ילדים ישראלים דווקא אוהבים את בית הספר, בנורווגיה

533

אבי לטנר הוא  יזם הייטק המתמחה בבניית מוצרי תוכנה שמשתמשים אוהבים. למד הנדסה בבן גוריון ובMIT 

מאת: אבי לטנר

במרוצת השנים התפרסמו לא מעט כתבות על צורת החינוך הסקנדינבית. הכתבות הללו עסקו בהשוואה בין בתי הספר בארץ לבין אלו ששם. אך לנו התאפשר לבצע מעין ניסוי שדה מיוחד. בקיץ האחרון עשינו רילוקיישן והעברנו שלושה ילדים מבית ספר יסודי ממלכתי בהוד השרון לבית ספר בינלאומי בשיטת ה-IB בנורווגיה. יש לנו נקודת מבט ייחודית של ילדים שחוו את שתי השיטות על בשרם.

כיתה טיפוסית בבית ספר בנורווגיה

לא מעט כתבות השוו את בתיה"ס בארץ לאלו שבסקנדינביה. לנו התאפשר מעין ניסוי שדה. בקיץ האחרון עשינו רילוקיישן והעברנו 3 ילדים מביה"ס יסודי ממלכתי בהוד השרון לביה"ס בינלאומי בנורווגיה

התיישבנו לשוחח על ההבדלים כשהמעבר טרי, כשעוד זוכרים לפרטים את הבית ספר בארץ ומאידך מכירים מספיק טוב את בית הספר בנורווגיה. בשיחה השתתפו כרמל בכיתה ו׳, אלינור בכיתה ד׳ וברי בכיתה א׳. נוכחנו לדעת שבתי הספר נבדלים כמעט בכל היבט וניכר הבדל רב במידת ההנאה מהלימודים.

צורת לימוד

אלינור: ״צורת הלימוד יותר משחקית ומשתמשים ביותר טכנולוגיה. לכל אחד יש מחשב ואני ממש אוהבת שאפשר להכין מצגות. גם הספרייה בנורווגיה הרבה יותר פעילה, ואנחנו נמצאים בספריה פעם בשבוע״.

כרמל: ״לומדים הרבה יותר בחברותה. עושים הרבה עבודות ביחד. חוקרים נושאים בקבוצות ומשתמשים במחשבים האישיים כדי לחקור לעומק. גם יש הרבה פחות מקצועות אז יש יותר זמן ללמוד את אותם מקצועות. וגם כאן יש שעתיים של ספורט ובארץ יש רק שעה״.

בבית הספר היסודי בנורווגיה יש רק ששה מקצועות: שפה, שפה זרה, ספורט, מוסיקה, אומנות, חשבון. וזהו. מקצעות אלו לוקחים בערך חצי מהזמן. בחצי השני עוסקים בחקירה של נושא. מדי שבועיים יש יחידת חקר אחרת. היחידה יכולה להיות קשורה לגיאוגרפיה, היסטוריה, מדעים, אומנות או נושא אחר. לרוב יחידת חקר משלבת מספר דיספלינות יחדיו.

ביחידות חקר לא מתמקדים בידע שצריך לצבור אלא בצורת הלימוד שמעודדת חשיבה עצמאית, התעמקות ולמידה שיתופית. התלמידים מתחלקים לקבוצות, חוקרים נושא, בונים מצגות או דגמים ומציגים לכיתה. התמקדות בנושא אחד במשך שעות רבות על פני שבועיים מאפשרת לחוות וללמוד נושא ממגוון כיוונים.

בבית הספר היסודי בנורווגיה יש רק ששה מקצועות: שפה, שפה זרה, ספורט, מוסיקה, אומנות, חשבון. וזהו. מקצעות אלו לוקחים בערך חצי מהזמן. בחצי השני עוסקים בחקירה של נושא

לעומת זאת בישראל, בכיתה ו׳ שבה בתי הבכורה הייתה לומדת אילו הייתה בארץ, יש שישה עשר מקצועות. זה כולל מספר מקצועות שעוסקים בהם רק שעה בשבוע. רוב הלימודים הם פרונטליים ועיקרם הקשבה למורה ותרגול עצמי. לילדים קשה לשבת 45 דקות רצוף ולהקשיב. זה קשה לכל ילד, בוודאי לילדים שמעט מתקשים או עם הפרעות קשב וריכוז. ילדים אלו, והם רבים, מאבדים לגמרי את הכיתה.

עם כל כך הרבה מקצועות קשה ליצור רצף לימודי ואין ממש יכולת להתמקד בתחום מסויים. באופן זה צריך לדחוס חומר במקום לחוות אותו ורוב מה שנלמד נשכח מיד אחר כך. גם מבוגרים יתקשו ללמוד שישה עשר מקצועות במקביל, לא כל שכן ילדים בבית ספר יסודי.

להמשך הכתבה של אבי לטנר באתר האינטרנט זמן ישראל (קישור)

אבי לטנר: ילדים ישראלים דווקא אוהבים את בית הספר, בנורווגיה

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *