למד וסיכם : עמי סלנט ,מידען האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות.
כנס צ'ייס ה18 של האוניברסיטה הפתוחה נערך השנה ב21 לפברואר 2023 . היו לא מעט הרצאות מעניינות, מחדשות, וחשובות לאנשי חינוך .עניין אותי במיוחד השפעת הקורונה על הלמידה המקוונת וגם מורים והתקשוב החינוכי בביה"ס , ובהחלט השכלתי . הנה לקט שני של תקצירי הרצאות מעניינות ומחדשות בכנס צ'ייס ה18 .
חדשנות אמיתית גיליתי במושבי הפוסטרים , שנחבאים אל הכלים אך משמעותיים מבחינה חינוכית
ניתוח דפוסים של ביטוי רגשי בקרב קהילת לומדים בקבוצה ברשת חברתית
שרי חזי
ד"ר ענת כהן
פרופסור דוד חן
אוניברסיטת תל אביב
תקציר
בשנים האחרונות, גובר השימוש בקהילות למידה ברשתות חברתיות כחלק מתהליך למידה א-פורמלי ופורמלי בארגונים שונים ובהלימה לשכבות גיל השונות. המחקר המתואר במאמר זה בוצע במטרה להבין אילו מאפייני שיח דיגיטלי ניתן לזהות בהודעות המועלות במסגרת קבוצת לומדים ברשת חברתית פייסבוק, בקהילת למידה 'עושים חי"ל' )חדשנות, יזמות ולמידה; (קישור) . מה הם מאפייני שיח הדיגיטלי המעודדים ביטויי רגשי בקרב חברי הקהילה; ומה מייצר הגברת שיח חיובי. עוד נחקר הקשר בין מאפייני האישיות של הלומדים לבין דרכי הביטוי הרגשי שלהם. המחקר בוצע לטובת מנהלי קהילות בין אם ברשת חברתית ובין אם בפלטפורמה דיגיטלית אחרת להעלאת מעורבות בקרב חברי הקהילה.
המחקר בוצע במתודולוגיה איכותנית וכמותית, בשני שלבים. בהיבט האיכותני, השלב הראשון התייחס לקיטלוג 1177 מסרים ב3- חודשי פעילות המייצגים ביטוי רגשי. בהיבט הכמותי, השלב השני התייחס לקשר שבין מאפייני אישיות לבין מאפייני ביטוי רגשי. מבין ממצאי המחקר עלה כי בכדי לייצר מעורבות בקהילה יש להשתמש במסרים הכוללים תמונה או וידיאו וטקסט ולא רק טקסט בלבד כמו שנמצא במרבית מהמסרים בקהילה. כמו כן, על המסרים להיכתב בצורה שיתופית ועל אורך המסרים להיות קצרים ועניינים ובכך יזמנו יותר מעורבות בקהילה.
בנוסף, הממדים העיקריים שבלטו בקהילה היו ממד המצפוניות שמראה על לומדים שמיישמים תהליך חשיבה לפני שפועלים וכאלה שעומדים בנורמות חברתיות ועל ממד פתיחות מחשבתית המתייחס ללומדים בעלי יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים.
קישור לקבוצת הפייסבוק אותה מנהלת וחוקרת שרי חזי ( וגם עבדכם הנאמן הוא אחד ממנהלי התוכן שם )
עמדות מורים כלפי תרומת השימוש ברשתות החברתיות לתהליכי הוראה ולמידה
נטעלי שפילמן קרפל
ד"ר תמי זייפרט
מכללת סמינר הקיבוצים
מחקר זה בחן את הקשר בין ההשתתפות של מורים ברשתות החברתיות לבין עמדותיהם כלפי תרומת השימוש ברשתות החברתיות לתהליכי הוראה ולמידה. במחקר השתתפו 201 מורים מבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים מרחבי הארץ. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון מקוון אודות רמת הפעילות של מורים ברשת החברתית, תדירות השימוש, מאפייני החברים ברשתות, עמדות כלפי תרומת השימוש והשיתוף ברשתות החברתיות והמקצועיות להוראה ולמידה.
הממצאים מראים כי מורים שעשו שימוש רב יותר ברשתות החברתיות היו בעלי נכונות רבה יותר להשתמש ברשתות החברתיות ככלי לקידום תהליכי הוראה ולמידה והיו יותר חיוביים בעמדותיהם כלפי תרומת השימוש ברשתות החברתיות ככלי מקדם הוראה ולמידה.
מורים אלו העידו כי פעילותם ברשת החברתית תרמה להתפתחותם המקצועית בחיפוש חומרים מקוונים, בשימוש בהם בכיתה, בעריכתם ובשיתוף חומרים אישיים.
מחקר זה בדומה למחקרים קודמים מחזק את הטענה כי בקהילות מקצועיות נוצר קשר חזק בין המשתתפים, אשר מוביל למחויבות גבוהה בין המשתתפים השונים (Garcia, & Macia 2016) ולנכונות גבוהה לעזרה הדדית (2010) Chung, & Chen .Cho, כלומר ככל שהמורה יוצר יותר קשרים חברתיים ברשתות, כך הוא פעיל יותר במסגרת הקהילות המקצועיות ותורם ונתרם מכך יותר בהוראה .
המלצת המחקר הייתה לעודד שימוש של מורים ברשתו חברתיות באמצעות השתלמויות מוסדיות וכחלק מתהליך ההכשרה.
משחקים דיגיטליים באנגלית ותרומתם ללמידת השפה האנגלית בקרב ילדים הלומדים בכיתות ג-'ו'
רותם שלום
מכון טכנולוגי חולון
עידן משה
מכון טכנולוגי חולון
ד"ר מיטל אמזלג
מכון טכנולוגי חולון
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הפוטנציאל שיש למשחקים הדיגיטליים בשפה האגלית לתרום לרמת השפה האגלית בקרב ילדים הלומדים בכיתות ג-'ו' בישראל. מחקר זה נערך בגישה הכמותית ובמהלכו הועברו שאלונים מקוונים ל103- תלמידים בכיתות ג-'ו' ממרכז הארץ.
בשאלונים נתבקשו התלמידים להשיב על מאפייני השימוש שלהם במשחקים דיגיטליים ועל היקף השימוש שלהם בשפה האנגלית בחיי היום – יום. יתר על כן, השאלון כלל מבדק אוצר מילים באנגלית )כל המילים נלקחו מתוכניות הלימוד המפורסמות באתר משרד החינוך. אוצר המילים בכל מבחן הורכב מ3- חלקים, כאשר כל חלק הורכב ממילים בדרגת קושי שונה.( מתוצאות המחקר עלה כי רמת האנגלית של תלמידי כיתות ג-'ו' נמוכה מהרמה הרצויה, על פי דרישות משרד החינוך. בנוסף, קיים הבדל מובהק ברמת האנגלית של תלמידי כיתות ג-'ו' המרבים לשחק במשחקים דיגיטליים באנגלית לבין תלמידים הממעטים לשחק במשחקים מסוג זה. ממצאי המחקר אף מלמדים כי רמת האנגלית בקרב תלמידים הממעיטים לשחק במשחקים דיגיטליים נמוכה באופן מובהק מרמת האנגלית של תלמידים המרבים לשחק במשחקים מסוג זה.
לסיכום, תלמידים רבים מתקשים ברכישת האנגלית כשפה שנייה ומשחקים דיגיטליים יש בהם כדי לשפר המצב
בעקבות המחקר, יש לשקול להשתמש בשיטת לימוד חדשנית הכוללת שימוש במשחקים, לצד שיטת הלימוד המסורתית הכוללת ספרים ומחברות. בנוסף, אנחנו ממליצים לבצע מחקרי המשך שיבדקו את ההשפעה של משחקים דיגיטליים על תחומי לימוד נוספים ובקרב אוכלוסייה רחבה יותר.
