התלקיט (פורטפוליו) הדיגיטלי כיום צריך גם לייצור עניין וחווית משתמש אצל הלומדים

376

נקודות עיקריות

  • אף על פי שהפורטפוליו הפך להיות מונח נפוץ ושגור בפי אנשי חינוך מובילים, הרי שאין עדיין יישום נרחב של פורטפוליו דיגיטאלי בבתי ספר בישראל .
  • לפורטפוליו  (תלקיט ) דיגיטלי יש  מעתה מקום יותר מרכזי בהוראת ולמידת היסטוריה וגם בהבעה ולשון יתה י"ב, במשך כחצי שנה, יכינו התלמידים עבודת חקר בין-תחומית, שתעסוק בשניים מתוך ארבעת המקצועות. לפי הגורמים, הדגש יהיה על למידה עצמאית, שתתבסס על בחירת התלמידים. העבודות יועלו לפלטפורמה מקוונת, שאמורה לאפשר תהליך שקוף והשוואתי.
  • חשוב להבין שהחומר המצוי בתלקיט הוא חומר מאורגן, ממוין לפי שיקולי דעת ולא אוסף מקרי של פריטיםתהליך של איסוף מידע בהקשר של פעילויותיהם הטבעיות היומיומיות של התלמידים  על מנת לקבל תמונה מייצגת של כישוריהם ושל התקדמותם ( פרופסור קלודי טל).
  • בהערכה של התלקיט  הדיגיטלי יש להעריך בנפרד את יכולת איסוף המידע  ע"י הלומד ובנפרד את יכולות ארגון המידע והצגתו ע"י הלומד . יש מורים שיש להעריך בנפרד גם את יכולת הסיכום של הלומד.
  • הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו הנכון מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation (Process) לבין ה-Presentation (Product),
  • גם בעולם וגם בישראל הפך הכלי המקוון WAKELET  לאחד הכלים המועדפים ע"י מורים ותלמידים ליצירת פורטפוליו (תלקיט) דיגיטלי ידידותי ואפקטיבי
  • ניתן גם לגבש תלקיט דיגיטלי באמצעות מערכות ניהול למידה מקוונות (LMS ).
  •  את הכנת התלקיט ניתן לבצע במרחב דיגיטלי  בסביבת מוודל של משרד החינוך או ב- Google Classroom המרחב כולל מדריכים מקוונים למורה בהתייחס לתלקיט, למחוונים ולתהליך הרפלקציה.
  • תפיסה משולבת מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שכותבים התלמידים  גיבשה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי.  התפיסה הזו מיושמת בבתי ספר בארה"ב  וגם נוסתה בהצלחה בביה"ס בפתח תקווה.

רקע

תנועת הפורטפוליו בחינוך התפתחה, על רקע צמיחתן של שיטות לביצוע הערכה חלופית. באופן כללי הפורטפוליו מוגדר כ- "אוסף מכוון של עבודות (בתהליך או עבודות גמורות) של תלמיד, שבהן הוא מציג את מאמציו, התקדמותו והישגיו בכמה תחומים".

במערכות חינוך בעולם ניתן מזה שנים משקל רב לשימוש בתלקיט דיגיטלי .

תלקיטים דיגיטליים הופכים ליותר ויותר פופולריים בקרב מחנכים ככלי למידה. מחקרים מסוימים אף מראים שניתן להשתמש בתלקיטים אלקטרוניים כדי לסייע בפיתוח של מיומנויות ללמידה מכוונת-עצמית.

מיומנויות כאלה כוללות הערכה עצמית של ביצועים, ניסוח של מטרות למידה, ובחירה של משימות עתידיות  (מקור)

עפ"י תפיסות מתקדמות כיום בחינוך , הפורטפוליו נתפס ככלי המתמקד בתיעודו ובהכוונתו של תהליך הלמידה כך שיהווה מעין אוטוביוגרפיה אישית. ככזה, הפורטפוליו מקשר בין תחומי העניין של הלומד ומהווה עדות לכישוריו של מפתחו תוך שילוב הערכה עצמית . דגם זה מבוסס על גישה התפתחותית, המתעדת זוויות שונות בתהליך הלמידה של התלמיד: מה לומד? כיצד מתמודד עם קושי? כיצד חושב, שואל, מנתח, מארגן, משלב, מבצע, יוצר? כיצד הוא פועל הדדית באופן אינטלקטואלי, ריגושי וחברתי?. יישום כזה מתייחס אל הפורטפוליו בהקשרו הרחב כאל מושג הוליסטי המשלב, בצד הערכה עצמית משמעותית, גם התייחסות אותנטית אל תהליך הלמידה.

שלושה סוגים שונים ואפשריים של שימוש בפורטפוליו:

 1. פורטפוליו תיאורי (Descriptive), המציג מגוון של מיומנויות, שהתלמיד מסוגל לבצע, ללא שימוש בהערכה המעוגנת בקריטריונים.

 2. פורטפוליו מציג (Showcase), שתפקידו לתעד למידה תוך הצגת פריטים מעבודות התלמידים וביצוע רפלקציות. גם כאן אין הערכה המעוגנת בקריטריונים.

3. פורטפוליו מעריך (Evaluative), ובמקרה זה הפורטפוליו כולו הוא מושא להערכה.

מקור

מעתה גם במערכת החינוך הישראל התלקיט הדיגיטלי עולה דרגה וגם כיתה

לפורטפוליו תלקיט ) דיגיטלי יש  מעתה מקום יותר מרכזי בהוראת ולמידת היסטוריה וגם בהבעה ולשון ( מקור ). בכיתה י"ב, במשך כחצי שנה, יכינו התלמידים עבודת חקר בין-תחומית, שתעסוק בשניים מתוך ארבעת המקצועות. לפי הגורמים, הדגש יהיה על למידה עצמאית, שתתבסס על בחירת התלמידים. העבודות יועלו לפלטפורמה מקוונת, שאמורה לאפשר תהליך שקוף והשוואתי.

התלקיט הוא אוסף מכוון של עבודות התלמידים (גמורות או בתהליך), המציג את מאמציהם, התקדמותם והישגיהם בתחום מסוים או בכמה תחומים. אוסף עבודות התלמיד/ה "מספר את הסיפור" של התפתחות הלמידה, צמיחה והישגים לאורך זמן, ומשקף גם את התהליך וגם את תוצרי הלמידה. הפריטים בתלקיט מעידים לא רק על מה שהתלמיד/ה יודע/ת ומסוגל/ת לעשות בהקשר מסוים, אלא הם משקפים גם את התקדמות התלמיד/ה בפרק זמן מסוים ואת מידת ההשקעה שנעשתה בלמידה.

לתלקיט שלושה עקרונות פעולה חשובים:

  1. משקף רצף של תהליך הוראה-למידה-הערכה
  2. במהלך העבודה על התלקיט מתקיים דו-שיח ושיתוף פעולה מתמשך בין המורה לתלמיד/ה
  3. נמצא בבעלות התלמיד/ה

תהליך בניית התלקיט

1. נקבע את המטרה של השימוש בתלקיט. להלן מספר מטרות לדוגמה:

  • מעקב אחר התקדמות התלמיד/ה
  • הערכת המיומנויות והכישורים שרכש/ה
  • הערכת השקעת התלמיד/ה בלמידה
  • הערכת הידע שנרכש

2. נשאל את השאלה, מה אנחנו רוצים שהתלמידים ילמדו או מה אנחנו רוצים שידעו לעשות ביחידת הוראה מסוימת או בתקופת זמן מוגדרת.

ראו גם: שיקולי הדעת בתכנון יחידת לימוד

תיק תוכניות לימודים

פעולות ברמת הכיתה

3. נציג את הרציונל ואת המטרה של התלקיט בפני הכיתה ונדון עם התלמידים בדוגמאות לפריטים שיכולים להכלל בתלקיט, לדוגמה: חומר כתוב, דגמים, מצגות, יומנים, סרטונים וכד'. הדיון יכול להתקיים סביב השאלות:

  • מה נרצה לשקף אודות הלמידה שלנו?
  • אילו סוגי ראיות ישקפו בצורה הטובה ביותר את המטרה לשמה נבנה התלקיט?
  • האם יש לכלול רק את העבודות הטובות ביותר, או רק עבודות שמשקפות התקדמות או את שני הסוגים?
  • האם כדאי לכלול רק עבודות גמורות או גם עבודות שנמצאות בתהליך?

4. נקבע עם התלמידים את אופן ארגון הפריטים שיוכנסו לתלקיט. הציר יכול לשקף רצף כרונולוגי, דרגות איכות, רצף התפתחותי, נושאי לימוד, סוגי תוצרים, סוגי כישורים, סוגי התנסויות ועוד.

5. נגדיר עם התלמידים את פריטי החובה ואת פריטי הרשות שיהיו בתלקיט (דוגמה לתלקיט במתמטיקה).

  • פריטי החובה הם פריטים שכל התלמידים חייבים לשלבם בתלקיט, ותפקידם לספק בסיס משותף להערכה.
  • פריטי הרשות הם פריטים שמאפשרים ביטוי לייחודיות של כל תלמיד/ה.

6. בסיום התהליך ניתן לתלמידים הוראות ברורות בכתב שיכללו התייחסות ל:

  • מה אמורים להציג בתלקיט
  • מהם לוחות הזמנים להגשה
  • אילו מיומנויות יש להדגים

פעולות ברמת התלמיד/ה

7. כל תלמיד/ה בוחר/ת את הפריטים להכנסה לתלקיט. בפעולה של בחירת הפריטים התלמיד/ה לומד/ת להעריך את העבודה שנעשתה ורוכש/ת מיומנויות של בחירת דוגמאות המייצגות את הלמידה. כמו כן העבודה על בניית התלקיט מעבירה לידי התלמיד/ה את האחריות לניהול הלמידה.

8. במהלך התקופה בה נבנה התלקיט התלמידים יבצעו רפלקציה עצמית על המהלכים הלימודיים שלהם.
(ראו גם את הפרקטיקה: שיתוף התלמידים בבניית מחוון או כלי הערכה).
הרפלקציה תבוצע גם ברמת הפריט הבודד – נבקש מהתלמידים לצרף לכל פריט שהם מצרפים לתלקיט, דף הסבר עם הנימוק להוספתו – וגם ברמת התלקיט כולו.

9. נקבע עם התלמידים מועדים לקיום מפגשי מורה-תלמיד/ה. מומלץ לקיים מספר מפגשים כאלה במהלך תקופת העבודה על התלקיט.

10. הערכה ומשוב: מומלץ לקבוע מועדים קבועים בהם פריטים מסוימים ייבדקו ויהוו בסיס לשיח משותף של המורה עם כל תלמיד/ה. רצוי שהמשוב של המורה יהיה מילולי ומפורט.
ראו גם את הפרקטיקה: משוב מקדם למידה

11. בתלקיט ייכללו גם ראיות לכך שהתלמידים מעריכים את עמיתיהם ומתייחסים להערכות של אחרים.
ראו פירוט בפרקטיקה: שותפות לומדים בתהליך ההערכה

 מקור וקרדיט : המרחב הפדגוגי , אתר משרד החינוך

אפשר לארגן את התלקיט בדרכים יצירתיות ולהשתמש בכלי ביטוי והערכה מגוונים, למשל

  • אלבום תמונות
  • ערוץ יוטיוב אישי
  • תערוכת אומנות
  • תיק עבודות   
  • את הכנת התלקיט ניתן לבצע במרחב דיגיטלי  בסביבת מוודל של משרד החינוך או ב-Google Classroom. המרחב כולל מדריכים מקוונים למורה בהתייחס לתלקיט, למחוונים ולתהליך הרפלקציה.

תערוכת תלקיטים

אחרי סיום הכנת התלקיט, ניתן לקיים תערוכה של התלקיטים כדי להציג אותם לקהל הרחב – מורים אחרים, עמיתים, הורים או כלל קהילת בית הספר.

בהצגת התלקיט, התלמיד/ה לא רק מציג/ה את העבודות לקהל, אלא גם מסביר/ה את תכולת התלקיט ומספר/ת על התהליך ועל אופן בנייתו.  

 מקור וקרדיט : המרחב הפדגוגי , אתר משרד החינוך

הנחיות ליצירת תלקיט שנת תשפ"ב במקצוע המחודש: "אוריינות דיגיטלית"

ההדגשים הנדרשים

חשוב להבין שהחומר המצוי בתלקיט הוא חומר מאורגן, ממוין לפי שיקולי דעת ולא אוסף מקרי של פריטיםתהליך של איסוף מידע בהקשר של פעילויותיהם הטבעיות היומיומיות של התלמידים  על מנת לקבל תמונה מייצגת של כישוריהם ושל התקדמותם ( פרופסור קלודי טל)

בהערכה של התלקיט  הדיגיטלי יש להעריך בנפרד את יכולת איסוף המידע  ע"י הלומד ובנפרד את יכולות ארגון המידע והצגתו ע"י הלומד . יש מורים המקפידים להעריך בנפרד גם את יכולת הסיכום של הלומד.

  1. תנו משימות פתוחות ולא משימות סגורות

למשל: "הפיקו כרזה" ולא "הפיקו כרזה באמצעות תוכנת Microsoft Publisher". באותה מידה, אין לפרט מה צריך להיות כלול בכרזה. הוראות כמו "הכלילו 2 תמונות קליפ- ארט" אינן מעריכות את יכולתו של התלמיד לבחור תמונות מתאימות. אין המטרה לבדוק אם התלמיד יודע למלא אחר הוראות. ההמלצה הזו גורפת לכל הגילים.

2. השתמשו בגישת פתרון בעיות יותר מאשר בגישה מבוססת מיומנויות

נכון שלעיתים נכון להשתמש בגישה של לימוד מיומנויות, אך יש תחומים שבהם גישת פתרון- בעיות מתאימה יותר מהסיבות הבאות:

אין היא מחייבת תשובה נכונה אחת, היא מספקת הזדמנות לדון עם התלמיד מדוע הוא בחר בפתרון מסוים ולא באלטרנטיבה, גם אם היא מובנת מאליה היא מאפשרת טווח של חשיבה "מחוץ לקופסא" המאפשרת לתלמידים להציע פתרונות יותר יצירתיים ולעיתים טובים יותר משל עצמם (מקור : ד"ר אריאלה לוונברג )

אף על פי שהפורטפוליו הפך להיות מונח נפוץ ושגור בפי אנשי חינוך מובילים, הרי שאין עדיין יישום נרחב של פורטפוליו דיגיטאלי בבתי ספר בישראל .

 אבל באוסטרליה הפורטפוליו (תקליט) משולב היטב במערכת החינוך. כך לדוגמא מארק גליסון , מורה בביה"ס יסודי באוסטרליה מפעיל את תלמידיו בפיתוח פורטפוליו  דיגיטלי באמצעות בלוגים . הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית. שיקול נוסף בעד הבלוג : מדובר בכלי מתוקשב שיוצר מוטיבציה גדולה יותר לכתיבה  אצל התלמידים כי הוא פונה לקהל קוראים רחב יותר מאשר רק המורה ותלמידי הכיתה  (מקור).

בכיתה של מורה והמחנכת Shannon Miller בארה"ב יש לכל תלמידי הכיתה  מחשב נייד . כל תלמיד מפעיל  בלוג משלו המשמש אותו ואת המורה כסביבה פעילה לניהול פורטפוליו דיגיטאלי . המורה    Shannon Miller  העדיפה לנקוט בגישת ההערכה המעצבת לצורך מעקב ההתקדמות של התלמידים בלמידה עם מחשב נייד. לא מדובר במדידה מדויקת וסטנדרטית , אלא במעקב רציף של המורה אחר תהליכי העבודה והעיבוד של התלמידים ובמשוב מהיר שהיא נותנת לדרכי האיסוף והעיבוד שננקטו ע"י התלמידים . מדובר בהערכה מעצבת מתמשכת לאורך כל הלמידה הפעילה בכיתה וגם מחוצה לה. כחלק מהתהליך לומדים התלמידים גם כיצד לבצע הערכה עצמית   (מקור )

מרי בת' הרץ מורה בארה"ב המתמחה ביישומי מחשב להוראה מתוקשבת  כתבה סקירה יעילה וקצרה  אודות שימוש בכלים מתוקשבים ליצירת פורטפוליו דיגיטאלי לתלמידים בבתי ספר יסודיים. בין הכלים המתוקשבים שהיא מונה ניתן לציין את Google Sites  והיישום המקוון Evernote  היכולים לסייע בניהול המיזמים של התלמידים ובתיעודם באינטרנט.

חלק מהמורות שהגיבו לסקירה המליצו דווקא על שימוש בבלוגים כאמצעי ידידותי , יעיל ונוח לתיעוד הפרויקטים של התלמידים

למאמרון של מרי בת' הרץ

בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote .

ג'יי הורווויץ מדווח בבלוג שלו על  תפיסה משולבת  מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שגיבשה לאחרונה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי.  

ג'יי הורוויץ כותב כי עבור  ד"ר הלן בארט הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו שלה מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation (Process) לבין ה-Presentation (Product), וגם בין ה-Workspace וה-Showcase, די הגיוניים, וקשה להגיד שמה שהיא מתארת ייחודי או מקורי. עם זאת, יש כאן שימוש מעניין של סוג של בלוג המאפשר לא רק מאמרונים (posts) אלא גם דפים (pages), כאשר בארט מתארת את השימוש בראשון כסביבת העבודה, ואת השני כסביבת התצוגה. אם רעיון הפורטפוליו הדיגיטאלי יזכה לעדנה מחודשת במערכת החינוך, התיאור של בארט בהחלט יוכל לשמש בסיס לפורטפוליו מוצלח.

 למאמר המלא של ג'יי הורוויץ בנושא

מחקר הערכה: תלמידי תיכון ולמידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב

המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות תלמידים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett , מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.

בישראל

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…).  מתוך הכרה  פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן   להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי– הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג  הכיתתי שלה.

קישור

ראו גם:

מערכת הבלוגים הכיתתית של המורה חניתה חן בישראל

גם בעולם וגם בישראל הפך הכלי המקוון WAKELET לאחד הכלים המועדפים ע"י מורים ותלמידים ליצירת פורטפוליו (תלקיט) דיגיטלי ידידותי ואפקטיבי

 WAKELET | יצירת תלקיט

  • הכלי מאפשר הוספת תכנים מסוגים שונים: טקסטים, קישורים, סרטוני יוטיוב, תמונות, קבצי pdf, קבצים מה-drive ועוד.
  • הכלי מאפשר למורה לשתף את האוסף עם משתתפים אחרים כדי שיוכלו להוסיף אליו תכנים משלהם. התלמידים לא יצטרכו חשבון בכלי אלא רק יזינו שם בכניסה.
  • ליוצר הפעילות יש אפשרות למחוק/לערוך תוכן שהועלה על ידי שותף עריכה.
  • אין מגבלה למספר האוספים, אך היוצרים ממליצים שאם אתם יוצרים "כבדים" ומגיעים ל-100 אוספים – צרו חשבון נוסף.
  • אין מגבלה למספר הפריטים באוסף, אך היוצרים ממליצים להגביל אוסף לכ-100 פריטים, כדי להקל על הצופים באוסף.

מקור , קרדיט והדרכה : האתר של אפרת מעטוף

Wakelet מציעה ספרייה דיגיטלית הולכת וגדלה של תבניות חינמיות לשימוש עבור האוספים הדיגיטליים שלכם או של הלומדים . אתם יכולים לעיין בספרייה הדיגיטלית וכשתמצאו את אלה המועילים לכם או לתלמידים אז  לחצו  על תפריט שלוש הנקודות בראש האוסף ולחצו על 'העתק אוסף'. התבניות הדיגיטליות מאורגנות בקטגוריות שונות כוללתבניות עמודות, מערכי שיעור, ניוזלטרים, שיתוף פעולה, למידה מרחוק, כרטיסי כניסה ויציאה, , מרחבים דיגיטליים , תבניות מ לתלמידים, תבניות למידענות ועוד

מקור

 ראו גם :Student Digital Portfolios Made Easy with Wakelet

Holly Clark-  San Diego, California

פתיחת תלקיט דיגיטלי.pdf – Google Drive

מסמך המתאר תהליך בניית תלקיט בכתיבה בכיתה ה' ומשוב הורים על התלקיט

תהליך בנית תלקיט כתיבה בסביבה מתוקשבת כתה ה1 בית-ספר רקפת, כרמיאל

ויקי דיוויס היא המורה המובילה בארה"ב ביישום פדגוגיה דיגיטלית בביה"ס , ולהלן  כמה מן ההמלצות המועילות שלו לשימוש בכלים דיגיטליים ליצירת פורטפוליו דיגיטלי על ידי תלמידים

In their electronic notebook: Perhaps one of the best ways to incorporate a process portfolio is within shared notebooks using OneNote or Evernote. The new OneNote Class Notebook allows teachers and administrators see work in a process portfolio. Students can also keep a page linking to their best work.

Personal website: My older students select from WeeblyWebsWix, or Google Sites to build their personal portfolio website.

One-page collection: Sometimes students just want to link to their work published in other places. In this case, a tool like StrikinglyGlogster, or LiveBinders may be used. One of my former students created a one-page wiki for this purpose.

Student blog: My eighth-grade students blog on a private Ning, so their portfolio is a blog post with links to their other blog posts that completed different tasks. Many teachers are using this method on EdmodoKidBlogsEdublogsNing, or other class blogging tools.

11 Essentials for Excellent Digital Portfolios

Guiding your students to get the most out of digital portfolios takes careful planning, and we have ideas to help you get started.

By Vicki Davis

לסקירה המלאה באנגלית

Blandspace   סביבה ליצירת תקליט דיגיטלי (פורטפוליו(

ראו גם:

Best Tools to Create Digital Portfolios for Students

 By Med Kharbach, PhD    January 31, 2022    digital portfolio tools  

קישור

 פורטפוליו (תלקיט)  לתלמידי החינוך המיוחד

כלי ה see saw הוא כלי מצויין לדעתי לילדי חינוך מיוחד .אפשר להמחיש לכל תלמיד כיצד הוא התקדם יחסית לעצמו במהלך התהליך. כמו כן, אפשרות הביקורת של המורה על התוצרים המפורסמים מאד חשובה אצל תלמידים אלו במיוחד.האפשרות של התלמידים להשתמש בתכנים מיובאים, ובתכנים עצמיים כתובים, מצוירים, מוקלטים או מצולמים מאפשרת מגוון צרות עבודה על נושא אחד. כמו כן , האפשרות של התלמיד לעבוד לבד ובשיתוף חשובה מאד להעלאת רמת התוצר.בנוסף אני מסכימה עם גליה על כך שהכלי מאפשר להראות להורים את התהליך שעובר בנם/בתם במהלך הלמידה (מיכל פינקו מעלה שחרות)

שילוב פורטפוליו דיגיטלי במערכות מקוונות  לניהול למידה  (LMS )

מאמר באנגלית:

Integration of ePortfolios in Learning Management Systems

גוגל-קלאסרום

פורטפוליו (תלקיט) ב classroom

 מאת: סאטי חלאילה

בפוסט זה אעלה בפניכם את התובנות האישיות שלי על יתרונות השימוש בפורטפוליו ככלי הערכה באמצעות סביבת ארגון הלמידה ה-   classroom . השילוב בין שנהם מאפשר שילוב ייחודי ויעיל ביותר – שבו בוחרים התלמידים , בליווי המורים, הן את הנושאים והן את המיומנויות של התלמיד 'כלומד עצמאי' בהם יבקשו להעמיק. הבחירה בשילוב בין שני הכלים מאפשרת למידה ייחודית המתחשבת ברצונו והעדפותיו המקצועיות של המורה, באופי התלמידים, ובדגשיו הייחודיים של בית הספר. כאשר מטלות ההערכה יוערכו הן על ידי המורה, והן על ידי התלמידים.

הזרם של Classroom מאפשר פונקציות שיכולים לתת ביטוי לשלושה קריטריונים חשובים בתלקיט:

1-  קריטריון הבחירה והעמקת ההבנה באמצעות דיון מתמשך ומשותף  באמצעות

2-  מאפשרות לתלמידים בקרה על עבודתם ע״י הערכה עצמית ורפלקסיה

3-   מזמנות לתלמידים עבודה בצוות ושיתופית על בסיס יום יומי

הזרם 

הזרם–  הוא מרחב  הדיונים והתקשורת בין המורה לתלמיד . מרחב שדרכו המורה משפיע על הערכת חשיבת התלמידים. הוא מציעים למורים ידע אודות הבנת תלמידיהם. בדיקת הבנת התלמידים על ידי הוספת בקשה להנמקה/הסבר /שאלות פתוחות לתשובתם (בהשוואה למבחן הדורש רק תשובה סופית). שינוי זה של השאלות מביא להערכה נכונה יותר של הידע וההבנה של התלמיד. תשובות לשאלות פתוחות מזמן את ההזדמנות לאתר נקודות חוזק ונקודות טעונות חיזוק אצל התלמיד. על פי תוצאות אלו לתכנן הוראה המכוונת לתלמיד 

הזרם-  הוא מרחב שמאפשר מתן הערכת הביצוע והפקת משוב בונה המלמד על נקודות החוזק וכיצד להמשיך לפתחן וכן את  הנקודות הטעונות וכיצד ניתן לחזקן. התלמיד מצד אחד נותן רפלקציה אישית , ומצד שני מתייחס למשבים של שאר חברי הכיתה. כמו כן מרחב זה  מאפשר לשתף את ההורים  כצופים בתהליך התקדמות  בנם.

מרחב זה מעודד פתרון של בעיות במשותף , בעזרתו מתנהל דיון טוב שגורם לתלמידים למידה מעמיקה , מאתגרת ומשמעותית .  הדיון באמצעות הזרם מעודד שיתופיות , ומתבטא בו  הקשר החברתי הקורא למודעות הן לעצמי והן ולזולת . .

הזרם-  הוא מרחב שדרכו המורה מכוון את תלמידיו על ידי שיתוף מקורות ידע רלוונטיים לתחום הנלמד ,הוא מאפשר למורה ליצור בקלות משאבי למידה . תפקיד המורה בזרם הוא להנחות  לכוון, לייעץ, לזמן למידה, לפתח מיומנויות חשיבה : כמו תכנון,  העלאת השערות, ארגון מידע. בנוסף לעודד שיתופיות בין התלמידים והשתתפות פעילה  ושמירה על כללי אתיקה בין כל חברי הקבוצה.

הזרם  נחשב לסביבה טקסטואלית המחייבת כתיבה , קריאה , הבעה ,וחשיבה , הוא מעודד את המשתתפים להעלות את תגובותיהם ושאלותיהם , מאפשר מתן תגובות מהירות של המורה ומהווה מרחב המציע עזרה מקצועית לחברי הכיתה, המאפשר שוויון הזדמנויות, מעודד פיתוח מיומנויות של התלמיד כלומד עצמאי וחשיבה עצמית ,מאפשר למורה ולתלמיד לעבוד יחד כאשר המורה מספק הזדמנויות למידה באופן שוטף ומטלות בצוע מותאמות לרמתו ויכולתו של הלומד, צופה בנעשה , מתעד ומדווח , במקביל התלמיד אחראי לניהול התלקיט וארגון הפריטים , מתקן לפי ההנחיות וההערות של  המורה  ניתן לראות במרחב זה כתוצר שיתופי של כול תלמידי הכיתה.

מקור וקרדיט :

סאטי חלאילה

פורטפוליו (תלקיט) ב classroom

מקורות מידע נוספים להעמקה

מישל-חורין, א' (1996). טיפוח מודעות לתהליכי למידה של תלמידי כיתה ג' באמצעות פורטפוליו "מציג". עבודת גמר לקראת התואר מוסמך למדעי הרוח. אוניברסיטת תל אביב.

תמר לוין ואריאל חורין, טיפוח מודעות לתהליכי למידה של תלמידי כיתה ג' באמצעות פורטפוליו "מציג", הלכה למעשה, 1998 , גיליון מס' 13 .

תלקיטים אלקטרוניים מגבירים למידה מכוו ית של תלמידים: סקירה שיטתית של גורמי השפעה

מקור וקרדיט : פורטל מס"ע

· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *