במבט מתכלל : לקט מס' 16: שיטות הוראה , מחקרי חינוך,  וסביבות למידה מקוונות

301

הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

הנושאים :

למידה היברידית בבתי ספר : הנחיות משרד החינוך

שיטות הוראה ולימוד: שלוש פעולות ליצירת ערך מוסף בכיתה( ד"ר שרון רחמים)

שיטות הוראה ולימוד : "כיתות חושבות": מהפכה בלימודי מתמטיקה ( הראל אורקין )

מאפייני תלמידים: שלום כיתה ז': דור האלפא עלה לחטיבת הביניים (גלית לוי)

מאפייני תלמידים : ללמד את דור האלפא בבתי הספר

סביבות למידה מקוונות: החידושים בביה"ס הוירטואלי של משרד החינוך

כלים דיגיטליים בהוראה ובלמידה: KAMI דפים אינטראקטיביים

כלים דיגיטליים בהוראה ובלמידה : חדש בגוגל סליידס!

מחקרים עם השלכות לחינוך וללמידה : כתיבה בעט או בעיפרון, אך לא במקלדת, גורמת למוח להסתנכרן

חקר ההשפעה של ציפיות : הפסיכולוג היהודי שגילה את הקשר בין ציפייה להצלחה: בגיל 90 מת רוברט רוזנטל

שיטות הערכה :  מבחנים עם אינטנרט פתוח (מא"פ) ( משרד החינוך)

בינה מלאכותית ( (AI) וחינוך : מאגר כלי הAI של מיט"ל

בינה מלאכותית ( (AI) וחינוך : הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט: מורה AI שמלמד לקרוא באנגלית

למידה היברידית בבתי הספר

עקרונות ודוגמאות לארגון מערכת השעות היברידית – משרד החינוך

קישור למסמך של משרד החינוך

ראו גם:

למידה היברידית הזניקה כמה בתי ספר בישראל 20 שנה קדימה

למידה היברידית – AMIT – אמית

שיטות הוראה ולימוד

שלוש פעולות ליצירת ערך מוסף בכיתה

מאת: ד"ר שרון רחמים

איך כמורות ומורים תוכלו להביא ערך מוסף לכיתת הלימוד? דר' שרון רחמים, מנהלת מרכז הפסג"ה בלוד, משתפת במשנתה ליצירת ערך מוסף בתהליך הלמידה, כזה שאף בינה מלאכותית לא תוכל להתעלות עליו. כאן האנושיות היא היתרון הגדול של המורה: 1. אותנטיות 2. סטוריטלינג 3. אקטיביזם

למאמר של ד"ר שרון רחמים

"כיתות חושבות": מהפכה בלימודי מתמטיקה

מאת: הראל אורקין

הראל אורקין, מורה למתמטיקה ומדעים מאוסטרליה, מציג את העקרונות המרכזיים בשיטת הלימוד החדשה שסחפה את העולם ומשנה את כל מה שחשבנו על לימודים בכיתה ולימודי מתמטיקה בפרט. אז אל תחשבו פעמיים, תקראו!

מאפייני  תלמידים

שלום כיתה ז': דור האלפא עלה לחטיבת הביניים    

מאת: גלית לוי

כניסתם של תלמידי דור האלפא לחטיבת הביניים דורשת מאיתנו לחשב מסלול מחדש: מהם המאפיינים הייחודיים של הדור הצעיר? אילו אתגרים חינוכיים עשויים לצוץ? וכיצד מומלץ להתמודד איתם בכיתה? תקראו ויפה שעה אחת קודם

למאמר של גלית לוי

ראו גם:

ללמד את דור האלפא בבתי הספר ( עמי סלנט)

סביבות למידה מקוונות

בית הספר הוירטואלי של משרד החינוך

מאת: חפציה בן ארצי

איזה כיף להביא משהו טרי חם מהתנור. הגעתי להציג את בית הספר הוירטואלי במליאת מורים, והפעם – במקום להציג את המטריה וכל הקישורים בתוכה, ההסברים "על" –הראיתי להם את האתר החדש והמדליק, שפשוט מכניס פנימה, ובקלות עושים את הדבר עצמו.
my.edu.gov.il
בהזדהות ינשוף, מגיעים אל פורטל מאורגן, שמכיר את הנכסים הדיגיטליים שלי במשרד החינוך.
א. כל כיתות הקלאסרום (מקווה שטימס ייכלל בקרוב!), כולל אופציה ליצור קבוצות לימוד חדשות ע"פ קבוצת לימוד שקיימת במערכות המשרד.קורסים בקמפוס אליהם התלמיד משויך
 ב. תכניות ביה"ס הוירטואלי – שיעורי המקפצה, קורסים ללמידה עצמאית ועודואם התלמיד לא משתתף – יש לו באנר הצטרפות
ג. ספקי התוכן שמשויכים לתלמיד

וכל אלו מחוברים יחד ביומן, שבעצם אוסף דדליינים, מפגשים ותאריכי הגשה מכל הקורסים והכיתות השונות, ומציג אותם לפי הסדר.

עבודה מצויינת! Rinat Rubinstein והצוות

אני לא מהיוצרים של האתר, ראיתי שהבינו לא נכון. אני רק מתלהבת ומעבירה אותו הלאה)

מקור

ראו גם:

משרד החינוך פותח את שעריו של בית הספר הווירטואלי

כלים דיגיטליים בהוראה ובלמידה

KAMI דפים אינטראקטיביים

מאת: שני גולדשטיין

פלטפורמת KAMI מאפשרת לבנות דפים אינטראקטיביים או להוסיף אינטראקטיביות לדפים קיימים. ניתן לשייך אותם באמצעות מערכות ניהול למידה כמו למשל Goole Classroom.

חדש בגוגל סליידס!

מאת: Moshiko Avraham

יש לכם שקפים שאתם רוצים להקליט וידיאו שלכם מסברים עליהם ולאחר מכן לשלוח אותם לצפיה? מעכשיו זה קל ופשוט!

הכירו את הפיצ'ר החדש שיצא לגוגל סליידס, הקלטת וידיאו והכנסתו לתוך המצגת! קל ופשוט, גוגל 🙂

לעוד סרטונים על סביבות גוגל :

קישור

מחקרים עם השלכות לחינוך וללמידה

כתיבה בעט או בעיפרון, אך לא במקלדת, גורמת למוח להסתנכרן – מדע

מאת: גדעון לב

חוקרים מנורווגיה ביקשו מנבדקים להעתיק מילים שהופיעו מולם על מסך. רק כאשר העתיקו ביד הופיעה קישוריות מוחית גבוהה בין אזורי מוח שונים, כולל באזורים שמעורבים בלמידה, ביכולות מתמטיות ובזיכרון

התרחבות השימוש במחשבים ובמסכים צמצמה מאוד את הכתיבה בעט ובעיפרון. אמנם השימוש במקלדת חוסך זמן, תוצאתו נוחה יותר לקריאה, וקל להעביר את הטקסטים המוקלדים ממכשיר למכשיר — אך מתברר שגם לכתיבה ביד יש יתרון חשוב. בניסוי שנערך התבקשו 36 נבדקים להעתיק מילה שהוצגה לפניהם על מסך. במחצית הפעמים הם עשו זאת בהקלדה ובמחצית האחרת — בכתיבה בעט אלקטרוני על מסך מגע. בזמן הניסוי היו הנבדקים מחוברים למכשירים הרושמים את הפעילות החשמלית במוחם (אא"ג), והתגלה כי הקישוריות בין אזורי המוח גברה בזמן הכתיבה ביד, אך לא בזמן ההקלדה. קישוריות זו חיונית ליצירת זיכרון ולקידוד מידע חדש, ומכאן שהיא מועילה ללמידה. ממצאים אלו פורסמו בכתב העת Frontiers in Psychology.

לכתבה המלאה בעיתון  " הארץ"

ראו גם :

חשיבות הכתיבה בכתב יד להתפתחות קוגנטיבית של לומדים בבתי ספר ובמערכות חינוך

 חקר ההשפעה של ציפיות

הפסיכולוג היהודי שגילה את הקשר בין ציפייה להצלחה: בגיל 90 מת רוברט רוזנטל

מאת: עופר אדרת

לפני 60 שנה הוא ערך ניסוי פורץ דרך בתלמידי בית ספר יסודי, שגילה כי מורים שציפו ליותר מהתלמידים, גרמו להצלחתם. "אפקט פיגמליון" הכניסו לרשימת הפסיכולוגים המשפיעים

לפני 60 שנה ערך הפסיכולוג רוברט רוזנטל מחקר פורץ דרך בבית ספר יסודי בקליפורניה. רוזנטל חילק לתלמידים מבחן IQ. לאחר בדיקת תוצאותיו בחר באקראי קבוצה מבין התלמידים והציגם למורים כמי שסומנו על בסיס התוצאות כמבטיחים ביותר וכבעלי פוטנציאל "לפרוח". זאת, חרף העובדה שאותם תלמידים לא קיבלו ציון גבוה יותר במבחן האמיתי בהשוואה לאחרים. כעבור כמה חודשים שב רוזנטל לבית הספר והעביר שוב מבחן IQ. הוא גילה, כי התלמידים שסומנו על ידו באופן אקראי כבעלי פוטנציאל אכן שיפרו באופן ממשי את ציוני המבחן שלהם בהשוואה לאחרים.

כיצד התרחש הדבר? רוזנטל הסביר כי ביצועי התלמידים הושפעו מהאופן בו התייחסו אליהם המורים. על סמך המידע הפיקטיבי שמסר להם, המורים האמינו כי התלמידים שסווגו כבעלי פוטנציאל גבוה אכן אמורים להצליח יותר, ולכן עודדו אותם, חיזקו אותם והפגינו כלפיהם יחס טוב יותר — גם באופן לא מודע. "השורה התחתונה היא, שאם אנחנו מצפים להתנהגות מסוימת מאנשים, אנחנו מתייחסים אליהם אחרת וסביר שהיחס הזה ישפיע על התנהגותם", הוא הסביר.

תוצאות המחקר פורסמו ב–1968 בספר "פיגמליון בכיתה", שכתב רוזנטל עם ליאונור ג'ייקובסון, מנהלת בית הספר בו ערך את הניסוי. השניים טענו כי האופן בו המורים תופשים את התלמידים שלהם משפיע על הביצועים שלהם. רוזנטל הציג בספר את "אפקט פיגמליון", שמתאר נבואה חיובית שמגשימה את עצמה וקרוי על שם הפַּסל מהמיתולוגיה היוונית, שגילף את דמותה של האשה האידיאלית, והתאהב בה. כשאפרודיטה, אלת האהבה, הבחינה באהבתו לפסל, היא הפכה אותה לדמות אנושית.

לכתבה המלאה של עופר אדרת

ראו גם : הערך רוברט רוזנטל בויקיפדיה בעברית

שיטות הערכה

 מבחנים עם אינטנרט פתוח (מא"פ)

מאת: אגף מחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות – משרד החינוך

אנחנו כבר יודעים ששינון אינו מטרה מספיק טובה לעת הזו… אבל, האם מבחנים זה פאסה? מהו תפקידם של מבחנים בכלל? האם מבחנים עם חומר סגור או פתוח עדיין מלמדים אותנו משהו? ואיך ייראה הדור הבא של המבחנים?

"מה המרחק מתל אביב לכלכותה?" כמה זמן ייקח לתלמיד תיכון בישראל להשיב על שאלה זו, אם תעמוד לרשותו האפשרות להיכנס לאינטרנט? לא יותר משתי דקות כפי הנראה…

ואם השאלה תהיה: "אתה מתכנן את החופשה הבאה ומעוניין לעשות קפיצה קטנה להודו! יש לך 700 דולר שחסכת. תכנן מהי הדרך המהירה והזולה ביותר עבורך כישראלי להגיע מתל אביב לכלכותה. הצג את המסלול ואת דרכי התעבורה שבחרת. עם אילו חברות תתקשר? כמה זה יעלה לך? ותוך כמה זמן תגיע ליעד? הבא 3-2 מקורות אינטרנטיים שיתקפו את ההמלצות שלך".

זה כבר מסובך יותר, נכון? מה ההבדל בין שתי השאלות?

הראשונה היא שאלה מבוססת ידע ויש לה תשובה נכונה אחת. כל שעל התלמיד לעשות הוא למצוא את התשובה הזו. מזכיר לכם משהו? רוב שיטות ההיבחנות הנהוגות כיום נראות ככה. לשאלה השנייה אין תשובה נכונה אחת, ולמעשה המורה לא יכולה לדעת מראש מה תהיה התשובה שיציע התלמיד כמענה עליה.

מה יקרה אם נתחיל לערוך מבחנים שבהם השאלות אינן מבוססות על "תשובה נכונה" וידע מוגדר שלימדנו בכיתה, אלא על מידת השליטה של התלמיד או התלמידה בכשירויות כגון פתרון בעיות חיים אמיתיות, קבלת החלטות או שימוש בחקרנות רשת?

משרד החינוך החל להכשיר את הקרקע למבחנים מסוג זה המתנהלים עם אינטרנט פתוח, במסגרת ניסוי שהתקיים עם מספר קבוצות של מורות ומורים ממגוון בתי ספר ותחומי דעת, במהלך תשפ"א-תשפ"ג.

מבחנים עם אינטנרט פתוח (מא"פ), הם אירועי הערכה שבמהלכם יש לנבחנות ולנבחנים גישה פתוחה למקורות מידע ברשת, כמו גם למקורות אחרים (חבר טלפוני, היוועצות עם מומחים וכד'), ומצופה מהם להשתמש בהם כפי שימצאו לנכון במשך הזמן הנתון לבחינה.

פרופ' סוגטה מיטרה הגה את הרעיון כבר בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות הניסוי המפורסם שלו, "החור שבקיר" https://youtu.be/lylbMNVVIdw. בהרצאותיו ברחבי העולם דיבר על כך שהדרך לרכישת ידע בזמננו כוללת את הרשת: "המודל של שוטרים וגנבים פג תוקף, מצמצם ובזבזני. אנו צריכים לאפשר וללמד חקרנות רשת, ועל בסיס זה לקיים גם תהליכי הערכה".

במשך מעל שני עשורים ניסה פרופ' מיטרה לשכנע קובעי מדיניות ושרי חינוך ברחבי העולם לבחון את האפשרות הזו בפועל, אך כולם טענו כי בהיעדר ממצאי ניסוי מתוקפים – יקשה עליהם להוביל מהלך כה "חתרני" במערכות החינוך שלהם.

אגף מו"פ ניסויים ויוזמות במינהל הפדגוגי במשרד החינוך החליט "לקפוץ למים", והפך את הרעיון לניסוי מבוקר ושיטתי שתוצאותיו הוצגו בפני חברי פורום חינוך 2030 של ארגון ה-OECD, בכנס הבינלאומי למעצבי עתיד בחינוך שהתקיים בבנייני האומה בירושלים במאי-יוני 2022. בניסוי השתתפו כ-900 תלמידים מ-16 בתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ.

המעבר מעולם המבחנים הקלאסי למא"פ כרוך בידע ובמיומנות שניתנים לתרגול ולרכישה ואינם טכניים בלבד. זהו שינוי פורץ דרך שעשוי להתחיל בהערכה, ולגרור אחריו גל של שינויים משמעותיים גם בדרכי ההוראה והלמידה.

הממצאים הראשוניים מהניסוי הראו שיש מתאם גבוה בין הישגי התלמידים בשני סוגי השאלות (מא"פ לעומת מבחן רגיל). כלומר, ככל שתלמיד קיבל ציון גבוה במבחן אחד, הוא בדרך כלל קיבל ציון גבוה גם במבחן מהסוג השני. ממצא זה יכול לשמש עדות לכך שניתן לאמץ שיטת היבחנות עם אינטרנט פתוח בלי חשש לעיוות הישגי התלמידים.

ממצא מעניין נוסף הוא, שלא נתגלו הבדלים מובהקים בממוצע הציונים בין בנות לבנים. ככלל, ההישגים בשאלות מא"פ היו מעט גבוהים יותר בהשוואה למבחנים רגילים. תלמידים הצליחו בהן יותר וקיבלו ציונים גבוהים יותר ב-3.8 נקודות בממוצע, ללא תלות בגיל ובמקצוע הלימוד.

ממצא מעניין נוסף הראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים שיפרו פחות את הישגיהם בשיטה החדשה, בהשוואה לציוניהם בשיטה המסורתית. זאת לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים ששיפרו יותר את ציוניהם בהשוואה לאלו שהשיגו הם עצמם במבחנים הרגילים.

בנוסף, התגלה שבתי ספר "חזקים" שיפרו את הישגיהם פחות מבתי ספר שבהם התקבלו בשיטה המסורתית הישגים נמוכים. ממצא זה מצביע על פוטנציאל של מבחנים עם אינטרנט פתוח לתרום גם לצמצום פערים בין תלמידים ובין אוכלוסיות.

להעמקה (ואפילו אפשרות להתנסות)

https://bit.ly/41Bszbo

 קישור לפוסט

ראו גם :

יחידה 5: הטקסונומיה של מא"פ – אגף מו"פ ניסויים ויוזמות

בינה מלאכותית ( (AI) וחינוך

חושבים.ות  לשלב כלי AI בתהליכי הוראה, למידה ומחקר? – חפשו במאגר כלי AI של מיט"ל! 

המאגר מאגד רשימת כלים נבחרים המשלבים בינה מלאכותית (AI) על מנת לסייע ולייעל את תהליך הכנת חומרי ההוראה, הלמידה, הערכה ומחקר. הרשימה מתעדכנת כל הזמן. קישור  


    הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט: מורה AI שמלמד לקרוא באנגלית

מיקרוסופט חשפה כלי חדש בשם Reading Coach, שנועד לשפר את יכולות הקריאה באנגלית. הכלי הוא בעצם סוג של משחקון תירגול באורך 10 דקות, כשהמשתמשים מתבקשים לבחור את הדמות הראשית של הסיפור (כלב, חתול, חייזר וכו'), את המיקום שבו הסיפור מתרחש (נגיד בית או אי בודד) וגם את רמת האנגלית שלהם. לאחר מכן, המערכת משתמשת ב-Generative AI כדי ליצור סיפור קצר בהתאם להעדפות של המשתמשים, כשאלו יכולים גם לבחור כל מיני נתיבים בסיפור בהתאם להעדפות שלהם (בסגנון של "עשו לעצמכם צמרמורת" משנות ה-90). לכשעצמו, זה כבר שימוש חמוד למדי ב-AI ליצירה של סיפורים, אבל הפיתוח של מיקרוסופט לא נעצר כאן. לכתבה המלאה

עוד בנושא: סקירה קצרה של ד"ר ארז פורת

כלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית הראשון של מיקרוסופט "מאמן קריאה" Reading Coach, שנבנה עבור תלמידים להתאמן על קריאה בקול רם, זמין כעת באופן חופשי.

הכלי נועד לעזור לתלמידים לפתח שטף בקריאה ומעורבות בקריאה. עם Reading Coach,  מיקרוסופט נקטה בגישה חדשה לשימוש ב-AI גנרטיבי לתמיכה בקריאה. התכנית מאפשרת לתלמיד ליצור את הסיפור, לבחור את הגיבור והתפאורה ולעצב את העלילה באמצעות בחירותיו תוך כדי התקדמות הסיפור. התלמידים מקריאים ל-Reading Coach, הפועל כמאזין קשוב, מזהה היגוי שגוי והפרעות אחרות ומתאים את רמת הקריאה לתלמיד לפי איכות והתאמה לגיל. בנוסף לסיפורים שנוצרו, תלמידים יכולים לבחור קטעים ברמות שונות מספרייה קיימת, המספקים הזדמנויות נוספות לתרגל מיומנויות קריאה בתחומי ענין שונים. חווית הקריאה הופכת משחקית יותר ככל שהתלמידים מתקדמים בקריאה, כאשר הם מקבלים אפשרות לפתוח הגדרות ולפתח דמויות חדשות של סיפור, לזכות בתגים שמתגמלים על מאמץ, ולעקוב אחר ההתקדמות שלהם במספר ממדים בדוחות התקדמות.

הבינה מעריכה את הלמידה ודוחות התקדמות זמינים למורים, ומאפשרים לעקוב אחר ההתקדמות ורמת הבנה של כל תלמיד ולבצע התאמות.

מאמן הקריאה אינו עושה את העבודה עבור תלמידים. במקום זאת, הוא "מקשיב" לתלמידים מבצעים את עבודת הקריאה ומתערב לפי הצורך כדי להבטיח שיישארו במסלול התקדמות בקריאה על ידי הצעת תיקון בעת הצורך, שמירה על העבודה (והשגיאות) שתלמידים עושים כדי שהמורים שלהם יוכלו לצפות בהם, והצעת חומר קריאה מעניין לתלמידים מלכתחילה.

COACH.MICROSOFT.COM

מקור וקרדיט : פוסט של ד"ר ארז פורת


כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *