מה למדתי בכנס צ'ייס ה18 , באוניברסיטה הפתוחה , יום שלישי 21 לפברואר 2023  ( חלק א')

למד וסיכם : עמי סלנט ,מידען האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות.

כנס  צ'ייס  ה18 של האוניברסיטה הפתוחה נערך השנה  ב21 לפברואר  2023 . היו לא מעט הרצאות  מעניינות, מחדשות, וחשובות לאנשי חינוך .

עניין אותי במיוחד השפעת הקורונה על הלמידה המקוונת וגם מורים והתקשוב החינוכי בביה"ס , ובהחלט השכלתי . הנה לקט ראשון של תקצירי הרצאות מעניינות ומחדשות בכנס צ'ייס ה18 .

הכנס השמונה־עשר

לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס

יום שלישי, ל בשבט תשפ"ג, 21 בפברואר 2023

בחינת מיומנויות האוריינות הדיגיטלית של תלמידי חטיבות-הביניים והחטיבות העליונות בעת משבר הקורונה

אילת איילון (אוניברסיטת בר-אילן )

פרופסור נועה אהרוני (אוניברסיטת בר-אילן )

מגפת הקורונה גרמה לשיבוש במערכת החינוך שאיש לא יכול היה לצפות. המחקר הנוכחי בחן את מיומנויות האוריינות הדיגיטלית (א"ד) של תלמידי חטיבות-הביניים והחטיבות  העליונות כן את העדפתם את פלטפורמת הזום עם פרוץ משבר הקורונה  בשנת 2020.

המחקר נערך בין מרץ 2021 עד מאי 2021 וכלל 251 תלמידים אשר מילאו ששה שאלונים מקוונים  :

מיומנויות  א"ד, תמיכה הורית, מאפייני אישיות, 5 Big ,מסוגלות עצמית, עמדות כלפי טכנולוגיה, העדפת הזום ופרטים אישיים (גיל, מגדר ותפיסת ההישגים). הממצאים מצביעים על כך שתמיכה הורית היא גורם קריטי המנבא את כל אחד מהמשתנים .

 ככל שתלמיד זוכה ליותר תמיכה הורית כך עולה רמת מיומנויות הא"ד שלו, מסוגלותו העצמית, עמדתו כלפי טכנולוגיה, ותפיסתו את  הישגיו. זאת ועוד, נמצא קשר פרבולי לפיו תלמידים בעלי רמת מיומנויות א"ד גבוהה ונמוכה מעדיפים את הלמידה בזום.

מחקרים קודמים מצאו שסטודנטים בעלי הצלחה אקדמית  נוטים להירשם לקורסים מקוונים. יש להניח כי הצלחה אקדמית באה לידי ביטוי ברמת מיומנויות א"ד גבוהה. ממצא זה תומך בממצא המחקר הנוכחי לפיו תלמידים בעלי רמת מיומנויות א"ד גבוהה העדיפו ללמוד בפלטפורמה הדיגיטלית. בנוסף, מחקרים אחרים מצאו שסטודנטים בעלי הצלחה אקדמית נמוכה נוטים אף הם להירשם לקורסים מקוונים. בעיתות שגרה , ניתן  לייחס את הסיבה לכך בנוחות תכנון לוח הזמנים של הקורס ובנגישות לחומרי הקורס. לעומת זאת, בזמן משבר הקורונה, יש להניח כי תלמידים בעלי רמת מיומנויות א"ד נמוכה נהנו לשהות מאחורי מסכים אך לא בהכרח למטרות לימוד.

ההשלכות של מגפת הקורונה על הוראה מרחוק בקרב מורים בישראל

רעות ביבי

 ד"ר מיטל אמזלג

תקציר

בתחילת שנת 2020 פרצה מגפת הקורונה בישראל ובתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה. לפיכך, מורים רבים מצאו את עצמם בפני צומת דרכים, ונדרשו "לקפוץ למים," עם ניסיון מוגבל וללא הכנה או הכשרה בהוראה מרחוק. מציאות זו יצרה אתגרים לצד הזדמנויות ליישום עתידי של הוראה מקוונת, כחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים הבית ספריות. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השלכות מגפת הקורונה על הוראה מרחוק בקרב מורים בישראל.

המחקר בוצע בגישה הכמותית, ובו השתתפו 79 מורים המלמדים בביה"ס בכל רחבי הארץ שענו על שאלון מקוון. מניתוח הממצאים עולה באופן מובהק כי התנאים לביצוע ההוראה מרחוק מהבית טובים יותר לעומת התנאים הקיימים בביה"ס .

נמצא כי לכלל המורים עמדות חיוביות כלפי הפעלתן של מערכות מתוקשבות להוראה מרחוק . הממצאים אף מלמדים על קשר חיובי ומובהק בין ידע פדגוגי וניסיון בהפעלת כלים טכנולוגיים שיש בידי המורים לשם קיום הוראה מרחוק לבין תפיסותיהם בדבר המידה בה הושגו היעדים החינוכיים והפדגוגיים השונים לאחר מגפת הקורונה.

בעוד ש41%- מהמורים שהשתתפו במחקר דיווחו שהם זקוקים לסיוע במתן מענה לתלמידים מתקשים במידה רבה מאד, 20% טענו שהם זקוקים לסיוע בביצוע מעקב אחר המידה בה תלמידיהם מתקדמים בלמידה המקוונת, ו14%- מורים דיווחו באופן דומה שהם זקוקים לסיוע באיתור חומרים פדגוגיים דיגיטליים איכותיים מתאימים.

לאור ממצאי המחקר , אם  מערכת החינוך תשכיל להפנות משאבים עבור שיפור התנאים להוראה מרחוק בבתי הספר ולפיתוח כלים טכנולוגיים וידע פדגוגי בידי המורים לשם קיום הוראה מרחוק, ובמקביל תפעל למען גיבוש תוכנית הכשרה מסודרת בפיתוח מקצועי בהוראה מרחוק, היא תוכל להפוך את משבר הקורונה להזדמנות להצעדת מערכת החינוך לקראת המאה ה 21

מומחי תוכן: הדור הבא בהוראה

לירז אסידו (מכון טכנולוגי חולון), נוי מונסונגו (מכון טכנולוגי חולון), מיטל אמזלג (מכון טכנולוגי חולון)

תקציר

סרטוני  וידאו הינם כלים אינטראקטיביים להעברת ידע באופן חווייתי ומעשיר, המשמשים לרוב ללמידה בלתי פורמלית. ניתן לשלב את סרטוני הוידאו בתהליכי למידה פורמליים, לשם גיוון ההוראה וכדי להפוך את הלמידה ליותר עכשווית ורלוונטית ללומדים במגמת מידע ונתונים המיועדת לכיתות י'-יב' , משלבת דרכי ההוראה סרטוני וידאו אותם   מעבירים מומחי תוכן שונים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדל במוטיבציה ובהישגים הלימודיים, בין למידה באמצעות סרטונים המועברים על ידי מומחי תוכן לבין למידה עם מורה בכיתה, בקרב תלמידי המגמה. כמו כן, המחקר בחן את ההבדל בתפיסת רמת הידע של תלמידים בלמידה מגורמי הוראה שונים, ביניהם מורים ומומחי תוכן, זאת כיוון שבידם של מומחי התוכן להדריך את הלומדים מניסיונם האישי מהשטח מכאן, נובעת תרומתו הייחודית של מחקר זה המתמקד בסרטוני וידאו המועברים על ידי מומחי תוכן בלבד. במחקר השתתפו 138 תלמידי מגמת מידע ונתונים בכיתות י-'י"ב, אשר ענו על שאלון מקוון שהופץ ב20- בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ.

השאלון כלל שאלות סגורות ושאלה פתוחה לדיווח עצמי של ממוצע ציונים, והסתעף לפי שתי קבוצות. הראשונה, קבוצת התלמידים הלומדים באמצעות סרטוני הוידאו המועברים על ידי מומחי תוכן, והשנייה, קבוצת התלמידים שאינה לומדת באמצעות סרטוני וידאו, אלא עם מורה בכיתה.

 הממצאים מלמדים כי צפייה בכמות גדולה יותר של סרטוני וידאו המועברים על ידי מומחי התוכן, עשויה לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים, ובאופן מובהק. כמו כן, נמצאה עלייה מובהקת בהישגים הלימודיים והמוטיבציה של תלמידים הצופים בסרטוני הוידאו המועברים על ידי מומחה תוכן, מאשר של תלמידים שאינם צופים.

יתרה מכך, נמצא כי תלמידים הלומדים מסרטונים תופסים את רמת הידע שלהם גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה ללמידה עם מורה בכיתה,  ללא סרטוני וידאו .

 למחקר זה השלכות יישומיות רבות, ביניהן שילוב מומחי תוכן כגורמי הוראה מן המניין, הכשרה של מומחי תוכן כמדריכי הוראה מקוונת בעזרת סרטוני וידאו והעברתם בהשכלה גבוהה ונמוכה כאחד. לנוכח חשיבות מומחי התוכן כגורמי הוראה בסרטוני הוידאו, קיים פוטנציאל מהותי לשילובם בתהליכי למידה במוסדות ובמשרד החינוך בפרט.

שימושי מורים במערכת מידע בית–ספרית לצורך קבלת החלטות  מבוססות נתונים: מי עובד בשביל מי?

אבי גלעד

ארנון הרשקוביץ

אוניברסיטת תל אביב

תקציר

קבלת החלטות נמצאת בלב מקצוע ההוראה, וקבלת החלטות מבוססת נתונים עשויה להועיל לבעלי עניין שונים בחינוך בכלל ולמורים בפרט. תמיכה בתהליך ההחלטה באמצעות כלים טכנולוגיים הוכחה כיעילה, ואחד הכלים הנפוצים לכך הוא מערכת מידע בית-ספרית, שמטרתה העיקרית היא לקדם ולבסס תרבות ארגונית של קבלת החלטות על בסיס נתונים. מטרתו העיקרית של מחקר איכותני זה (N=15) הייתה לקדם קבלת החלטות מבוססת נתונים על ידי שימוש יעיל במערכת משו"ב בקרב מורים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שמורים מקבלים החלטות יומיומיות בשני תחומים עיקריים: בתחום הפדגוגי ובתחום הרגשי-חברתי. מצאנו כי מורים משתמשים בעיקר בנתונים שקשורים לאירועי הערכה, וכי הם משתמשים במגוון נתונים המופקים ממערכת משו"ב ואוספים באופן אקטיבי מידע חסר.

עוד נמצא במחקר החשוב של גלעד והרשקוביץ ( 2023 ) כי מורים מזינים נתונים למערכת על פי הנדרש, אך ממעטים לשלוף נתונים לצורך קבלת החלטות.

באופן כללי, מן המחקר עולה כי במקום לעזור למורים, מערכות מידע בית-ספריות הן פעמים רבות נטל על כתפיהם. מן המחקר עולה שמורים משתמשים במגוון של נתונים המופקים ממערכת משו"ב, אך בעיקר לצורך הערכת הישגים. ממצא זה אינו מפתיע. מערכת החינוך מושתתת בעיקר על הוראה מבוססת כיתה ועל הערכה מבוססת ציונים, ולפיכך מורים מתמקדים בנתונים שיתמכו בהם בקבלת החלטות למען שיפור ביצועים מדידים ולמענה על דרישות ההנהלה של בית הספר (2014 .Perelman,) זאת ועוד, מערכות מידע בית-ספריות  מתכוננות לעיתים קרובות בשיטת 'מלמעלה למטה' ולפיכך תואמות את דרישות המערכת, ולא בהכרח את צורכיהם ורצונותיהם של המורים.

כאשר המורים שהשתתפו במחקר רצו לקבל החלטות המבוססות על נתונים  הקשורות למידע אקדמי – בעיקר בכל הקשור להערכת הידע ומיפוי מיומנויות הלמידה של התלמידים שלהם – הם היו צריכים לחפש סביבות למידה מקוונות אחרות מלבד מערכת משו"ב.

ממצא בולט נוסף הוא החוסר במידע אקדמי, רגשי-חברתי, אישי ומשפחתי – מידע שהמורים מביאים בחשבון בתהליכי קבלת ההחלטות. לכן, מורים פועלים באופן אקטיבי להשגת המידע החסר.

ממצא זה תואם ממצאי מחקר קודם שהעלה שמורים מעוניינים לקבל מגוון רחב של נתונים על ההתקדמות האקדמית של תלמידיהם וכן מידע רגשי-חברתי ומידע משפחתי (2022) .Botvin

ממצאי המחקר הנוכחי מראים שהמורים אוספים בעצמם את הנתונים שחסרים ממקורות מידע מגוונים: מהתלמידים, מסביבות למידה מקוונות, מקולגות, מהיועצת ומהורי התלמידים.

ממצאים אלו דומים לממצאי מחקר קודם שהראו שמורים אוספים נתונים לצורך קבלת החלטות באופן שיטתי ממקורות פורמליים, ובאופן אקראי ממקורות בלתי פורמליים (2019 Schildkamp), ההסבר לאיסוף המידע באופן אקטיבי ועצמאי עשוי להיות אמונתם של המורים בתרומתם של נתונים לקבלת החלטות ..