במבט מתכלל :  לקט מס' 6 : שיטות הוראה , מחקרי חינוך,  וסביבות למידה מקוונות , 9 בנובמבר  2022

317

הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך 

הנושאים

מחקר חדש : שיטת לימודי הספרות בתיכון

המזכירות הפדגוגית פיתחה 7 דגמים למשימות הביצוע

צילומי וידאו של כיתות ככלי לשיפור ההוראה

יצירת קבוצות השתייכות בביה"ס

מחקר חדש : על הקשר שבין התהליך החינוכי לבין הסביבה והקהילה שבהן חיים ולומדים התלמידים והתלמידות

ניהול ביה"ס : איזה סיפור החדר של מנהלי בית הספר רוצה לספר לנו?

ספרים חדשים בחינוך ופדגוגיה

למידה היברידית : אוניברסיטאות בארה"ב

כלים דיגיטליים  חדשניים לטובת ההוראה והלמידה ( Tricider, Book Creator, Anchor)

משימות מתוקשבות בחינוך הלשוני

הסקירה

מחקר חדש מראה ששינוי שיטת לימודי הספרות בתיכון

מחקר חדש מראה ששינוי שיטת לימודי הספרות בתיכון – מלימודים מוכווני בגרות לפיתוח היצירתיות והביקורתיות – משפיע על ההתרחשות בכיתות, אך לא נראה שהוא מעודד את התלמידות והתלמידים להיות קוראים עצמאיים לעתיד

למאמר המלא של ד"ר גיל גרטל

נתיב למידה מתחדשת: משימות ביצוע ומבחן מבוקרים (60% מהציון)

המזכירות הפדגוגית פיתחה 7 דגמים למשימות הביצוע:
עיתון, דף לימוד, נייר עמדה, פרזנטציה, תוצר חזותי, פודקאסט וסיור לימודי.

  • משימה יכולה להיות אישית או קבוצתית
  • כל משימת ביצוע מורכבת משישה שלבים: היכרות, הנחיות ללמידה, תכנון, ארגון מידע, טיוטה, הגשה סופית
  • משך ביצוע המשימה כחודש, במהלכו התלמיד עובר תהליך למידה הכולל:
    שתי הערכות מעצבות והערכה מסכמת הניתנות על ידי המורה באמצעות מחוונים.
  • עבור כל תחום דעת, יפותחו 7 משימות ביצוע (על בסיס 7 הדגמים) ויוצעו לבחירת המורה.

    סרטון הסבר – משימות ביצוע

 למידע נוסף במרחב הפדגוגי של משרד החינוך

שיטות הוראה

תמיכה בתלמידים באמצעות אינטראקציות חברתיות

באמצעות צפייה בעשרות שיעורי מתמטיקה מצולמים, נבחנו ונמצאו שש דרכים בהן מורי מתמטיקה בכיתות א'-ו' בארה"ב יכולים להשתמש באינטראקציות חברתיות כדי ליצור אווירה כיתתית נעימה ולכונן מערכות יחסים מיטביות עם התלמידים: שימוש בהומור, מתן יחס אישי, שקיפות בקבלת החלטות והכרה בטעויות.

מקור וקרדיט: פורטל מס"ע 29-09-2022

קראו עוד.

מורים לומדים באמצעות צילום וידיאו של כיתתם

הודות לזמינות הגוברת של מצלמות אישיות בטלפונים החכמים ואפשרויות השיתוף המקוון הנרחבות, בבתי ספר רבים ברחבי ארה"ב מסתמן השימוש בצילום וידיאו ככלי חשוב לצורך למידה רפלקטיבית מתוך ההוראה ולפיתוח מקצועי. בהקשר זה, נפגשות קבוצות מורים לצפייה משותפת כדי ללמוד ולהסיק מתוך שיעורים מצולמים. בזכות כך, חברי הקבוצה מציעים דרכי ייעול, מעצבים שיטות הוראה חדשות ומעדכנים מערכי שיעור ותוכניות לימודים

מקור וקרדיט , פורטל מס"ע , 25-10-2022

קראו עוד

פינת "להאיר את הטוב בבתי-הספר"

מאת: : Orit Parnafes is with Hadas Sadot.

יצירת קבוצות השתייכות בביה"ס

למה הכוונה בקבוצת השתייכותבכל בתי-הספר יש תלמידים ותלמידות והם נמצאים בקבוצות כאלה ואחרות. הקבוצה הכי שכיחה היא "כיתת הלימוד". זו יכולה להיות כיתת החינוך, או כיתות לימוד מקצועיות. מעבר לכך שמקבצים בתוך 4 קירות קבוצה של תלמידים ותלמידות והם שוהים יחד כך וכך שעות בשבוע – כיצד ניתן לתמוך בהתפתחות של קבוצה השתייכות, מרחב קבוצתי-חברתי, כזה שמרגישים בו בבית, שאפשר לשתף בו, להיעזר, שיש בו דינמיקות תומכות ושיתופיות, ולא מנוכרות ולעומתיות?

איך עושים זאת בכל קבוצה שלומדת יחד (קבוצת החינוך, קבוצות מגמה, קבוצות במקצועות השונים) ואיך מורה יכול לפעול כדי שזה יקרה?

דוגמה להתמודדות עם פיתוח קבוצות השתייכות בבית-ספר

לפני שבוע ביקרנו בתיכון רמת הנגב במסגרת "בשבילי הלמידה – סיורים לבתי ספר מעוררי מחשבה והשראה". בבית הספר לומדים תלמידים ותלמידות בשכבות ט עד יב, כ–60-70 תלמידים.ות בשכבה (בית הספר במגמת גדילה).

אחד מהעקרונות שבית-הספר מקדם הוא היכרות עמוקה ואמיתית עם התלמידים.ות, מתוך אמונה שזה הכרחי להתפתחות טובה.

כדי לאפשר היכרות עמוקה עם התלמידים.ות הוחלט לשבור את מסגרת כיתת האם, וליצור קבוצות חניכה של 15 תלמידים.ות לכל חונכ.ת למשך כל השנים בתיכון. קבוצת החניכה, בגלל האינטימיות שלה, ההיכרות הקרובה של החונכ.ת עם התלמידים ושלהם עם עצמם, הופכת בהדרגה לקבוצת השתייכות. הקבוצה נפגשת פעמיים בשבוע לשלוש שעות סך הכל ועוסקת בתכנים רגשיים-חברתיים.

צוות בית הספר משתף שחלק ממה שהם עסוקים בו הוא כיצד קבוצות אחרות, בנוסף לקבוצת החניכה, יכולות להתפתח לקבוצות ההשתייכות של התלמידים.ות. למשל, קבוצות שלומדות יחד קורסי הליבה או קורסי הבחירה. כיצד הופכים כל קבוצה כזו לקבוצת השתייכות?

המאמר על תיכון רמת נגב (המפרט גם היבטים אחרים בשני בתי-ספר ברמת נגב)

מקור : Orit Parnafes is with Hadas Sadot.

קישור לפוסט בפייסבוק

למאמר  המלא שכתבו הדס שדות ואורית פרנפס ( קישור)

https://tinyurl.com/4cu9z8y7

יוצאים מהכיתה יחד עם המורה

על הקשר שבין התהליך החינוכי לבין הסביבה והקהילה שבהן חיים ולומדים התלמידים והתלמידות

פרופ' מירי ימיני מבית הספר לחינוך וד"ר אפרת בלומנפלד ליברטל מבית הספר לאדריכלות ערכו מחקר שבחן את תהליכי ההוראה והלמידה מחוץ לכיתה, ובחנו זמינות ושימושים בסביבות שונות בקרבת בתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים באזורים שונים בישראל: רהט, טירה, כפר סבא, נתניה, תל אביב, עכו ומעלות תרשיחא. 

באמצעות סקירה וניתוח של המרחבים האורבניים, ראיונות עם סגל בתי ספר, שאלונים להורים לסגל בתי ספר, וקבוצות מיקוד תלמידים בחנו החוקרות, מצאו החוקרות הבדלים משמעותיים בכמות, באיכות, בנגישות ובשמישות של מרחבים חיצוניים בין בתי ספר הנמצאים באזורים מבוססים לבין כאלו שנמצאים באזורים לא מבוססים. באזורים מבוססים נמצאו יותר מרחבים ציבוריים, הם היו מגוונים יותר ונגישים יותר לשימוש.

לא נמצא קשר משמעותי בין כמות, איכות, נגישות ושמישות של המרחבים לבין עוצמה, תדירות ואופן השימוש בהם להוראה ולמידה מחוץ לכיתה, כלומר שחינוך מבוסס מקום יכול להתקיים גם בבתי ספר שלא נמצאים בקרבתם שטחים ציבוריים ייחודיים או מטופחים במיוחד.

נמצא כי לרוב שימוש במרחבים חיצוניים להוראה ולמידה היה מוגבל, לא עקבי, לא כוללני ולא מקושר ישירות לתוצרי למידה, פרופיל הבוגר או חזון חינוכי. מהממצאים עלה גם כי לרוב הוראה ולמידה מחוץ לכיתה מתקיימת בנושאים שוליים לתוכנית הלימודים, ללא תוכנית יישום סדורה וללא תיאום בית ספרי. הוראה ולמידה מחוץ לכיתה נתפסת על ידי רוב המורות, ההורים והתלמידים כפעילות מהנה, חוץ קוריקולרית, תוספתית וכזו שלא תורמת ללמידה משמעותית, וכן לא מתאימה להוראה של מקצועות היסוד (חשבון, שפה, אנגלית). עם זאת, בבתי ספר שבהם חינוך מבוסס מקום היה נוכח ומקובע בחזון הבית ספרי, בתי ספר שקיימו תהליכי ליווי הכשרה ובתי ספר שבהם למורות הייתה אוטונומיה רבה, הייתה הצלחה רבה לגישה פדגוגית זו ללא תלות במשאבים הזמינים.

חזון ברור והכשרה לצוות, עם אוטונומיה למורה ליישום הגישה

לדברי החוקרות, על מנת לקיים הוראה ולמידה מחוץ לכיתה בצורה מוצלחת, נדרשים:  גיבוש חזון ברור ועקבי לאופן בו תשולבנה למידה והוראה מחוץ לכיתה בשגרה הבית ספרית; הכשרה ייעודית וליווי לצוות בית הספר; אוטונומיה משמעותית לסגל בית הספר ליישום הגישה; והתאמת אופן יישום השיטה לאופי ולתרבות של בית הספר ואוכלוסייתו.

 מקור

ראו גם :
למידה מחוץ לכיתה – netivim – Google Sites

ניהול ביה"ס ותרבות ארגונית

איזה סיפור החדר של מנהלי בית הספר רוצה לספר לנו?

החדרים של מנהלי בתי הספר של פעם מאוד שונים מהחדרים של מנהלי בתי הספר כיום, אבל למה זה קרה? האם מדובר בשינוי שרירותי או מהותי? ואיך זה בסופו של דבר משפיע עלינו, על המורים שלנו, על הילדים, עלינו כהורים ועל החינוך בישראל

הכותבת היא יועצת ארגונית, מרצה, מומחית בפדגוגיה, הערכה ומדידה וטיפול בילדים ונוער בסיכון. לשעבר מנהלת בתי הספר היסודיים לוד ומנהלת אזור הדרכה ומדריכה בבתי ספר במיקוד.

למאמר  המעניין https://tinyurl.com/mr447yma

ספרים חדשים בחינוך

מחשבות לא חינוכיות : פרה ופוסט קורונה

יורם הרפז

משכל – הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד

כיצד חושבים חינוך? מה צריכה מערכת החינוך שלנו לעשות לפני ואחרי הקורונה? איך אפשר לבנות מחדש את מערכת החינוך שלנו?

מהם התנאים החיוניים ללמידה? כיצד לרפא את התודעה הבית ספרית המרוסקת? מה תוקפם של סיפורי החינוך שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים?

כיצד נובעות פרקטיקות חינוכיות נאות מתורות חינוך מפוקפקות? מה באמת החינוך יכול לעשות?

אלה השאלות המהותיות שאיתן מתמודד הספר בשמונה פרקים קצרים ונוקבים. הפרקים כתובים "בגובה העיניים" ובסגנון מעורר ומערער. הם מזמינים אתכם לחשוב מחדש על כל מה שאתם חושבים ועושים בחינוך..

קישור להוצאה לאור

פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם

זה עתה יצא לאור פרסום חדש בהוצאת מכון מופ"ת בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכללת סמינר הקיבוצים:

פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם בעריכת ד"ר לילך ניישטט־בורנשטיין וד"ר נטע בר יוסף־פז ממכללת סמינר הקיבוצים.

הספר אוגד מבחר מאמרים של נשות ואנשי חינוך על התנסות אישית רבת שנים המשלבת התבוננות בהוראה ובהכשרת מורים.

הספר פורש קשת רחבה של פרקטיקות מקוריות במגוון תחומים (ספרות, אמנות, ביולוגיה, אנגלית, כתיבה, מחקר והוראה), בצד שיטות המיישמות מיינדפולנס, יוגה, דיאלוג ומדיטציה במעשה החינוכי.

המאמרים מציגים את המורה כמתבוננת המתרגלת קשב, מחשבה עמוקה ופליאה, וממחישים את הרווחים הצומחים מתוך למידה המפעילה את הגוף, את החושים, את הרגש, את הדמיון ואת הרוח.

הספר הוא ספר עשירי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום ומכון מופ"ת.

הספר ניתן לרכישה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובהוצאת מכון מופ"ת (גם בגרסה דיגיטלית) בקישור:

מחיר ספר מודפס: 80 ₪

מחיר ספר מקוון: 40 ₪

פדגוגיה של המדוכאים

 פאולו פריירה

תרגום חדש לעברית , נובמבר 2022, הוצאת פרדס

פאולו פריירה (1997-1921), יליד ברזיל, מחנך ותיאורטיקן הנחשב אביה של גישת הפדגוגיה הביקורתית. עבד באופן מקיף ושיטתי בקרב קהילות מוחלשות, ובמיוחד בהוראת קרוא וכתוב בקרב אוכלוסיות מבוגרות. לאחר ההפיכה ב־1964 נאסר, ובהמשך יצא לגלות בבוליביה ובצ'ילה. בתקופה זו פרסם את ספרו הידוע ביותר פדגוגיה של המדוכאים, אשר ראה אור בשנת 1968.

פדגוגיה של המדוכאים מסכם את המסקנות שאליהן הגיע בשנות עבודתו בקרב האוכלוסיות העניות והמוחלשות ביותר בארצו, ומסביר מדוע נחוצה פדגוגיה ביקורתית כדי להחזיר למדוכאים את האנושיות שנשללה מהם.

פריירה מתח ביקורת חריפה על תהליך הלמידה הפורמלי המדכא חקירה ולמידה, ומעודד גישה פסיבית וצייתנית, אשר משמשת חלק משמעותי מתהליך הדיכוי.

פריירה טוען כי יש לכונן את יחסי המורה־תלמיד על בסיס של שותפות ודו־שיח. הפדגוגיה הביקורתית מתבססת לדבריו על פעולות של הכרה, לא של העברת מידע. הכרה שכזאת אפשר להשיג רק דרך צמצום הפער שבין המורה לתלמיד באמצעות כינון דו־שיח, אשר שובר את הדגמים האנכיים המאפיינים את החינוך הפורמלי.

מטרתה של הפדגוגיה הביקורתית היא לסייע ללומדים לאתר את הכוחות הטמונים בהם ובקבוצה שאליה הם משתייכים, ובמיוחד את כוחם לשנות את חייהם האישיים והחברתיים.

בפרק החותם את ספרו מציג פריירה את הפעולות שהופכות את החינוך הפורמלי כלי שרת בידי המדכאים. פעולות אלה מכנה פריירה "חינוך אנטי־דיאלוגי": מניפולציה, הפרד ומשול ופלישה תרבותית. פריירה פרסם את ספרו באמריקה הלטינית ב־ 1968 , אך ללא ספק הוא רלוונטי למערכת החינוך הישראלית של ימינו.

להוצאה לאור

למידה היברידית : אוניברסיטאות בארה"ב

יש מעבר מכיתות ענק, ממרחבים יקרים. הלימודים בעולם שאחרי הקורונה הם האתגר העיקרי בארה”ב. כולם מדברים על סיוע למרצים ללמד בסביבה ההיברידית, על מעבר ממרחב פיזי למרחב וירטואלי, על פיתוח אפשרויות למידה וסיוע לסטודנטים ללמוד בסביבה היברידית, גם כשהם עובדים למשל. יש לנו פרויקטים רבים שמייצרים סביבת למידה גמישה. כתוצאה מכך, אולמות של אלף איש הפכו לסביבות קטנות ומוגבלות שמאפשרות לנו לחשוב מחדש על אופן הביצוע של משימת החינוך. בנוסף לכך, בזמן הקורונה הסטודנטים סייעו לנו בעיצובו של המטאוורס הפדגוגי – סביבה עשירה בנרטיבים לאוניברסיטת העתיד, שכבר כיום משתמשים בה אלפי סטודנטים".

מקור

סביבות למידה מקוונות וחדשנות

טכנולוגיה חדשנית לעידוד למידה במרחב המקוון – סרטון מסכם למחקר – ד"ר גורן גורדון

במערכת החינוך כיום יש יחס גבוה של תלמידים למורים, עקב כך מתקשים מורים לתת מענה אישי לכל תלמיד בזמן אמת במהלך השיעורים בכיתה. בזמן משבר הקורונה בעיה זו הוחרפה עקב המעבר ללמידה מקוונת בזום. אחד הפתרונות הטובים ביותר ללמידה אפקטיבית הוא פעילות קבוצתית. במעבדת סקרנות באוניברסיטת תל אביב פיתחנו מערכת טכנולוגית חדשנית בה סוכן וירטואלי (דמות וירטואלית על המסך) מנחה פעילות קבוצתית של כמה תלמידים בזום. המערכת משתמשת בכלים מתקדמים, כמו זיהוי דובר והבעות פנים, על מנת לחוש את ה"אקלים החברתי" בקבוצה. על- ידי שימוש בפדגוגיות עדכניות של הנחיית קבוצות, המנחה הווירטואלי מתגבר על התנגדויות, נותן משוב ומעודד למידה וסקרנות. במסגרת פרויקט זה, אנו נעריך את ההשפעה של המערכת על הלמידה החברתית והתפיסה של התלמידים את הפעילות הקבוצתית.

עמית בגן | למידה פיזית-דיגיטלית בגן הילדים

פיתוח של מט"ח

עמית היא חברה וירטואלית הפועלת על מחשב הגן. בעזרת המצלמה עמית מזהה את הילדים והם משחקים ולומדים איתה בעזרת מחוות, תנועות ידיים ופעולות יצירה שונות. עמית יוצרת בגן הילדים מרחב למידה פיזי-דיגיטלי חדשני המעודד למידה דרך משחק חברתי. הילדים פועלים יחד, פותרים בעיות, לומדים ומלמדים ועוזרים אחד לשני. עמית מזמינה את הילדים למשחק חברתי ותרגול של ידע ומיומנויות בתחומים שונים. בשלב זה הדגש הוא למידת אנגלית, ובהמשך השנה יתווספו חשבון, עברית, ועוד. פינת ׳עמית׳ היא מרחב למידה עצמאי המשתלב בסדר היום ובלמידה בגן. המערכת פותחה תחת סטנדרטים מחמירים של אבטחה ושמירה על פרטיות הילדים, במיוחד כדי להתאים לגן. בקרו אותנו: www.amit.cet.ac.i l

משימות מתוקשבות בחינוך הלשוני – מתיא ירושלים

כלים דיגיטליים לטובת ההוראה והלמידה

עם אתר Tricider ניתן להעלות לדיון שאלה שמזמנת שלל פתרונות ורעיונות. לומדים כותבים יתרונות וחסרונות לרעיונות שהועלו ולבסוף מתקיימת הצבעה על הרעיון הטוב ביותר.

זהו קיר שיתופי, עליו כל תלמיד כותב דעה.

אפשר להגיב לכל דעה

בסיום הדיון אפשר להצביע לדעה המועדפת.

מומלץ מאוד, קל ונחמד

 קישור

 דוגמא של פעילות באתר  בישראל

0:02 / 4:37

איך יוצרים דיון או סיעור מוחות ב tricider

מדריך anchor ליצירת פודקאסטים במחשב – אריק בורנשטיין, מדריך טכנולוגיות למידה

מדריך Book Creator ליצירת ספרים דיגיטליים

חלק ב׳ – יצירת ועיצוב ספר – מדריך Book Creator ליצירת ספרים דיגיטליים

 חלק ג׳ – הוספת טקסט – מדריך Book Creator ליצירת ספרים דיגיטליים

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *