מה הן התחזיות הטכנולוגיות והפדגוגיות לחינוך המקוון אחר תקופת הקורונה ?

1618

כתב אתמול ד"ר רועי צזנה באתר הידען : 

"שנת 2020 עברה חלפה לה, והנה נכנסנו ל- 2021, וכולם רוצים לדעת מה יהיו ההתפתחויות והתחזיות הטכנולוגיות לשנה החדשה. אנחנו עומדים פשוט לחוות את אותו הדבר – אבל יותר"

שילוב חינוך מקוון עם חינוך בעולם הפיזי – אבל יותר

 אני יודע שהטענה שחינוך מקוון עובד היטב תיתפס כסוג של 'נה בעין' לכל הורה שהיה צריך לשבת עם הילד שלו בבית כדי לעזור לילד לצלוח את השיעורים המקוונים. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבשנה האחרונה עברו כמעט 1.6 מיליארד מורים, ילדים וצעירים לחינוך מקוון, לפחות בחלק מהזמן. מדובר בקהל העצום שרובו נחשף לראשונה לאפשרויות הטמונות בחינוך המקוון… וגילה שהוא פשוט אינו טוב מספיק.

עכשיו שיש קהל משתמשים שדורש שיפור, נראה ב- 2021 את התחום משגשג ומתפתח. אפליקציות שונות יסייעו למורים לנהל שיעורים מקוונים, לתת ולבדוק שיעורי בית דרך הרשת, ואפילו לערוך מבחנים עם אמצעים מתקדמים כמו זיהוי פנים וצילום רחב של אזור הלימוד כדי לוודא שהתלמיד אינו מרמה. כל אלו החלו כבר להתממש בשנים האחרונות, אבל עכשיו שהיה בהם צורך ממשי, הם רק ימשיכו להתפתח ולהשתפר.

האם נעבור לחינוך מקוון לגמרי? ברור שלא. אבל כל שילוב של העולם המקוון – על יתרונותיו וחסרונותיו – עם העולם הפיזי על יתרונותיו וחסרונותיו, ישרת את הצרכים הלימודיים של כולם.

לסקירה המלאה של ד"ר רועי צזנה :עשר תחזיות טכנולוגיות ל-2021 – אותו הדבר אבל יותר

ועוד כמה תחזיות של מומחים בארץ ובעולם :

"הלמידה מרחוק תימשך, עם ובלי הקורונה – למרות הביקורות. גם אחרי שהמגפה תסתיים, התלמידים ימשיכו ללמוד גם מחוץ לבית הספר. תפקיד המורה ימשיך להשתנות – המורים יהיו יותר מנטורים ומנחים במקום מקורות ידע, יקליטו הרצאות, כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד מכל מקום, ולא רק בבית הספר. אבל לשם כך יש לצייד את המורים והמורות בכלים ובהכשרה מקצועית מתאימים", כך אמר אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה (מקור).

אלי הורוביץ :

"בהרבה מדינות בעולם הלמידה מרחוק היא אפשרית ומתאימה, בעיקר לתלמידי תיכון", הסביר הורביץ. לדבריו, הלמידה מרחוק אפשרית לגילאי השכבות הבוגרות כי היא דורשת אחריות אישית ולמידה עצמית, מיומנויות שרוכשים עם הגיל. "ככל שהילדים גדולים יותר, הם מסוגלים יותר לשאת אחריות", הוסיף הורביץ.

"בשונה מתלמידי היסודי, שהלמידה מרחוק פחות אפשרית מבחינתם. בשכבות הצעירות זקוקים למורה שיהיה איתם אחד על אחד, ילמד אותם, הם זקוקים לתיווך הזה כדי ללמוד", ( מקור)

תחזית של  חטיבת החינוך בחברת מיקרוסופט :

השינויים בלמידה אחרי תקופת נגיף הקורונה לא יהיו מיידיים , אך בסופו של דברים יתפתחו פלטפורמות מבוססות נתונים  ללמידה מקוונת שיאפשר למורים לייצור מרחבי למידה מקוונים יותר גמישים ללמידה ואולי ההתפתחות המשמעותית יותר תהיה התפתחות למידה מותאמת אישית בפלטפורמות למידה אלו , כאשר התלמידים יזכו לחניכה מותאמת  אישית יותר של המורים.

מקור :  תחזית של צוות מיקרוסופט ,Schools after COVID-19: From a teaching culture to a learning culture

תחזית  חוקרי הפורום הכלכלי העולמי :

 בשנים שלאחר פרוץ מגיפת הקורונה בתי הספר ירחיבו את השימוש בסביבות למידה מקוונות , כאשר  כמעט כל התלמידים יגיעו לבתי הספר עם מחשבים ניידים .מורים צברו כבר ניסיון בשימוש בכלים דיגיטליים והם לא יירתעו מכך עוד וימשיכו ללמד בכיתות באמצעות פלטפורמות מקוונות איתם עבדו בשנת הקורונה.

אבל לא פחות חשוב , במקביל יהיו שינויים בתוכניות הלימודים עם דגש רב על מיומנויות ולא רק על הקנייית דעת

מקור: 4 ways COVID-19 could change how we educate future generations

מקור 2 :5 Major Shifts Needed Post-COVID-19 to Transform Education

אדפטציה עתידית : למרות עייפות הזום הן של מורים והן של תלמידים הרי במבט כולל ניתן לומר כי שנת הקורונה סיגלה הרגלים חדשים של למידה מרחוק שיישארו אתנו לאורך שנים אחרי שהנגיף ימוגר . מורים בעתיד יהיו מסוגלים להעביר שיעורים מקוונים בימים מקוונים ללא חשש וללא מורא עם יכולות וניסיון טוב בנושא למידה מרחוק ( עמי סלנט).  

 המימשל  הקנדי כבר מרץ 2019  החליט כי כל תלמידי התיכון במחוז אונטריו יידרשו לקחת 4 קורסים מקוונים כחלק מהדרישות לסיום ביה"ס התיכון .מדינות נוספות  יאמצו את המודל הקנדי  ונקווה שגם ישראל  ( מקור).

שיח עם מחנכים לגבי העולם אחרי הקורונה עם פוקוס על החינוך

לא רק תחזיות אלא גם כבר היערכות ופעולות לשינוי בניו יורק

מושל מדינת ניו יורק אנדרו קומו חתם על הסכם עם ביל גייטס לתכנון מחדש של כל מערך ההוראה והלמידה בבתי הספר בניו יורק כאשר במוקד השינוי המשמעותי יהיו שיטות הוראה חדשניות מבוססות טכנולוגיות .

In the midst of the coronavirus crisis, New York Gov. Andrew M. Cuomo (D) signed an agreement with billionaire businessman Bill Gates to “reimagine” public education in the state through technology. Cuomo dredged up outworn and inaccurate stereotypes of “the old model of everybody goes and sits in the classroom, and the teacher is in front of that classroom and teaches that class, and you do that all across the city, all across the state, all these buildings, all these physical classrooms.” “Why,” he wondered, “with all the technology you have?”Cuomo questions why school buildings still exist — and says New York will work with Bill Gates to ‘reimagine education’

נספח :

המהפכה המקוונת: איך יראה החינוך של העתיד?

הכיתות מיושנות, הספרים מיותרים ורכישת המידע יקרה ומסורבלת. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהפדגוגיה של פעם – מה יש לחינוך האינטרנטי והטכנולוגי להציע לנו, והאם באמת נמצאה הדרך להכין תלמידים לעולם דינמי מבלי להרוס להם את היצירתיות?

מאת : נטע אחיטוב , עיתון " הארץ"

ב–1998 פורסם מחקר של הסוציולוגים האמריקאים ג’ורג’ לנד ובת’ ז’רמן, שעוסק בסוגיית החשיבה המסתעפת ‏(Divergent Thinking‏). כלומר: היכולת לראות ולדמיין אפשרויות רבות לאותו מצב, המעידה על פרשנות רוחבית ויצירתית ולא ליניארית או מתכנסת. החוקרים שאלו 15 אלף ילדי גן “כמה שימושים שונים אתם יכולים למצוא למהדק נייר?” 98% מילדי הגן נחשבו לגאונים בחשיבה מסתעפת – כי ענו קרוב למאה תשובות שונות. כשבחנו את אותם ילדים חמש שנים אחר כך, בגיל 10, רק 32% מהם קיבלו מעמד של גאון בחשיבה מסתעפת. בגיל 15 כמות הגאונים בקרב אותם ילדים ירדה ל–10%. כשקבוצה אחרת של מבוגרים רנדומלים נשאלו אותה השאלה, מספר המצטיינים בחשיבה מסתעפת עמד על 2% בלבד.

המחקר הציב תמונת ראי לרוח השלטת היום במרבית מערכות החינוך, שמניחות שילדים צוברים יותר מיומנויות ככל שהם מתקדמים בתוך המערכת. תוצאות המחקר מראות שבכישורים מסוימים המצב דווקא הפוך – במקום להרוויח כישורים, מאבדים אותם. או כמו שפרופ’ קן רובינסון, אחד ממבשריה הגדולים של מהפכת החינוך והמוכר ביותר שבהם, מנסח זאת: “הילדים האלה מבלים 12 שנה בבית ספר, שאומר להם כי יש רק תשובה אחת לכל שאלה. אנחנו חייבים לצאת מנקודת המבט הדיכוטומית שמחלקת את התלמידים לאקדמי ולא אקדמי, או לבעל חשיבה אבסטרקטית מול תיאורטית, ולעודד בקרבם חשיבה יצירתית – תפקידנו להעיר את הילדים, לא להרדים אותם”.

נראה שחלק משמעותי מהיכולת לטפח את הדמיון והיצירתיות מצוי בטכנולוגיה. האם בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש? סרטונים יחליפו הרצאות? תלמידים וסטודנטים ילמדו מכל מקום בעולם את החומר שיעבירו להם מורים מקצוות אחרים של העולם? מהפכת החינוך כבר כאן. אמנם מרכזים חינוכיים טכנולוגיים לגמרי עדיין לא בנמצא, אבל לא רחוק היום שהם יהיו עובדה מוגמרת. כל הטכנולוגיות שיכולות לאפשר אותם קיימות וכך גם ההכשרה הפדגוגית, כל שצריך הוא כמה שנים של הסתגלות והרבה תשוקה לעניין.

ראשונים ייעלמו הספרים, אחריהם תתמוסס החלוקה המבנית לכיתות גילאיות, ובסוף ייוותרו מאחור גם ההרצאות הפרונטליות. כל אלה יוחלפו בסרטי אנימציה, תרגילים מקוונים ותוכנות מחשב שמלמדות חומר עיוני ברוח משחקית. המורים, אגב, לא הולכים לשום מקום. הם ימשיכו להוות גורם משמעותי בכל מסגרות החינוך. השינוי היחיד בתפקיד שלהם יהיה מעבר מהקניית ידע להבניית ידע – היכולת להדריך את התלמידים לעבר שלל התשובות הנכונות.

אפשרויות, לא תעשייה

רובינסון – שקיבל תואר סר על תרומתו לחינוך, לאחר שניהל פרויקט להטמעת לימודי אמנות בבתי ספר בבריטניה, לימד חינוך באוניברסיטת וורוויק בבריטניה, וכתב ספרים רבים על השינויים שיש להטמיע במערכות החינוך – מדבר על שינוי מסיבי בדרך שבה הילדים צורכים חינוך כיום.

קצר, פשוט, בכל מקום

אי אפשר לדבר על מהפכת חינוך בלי להזכיר את האדם המפורסם ביותר בתחום, הסלב של התופעה. זהו סאלמן ‏(סאל‏) קהאן, אמריקאי ממוצא הודי בן 36, שהקים את המיזם המפורסם ביותר לחינוך עכשווי – אקדמיית קהאן ‏(Khan Academy‏). “אקדמיה” זו מציעה למעלה מ–3,300 הרצאות בנושאים שונים ומגוונים לכל גיל ועבור כל רמה, שנצפות על ידי למעלה מחמישה מיליון איש בחודש. כל אחד יכול לצפות בהרצאות וכל אדם, לא משנה מה רמת ההשכלה שלו, ימצא לפחות הרצאה אחת באתר שתעניין אותו, תחדש לו ותעשיר אותו. לא בכדי, למעלה מ–182 מיליון צופים ‏(60% צפון אמריקאים ו–40% משאר העולם‏) צפו בהרצאות עד כה, וכ–50 אלף מורים ב–5,000 בתי ספר יסודיים ותיכוניים בארצות הברית עושים שימוש בהרצאות של קהאן, המכונה בחיבה “פרופסור יוטיוב”.

בראיון סקייפ עם קהאן מתגלה אדם חביב, שמדבר בקצב מהיר ומבין מיד את רוח השאלות.

לאן אתה מוביל אותנו?

קהאן צוחק, אבל לא דורש חידוד ומשיב מיד: “החושים שלי אומרים שבעוד עשר שנים חוויית הלימוד הרגילה לא תיעלם לחלוטין, אבל גם לא תהיה היחידה. יהיה הרבה יותר היצע של חוויות לימוד שונות. מערכת החינוך היום דומה מאוד לזו שאת ואני או ההורים שלנו למדנו בה. אנשים מדברים על הכנסת טכנולוגיות חדשות לבתי ספר מאז שהרדיו, הטלוויזיה, הווידיאו והמחשב הומצאו, כבר לפני 20–30 שנה – אבל התחושה היא שרק עכשיו משהו אמיתי קורה. אני מרגיש שאנחנו בנקודת מפנה”.

מנעד הנושאים שקהאן מרצה עליהם בקטעי הווידיאו שלו, עשר דקות לכל הרצאה, היא עצומה: ממדעים מדויקים דרך תולדות האמנות, הכנה למבחני ה–GMAT וגם עיסוק וניתוח של נושאים עכשוויים כמו המשבר הכלכלי או החוב של יוון. עד לאחרונה, קהאן היה זה שהעביר את כל ההרצאות באקדמיה. רק בשנה האחרונה החלו להעביר את ההרצאות גם אנשים אחרים מתוך החברה, כדי להגביר את קצב העלאת ההרצאות החדשות לאתר. מבריק ככל שיהיה, קשה להאמין שקהאן מכיר ומבין את כל הנושאים במידה שווה.

קהאן הגיע לפרויקט העכשווי כמעט במקרה. הוא סיים ארבעה תארים לפני גיל 30 – במתמטיקה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב ומינהל עסקים ‏(מהארווארד‏) – ועבד בקרן גידור. באחד הימים ביקשה ממנו בת דודתו, שלמדה בקולג’ במדינה אחרת, עזרה באלגברה. באמצעות מחברת מקוונת ושיחת וידיאו על המחשב, הסביר לה את כל החומר. השמועה התפשטה, וקרובי משפחה וחברים אחרים החלו להתדפק על המסך שלו לעזרה. בשלב מסוים, חשב שיהיה יעיל יותר להפיץ את ההסברים ביוטיוב, במקום לחזור עליהם כל פעם מחדש.

הפופולריות של סרטוני ההסבר נסקה, וב–2009 קהאן עזב את עבודתו כדי להשקיע את כל מרצו בערוץ היוטיוב שלו. הוא הסב את חדר הארונות בבית לאולפן הקלטות והחל לצלם הרצאות שונות, ללא תקציב או יעד ברור. יום אחד הופתע לגלות 10,000 דולר בחשבון הפיי־פאל של אקדמיית קהאן. התורמת היתה אן דור, אשתו של יזם היי־טק מוכר בעמק הסיליקון. קהאן התרגש מהתרומה – הנדיבה ביותר עד כה – וכתב לדור מכתב תודה. היא הופתעה לשמוע שזו התרומה הגדולה ביותר שקיבל וביקשה שייפגשו. בדרך הביתה מהפגישה, קיבל קהאן הודעת טקסט מדור שמודיעה כי 100 אלף דולר נוספים נתרמו לו בזה הרגע. “כמעט עשיתי תאונה”, סיפר קהאן בראיון שהעניק לאחרונה למגזין “טיים”.

ב–2011 השתתף קהאן בכנס טד, שם הוזמן להרצות על ידי לא אחר מאשר ביל גייטס, שהעיד כי הוא וילדיו צופים באקדמיית קהאן באדיקות. לאחר ההרצאה, הטיס גייטס את קהאן לפגישה אישית בסיאטל, במהלכה תרם לאקדמיה המתהווה 1.5 מיליון דולר, ובהמשך עוד 2.5 מיליון. אחרי גייטס תרמה גוגל שני מיליון דולר, וחברת נטפליקס הוסיפה שלושה מיליון נוספים. גם היום פועלת האקדמיה שלא למטרות רווח, כשהיא נשענת על תרומות בלבד.

“יש שני פקטורים שגורמים לתורמים הגדולים להרגיש טוב עם התרומה שלהם לאקדמיית קהאן; הראשון הוא העובדה שהם צופים בהרצאות בעצמם ומשתמשים בהן כדי להסביר לילדים שלהם נושאים שונים, כך שמדובר בתרומה לפרויקט מוכר ואהוב; השני זה ההבנה עד כמה חינוך הוא חשוב, ושבמצב העניינים הנוכחי – חינוך הוא לא מוצר שוויוני. תרומה לאקדמיית קהאן מבטיחה שבמינימום מימון, קיימת נגישות לידע לכל הילדים, בכל מקום, בכל זמן. או לפחות לאלו שרעבים לידע הזה, אבל לא יכולים לקבל אותו במסגרות הרגילות”.

התרומות איפשרו לקהאן להעביר את הפעילות למשרד חיצוני, לשכור 35 עובדים ‏(שני שלישים מתוכם אנשי מחשבים ושליש פדגוגים‏) ולהבטיח שהאקדמיה תישאר חופשית לנצח. בשנת 2012 נבחר קהאן על ידי מגזין “טיים” לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.

אתה לא הראשון שמעלה הרצאות מצולמות לרשת – הרצאות כאלה קיימות ברשת כבר יותר מ–15 שנה – למה דווקא שלך הצליחו כל כך?

“ההרצאות שלנו פופולריות כי הן נבנו במיוחד לפורמט הזה. בעבר, מי שעשה קטעי וידיאו לימודיים פשוט הציב מצלמה לפני המרצה והעלה את זה לרשת. החוויה של צפייה בהרצאה היא לא הדבר המושך ביותר, וזה הופך עוד יותר גרוע כשהיא מצולמת. כך שהרעיון של צילום במיוחד לאינטרנט הוא חשוב. בנוסף, הכללים של יוטיוב אילצו אותנו להעלות קטעים באורך של עשר דקות בלבד. לדעתי זה בדיוק טווח הזמן הנכון לקליטת אינפורמציה ברצף. אני חושב שהצופים שלנו גם מעריכים את העובדה שקטעי הווידיאו הם שיחתיים, עם רגליים על הקרקע, טבעיים. כשצופים בהם רואים שאני לא קורא תסריט, אלא מסביר ומבין תוך כדי”.

תלמידי כל העולם

אקדמיית קהאן לא מסתכמת רק בהרצאות וידיאו שמועלות ביוטיוב, אלא פועלת מתוך תיאוריה פדגוגית שלמה, שנתמכת על ידי אתר אינטרנט מרשים. קהאן מאמין בכיתות הפוכות ‏(Flip Classes) שהופכות את היוצרות על פיהן. את הלימוד התיאורטי התלמידים עושים בבית, ואילו התרגול נעשה בכיתה. לטעמו, אין צורך שהתלמידים והמורים יבזבזו את זמנם על לימוד חומר תיאורטי בכיתה, כשהם יכולים ללמוד אותו לבד בבית, בעוד הזמן המשותף היקר יוקדש לפתרון משותף של תרגילים.

אתר האינטרנט של הפרויקט בנוי כדי לתמוך בשיטת הכיתות ההפוכות – זהו בעצם משחק מחשב לימודי. לכל משתמש ‏(נכון להיום יש כ–375 אלף משתמשים פעילים‏) יש שֵם משתמש, ואייקון שמזוהה איתו. אפשר לצבור נקודות עבור כל צפייה בסרטון ופתרון תרגילים. הנקודות מאפשרות לילדים “להשיג” אייקונים משוכללים יותר עבור שם המשתמש שלהם ולקבל עיטורים על הישגים שונים. בדפי האינפורמציה של כל משתמש, גלויים רק לו ולמדריך הרשום שלו ‏(מורה או הורה‏), מופיע מידע על הישגיו עד לרמה של מספר השניות שנדרשו לו לפתור כל תרגיל. האתר מיועד לתלמידים פרטיים שנהנים לשחק בו, לתלמידים שרשומים אליו במסגרת בית הספר שלהם וגם לסטודנטים שמעוניינים לבדוק את מידת ההבנה שלהם בחומר כעזר נוסף ללימודי הקולג’ הרשמיים.

הרעיון של הכיתות ההפוכות נובע, איך לא, מזיכרונות וקשיי ילדות. קהאן גדל בלואיזיאנה לאם חד הורית, מהגרת מכולכתה שעבדה כל היום במכולת השכונתית. אביו עזב את המשפחה כשהיה ילד ונפטר כשקהאן היה בן 14. כיוון שהיה ילד מוכשר בעל תפיסה מהירה, השתעמם מקצב הלימוד הרגיל של הכיתה, והעביר את שעות אחר הצהריים בלמידה עצמאית של מתמטיקה והשתתפות בתחרויות מחוז. באחת התחרויות פגש ילד מוכשר אחר, שסיפר לו כי בית הספר שלו מאפשר לו להתקדם במתמטיקה בקצב עצמאי. קהאן ביקש מבית הספר שבו למד אפשרות זהה, אבל נענה בשלילה. הוא לא אמר נואש והתקשר לכמה אוניברסיטאות באזור מגוריו, עד שאחת מהן הסכימה לקבל אותו לקורס קיץ במתמטיקה.

לפני ארבע שנים, עמנואל גרינגרד, פרופסור ישראלי למדעי המחשב בן 73, נתקל במקרה בהרצאות של קהאן ברשת. הוא התלהב וחשב שכדאי בבוא העת לתרגם אותן לעברית. במקביל וללא קשר, נחשף גם ערן חג’ג’, מנכ”ל של חברת פגסוס לפתרונות אלגוריתמיים לשוק ההון, בן 32, להרצאת הטד של קהאן וחשב שחייבים לתרגם את היוזמה לעברית. לאחרונה פרסם איגוד האינטרנט הישראלי קול קורא לפיתוח תוכניות חינוכיות בקוד חופשי, שיעשירו את המגוון האקדמי לקהל הישראלי. גרינגרד נרשם וזכה, חג’ג’ חבר אליו, צירף אליהם נלהבים נוספים וכולם יחד החלו במלאכת תרגום ודיבוב ההרצאות של קהאן.

למאמר המלא בעיתון " הארץ"

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *