ אותה מטעמים חינוכיים , כלכליים וחברתיים.

" בלי יוזמה אסטרטגית גדולה , נועזת וחשובה , מעוררת מחלוקת ככל שתהיה, לא ראיתי עוד טעם  בהמשך הכהונה בתפקיד כמנכ"ל משרד החינוך. "הואיל ולא מצאת אפשרות לאמץ את הצעת קווי היסוד לשינוי במערכת החינוך שהוגשה לך, החלטתי שלא אמשיך בתפקיד . "עליך מוטלת האחריות על מערכת החינוך, ואני מכבד את החלטתך" ,  כך כתב ד"ר שמשון שושני במכתב ההתפטרות שלו באפריל 1989.

תל אביב : קדנציה שנייה (1993)

משרד החינוך קדנצייה שנייה (1993-1996 )

בחירתה של שולמית אלוני

ארגון מחדש של מקצועות הלימוד בחטיבה העליונה

פדגוגיה אחרת : הבנייה מחדש של בתי ספר

בקדנציה השנייה שלו כמנכ"ל משרד החינוך המשיך ד"ר שמשון שושני ליזום שיניים במערכת החינוך , פחות נועזים אבל עם השלכות חינוכיות ברורות.  נחתם הסכם שכר עם המורים, שרבים מהם קיבלו העלאה של 40 עד 45 אחוזים.  הייתה התקדמות  רבה מבחינת  השתלמויות המורים. נקבעה החובה של המורים להשתתף בהשתלמות בית ספרית.

גובשה תכנית פדגוגית  להבניה מחדש בחינוך היסודי. התכנית  שמה דגש על חזון בית ספרי , מטרות , יעדים . תוכנית הלימודים ותרגומה לשפת המעשה, משמעת וסדר, מעורבות הורים, משוב, עבודת צוות  ושיתוף הקהילה בקבלת החלטות. 

כותב ד"ר שמשון שושני בספרו המרתק : שמנו דגש על עצמאות המורה מנקודת ראות פרופסיונלית , ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה, ציפיות גבוהות מתלמידים ועוד.  ידענו שמנהל בית הספר ומנהיגותו הם המפתחות להצלחה ולכישלון של התהליך .

המכשיר השני שעמד לעזרת בתי הספר בתהליך ההבנייה היה דוח הוועדה לבתי ספר בניהול עצמי , בראשותו של ד"ר עמי וולנסקי . הדוח המליץ על הגברת האוטונומיה הניהולית והפדגוגית של בתי הספר.

 

המעבר לבית הספר בניהול עצמי בחינוך הרשמי כרוך היה בהקמת  ועד מנהל לכל מוסד חינוכי.

שר החינוך אמנון רובנישטיין  אימץ את המלצות הוועדה לגבי בתי הספר בניהול עצמי .

תוכנית 30 היישובים

הקמת המכללות וההכרה בהן

 מחר 98 :  הוועדה עליונה  לחינוך  מדעי -טכנולוגי

אשכולות פיס למדע ולאמנות

בתקופתו של ד"ר שמשון שושני כמנכ"ל משרה חינוך  הוקמו  75 מרכזי פיס  למדע ולאמנות משוכללים בכל רחבי הארץ , בהשקעה  של 1.3  מיליארד שקל ( במחירי 1995) . מפעל הפיס  בנה את המבנים , משרד החינוך  הקצה ותקצב את שעות הלימוד ואת כוחות העזר והציוד. הקמת  המרכזים נתנה מענה לבעיית המחסור בתשתיות בתחומי המדע והאמנויות, , בעיקר בחינוך העל -יסודי.

יש במרכזים מעבדות חדישות , חדרים לאמנויות, מוקד לוגיסטי ואודיטוריום. כבר בשנתיים הראשונות  נבנו  50 "אשכולות פיס"  במבנים דו-קומתיים , שמבחינה פדגוגית עודדו התנסות אישית של תלמידים בניסויים ובפרויקטים , עבודה בקבוצות, שימוש במחשבים ובציוד אור-קולי.

תוכנית המחשוב

במסגרת יישום דוח "מחר 98" ביקש  ד"ר שמשון שושני מד"ר אלעד פלד, מנכ"ל המשרד לשעבר שהתמחה בנושא התקשוב החינוכי והבין היטב את מערכת החינוך בישראל , לשמש יועץ למנכ"ל לענייני תקשוב, וכן מתאם תוכניות התקשוב במערכת החינוך.

תוכנית המחשוב הרב-שנתית שבנה ד"ר אלעד פלד נועדה ליצור בבית הספר סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה כדי להכניס את בתי הספר לעידן תרבות המידע, לחדש ולשפר את ההוראה והלמידה , ולקדם את מעמדו המקצועי של המורה.  

משרד החינוך צייד  את בתי הספר בחומרה ובתוכנה לפי מכרז שפורסם, וזכו בו שבעה זכיינים, כולם בעלי ניסיון, החלה הכשרת  מורים בהיקף רחב לקליטת והטמעת המחשבים בבתי הספר, והוקם מערך הנחיה שליווה את המורים בשילוב המחשב בהוראה. המפתח להצטיידות  היה  מחשב לכל עשרה תלמידים.  שיעור זה  אפשר ממוצע של שלוש עד חמש שעות בשבוע  מול מחשב לתלמיד.  כבר אז  היה ברור, שעם התפתחות  המחשב האישי הנישא והוזלתו  יבוא שינוי משמעותי בשימוש ובניצול המחשב בהוראה.

"תגלית"

 מה סוד הצלחתו של " תגלית"

 " תגלית" שינה את חיי

ועדת דוברת

משרד החינוך : הקדנציה השלישית ( 2009 – 2012 )

חינוך וטכנולוגיה

גדעון סער , שר החינוך  ממנה את ד"ר שמשון שושני להיות מנכ"ל משרד החינוך בפעם השלישית. בתקופה זו המשיך ד"ר שושני  להעביר רפורמות פדגוגיות  בעיקר בכיוון  בתי הספר . הושם דגש על חינוך מכוון  יעדים ותוצאות, גישה ששמה דגש על מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות כדי לתת תמונה מלאה ומהימנה על מערכת החינוך.

תוכנית התקשוב החינוכית שקפאה שוב התעוורה מחדש בדחיפתו של מנכ"ל המשרד ד"ר שמשון שושני.  כיתות לימוד בבתי ספר חוברו לאינטרנט, הותקנו  לוחות אינטראקטיביים בכיתות  ותוגברו השתלמויות המורים בנושאי תקשוב חינוכי.

תוכנית התקשוב החדשה  יושמה ב1,200 בתי ספר, אך מ2014  ועד פרוץ מגפת הקורונה היא קוצצה ב50 אחוז ויושמה ב1,900 בתי ספר.

בתקופתו של ד"ר שמשון שושני קודמו תוכניות מעמד המורה " " אופק חדש " " עוז לתמורה"

אל תחמיצו את הקריאה בספר המרתק והחשוב של ד"ר שמשון שושני שיצא לאור בחודש מאי 2024 בהוצאת ידיעות ספרים. מומלץ ביותר !!!!!!

· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *