הצ'ט-בוט החדש ChatGPT, מבוסס על בינה מלאכותית של חברת OpenAI ומסוגל לקיים דיאלוג, לענות על שאלות המשך, לבצע אין-ספור משימות ולשוחח על מגוון רחב של תחומים וגם לכתוב חיבורים באנגלית .
ביום חמישי האחרון עלה לאוויר ChatGPT, צ'אט-בוט מבוסס בינה מלאכותית חדש של חברת OpenAI שמסוגל לקיים דיאלוג, לענות על שאלות המשך, לבצע משימות ולדבר על מגוון רחב של תחומים. הצ'אט-בוט מבוסס על מודל השפה שפיתחה החברה.
ChatGPT עובד על ידי שימוש במודל למידה עמוקה המכונה Transformer, המאפשר לו לעבד וליצור טקסט בצורה טבעית ודיבורית. טכנולוגיה זו מאומנת על כמות עצומה של נתונים, ומאפשרת לה ליצור תגובות הרלוונטיות ביותר לקלט שהיא מקבלת.
בנוסף לפוטנציאל שלו בשירות לקוחות, ChatGPT יכול לשמש גם במגוון תחומים אחרים. לדוגמה, זה יכול לשמש בחינוך כדי לספק שיעורים מותאם אישית או כדי לעזור לתלמידים לתרגל את כישורי השפה שלהם. זה יכול לשמש גם בעיתונאות כדי לסייע בכתיבת ועריכת מאמרים, או בכתיבה יצירתית כדי לעזור ליצור רעיונות חדשים ולעורר השראה בכותבים.
כאמור , פוטנציאל שימוש נוסף לצ'אט הוא בעולמות החינוך. הטכנולוגיה תוכל לשמש כדי לייצר שיעורים מותאמים אישית וחומרי לימוד עבור התלמידים, בהתבסס על הצרכים האישיים שלהם וסגנון הלימוד שלהם. הצ'אט יוכל לעזור גם למורים ליצור שיעורים אפקטיביים ונגישים יותר, תוך שהם חוסכים זמן ומאמץ בתהליך התכנון.
בסך הכל, ל-ChatGPT יש פוטנציאל לשפר מאוד את היכולת שלנו לתקשר ולתקשר עם מחשבים. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח ולהיות מתקדמת יותר, אנו יכולים לצפות לראות יישומים מרגשים עוד יותר בעתיד.
ChatGPT מתבסס על מחולל הטקסט הקודם של OpenAI, GPT-3. OpenAI בונה את המודלים שלו לייצור טקסט על ידי שימוש באלגוריתמים של למידת מכונה כדי לעבד כמויות עצומות של נתוני טקסט, כולל ספרים, מאמרי חדשות, דפי ויקיפדיה ומיליוני אתרים.
על ידי קליטה ועיבוד נפחים כה גדולים של נתונים, המודלים של ChatGPT לומדים את הדפוסים והמבנה המורכבים של השפה ורוכשים את היכולת לפרש את התוצאה הרצויה של בקשת המשתמש.
ChatGPT יכול לבנות ייצוג מתוחכם ומופשט של הידע מתוך מאגר נתונים ענקי , זו הסיבה ש ChatGPT כותב תוכן רלוונטי, ולא סתם מוציא שטויות דקדוקיות.
בעוד ש-GPT-3 תוכנן להמשיך בהודעת טקסט, ChatGPT מותאם ליצירת קשר בשיחות, לענות על שאלות ולייצור אינטגרציה בין הנתונים.
מנקודת מבט מחקרית, זה מסמן התקדמות בפיתוח ופריסה של מערכות בינה מלאכותית המותאמות לאדם. בפן הפרקטי, זה כבר מספיק יעיל לכמה יישומים יומיומיים.
ChatGPT יכול לשמש, למשל, כחלופה לגוגל. בעוד שחיפוש בגוגל מחייב אותך לסנן מספר אתרים ולחפור עמוק יותר כדי למצוא את המידע הרצוי, ChatGPT עונה ישירות על השאלה שלך – ולעתים קרובות עושה זאת היטב.
ChatGPT יכול להפוך למתנה עבור סטודנטים או תלמידים לכתיבת עבודות או חיבורים .
במאי 2022 , סטודנט בניו זילנד התוודה על שימוש בבינה מלאכותית כדי לכתוב את העבודות שלו, והצדיק זאת ככלי כמו דקדוק או בדיקת איות: "יש לי את הידע, יש לי את הניסיון החי, אני תלמיד טוב, אני הולך לכל ההדרכות ואני הולך לכל ההרצאות וקורא את כל מה שאנחנו צריכים לקרוא אבל קצת הרגשתי שאני נענש כי אני לא כותב רהוט ולא הרגשתי שזה נכון", אני לא הפרתי את הנחיות האוניברסיטה , כי הנחיות עבור הסטודנטים באוניברסיטה קובעות רק שאסור לך לגרום למישהו אחר לעשות את העבודה שלך עבורך. GPT-3 הוא לא "מישהו אחר" – זו תוכנה .
החיבור ( Essay ) בבתי הספר התיכוניים ובאקדמיה , בפרט כתיבת ESSAY לתואר ראשון, היה מרכז הפדגוגיה ההומניסטית במשך דורות. זו הדרך שבה אנחנו מלמדים ילדים איך לחקור, לחשוב ולכתוב. כל המסורת הזו עומדת להיות משובשת מהיסוד. קווין בריאן, פרופסור חבר באוניברסיטת טורונטו, צייץ בתדהמה על הצ'אטבוט החדש של OpenAI בשבוע שעבר: "אי אפשר יותר לתת מבחנים/שיעורי בית… אפילו בשאלות ספציפיות שכוללות שילוב ידע בין תחומים, הצ'אט של OpenAI הוא למען האמת טוב יותר מה-MBA הממוצע בשלב זה. למען האמת זה מדהים." גם המהנדסים שבונים את הטכנולוגיה הלשונית וגם המחנכים שייתקלו בשפה שתתקבל, המומים מהיכולות של בינה מלאכותית בחינוך.
ראו גם :
ד"ר רועי צזנה
בשבוע האחרון הראיתי לתלמידי כיתות ה' איך הם יכולים לכתוב ספרים בעזרת בינה מלאכותית
חיברתי את המחשב למקרן, ונכנסנו לאתר שמספק שירותי בינה מלאכותית כותבת. יש כאלו בשפע כיום ברשת. אנחנו השתמשנו, כמובן, בדוקטור למה (גילוי נאות: מדובר בפיתוח שלי עם שותפים). הסברנו לה שאנחנו רוצים לכתוב סיפור על נחמה חד-הקרן הקוסם, וביקשנו פסקת פתיחה. אני מתרגם כאן לעברית את התוצאה שהפיקה הבינה המלאכותית –
למאמר המלא של ד"ר רועי צזנה ( קישור)
ראו גם :
הבינה המלאכותית מפרקת סוף סוף את המבנה המיושן של מערכת החינוך
מחקר בשני תחומים מעצב את הטכנולוגיה החדשה: בינה מלאכותית (AI) מאפשרת למחשבים ללמוד על התלמידים שמשתמשים בהם, בכך שהיא עוברת על המידע שמיוצר בתהליך הלמידה; ומחקר שנערך בתחומי הפסיכולוגיה, המדעים הקוגניטיביים ודיסציפלינות אחרות מספק תובנות מעשיות על "מדע הלמידה".
הפסיכולוג האמריקאי המנוח בנג'מין בלום שיכנע אנשי חינוך רבים שכדי להתגבר על מודל המפעל הכושל, לימוד בקבוצה נדרש להפוך לאישי יותר. לפי מחקריו, למידה אישית היא האפקטיבית ביותר. תוכנה של "למידה מותאמת" פותחה לראשונה על ידי מדעני מחשבים בשנות ה–70, בשאיפה לחקות את נקודות החוזק של למידה פרטית. תוכניות כאלה משתמשות בתשובות של תלמידים כדי להחליט מהי השאלה הבאה שיישאלו, ומעלות את רמת הקושי של השאלות ככל שהתלמיד מתקדם ועונה תשובות נכונות.
לגישה זו מתאימה למידה חישובית, שהיא למעשה ענף של בינה מלאכותית, שמאפשר למחשבים לאמץ תבניות שלא תוכנתו בהן. אבל היא אינה חיונית. רשת הלמידה האינטראקטיבית מיינדספארק, שפותחה על ידי החברה ההודית Educational Initiatives, מסתמכת על בנק של 45 אלף שאלות ו–2 מיליון תשובות. המפתחים שלו צפו מראש טעויות נפוצות והשתמשו בידע שנצבר במשך יותר מעשור.
תוכניות חדשות יותר מפותחות ברחבי העולם, ומשתמשות בלמידה חישובית כדי למצוא תבניות פרטניות של טעויות וחוזקות של תלמידים. עם המותגים האמריקאים המובילים בתחום זה נמנים אלקס (ALEKS), ניוטון ודרים בוקס; המוצר הדרום אפריקאי סיאוולה (Siyavula) הנמצא בשימוש של יותר מ–32 אלף תלמידים. Geekie שבו משתמשים 415 אלף תלמידים בבתי הספר הציבוריים בסאו פאולו, ורבים נוספים משתמשים בו בבית; חברה נוספת לחינוך והוראה, החברה ההודית בייג'ו, גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס שהובילה הקרן של צוקרברג ב–2016.
התקדמות מהירה בייצור ובזיהוי של דיבור יכולה לקדם את הרעיונות האלה אף יותר. חוקרים במעבדת ארטיקולאב באוניברסיטת קרנגי מלון השתמשו בטכנולוגיית זיהוי קול כדי לפתח את אלכס, "עמית וירטואלי" שמדבר עם ילדים באופן שגורם להם להרגיש נוח יותר בכיתה. אחד הממצאים מהשימוש בו הוא שילדים שחומי עור לומדים מדע מהר יותר כשהם נמצאים באינטראקציה עם עמית וירטואלי שמשתמש בשפה מדוברת אפרו־אמריקאית.
מחקר שפורסם בג'יי פאל רוויו בדק תוכנית למידה בהודו בשעות אחר הצהריים, שבה השתמשו הילדים במיינדספארק במשך ארבעה חודשים וחצי. החוקרים גילו כי ההתקדמות שהשיגו התלמידים בשפה ובמתמטיקה היתה גדולה יותר מכמעט כל מחקר אחר של חינוך במדינות עניות — בעלות מזערית ביחס לבתי הספר שבניהול ממשלתי.
במקום לשלב למידה של טכנולוגיות חדשות בבתי ספר רגילים במשך כמה שעות ביום, יש גם רפורמטורים שפותחים בתי ספר משלהם. אלטסקול (AltSchool) הוא בית ספר כזה, שמשלב למידה טכנולוגית עם מסורת חינוכית שמרחיקה לכת עד ז'אן ז'אק רוסו ומריה מונטסורי. בית הספר נוסד על ידי מקס ונטילה, לשעבר מהנדס בגוגל, והוא נתמך גם על ידי הקרן של צוקרברג ואומידייאר נטוורק, שהקים פייר אומידייאר, מייסד איביי.
בכל אחד משבע "מעבדות בית ספר" של אלטסקול, הממוקמות בקליפורניה וניו יורק, התלמידים מתייעצים עם שתי תוכנות שנמצאות בטאבלטים שלהם. הראשונה היא "פורטרט" — שבה יש רשומות של התקדמות הילד בנושאים אקדמיים וחברתיים. השנייה היא ה"פלייליסט" — שבה נמצאים החומרים הלימודיים.
משך הזמן שהתלמידים יושבים מול המסך בבית הספר מוגבל ל–20% עד 30% מהיום, ובמהלך עבודה על פרויקטים התלמידים משתפים פעולה אחד עם השני. בבית הספר אלטסקול ירבה בואנה שבסן פרנסיסקו, הוגו בן ה–12 מסביר כי הוא לומד מעמיתיו ללימודים יותר משלמד בבית הספר הקודם שלו. המורים בבית הספר מספרים כי יש להם זמן רב יותר לשבת עם תלמידים ולהתמקד עמם בבעיות ספציפיות, והוגו אומר כי הוא מרגיש "שהמורים כאן באמת מכירים אותי".
