מחקר חדש של פרופסור לאונרדו כהן, מדען מוח במכון הלאומי לבריאות בארה"ב (קישור למחקר המקורי)
הצוות של מדען המוח לאונרדו כהן גילה שאחרי למידה של מידע חדש, המוח שלנו ממשיך לחבר ולקשור חלקי מידע , תוך שימוש בזמן השבתה קוגניטיבי כשטח מרחבי וירטואלי לעיבוד, ארגון ושילוב מידע נלמד, ולכן יש לאפשר ללומדים הפסקה של כמה דקות על מנת לאפשר למוח לחבר ולהטמיע את חלקי המידע .
המפתח, טוענים כהן וחוקרים אחרים , טמון בשידור חוזר עצבי של המוח , "הפעלה מחדש של דפוסי פעילות עצבית המייצגים רצפים התנהגותיים בזמן מנוחה". במילים אחרות, לאחר תרגול מיומנות, המוח שלנו עובר במהירות את החוויה, דוחס ומטמיע את החומר כדי לייעל את האחסון הקוגנטיבי והזכירה.
המסקנות מהמחקר
אנו ממעיטים בערכם של הפסקות מושהות בעת למידה, טוענים כהן ועמיתיו, נוהגים לבחור בגישה הרואה בתרגול פעיל את הדרך היחידה להתקדם. אבל זו טעות, כי שילוב הפסקות מושהות בלמידה "ממלא תפקיד חשוב לא פחות מהתרגול בלימוד מיומנות חדשה. נראה שזו התקופה שבה המוח שלנו דוחס, מחבר ומגבש זיכרונות של מה שהרגע התאמנו".
כיצד ליישם זאת בכיתה ?
"הפסקות מושהות להטמעה קוגנטיבית של החומר הנלמד צריכות להתבצע לפני שעייפות, שעמום, הסחת דעת וחוסר תשומת לב נכנסים", כותבת מדענית המוח והמורה ג'ודי וויליס, וזה אומר שהן צריכות להיות הרבה יותר תכופות. "ככלל", ממשיכה וויליס, ומבססת את מסקנותיה על עשרות שנות מחקר, "למידה מרוכזת של 10 עד 15 דקות לבית הספר היסודי ו-20 עד 30 דקות לתלמידי חטיבות הביניים והתיכון מחייבים, כל פעם , הפסקה של שלוש עד חמש דקות ."
וויליס ממליצה על טכניקות פשוטות, כמו הפסקת מתיחה והתעמלות , מעבר יזום לחלק אחר בכיתה , או השמעת מוסיקה ושירה בצוותא בכיתה לתלמידים כזמן "לשחזר" את מה שלמדו ולהכין אותם לתרגול נוסף או לחומר חדש. מתן אפשרות לתלמידים לשוחח באופן לא רשמי במשך כמה דקות אמור גם לעבוד היטב.
ככל שיום הלימודים מתקדם, יש עדויות לכך שהפסקות מושהות לטעינה קוגנטיבית של המוח הופכות חשובות יותר ויותר. מחקר משנת 2016 מצא כי "העייפות הקוגניטיבית" מתחילה אחרי כמה שעות למידה ומובילה לירידה בולטת ביכולת הקליטה וההבנה של התלמידים .
שילוב הפסקות מושהות ויזומות ע"י המורה , לעומת זאת, לא רק ביטל את הירידה הקוגנטיבית בהמשך היום אלא למעשה הגדיל את ההבנה ויכולת פתרון הבעיות ע"י התלמידים .
החוקרים: "הפסקות מושהות ויזומות תוך כדי הלמידה , כך נראה, מטעינות את האנרגיה הקוגניטיבית של התלמידים, ובכך מובילות לציוני מבחנים טובים יותר."
מקור : We Drastically Underestimate the Importance of Brain Breaks
When it comes to optimizing learning, we don’t value breaks enough, neuroscientists suggest in a new
עיקרי דברים
רגילים לללמוד רצוף 45 או 90 דקות? לא בטוח שזו השיטה הנכונה ביותר למוח.
הצפת תוכן רצופה וארוכה מדי ללא הפוגה, יכולה לגרום ללומד להפסיק לקלוט את התוכן, בלי שיהיה אפילו מודע לכך.
כלל האצבע המומלץ על ידי חוקרי מוח, הוא לבצע הפסקה של 3-5 דקות בכל 20 דקות. בהפסקה עצמה כדאי להתמתח, לנוע לצד אחר של החדר או אפילו לשיר.
כל אלו "מחיים" חדש את היכולת המוח ללמוד ולתזכור תוכן חדש.
ראו גם :
מיקרו למידה – ההקשר הרחב
העידן הנוכחי הוא עידן של מהירות גבוהה. אנחנו חווים את החיים שלנו כאינטנסיביים יותר, ולכן גם קצרים יותר. אנחנו בתחושה מתמדת שאין לנו זמן. אנחנו רוצים לקבל הכל עכשיו ומהר. טווח הקשב שלנו עומד על 8 שניות!
המדיה משפיעה על התוכן. ערוצי המדיה (האינטרנט, הרשתות החברתיות, הסלולר) מעודדים אותנו לייצר תכנים קצרים וממוקדים, בעדיפות לתכנים ויזואליים, כמו: אינפוגרפיקות. עיצות וטיפים. ממים. סרטוני וידאו קצרים – לדוגמה סרטוני הבישול שלtasty (שמתפרסמים בפייסבוק וצברו כמעט 10 מיליון עוקבים).
מיקרו-למידה
שינויים בדפוסי התקשורת הבינאישית בעשור האחרון וכניסתם של מכשירים ניידים לחיי היומיום השפיעו גם על דפוסי הלמידה והקשב שלנו. העלייה באינטנסיביות של החיים במקביל לירידה ביכולת הריכוז והציפייה לסיפוקים מיידיים הובילו לחשיבה מחודשת על אסטרטגיות ההוראה האפקטיביות, הן במסגרת מערכת החינוך הפורמלית והן בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. המונח מיקרו-למידה מתייחס לניסיון לתחום את הלמידה אל תוך יחידות קצרות וממוקדות, המותאמות לקשב הקצר של הלומדים. יחידת תוכן מסוג זה עשויה לכלול סרטון, מאמר קצר או סדרת שאלות המשקפות רעיון אחד ברור. תפיסה זו של למידה בטווחי זמן קצרים גם תומכת במגמת הלמידה בצורה מקוונת…
״השיעור, אסור היה לו להיות ארוך מעשרים דקות. טווח הקשב של ילדים בתכניות טלוויזיה היה קטן מעשרים דקות. אז כשבניתי את השיעור, הגדרתי את מטרת השיעור ותחמתי איזה רעיון מתמטי עומד במוקד השיעור היום, והיה מבנה שתומך בהוראת הרעיון דרך גירוי הדמיון של התלמידים.״
מקור , המורה שלומית דקל באתר קמפוס
מחקר :מיקרו למידה הופכת את העברת הלמידה ליעילה יותר ,Microlearning makes the transfer of learning 17% more efficient
למידה בפסקי זמן קצרים
מפתחי השיטה, מורה מוביל ומדען מוח, ערכו ניסויים בקרב תלמידי ביולוגיה אנגלים בני 15-13. לא נמצא הבדל משמעותי בין ציוני המבחן של תלמידים שלמדו בלמידה בפסקי זמן קצרים ביום אחד בלבד לבין אלו שלמדו את אותו חומר במשך ארבעה חודשים (!). ניסויים אלה, המצביעים אל האפשרות כי למידה של 90 דקות בפרקי זמן קצרים יכולה להוביל לתוצאות דומות לאלו של למידה הנערכת במשך חודשים, זכו לפרסום תקשורתי כלל ארצי בבריטניה.
