שיטות הוראה : שיטת מפת המושגים, הלכה למעשה : תמונת מצב 2022

455

גרסה מס' 6 , 3 לנובמבר , 21:00

הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

  • ההתעניינות  בשיטת מפת המושגים במערכות חינוך ובאקדמיה הולכת וגדלה בשנים האחרונות וגם התפתחו כלים דיגיטליים מועילים וידידותיים יותר ליישום השיטה של מיפוי מושגים ( גם בישראל !! יש חדשנות חינוכית וטכנולוגית בתחום ).
  • כיום, השימוש במפה המושגית במסגרות שונות, מלבד למסגרות הלימודיות המסורתיות, הולך ומתרחב. החוקרים אינם שואלים יותר "האם השימוש במפה מסייע?", אלא – "מה המיוחד במפה המושגית שבכוחה לסייע בהבנה עמוקה ומשמעותית?, ואיך אפשר להיעזר בה בתחומים רבים ומגוונים.
  • השימוש במפה (בצורתה הגרפית המתאימה) הגיע למשרדי הפנטגון האמריקאי,, לבסיסי ההדרכה  בצה"ל  לבתי ספר לרפואה ולמרבית האוניברסיטאות, במיוחד בארצות הברית.
  • סקירה זו נועדה לסכם את הידע המצטבר , הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה מחקרית , אודות שיטת מפת המושגים בחינוך.
  • חלק ב' של הסקירה מציג את הכלים הדיגיטליים וגם הכלי הדיגיטלי הישראלי המעולה כרטא האב.
  • חלק ג' מציג את ממצאי המחקר בנושא מפות מושגים ולמידה בעולם .

רקע 

מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים.
השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים.

תהליך המיפוי של המושגים יכול להתקיים באופן אישי במהלך חשיבה על נושא מסוים טרם למידתו, או במהלך קריאה של טקסט, במיוחד טקסט חדש. ניתן לבנות מפה מושגית גם כחלק מפעילות קבוצתית כמו דיון או סיעור מוחות בנושא כלשהו.  יש מקרים בהם המורה או המומחה יציג את המפה המושגית טרם למידת הטקסט (כהכנה ללמידה) כדי להקל על התלמידים את הבנת הטקסט או הנושא החדש. המורה יכול גם לבקש מהלומדים להכין מפה לטקסט / לנושא שנלמד, כמטלת סיכום להערכת הלמידה.

ערכה הייחודי של המפה המושגית הוא באפשרויות השימוש בה עם לומדים בגילאים השונים (מגיל גן ועד לאוניברסיטה), בתחומי דעת רבים ובמטלות למידה מגוונות (סיכום, כתיבת תשובות לשאלות, הכנת עבודות חקר ופרויקטים, וכדומה). גם מורים יכולים להיעזר במפת מושגים כדי לארגן חומר לימודי אותו הם מתכננים ללמד – לשיעור אחד, לסמסטר, לשנת לימודים מלאה, וכדומה.

במקצועות רבי מלל, התלמידים יפיקו תועלת רבה מאוד. בטקסטים שבספרי הלימוד יש הרבה מלל עודף. מאידך, יצירת מפה מושגית מחייבת את יוצר המפה לזהות את המושגים / הרעיונות העיקריים בלבד ולייצג את הקשרים ביניהם. כלומר, התלמיד יוצר למעשה, את סיכום הטקסט. במילים אחרות, עצם יצירת המפה, יוצרת את סיכום הטקסט. למרבית התלמידים זו עזרה רבה ביותר, שהרי עבור מרביתם, טקסטים רבי מלל לא נקראים לעומק לכל אורכם.

מקור

מפת מושגים מציגה ידע מסוים אך אם לא משתמשים נכון בטכניקה, המפה נתונה לפרשנויות שונות ועלולה לגרום לבלבול. לכן, חשוב ליצור מפה בצורה המזכירה תרשים זרימה הגיוני וכדאי להוסיף תיאור קצר של המושגים המרכזיים, להציג את הקשר בין המושגים השונים, והדרך הנכונה ביותר היא ליצור קשר לוגי בין שני כל נושאים בעזרת מילים מקשרות, וכך ניתן לחלץ מהמסמך החזותי משפטים שלמים וקלים להבנה.

מקור

למידה באמצעות מפת מושגים

ד"ר לימור ליבוביץ כותבת על  יתרון של למידה באמצעות מפת מושגים

הייצוג- מפת מושגים

מפת מושגים היא מארגן גרפי מרחבי

שמאפשר להציג קשרים והכללות בין מושגים מופשטים

או פריטים אחרים.

היא מצוינת לארגון ידע לומדים בנושא מסוים.

 מקור וקרדיט : ד"ר לימור ליבוביץ

מספר פעולות נדרשות-

  • מיפוי הנושאים שייכנסו למפת המושגים
  • בחירת קטגוריות למיון
  • בניית היררכיות לפי ההכללה שנבחר
  • ארגון המושגים ומתן דוגמאות

להמשך הסקירה של ד"ר לימור ליבוביץ

למידה באמצעות מפת מושגים – חינוך ליצירתיות

הערכה של מפות מושגי שנוצרו ע"י הלומד/תלמיד

מקור וקרדיט :

מפת מושגים על בסיס עבודתה של הגב' יפה גונדה-קרן

קישור

מקור וקרדיט לדוגמאות ההמחשה של מפות המושגים

כיצד מתמודדים עם עומס קוגנטיבי ע"י מפת מושגים מרצה : תמי דובי

מה עדיף ? בנייה עצמית של מפת מושגים ע"י התלמיד או שימוש במפת מושגים  כשיטת הוראה והמחשה ע"י המורה ?

תלמיד האמור להתכונן למבחן על סמך מפה שהוא בנה מטקסט כתוב, עלול ללמוד דברים שגויים. מצד אחר – שימוש במפה מוכנה שנבנתה ע"י כותב הטקסט או המורה היא אולי פעילות יצירתית פחות, אבל אם היא נועדה להבנת טקסט או להכנה לבחינה – אז סביר שהמפה היא מדויקת יותר מהמפה שהתלמיד בנה בעצמו.

לשני סוגי השימושים במיפוי : בניית מפה ושימוש במפה מוכנה יש יתרונות רבים, אבל המחקר  של ד"ר ורד כבשנה ברטל ( ראו בהמשך ) מציג את הקשיים הקוגנטיביים של למידה עצמית של תלמידים בעזרת מפות מושגים . עם זאת,  התפתחות תוכנת כרטא הישראלית ממחישה כי ניתן להקל רבות על למידה בעזרת מפת מושגים ע"י תלמידים ( ראו חלק ב')

רונן המר, גליה אנקורי . "עיצוב מצגות Powerpoint  כמפות מושגים וניווט" , על הגובה,  כתב עת לענייני הוראה בחינוך הגבוה , גיליון 7 – מרץ 2008.  ע"ע 38-40.

מצגות POWERPOINT  משמשות כיום כלי מרכזי בהוראה במוסדות החינוך הגבוה. עם זאת , בשנים האחרונות מועלות ביקורות על אופני השימוש במצגות אלו. מאמר זה מתאר חלופה לשימוש בתבניות העיצוביות שהתוכנה מציעה, כדי לנצל את מרב היתרונות ה- POWERPOINT ולצמצם את החסרונות שלה.  המחברים מציעים לעצב את השקף הריק כמפת מושגים (concept map) הנבנית בהדרגה במהלך השיעור. מפות מושגים נועדו להציג טקסטים באופן גראפי לשם פישוט וארגון ההצגה של רעיונות מורכבים. המפה מלווה את השיעור בכל מהלכו, ומדי פעם יש 'יציאה' ממנה דרך קישורים וחזרה אליה. הקישורים יכולים להיות לתמונה, לסרט, או להרחבה מילולית.

מפות מושגים מטפלות בנקודת תורפה מרכזית של מצגות PPT טיפוסיות.  בשונה ממצגות עמוסות ברשימות נקודות, שבהן הקשרים הסיבתיים אינם מודגשים בצורה מפורשת דייה ( ולכן עלולים לעודד למידה על ידי שינון) , מפות מושגים מעודדות את הלומדים לפענח יחסי סיבה ומסובב מורכבים, וכך מפעילות אצלם רמות חשיבה גבוהות יותר. יתר על כן, בעוד שהקשבה להרצאה וקריאת רשימות נקודות דורשות מהלומד בעיקר עיבוד מידע מילולי, הרי שהרצאה  המלווה במפת מושגים דורשת מהלומד גם עיבוד מידע חזותי המשלים את המידע המילולי.

בנוסף ליתרונות הנ"ל , מפת מושגים יכולה לשמש את המרצים כאמצעי לניווט גמיש בין חלקי השיעור. המצגת מתוכננת כך שלמרצים יש נגישות למרכיבים השונים של התרשים, ולכן הם יכולים לנווט בין תוכני השיעור בהיענות ובהתאמה לדיון המתפתח עם התלמידים ואינם חייבים להיצמד לרצף תוכני שנקבע מראש.

מקור וקרדיט : פורטל מס"ע

 דרכי הפעלת תלמידים/סטודנטים

המידע מאורגן ברשתות של מושגים ופריטים בזכרון שלנו. ככל שרשת המושגים עשירה יותר וצפופה יותר, היכולת שלנו לקלוט מידע חדש, לזכור אותו ולהבין את משמעותו עולה

מפות מושגים נושאיות: כדי לעודד את התלמידים/סטודנטים לבסס קשרים בין רעיונות, כדאי לתת משימה של בניית מפת מושגים או מארגן גרפי אחר. ניתן לחלק את התלמידים/הסטודנטים לקבוצות ולתת לכל קבוצה נושא אחר או שאלה מנחה אחרת כך שמתקבלות מפות מושגים שונות לאותו נושא (במטרה לחזק את כמות הקישורים שנוצרים בין המושגים השונים).

התמודדות עם טקסט באמצעות מפות מושגים – מתוך יום ההדגמה ללמידה מיטבית מרחוק

מנחה : יניב סננס

התמודדות עם טקסט באמצעות מפות מושגים – מתוך יום ההדגמה ללמידה מיטבית מרחוק

ראו גם :

סוג פעילות: מפות חשיבה – מיזם PeTeL – המחלקה להוראת המדעים

ראו גם :

מפות חשיבה הם לא בהכרח מפות מושגים , אך מבחינה פדגוגית יש להן זיקה מסויימת :

איך מכינים מפת חשיבה? | עינת להב

קישור

מחקרים בישראל

במחקר שבדק את השפעת השימוש במפה מושגית על איכות השפה, על יכולת כתיבת שאלות, על כתיבת חיבור טיעוני ועל הכנת עבודת חקר, וכן על שימוש במיפוי המושגי במקצועות שונים כמו היסטוריה, תנ"ך, גאוגרפיה, ספרות – נמצא יתרון לתלמידים שלמדו בעזרת המיפוי, בהשוואה ליכולות הלימודיות של תלמידים שלמדו ללא שימוש במפה המושגית. (נתן נורית, ההשפעה של הוראת שפת חשיבה באמצעות מיפוי מושגי על למידת חקר, עבודת מחקר לשם קבלת דוקטורט, אפריל, 2004 )

ורד כבשנה ברטל , שילוב "מפת מושגים" ככלי הוראה והערכה בנושא "מבנה האטום", מכון וייצמן , מנחה: פרופ' רון בלונדר , 2016 ( קישור למחקר)

הערכת הישגים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה . Novak 2010  מציג את השימוש במפת מושגים לא רק ככלי הוראה ולמידה אלא גם ככלי הערכה. לפי נובאק, המבחן המסורתי מוגבל בבדיקת ידע מצומצם, אשר נקבע על ידי מחבר הבחינה והמכוון לתשובות מאוד מסוימות. מפת מושגים מאפשרת הערכת ידע רחב של הלומד מתוך דגש על ההבנה המושגית והדרך שבה אורגן הידע )דבר שלא בא לידי ביטוי בהערכה המסורתית (, אלו האחרונים אינדיבידואלים לכל לומד וניתנים לשיקוף בעזרת מפת מושגים

כדי שתלמידים יצרו מפות מושגים "עשירות" בתוכן מדעי נכון, נדרש זמן, תהליך של "אימון" ופיתוח מיומנות שימוש בכלי.

ממחקר זה ומתוצאותיו בולטת חשיבות תפקידנו כמורים, לאפשר לתלמידים סביבה התומכת בלמידה משמעותית, למידה המבוססת על הבנה עמוקה, כזו שתתמוך ותאפשר לתלמיד כלים לפתרון בעיות לא רק כאן ועכשיו אלא לאורך זמן. ממצאי מחקר זה מעידים כי השימוש בכלי הוראה מסוג מפת מושגים יכול לתת מענה טוב מאוד למטרות אלו. הכלי זמין לכל מורה ולכל נושא, מעודד למידה אקטיבית של הלומד אשר לאורך זמן לומד גם להעריכו.

Novak, J.D. (2010). Learning, Creating and Using Knowledge. New York and London: Taylor and Francis Group

Novak, J.D. (2010). Learning, Creating and Using Knowledge: Concept maps, as facilitative tools in school and corporations. Journal of e-Learning and Knowledge Society, 6, 21-30. Novak, J.D. (1989)

מקור וקרדיט : ורד כבשנה ברטל, מכון וייצמן , 2016 ( קישור)

ד"ר תמי יחיאלי

הבנת מושגים באנרגיה באמצעות מפת מושגים

אמיר רות, ברנהולץ חנה, פלד ליאורה , מיפוי מושגים בלמידה, בהוראה ובהערכה, המרכז להוראת המדעים , האוניברסיטה העברית בירושלים , 2001

ראו גם :

בחלק ג' ריכזתי תקצירי מחקרים נבחרים וחשובים על למידה בעזרת מפות מושגים בעולם

חלק ב' : תוכנות וכלים דיגיטליים למיפוי מושגים

 תוכנת כרטא הישראלית

 המעבר להוראה מקוונת באופן מלא במרץ 2020 הציף לפני השטח את העומס הרב איתו מתמודדים מרצים ומתרגלים המיישמים הוראה משמעותית. בין הגורמים לעומס, האופי הפתוח של תשובות בהוראה משמעותית, הדורשות משוב אישי. כרטא, תוכנה חדשה, המבוססת על הפדגוגיה של מיפוי מושגים, מאפשרת למרצה לתת משוב אישי על מספר גדול של תשובות פתוחות תוך זיהוי תפיסות שגויות, והכל תוך חיסכון ניכר בזמן. כרטא מנצלת את המודולריות של מפות מושגים כדי לפרק תשובות מורכבות לאוסף של היגדים פשוטים, קלים יותר למשוב. בנוסף, כרטא ממחזרת משובים וחוסכת למרצה זמן עבודה..

אם מיפוי מושגים הוא כלי כל כך טוב למה משתמשים בו כל כך מעט? ( הקליקו להורדת המצגת )

וגם:

סדנה 4: משוב מהיר על מפות מושגים פתוחות באמצעות כרטא – כנס מיט״ל

הכלי החדש שנכיר בשורות הבאות מאפשר למורה, לראשונה, לתת משוב אישי לכל תלמיד על המפה שלו, בהשקעה של חלק קטן מהזמן שהיה נדרש עד כה.

אני מתכוון לכרטא.

כרטא האב – באמצעות הכלי יכול מורה לאפשר לתלמידיו ליצור מפות מושגים אישיות על הנושא שנלמד בכיתה ולתת להם משוב.


  • יצירת מפת מושגים על ידי התלמיד:
    לאחר שהתלמידים נכנסו אל הפעילות, הם מקבלים כל אחד מפת מושגים משלו.
    לחיצה על כפתור ה+ תאפשר הוספת מושגים (שימו לב שהמושגים מופיעים תמיד באותה הנקודה כך שהם עלולים להיערם זה על גבי זה, פשוט הזיזו אותם…)
    לחיצה על אייקון הקישור תאפשר קישור בין מושגים: לחצו על מושג א > ציינו מה הקשר שלו למושג ב > לחצו על מושג ב. הקשר יופיע כעת על המסך.
  • בדיקה ומתן משוב על ידי המורה:
    בזמן שהתלמיד עובד, תתקבל על מסך המורה רשימת הצמדים וההקשרים שיצרו התלמידים והוא יוכל לתת להם משוב באמצעות האייקונים המופיעים מטה.
    המורה יכול לעבור בין עבודות התלמידים באמצעות לחיצה על אייקון הדמויות המופיע מצד ימין למעלה.

מקור , האתר של אפרת מעטוף

מהלך העבודה עם כרטא

כרטא מורכבת משלושה חלקים: אפליקציית תלמיד, אפליקציית מורה ומערכת מורים. לאחר הרשמה קצרה במערכת המורים, המורה יכולה לחפש שאלה קיימת באמצעות מנוע החיפוש הפנימי של כרטא, או לכתוב שאלה חדשה, וממנה להתחיל מושב (סשן) לימודי. המורה מוסרת לתלמידים את מספר הסשן שאליו יכנסו והם נכנסים מהמכשיר האישי שלהם.

לאחר שהתלמידים הזינו את מספר הסשן באפליקציית התלמיד, הם מתחילים לבנות מפת מושגים תוך כדי שהתלמידים בונים את מפת המושגים, המורה מקבלת באפליקציית המורה שלה היגדים שהתלמידים כתבו (. המורה נותנת משוב על ההיגדים אלו באמצעות הממשק הפשוט בתחתית המסך. ומשוב זה חוזר אל התלמידים.

מקור   : ד"ר צחי בר

למאמר המלא של ד"ר צחי בר

אם מיפוי מושגים הוא כלי כל כך טוב למה משתמשים בו כל כך מעט?

איך מכניסים מיפוי מושגים לכיתה

דוגמה לאופן השימוש בכרטא בכיתה

איך בונים מפה בכרטא, צעד אחרי צעד

איך בונים מפת מושגים בכרטא, צעד אחרי צעד? מוסיפים מושג, ועוד מושג, ואז מקשרים אותם. הסרטון מראה איך עושים את זה.

איך בונים מפה טובה בכרטא 2020

כלים דיגיטליים נוספים למפות מושגים

ד"ר גילמור קשת על פעילות ליצירת מפת מושגים באמצעות כלי דיגיטלי בשם Popplet

דוגמה לפעילות לבניית מפת מושגים בכלי Popplet 1 .המנחה מכוון את הלומדים לנסח שאלה/סוגיה משמעותית ולהמשיג אותה 2 .הלומדים מאתרים מידע אקדמי, מהימן ואיכותי בקשר לסוגיה. 3 .יוצרים מפת מושגים ביחד או מפות אישיות ולאחר מכן משווים ביניהן. 4 .כל תלמיד כותב מילה או כל אסוציאציה אחרת )תמונה, מוסיקה( שקשורה לנושא/לשאלה/מילה/דוגמה שהמורה נתן. 5 .מנהלים דיון כיצד לחבר מה ולאן, ומדברים על ההקשרים מה הערך המוסף של התקשוב? א. חיפוש מידע באינטרנט לצורך בניית המפה במקרה של מפה מושגית. ב. אפשר להעלות קבצים, קישורים, סרטוני יוטיוב ולחבר אותם ל- node במפה ג. המפה יכולה להיות שיתופית )בכלי popplet) ד. אפשר לעשות שינויים כמו: הזזת בועיות, צביעתן, שינוי גודלן, ניתן להוסיף הערות נסתרות, קישורים למידע נוסף, לכל "בועה" יש את שם המוסיף ואפשר לקיים דיאלוג ה. אפשר להראות כמצגת המדגישה בכל פעם אזור אחר ולכן המפה יכולה לתעד תהליך למידה a .מגבלה/יתרון: חייבים שיהיה אימייל, אפשר להראות בכל מקום אבל צריך שיהיה fi-wi

מקור וקרדיט : ד"ר גילמור קשת , האוניברסיטה העברית

מפת מושגים בפדלט

בסרטון אדגים איך ליצור מפת מושגים בפדלט. ס

שרטוט גוגל כדי ליצור מפת מושגים

ביולוגיה : בונים מפת מושגים

יצירת מפת חשיבה/מפת מושגים/סיעור מוחין בתוכנת WORD

מיפוי חשיבה עם Mindmup

MindMup – מדריך

כלים דיגיטליים למענה דיפרנציאלי – מפת חשיבה mindomo – אריאלה פרץ

קישור למצגת

סרטון הדרכה – מפת מושגים באמצעות Mindomo

 Mindomo  בניית מפות קוגניטיביות ממוחשבות

 Mindomo היא אפליקציה רשתית המאפשרת למשתמש ליצור מפות מושגים חזותיות: תצוגה גראפית של היררכיית מושגים.

 MINDOMO  הינו כלי אינטרנטי, שיתופי, הניתן לשימוש בחינם ומתאים ליצירת מפות חשיבה מסוגים שונים. למיפוי מושגי מתוקשב יש כיום חשיבות רבה מבחינת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. מפת חשיבה תומכת במיפוי רעיונות, ארגון ותיעוד ידע, ביצוע תהליכי חשיבה חזותיים, קבלת החלטות, מסייעת להבין קשרים והקשרים ועוד. הכלי מאפשר למשתמש לארגן את מחשבותיו בצורה מסודרת והיררכית מחד, וחופשית ואינטואיטיבית מאידך. החידוש של התוכנה הוא האפשרות לנהל, לשנות ולעדכן את המפה המושגית ע"י צוות פרויקט באמצעות דפדפן רגיל באינטרנט 

מאפייני הכלי

  • הכלי מקסים ויזואלית ומכיל כמות נאה מאוד של אייקונים ותצלומים שאותם אפשר לשלב במפה כדי להפוך אותה למובנת ויפה יותר.
  • הכלי מאפשר יצירת נושאים, תתי-נושאים, קישורים בין תתי-הנושאים, וצירוף מידע,וכמו כן יש לו את כל האפשרויות שטמונות בכל מסמך word , הוא מאפשר הדבקת סמלים לכותרות, צירוף של לינקים רלוונטים ועוד.
  • המפה הקוגנטיבית יכולה להיות אישית או משותפת לקבוצת עבודה או פתוחה לקהל הרחב.

מקור

https://www.mindomo.com/

מפת מושגים  mindmiester

Mind Meister

סרטון הדגמה אודות כלי ליצירת מפות מושגים

הדרכה ליצירת מפת חשיבה באמצעות תוסף כרום mindmup. הוקלט, עובד והופק באולפני מט"ח, ת"א


ראו גם:

מפת מושגים/סיעור מוחין ב וורד ובפאורפוינט – Microsoft Community

ניתן ליצור מפת חשיבה גם בכלי הבא-

https://bre.is/kAfdws7Y

מפות חשיבה, פתקיות, תרשימי זרימה ב- Whimsical

תודה לGila Kissilevich על ההמלצה !!

Mind Map- הכנת מפת חשיבה דיגיטלית

תודה לנטע אלג'ם על ההמלצה

חלק ג: תקצירי מחקרים אודות למידה בעזרת מפות מושגים במאגר ERIC

Effect of Online-Based Concept Map on Student Engagement and Learning Outcome

Fatawi, Izzul; Degeng, I Nyoman Sudana; Setyosari, Punaji; Ulfa, Saida; Hirashima, Tsukasa

International Journal of Distance Education Technologies, v18 n3 Article 3 p42-56 2020

One of the success factors in online learning is student engagement. Therefore, the use of technology to influence student engagement in meaningful and effective learning experiences is worthy for investigation. Concept mapping is an effective knowledge construction strategy to help students. This study investigates the influence of concept maps as a formative assessment of online learning and its impact on student engagement and learning outcomes. The design of experiment used the non-equivalent comparison group pretest-posttest. It was included in the quasi-experiment to compare two different groups. The results reveal strong evidence that concept mapping not only improves learning outcomes, but also increases student engagement in all types of tested engagements, namely behavioral, emotional, and cognitive.

Design and Development of Semi-Automatic Concept Map Authoring Support Tool

Pinandito, Aryo; Prasetya, Didik D.; Hayashi, Yusuke; Hirashima, Tsukasa

Research and Practice in Technology Enhanced Learning, v16 Article 8 2021

This research, to design and develop a concept map authoring support tool, adopts a semi-automatic concept mapping approach to help teachers create concept maps from English readings. A concept map is widely regarded as a useful teaching and learning tool. It offers many potential advantages apart from representing the students' knowledge and understanding during learning. Students' engagement in using and creating concept maps with a computer-enabled concept mapping tool raises concept maps' potential benefits. It contributes to the learning process and improves the students' meaningful learning. The Kit-Build concept map framework, which incorporates a technology-enabled concept mapping tool, uses concept map recomposition as its essential learning activity. In learning with Kit-Build, teachers compose concept maps that they want the students to achieve. The teachers' maps are then decomposed into components from which the students recompose and reflect deeply on their understanding. The difference between teacher's and students' concept maps depicts the gap between teachers' expected understanding and students' actual understanding. Hence, the teachers' concept map becomes an essential part of learning with Kit-Build. For some teachers, creating a good concept map for learning is difficult and time-consuming. Hence, support to improve teachers' productivity in creating concept maps is essential. The findings suggest that the support tool yields better concept mapping efficiency while maintaining concept maps of similar quality. Teachers also found that the support tool was useful. Therefore, semi-automatic concept mapping with the supported Kit-Build concept map authoring tool has been shown to be a better approach.

Descriptors: AutomationConcept MappingComputer Uses in EducationEducational TechnologyInstructional Materials

Exploring the Effects of Employing Google Docs in Collaborative Concept Mapping on Achievement, Concept Representation, and Attitudes

Lin, Yu-Tzu; Chang, Chia-Hu; Hou, Huei-Tse; Wu, Ke-Chou

Interactive Learning Environments, v24 n7 p1552-1573 2016

This study investigated the effectiveness of using Google Docs in collaborative concept mapping (CCM) by comparing it with a paper-and-pencil approach. A quasi-experimental study was conducted in a physics course. The control group drew concept maps using the paper-and-pencil method and face-to-face discussion, whereas the experimental group employed Google Docs to create concept maps and used Google Chat for discussion. Learning achievements, physics concept representation, attitudes toward science, and attitudes toward CCM were examined to identify the differences between the two groups and the effectiveness of Google Docs. The results suggested that the use of Google Docs did not significantly affect physics achievement. However, Google Docs fostered physics concept representation and enhanced attitudes toward science. Moreover, the Google Docs group tended to learn more collaboratively. The students in this group also agreed with the superiority of observation and modification functions provided by the real-time co-editing mechanism and revision history.

Knowledge Presented in Concept Maps: Correlations with Conventional Cognitive Knowledge Tests

Conradty, C.; Bogner, F. X.

Educational Studies, v38 n3 p341-354 2012

Our study focuses on the correlation of concept map (CMap) structures and learning success tested with short answer tests, taking into particular account the complexity of the subject matter. Novice sixth grade students created CMaps about two subject matters of varying difficulty. The correlation of the complexity of CMaps with the post-test was small but highly significant in both subject matters. The complexity of the CMaps correlated with the long-term knowledge in the difficult subject matter but not in the context of the easy one. Furthermore, the high number of technical errors makes it close to impossible to estimate students' knowledge. In summary, CMaps do not provide an adequate alternative to conventional short answer knowledge tests, but together with them they may offer a better comprehension of a student's knowledge structure and aid in the preparation of further instruction tailored to individual needs. (Contains 4 tables and 4 figures.)

How the Design and Complexity of Concept Maps Influence Cognitive Learning Processes

Krieglstein, Felix; Schneider, Sascha; Beege, Maik; Rey, Günter Daniel

Educational Technology Research and Development, v70 n1 p99-118 Feb 2022

Concept maps are assumed to enhance learning as their inherent structure makes relations between information more salient. Nevertheless, research on how to design concept maps as conducive to learning as possible is still rare. In particular, the salience of spatial arrangement of thematically related concepts within the map as well as the complexity of the map were found to be central design elements that influence learning. This study aimed to examine how the structure (i.e., the salience of the spatial relationship between individual concepts) and the complexity (i.e., number of nodes per sub concept) influence learning. Accordingly, a 2 (low vs. high salience of map structure) × 2 (few vs. many nodes) between-subject design was used (N = 122) to examine cognitive processes while learning with a concept map. No significant learning performance differences were found. Concepts maps with a low salience of map structure increased perceptions of disorientation. A serial mediation with learning performances as dependent variable revealed that the salience of the map structure is significantly associated with disorientation and extraneous cognitive load perceptions. By this, current attempts to measure extraneous cognitive load are questioned.

Expert Examples and Prompted Reflection in Learning with Self-Generated Concept Maps

Eshuis, Elise H.ter Vrugte, Judith; Anjewierden, Anjo; de Jong, Ton

Journal of Computer Assisted Learning, v38 n2 p350-365 Apr 2022

Background: Creating concept maps can help students overcome challenges of accurate knowledge monitoring and thus foster learning. However, students' knowledge often contains gaps and misconceptions, even after concept map creation. Theoretically, students could benefit from additional support, but it is unclear whether this might also be the case for (more practical-oriented) secondary vocational students. Objectives: This study investigated whether the effectiveness of concept maps for learning could be improved by providing students with expert examples and reflection prompts in addition to their self-generated concept maps. Methods: First-year secondary vocational students (N = 91, M[subscript age] = 17.3 years) participated in this study, which utilized a pretest-intervention-posttest design. Regarding the intervention, students worked in two successive online learning environments, in which they had to present their knowledge in concept maps. After creation, students' concept maps were, depending on condition, supplemented with (1) an expert example with comparative feedback (a combined concept map) and related reflection prompts, (2) the combined concept map only, or (3) no combined concept map and no prompts. Results and Conclusions: Analyses based on students' domain knowledge demonstrate that students significantly increased their knowledge in all conditions. Data indicate that there was no significant difference in knowledge gain between conditions. Further analysis showed that students in the experimental conditions demonstrated higher learning gains if they consulted the combined concept map more often than their peers. Implications: Access to an example in addition to students' self-generated concept maps seems promising in fostering their knowledge acquisition. However, secondary vocational students might need additional ways of support to guarantee higher learning gains. Avenues to increase the effectiveness of support are discussed.

Automated Assessment of and Feedback on Concept Maps During Inquiry Learning

Kroeze, Karel A.; van den Berg, Stephanie M.; Veldkamp, Bernard P.; de Jong, Ton

IEEE Transactions on Learning Technologies, v14 n4 p460-473 Aug 2021

A tool is presented that can automatically assess the quality of students' concept maps and provide feedback based on a reference concept map. It is shown that this tool can effectively assess the quality of concept maps, and that it can provide accurate and helpful feedback on a number of specific shortcomings often evident in students' concept maps. However, it was also found that students who had access to feedback often did not request it, or did not take full advantage of the feedback given.

The Effectiveness of Concept Maps for Students' Learning and Retention

Collins, BradyNyenhuis, Robert

Journal of Political Science Education, v17 suppl 1 p897-909 2021

The active learning literature has greatly expanded over the past few years. This article investigates the utility of employing concept map activities in a medium-sized class, and whether or not it improves students' learning and retention of material. We find that concept mapping activities significantly enhance students' mastery and recollection of class material. The size of the effect is considerably greater in our treatment group, relative to our control group. We discuss the advantages of this specific active learning technique, and offer suggestions for its incorporation into different institutional settings.

Concept Maps as an Effective Formative Assessment Tool in Biology at the Secondary Level

Choudhary, Farkhunda; Bano, Rukhsana

Journal of Education and Educational Development, v9 n1 p157-175 Jun 2022

This study is about the effectiveness of concept maps as a formative assessment. It aimed to investigate the effectiveness of concept maps in formative assessment for the teaching and learning of biological concepts at the secondary level. One group pretest-posttest quasi-experimental design was used for this study. The experiment was completed in six weeks. A sample of 46 students was selected from Karimabad District Hunza. Data were collected by conducting a Bioenergetics Diagnostic Test at each interval with and without intervention. It was found that concept maps are useful for the development of a clear understanding of concepts in Biology. Concept maps refrain from rote learning thus promoting critical thinking and reasoning ability and act as an effective classroom instructional and a formative assessment tool. It was concluded that the concept maps can be used as an effective formative assessment tool in Biology at the secondary level.

Meaningful Learning Using Concept Maps as a Learning Strategy

Romero, CarmenCazorla, MoisésBuzón, Olga

Journal of Technology and Science Education, v7 n3 p313-332 2017

This work presents a proposal for the teaching-learning of the concept map technique applied to the Natural Sciences course in the second year of Compulsory Secondary Education (ESO, according to its initials in Spanish). Two sessions have been designed, one of which is an instructor-led session to learn the technique and another is a session in which the students independently create a concept map, applying what they have learned in the previous session. To determine the effectiveness of the proposal, the concept maps created by the students during the two sessions have been evaluated, the grades obtained on the assessment tests for the unit before the concept map experience have been compared to those obtained on the assessment tests for the unit carried out using this technique, and a survey was written to find out the level of student satisfaction with the training received and the usefulness of the concept map technique. The results show that more than 65% of students earned grades between 7 and 9.5 on the concept maps created independently during the two academic years in which the proposal has been implemented. The study carried out allows us to conclude that the students have learned how to create concept maps, and evidences the usefulness of the methodology used and the need to implement more sessions for the creation of concept maps in the Natural Sciences course so that this technique is transformed into a learning strategy. The students have expressed a high level of satisfaction with the training received and the tool they have learned how to use.

Studying and Constructing Concept Maps: A Meta-Analysis

Schroeder, Noah L.; Nesbit, John C.; Anguiano, Carlos J.; Adesope, Olusola O.

Educational Psychology Review, v30 n2 p431-455 Jun 2018

A concept map is a node-link diagram in which each node represents a concept and each link identifies the relationship between the two concepts it connects. We investigated how using concept maps influences learning by synthesizing the results of 142 independent effect sizes (n = 11,814). A random-effects model meta-analysis revealed that learning with concept and knowledge maps produced a moderate, statistically significant effect (g = 0.58, p < 0.001). A moderator analysis revealed that creating concept maps (g = 0.72, p < 0.001) was associated with greater benefit relative to respective comparison conditions than studying concept maps (g = 0.43, p < 0.001). Additional moderator analyses indicated learning with concept maps was superior to other instructional comparison conditions, and was effective across science, technology, engineering, and math (STEM) and non-STEM knowledge domains. Further moderator analyses, as well as implications for theory and practice, are provided.

Using Concept Mapping Activities to Enhance Students' Critical Thinking Skills at a High School in Taiwan

Tseng, Sheng-Shiang

Asia-Pacific Education Researcher, v29 n3 p249-256 Jun 2020

Concept mapping activities have been used to enhance critical thinking skills as an essential competency for 21st century learners. However, little information has been provided about the relationship between different concept mapping activities and critical thinking skills. This study aimed to examine the effects of the fill-in-the-map activity and the construct-the-map activity on critical thinking skill development. 43 participants were recruited from the course, research seminar, in the department of English at a high school in Taiwan. There were two sections of the course in the same semester. Class A was randomly designated as the fill-in-the-map group and Class B as the construct-the-map group. The collected data included critical thinking survey scores, and interviews. The critical thinking survey scores collected from the two groups were analyzed using a multivariate analysis of variance to examine the difference in critical thinking skill development between the two groups. The multivariate results suggested that different concept mapping activities would produce different learning outcomes. The construct-the-map group significantly obtained higher scores than the fill-in-the-map concept mapping group in the critical thinking skills: inference, interpretation, analysis, evaluation, explanation. The interviews were analyzed to account for why the construct-the-map activity was more effective than the fill-in-the-map activity in developing students' inference, interpretation, analysis, evaluation, explanation skills. Suggestions and implications are proposed to develop critical thinking skills through concept mapping activities.

Concept Mapping: A Powerful Tool for Learning

Sundar, Kripa

American Educator, v46 n1 p40-47 Spr 2022

As a learner, researcher, and educator, Kripa Sundar has depended on concept maps to become more intentional with her time and to better understand topics. Why? Her top two reasons are their efficacy across subjects and age groups and their versatility in application. In this article, she delves into what concept maps are, why they are effective, and how educators can leverage them in different ways.

   המאמר מלא באנגלית (קישור)

The Effects of Using Digitally Supported Concept Maps Method in Science Classes in Primary Education on the Academic Success and Students' Opinions

Uygur, Mutlu

Science Education International, v30 n3 p209-216 Sep 2019

In this research, the effects of using digitally supported concept maps on the academic success of students in science classes in primary education and their opinions toward the advantages of digitally supported concept maps were examined. The research was conducted with seventh-grade students in a state school in Turkey. This research used a quasi-experimental design with two groups employing a pre-test/post-test. A total of 44 students participating in this study: Twenty-two students in the experiment group and 22 students in the control group. The control group of students experienced the concept maps using pencil and paper (manual) while the experiment used digital education materials. The data were analyzed through t-test to determine whether there was a significant difference between academic success points and then analyzed through content analysis. According to the results of the research, the students who experienced the digitally supported concept maps increased their academic success. These students reported that "learning takes place more easily" through this method. The results of this research show that the students got entertained and motivated much more in the environments that digitally supported concept maps were used.

The Effectiveness of the Semantic Concept Map Method in Concept Teaching to Students with Autism Spectrum Disorders

Koçak, Fatih; Sari, Hakan

Journal of Education and Learning, v10 n4 p170-184 2021

This study aimed to examine the effectiveness of the semantic concept map method in teaching the family concepts of life studies lessons to students with Autism Spectrum Disorder. A multiple probe model with probe phase between subjects, one of the single-subject research methods, was used. The subjects of the study are 10-year-old three boys diagnosed with ASD. Inter-observer reliability and implementation reliability data were also collected in the study. Graphical analysis of the obtained data was made. As a result of the research, it was revealed that the semantic concept map method was effective in teaching the concepts within the theme of our family to students with Autism Spectrum Disorder.

The Effects of Utilising the Concept Maps in Teaching History

Nair, Subadrah Madhawa; Narayanasamy, Moganasundari

International Journal of Instruction, v10 n3 p109-126 Jul 2017

Teaching History is a tough and challenging task for teachers because most students consider History as a boring subject. Many studies indicate that students are not interested in learning History. This paper is based on a quasi-experimental study conducted to investigate the effects of utilizing the concept map method in the teaching of History in secondary schools. The researchers investigated whether the use of concept maps in the teaching of History helped the subjects from the experimental group to answer history questions better than the control group. The researchers also investigated whether this method helped to enhance students' interest in the learning of History. The findings of this research indicated that the utilisation of the concept map method significantly improved students' achievement and interest in History. Findings of this study support the theory of meaningful learning and utilization of concept maps. Moreover, the findings have strong pedagogical implications on teaching of History. As such, the practical implications are that the Ministry of Education should train History teacher how to utilize concept maps in teaching of History.

Location: Malaysia

Using Concept Mapping to Improve Poor Readers' Understanding of Expository Text

Morfidi, Eleni; Mikropoulos, Anastasios; Rogdaki, Aspasia

Education and Information Technologies, v23 n1 p271-286 Jan 2018

The present study examined whether the use of concept mapping is more effective in teaching expository material in comparison to a traditional, lecture only, approach. Its objective was threefold. First, to determine if multimedia concept mapping produces differential learning outcomes compared to digital text-based concept mapping. Secondly, to compare the above experimental approaches to traditional teaching and finally to demonstrate if there are significant differences in the level of satisfaction reported by children under the three instructional approaches used. Thirty fifth grade children participated from which three groups of poor readers were formed, matched on age, gender and reading ability. The two experimental groups were taught with the use of digital text-based and multimedia concept maps respectively and the control group was subjected to the traditional teaching method of expository material. Each group had three sessions of instruction on three different expository texts. The results indicated that concept mapping can be an effective means for teaching expository content. However, there were no differential learning outcomes when adding multimedia elements to concept maps. Moderate satisfaction was reported for all three approaches. The findings coincide with the body of literature emphasizing the importance of concept mapping in the learning and instruction of children with reading difficulties. The study's results inform potential educators on the use of multimedia with poor readers in elementary school.

  עבודת דוקטורט בארה"ב

Using Concept Maps to Monitor Knowledge Structure Changes in a Science Classroom

Cook, Leah J.

ProQuest LLC, Ph.D. Dissertation, Western Michigan University

The aim of this research is to determine what differences may exist in students' structural knowledge while using a variety of concept mapping assessments. A concept map can be used as an assessment which connects concepts in a knowledge domain. A single assessment may not be powerful enough to establish how students' new knowledge relates to prior knowledge. More research is needed to establish how various aspects of the concept mapping task influence the output of map creation by students. Using multiple concept maps and pre-instruction and post-instruction VNOS instruments during a 16-week semester, this study was designed to investigate the impact of concept map training and the impact of assessment design on the created maps. Also, this study was designed to determine what differences can be observed between expert and novice maps and if similarities and differences exist between concept maps and an open-ended assessment. Participants created individual maps and the maps were analyzed for structural complexity, overall structure, and content. The concept maps were then compared by their timing, design, and scores. The results indicate that concept mapping training does significantly impact the shape and structure complexity of the map created by students. Additionally, these data support that students should be frequently reminded of appropriate concept mapping skills and opportunities so that good mapping skills will be utilized. Changing the assessment design does appear to be able to impact the overall structure and complexity of created maps, while narrowing the content focus of the map does not necessarily restrict the overall structure or the complexity. Furthermore, significant differences in structural complexity were observed between novice and expert mappers. The fluctuations of NOS concepts identified in student created maps may suggest why some students were still confused or had incorrect conceptions of NOS, despite explicit and reflective instruction throughout the semester. [The dissertation citations contained here are published with the permission of ProQuest LLC. Further reproduction is prohibited without permission.

Which Teaching Strategy Is Better for Enhancing Anti-Phishing Learning Motivation and Achievement? The Concept Maps on Tablet PCs or Worksheets?

Sun, Jerry Chih-Yuan; Lee, Kuan-Hsien

Educational Technology & Society, v19 n4 p87-99 2016

The purpose of this study is to evaluate the feasibility of the integration of concept maps and tablet PCs in anti-phishing education for enhancing students' learning motivation and achievement. The subjects were 155 students from grades 8 and 9. They were divided into an experimental group (77 students) and a control group (78 students). To begin with, the two groups received identical anti-phishing training: the teacher explained the concept of anti-phishing and asked the students questions; the students then used tablet PCs for polling and answering the teachers' questions. Afterwards, the two groups performed different group activities: the experimental group was divided into smaller groups, which used tablet PCs to draw concept maps; the control group was also divided into groups which completed worksheets. The study found that the use of concept maps on tablet PCs during the anti-phishing education significantly enhanced the students' learning motivation when their initial motivation was already high. For learners with low initial motivation or prior knowledge, the use of worksheets could increase their posttest achievement and motivation. This study therefore proposes that motivation and achievement in teaching the anti-phishing concept can be effectively enhanced if the curriculum is designed based on the students' learning preferences or prior knowledge, in conjunction with the integration of mature and accessible technological media into the learning activities. The findings can also serve as a reference for anti-phishing educators and researchers.


                                                
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *